הצורך שלנו באישור מהחברה
הצורך הזה מוביל אותנו לעשות הרבה דברים שלא תמיד הם נוחים לנו או שבא לנו לעשות אותם
לרוב כל מה שאנחנו עושים בעצם זה כדי לקבל אישור מהסובבים אותנו
אנחנו נשנה סידרי עדיפויות, נצא לפעמים מאזור הנוחות שלנו, נתאמץ
מעבר למה שנעשה עבור עצמנו וכל זאת כדי לקבל אישור מהחברה שאנחנו
בסדר, יפים, חכמים, טובים או כל דבר אחר שיש לנו בו צורך לקבל אישור.
רוב הדברים שאנחנו עושים אנחנו מראש נעשה אותם עם מחשבה וכוונה
מה יחשבו עלינו או איך אנחנו נתפסים בעיני האחרים. הרבה פעמים זה נעשה אפילו לא במודעות ועירות לכך שזה הצורך שלנו. כדי לשחרר את הצורך הזה או שנחיה באי בודד, ואז אולי ננסה לרצות את אלוהים בלבד,
לפעמים זה גם הצורך שלנו לרצות את אלוהים בדרך שלנו ולא רק את הסובבים אותנו.
או שכמובן הדרך הטובה ביותר שבסופו של דבר באמת יקבלו אותנו זאת קבלה עצמית ואז אנחנו לא צריכים להוכיח או לרצות אף אחד.אנחנו נתחיל להיות יותר אותנטים לעצמנו לרצונות שלנו לדברים שעושים לנו באמת טוב.
לפעמים גם סוג של מרד בעצם מעיד על כך שאנחנו רוצים להראות לחברה משהו, לדוגמא אם אני אתלבש מאוד אופנתי זה כי אני רוצה להראות שאני אופנתית ובעלת טעם ושכולם יגידו עלי איך אני מתלבשת ואיך אני נראית טוב, וגם להפך אם אני מזניחה את עצמי זה סוג של אמירה שאני לא "שמה" על החברה ותראו אותי אני חופשיה אני עושה מה שבא לי זאת גם סוג של צעקה דרך המעשים שלנו.
זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להיות נחמדים וכדומה אבל קודם לקבל את עצמנו ואז לא נפגע או נרגיש צורך להיות מקובלים.
הצורך הזה מוביל אותנו לעשות הרבה דברים שלא תמיד הם נוחים לנו או שבא לנו לעשות אותם
לרוב כל מה שאנחנו עושים בעצם זה כדי לקבל אישור מהסובבים אותנו
אנחנו נשנה סידרי עדיפויות, נצא לפעמים מאזור הנוחות שלנו, נתאמץ
מעבר למה שנעשה עבור עצמנו וכל זאת כדי לקבל אישור מהחברה שאנחנו
בסדר, יפים, חכמים, טובים או כל דבר אחר שיש לנו בו צורך לקבל אישור.
רוב הדברים שאנחנו עושים אנחנו מראש נעשה אותם עם מחשבה וכוונה
מה יחשבו עלינו או איך אנחנו נתפסים בעיני האחרים. הרבה פעמים זה נעשה אפילו לא במודעות ועירות לכך שזה הצורך שלנו. כדי לשחרר את הצורך הזה או שנחיה באי בודד, ואז אולי ננסה לרצות את אלוהים בלבד,
לפעמים זה גם הצורך שלנו לרצות את אלוהים בדרך שלנו ולא רק את הסובבים אותנו.
או שכמובן הדרך הטובה ביותר שבסופו של דבר באמת יקבלו אותנו זאת קבלה עצמית ואז אנחנו לא צריכים להוכיח או לרצות אף אחד.אנחנו נתחיל להיות יותר אותנטים לעצמנו לרצונות שלנו לדברים שעושים לנו באמת טוב.
לפעמים גם סוג של מרד בעצם מעיד על כך שאנחנו רוצים להראות לחברה משהו, לדוגמא אם אני אתלבש מאוד אופנתי זה כי אני רוצה להראות שאני אופנתית ובעלת טעם ושכולם יגידו עלי איך אני מתלבשת ואיך אני נראית טוב, וגם להפך אם אני מזניחה את עצמי זה סוג של אמירה שאני לא "שמה" על החברה ותראו אותי אני חופשיה אני עושה מה שבא לי זאת גם סוג של צעקה דרך המעשים שלנו.
זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להיות נחמדים וכדומה אבל קודם לקבל את עצמנו ואז לא נפגע או נרגיש צורך להיות מקובלים.