תקשורת אישית ובמערכות יחסים
אחד הדברים החשובים ביותר במערכות יחסים מכל הסוגים
היא תקשורת כנה ואמיתית.
לרוב אנחנו חושבים "שיבינו" אותנו אם נעשה כל מיני סימנים
פיזיים כמו להראות שאנחנו כועסים על ידי פרצוף זועף, או לחייך
כדי להראות שנחמד לנו למרות שלא תמיד זה ככה.
הרבה פעמים אנחנו לא כנים עם הסביבה לגבי הרגשות והתחושות
שלנו, אנחנו מעדיפים להפנים אותם ולהראות שהכל טוב או לא טוב
הרבה פעמים אנחנו מצפים שיבינו אותנו למרות שאנחנו לא נאמר
זאת מילולית, בדרך כלל זה קורה משום שאנחנו די חוששים להראות
את אותם רגשות אם זה מבושה או חשש שמא לא יאהבו אותנו ועוד...
כשאנחנו לא בתקשורת כנה עם הסביבה אנחנו לא בתקשורת כנה עם
עצמנו, והיחידים שסובלים מכך אלה אנחנו, משום שזה הרבה פעמים
גורם לנו להיפגע, להיעלב, לכעוס, למרמור ועוד...
אנשים לא יבינו אותנו אם לא נתקשר איתם בצורה ישירה וברורה
הם לא קוראי מחשבות הם רק יכולים לחוש אותנו לחוש שמשהו לא
תקני או אמיתי אבל הם לא יכולים לדעת מה אנחנו חשים אם לא נאמר
להם את זה, אנחנו עלולים להפסיד ולפספס המון בגלל זה, משום שלא
היינו ברורים עם הרצונות והרגשות שלנו עם הסביבה. החשש שלנו שמא
לא יאהבו אותנו הוא חשש שווא ההפך יאהבו אותנו יותר כשאנחנו
אותנטים לרגשות ולתחושות שלנו, הכל עניין של תקשורת בריאה
וככה מערכות היחסים שלנו מול הסביבה ומול עצמנו יהיו בריאות
ומובנות יותר, ואני לא מדברת על זה שצריך להיות בוטה אלא לדעת
לומר את מה שאנחנו חשים בצורה הבהירה והטובה ביותר עבורנו
בגלל קצר תקשורתי נפלו הרבה מערכות יחסים עם אנשים קרובים
וחשובים לנו, ולכן ההמלצה שלי לכולם תתקשרו תאמרו את דעתכם
תדברו על הרגשות והתחושות שלכם ולא רק את דעתכם זה לא
מספיק בתוך מערכות יחסים חייבים לדבר גם על הרגשות והתחושות
כדי שנהיה ברורים לעצמנו ולסביבה אם אנחנו לא רוצים שמערכות
היחסים שלנו יפגעו.
יש הרבה אנשים שטוענים שהם מאוד ישירים וכנים והם לא חושבים
שהם לא תקשורתיים אבל זה מהפה לחוץ הם דעתניים אבל לא כנים
לגבי הרגשות והתחושות שלהם הם לא משתפים את היקרים להם
באותם תחושות. צריך לדעת להבדיל בין דעתנות לתקשורת רגשית
אחד הדברים החשובים ביותר במערכות יחסים מכל הסוגים
היא תקשורת כנה ואמיתית.
לרוב אנחנו חושבים "שיבינו" אותנו אם נעשה כל מיני סימנים
פיזיים כמו להראות שאנחנו כועסים על ידי פרצוף זועף, או לחייך
כדי להראות שנחמד לנו למרות שלא תמיד זה ככה.
הרבה פעמים אנחנו לא כנים עם הסביבה לגבי הרגשות והתחושות
שלנו, אנחנו מעדיפים להפנים אותם ולהראות שהכל טוב או לא טוב
הרבה פעמים אנחנו מצפים שיבינו אותנו למרות שאנחנו לא נאמר
זאת מילולית, בדרך כלל זה קורה משום שאנחנו די חוששים להראות
את אותם רגשות אם זה מבושה או חשש שמא לא יאהבו אותנו ועוד...
כשאנחנו לא בתקשורת כנה עם הסביבה אנחנו לא בתקשורת כנה עם
עצמנו, והיחידים שסובלים מכך אלה אנחנו, משום שזה הרבה פעמים
גורם לנו להיפגע, להיעלב, לכעוס, למרמור ועוד...
אנשים לא יבינו אותנו אם לא נתקשר איתם בצורה ישירה וברורה
הם לא קוראי מחשבות הם רק יכולים לחוש אותנו לחוש שמשהו לא
תקני או אמיתי אבל הם לא יכולים לדעת מה אנחנו חשים אם לא נאמר
להם את זה, אנחנו עלולים להפסיד ולפספס המון בגלל זה, משום שלא
היינו ברורים עם הרצונות והרגשות שלנו עם הסביבה. החשש שלנו שמא
לא יאהבו אותנו הוא חשש שווא ההפך יאהבו אותנו יותר כשאנחנו
אותנטים לרגשות ולתחושות שלנו, הכל עניין של תקשורת בריאה
וככה מערכות היחסים שלנו מול הסביבה ומול עצמנו יהיו בריאות
ומובנות יותר, ואני לא מדברת על זה שצריך להיות בוטה אלא לדעת
לומר את מה שאנחנו חשים בצורה הבהירה והטובה ביותר עבורנו
בגלל קצר תקשורתי נפלו הרבה מערכות יחסים עם אנשים קרובים
וחשובים לנו, ולכן ההמלצה שלי לכולם תתקשרו תאמרו את דעתכם
תדברו על הרגשות והתחושות שלכם ולא רק את דעתכם זה לא
מספיק בתוך מערכות יחסים חייבים לדבר גם על הרגשות והתחושות
כדי שנהיה ברורים לעצמנו ולסביבה אם אנחנו לא רוצים שמערכות
היחסים שלנו יפגעו.
יש הרבה אנשים שטוענים שהם מאוד ישירים וכנים והם לא חושבים
שהם לא תקשורתיים אבל זה מהפה לחוץ הם דעתניים אבל לא כנים
לגבי הרגשות והתחושות שלהם הם לא משתפים את היקרים להם
באותם תחושות. צריך לדעת להבדיל בין דעתנות לתקשורת רגשית