החלטתי באופן מיוחד לשתף אתכם בחוויית (חלק 01)
תקיפת חוצנים שעברתי השבוע. החשיפה האישית קשה לי אולם החלטתי שמאחר ומדובר בפיקוח נפש ולאור ההודעות הרבות שאני כותב בפורום על mind control ותקיפות חוצנים, הגיע הזמן שאספר לכם על החוויה הפרטית שלי על מנת שתבינו שלא מדובר במדע בדיוני אלא בדברים ממשיים הנוגעים לכולנו. המידע מוגש כשירות לציבור עבור כל מי שימצא בו תועלת. נא לקרוא לאט ובעיון. ביום א' 27.03.2011 בשעה 15:00 עבדתי בחוץ. מצב העייפות שלי היה אופייני לשעה זו ביום: לא רענן במיוחד אך גם לא עייף במיוחד, כרגיל. לפתע הרגשתי זרם חזק של אנרגיה פורץ לתוך ראשי מצד ימין. לא היה לי ספק במה מדובר: תקיפה. הייתי מאוכזב משום שאני מוגן כרגע על ידי צוות של חוצנים טובים שעובדים עם הילר מסוים ועד עכשיו הם לא הכזיבו. אולם כנראה שהחוצנים הרעים עבדו ללא הפסקה על נסיון לפרוץ את ההגנות ששמו הטובים ועכשיו ניסו משהו חדש. תוך מספר דקות הרגשתי איך משתלטת עלי עייפות, טישטוש וכאב ראש. כאב הראש היה בכל החלק האחורי של הראש מאוזן עד אוזן. שמתי לב שהראייה בעין ימין נעשתה מטושטשת. זמן קצר לאחר מכן החלו הבזקים של בלק-אאוט בשתי העיניים. ההרגשה היתה שההבזקים באים מהחלק האחורי של המוח, שם נמצאים החלקים האחראיים על הראייה. ההרגשה הכללית היתה כמו בלון שהוציאו ממנו את האוויר ואני נהפך לסמרטוט. קראתי מייד בשמו של ראש צוות החוצנים הטובים והודעתי שתוקפים אותי (לרוב יש מישהו בהאזנה) אולם ידעתי מנסיון שהטבה במצבי תגיע לפחות יום אחד לאחר מכן, ושצפויים לי כמה ימים קשים. סיימתי לעשות כמה דברים והחלטתי לחזור הביתה לנוח. דקה לאחר שנכנסתי הביתה דרכתי על רגל שמאל והברך התכופפה במין "פיק ברכיים" חד- צדדי. ניסיתי לצעוד שוב והברך התכופפה שוב, לא מצליחה לתמוך במשקל הגוף. נשענתי עם היד על הקיר וטלטלתי קלות את רגל שמאל לאפשר לדם לזרום. להפתעתי הרגשתי שהרגל תלויה מתחתי כמו חפץ זר שלא שייך לי. המשכתי לנער את הרגל והתחושה לרגל חזרה לאחר מספר שניות. שמתי לב כי בזמן האירוע עבר מעין זרם חשמלי חלש מהחלק האחורי של המוח לאורך עמוד השדרה לעבר רגל שמאל. לא הייתי בפאניקה אבל היה ברור לי שהמצב לא טוב. לקחתי אקמול ונשכבתי על המיטה בעיניים עצומות. ההרגשה הכללית היתה כאילו חטפתי נבוט בראש. החושים מטושטשים, כאב ראש וסחרחורת. נחתי כחצי שעה וקמתי. לא טוב להישאר במצב כזה בשכיבה, הגוף נעשה מטושטש עוד יותר. התיישבתי מול המחשב כדי להעביר את הזמן, אבל לא יכולתי להתרכז במה שנעשה על המסך. המוח הרגיש כמו דייסה. הראש רצה ליפול קדימה ולהירדם. נמנמתי כל כמה דקות למשך מספר שניות והרמתי שוב את הראש. הנחתי שבשלב זה החוצנים הטובים כבר נמצאים לידי להגנה ובקרת נזקים. זו לא היתה הנחה שנובעת מתקוות לב אלא מתוך הבנה שללא הגנת הטובים, הרעים כבר היו תוקפים שוב ומנסים "לסיים את העבודה". לקראת הלילה לקחתי עוד אקמול. את היומיים הבאים ביליתי בהרגשה הדומה למחלת השפעת, מלווה בכאב ראש, סחרחורת ועייפות כללית. המצח להט וחשבתי שיש לי חום גבוה אבל התברר שהיה לי רק 37.2 . לקראת יום רביעי ההרגשה החלה להשתפר. על התוקפים: זהו צוות של חוצנים מתחזים ושתלטנים של הילר מסוים שטיפל בי לפני מספר שנים. ההילר עצמו חף מפשע ונמצא תחת סוג של mind control. הוא העביר לי כמה מסרים רעים ביותר שאינם מקובלים ביחסי מטפל-מטופל. סלחתי לו משום שהבנתי שזה לא הוא אלא החוצנים הרעים שמדברים דרכו. עד כמה שידוע לי הוא כמעט שלא מטפל היום. הוא אמר לי שהגיע למסקנה שהטיפול עם חוצנים צריך לבוא בשילוב עם טיפול קונבנציונלי. כנראה שהרגיש בכל זאת שמשהו אינו כשורה. הוא סיפר לי שנשאר איתו רק חוצן אחד- ראש הצוות- זה שמנהל את התקיפות נגדי. החוצן עשה לו הצגה והתגלה לו פעם אחת כמו מלאך והוא האמין לבלוף הזה. ללמדכם עד כמה מניפולטיביים יכולים היצורים האלה להיות. (המשך)
תקיפת חוצנים שעברתי השבוע. החשיפה האישית קשה לי אולם החלטתי שמאחר ומדובר בפיקוח נפש ולאור ההודעות הרבות שאני כותב בפורום על mind control ותקיפות חוצנים, הגיע הזמן שאספר לכם על החוויה הפרטית שלי על מנת שתבינו שלא מדובר במדע בדיוני אלא בדברים ממשיים הנוגעים לכולנו. המידע מוגש כשירות לציבור עבור כל מי שימצא בו תועלת. נא לקרוא לאט ובעיון. ביום א' 27.03.2011 בשעה 15:00 עבדתי בחוץ. מצב העייפות שלי היה אופייני לשעה זו ביום: לא רענן במיוחד אך גם לא עייף במיוחד, כרגיל. לפתע הרגשתי זרם חזק של אנרגיה פורץ לתוך ראשי מצד ימין. לא היה לי ספק במה מדובר: תקיפה. הייתי מאוכזב משום שאני מוגן כרגע על ידי צוות של חוצנים טובים שעובדים עם הילר מסוים ועד עכשיו הם לא הכזיבו. אולם כנראה שהחוצנים הרעים עבדו ללא הפסקה על נסיון לפרוץ את ההגנות ששמו הטובים ועכשיו ניסו משהו חדש. תוך מספר דקות הרגשתי איך משתלטת עלי עייפות, טישטוש וכאב ראש. כאב הראש היה בכל החלק האחורי של הראש מאוזן עד אוזן. שמתי לב שהראייה בעין ימין נעשתה מטושטשת. זמן קצר לאחר מכן החלו הבזקים של בלק-אאוט בשתי העיניים. ההרגשה היתה שההבזקים באים מהחלק האחורי של המוח, שם נמצאים החלקים האחראיים על הראייה. ההרגשה הכללית היתה כמו בלון שהוציאו ממנו את האוויר ואני נהפך לסמרטוט. קראתי מייד בשמו של ראש צוות החוצנים הטובים והודעתי שתוקפים אותי (לרוב יש מישהו בהאזנה) אולם ידעתי מנסיון שהטבה במצבי תגיע לפחות יום אחד לאחר מכן, ושצפויים לי כמה ימים קשים. סיימתי לעשות כמה דברים והחלטתי לחזור הביתה לנוח. דקה לאחר שנכנסתי הביתה דרכתי על רגל שמאל והברך התכופפה במין "פיק ברכיים" חד- צדדי. ניסיתי לצעוד שוב והברך התכופפה שוב, לא מצליחה לתמוך במשקל הגוף. נשענתי עם היד על הקיר וטלטלתי קלות את רגל שמאל לאפשר לדם לזרום. להפתעתי הרגשתי שהרגל תלויה מתחתי כמו חפץ זר שלא שייך לי. המשכתי לנער את הרגל והתחושה לרגל חזרה לאחר מספר שניות. שמתי לב כי בזמן האירוע עבר מעין זרם חשמלי חלש מהחלק האחורי של המוח לאורך עמוד השדרה לעבר רגל שמאל. לא הייתי בפאניקה אבל היה ברור לי שהמצב לא טוב. לקחתי אקמול ונשכבתי על המיטה בעיניים עצומות. ההרגשה הכללית היתה כאילו חטפתי נבוט בראש. החושים מטושטשים, כאב ראש וסחרחורת. נחתי כחצי שעה וקמתי. לא טוב להישאר במצב כזה בשכיבה, הגוף נעשה מטושטש עוד יותר. התיישבתי מול המחשב כדי להעביר את הזמן, אבל לא יכולתי להתרכז במה שנעשה על המסך. המוח הרגיש כמו דייסה. הראש רצה ליפול קדימה ולהירדם. נמנמתי כל כמה דקות למשך מספר שניות והרמתי שוב את הראש. הנחתי שבשלב זה החוצנים הטובים כבר נמצאים לידי להגנה ובקרת נזקים. זו לא היתה הנחה שנובעת מתקוות לב אלא מתוך הבנה שללא הגנת הטובים, הרעים כבר היו תוקפים שוב ומנסים "לסיים את העבודה". לקראת הלילה לקחתי עוד אקמול. את היומיים הבאים ביליתי בהרגשה הדומה למחלת השפעת, מלווה בכאב ראש, סחרחורת ועייפות כללית. המצח להט וחשבתי שיש לי חום גבוה אבל התברר שהיה לי רק 37.2 . לקראת יום רביעי ההרגשה החלה להשתפר. על התוקפים: זהו צוות של חוצנים מתחזים ושתלטנים של הילר מסוים שטיפל בי לפני מספר שנים. ההילר עצמו חף מפשע ונמצא תחת סוג של mind control. הוא העביר לי כמה מסרים רעים ביותר שאינם מקובלים ביחסי מטפל-מטופל. סלחתי לו משום שהבנתי שזה לא הוא אלא החוצנים הרעים שמדברים דרכו. עד כמה שידוע לי הוא כמעט שלא מטפל היום. הוא אמר לי שהגיע למסקנה שהטיפול עם חוצנים צריך לבוא בשילוב עם טיפול קונבנציונלי. כנראה שהרגיש בכל זאת שמשהו אינו כשורה. הוא סיפר לי שנשאר איתו רק חוצן אחד- ראש הצוות- זה שמנהל את התקיפות נגדי. החוצן עשה לו הצגה והתגלה לו פעם אחת כמו מלאך והוא האמין לבלוף הזה. ללמדכם עד כמה מניפולטיביים יכולים היצורים האלה להיות. (המשך)
איך אתה יודע שזה נכון?< אני מוכנה לקבל שיש כנראה אלים ומאמינה שיש לאדם פוטנציאל גדילה יותר מכפי שהוא מאמין ומודע אבל כל הקטע של אלים שיבוש סלילי ד.נ.א נשמע חשוד משהו...