בבלוג שלי פרקי ואני מתוארת שיחה בין אחותי ז"ל לביני המתארת באופן מחוייך את הקשר ביני לבין אימי ואתאורח החיים החברתי הקיבוצי של פעם. אז אם אתם לא מפחדים לצאת מהריבוע שבו אנו כלואים ולנפץ מסגרות ותבניות בטוחות ומוכרות. אם הדמיון הוא בן בית והומור הוא בן ברית . אתם מוזמנים לבלוג שלי 'פרקי ואני' לקרוא את הפוסט הנ"ל. בהנאה http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7424206