לא טוב
היות האדם
לבדו.... ובכן,מה שמתאים לך היום,או שכך את לפחות מאמינה שמתאים לך,יכול להשתנות בן רגע ומבלי שתרגישי. אם ננתח את מה שאת כותבת לחלקים קטנים,אני מבין שאת כרגע לא מעוניינת לגור עם בן הזוג העתידי,בטח לא בבית משותף בבעלותכם,לא מעוניינת להתחתן ולמסד איתו את הזוגיות,ואף לא להביא איתו לעולם צאצאים נוספים. יוצא שאת מעוניינת בבחור נחמד שגר בגדול בבית משלו,ומקסימום יישאר ללון אצלך מס' פעמים בשבוע,או שאת אצלו לחילופין,אני מניח שיהיה לך נחמד לדבר איתו שעות בטלפון או לצ'וטט בפייס,מן הסתם יהיה לכם כיף ונעים לצאת כמה ערבים בשבוע לבילויים משותפים,ובהמשך הדרך גם לאיזה סופ"ש רומנטי פה ושם. בדקתי באבן שושן. זה נקרא יזיזות. וזה שלב שנוכחתי לדעת שמעטים מהגרושים\ות לא עברו אותו בצורה כזו או אחרת. ולא רק שאני לא פוסל אותו אלא מצדד בו באופן מוחלט. לפי התיאור שלך את בהחלט נמצאת בשלב בו את לא מעוניינת בזוגיות מחייבת וכובלת שדי מרתיעה ומפחידה אותך כרגע. וזהו הפתרון האולטימטיבי. כי את בנאדם שחי בחברה של אנשים דומים לך,גם את רוצה לצאת למפגשים חברתיים ומהנים,גם את רוצה מידי פעם להירדם עם זרוע של אדם שאת מחבבת על כתפיך,גם את רוצה לקבל סמס מצחיק ואכפתי בבוקר,וגם לך יש צרכים פיזיים שמחכים לסיפוק כזה או אחר. בדיוק כמו כולנו. ומכיוון שעוד מימי סיינפלד העליזים השלב הזה לא לא צולח ומחזיק יותר מידי זמן מעמד,אני מגיע לנושא המרכזי של הפוסט שלך. את יכולה להתחיל קשר כזה תמיד. לעולם לא תדעי לאן הוא יתפתח ואיך הוא ייסתיים. פתאום תראי שממש כיף לך איתו,והזמן שלכם יחד גורם לך טוב על הלב. פתאום תרגישי שבלילות שהוא לא ישן אצלך הרגל שלך מחפשת אותו אבל הצד שלו במיטה ריק. פתאום תראי שאת רוצה להתעורר כל בוקר כשהוא לצידך. פתאום תגלי שאם הוא מספר לך על מישהי שהתחילה איתו היום בעבודה,זה בעצם גורם לך לקנא לו. ואז תביני שאת בעצם רוצה יותר ממה שרצית בהתחלה.... שאת רוצה זוגיות אמיתית מקיפה וממצה. עם אחריות ומחוייבות על כל המשתמע ונלווה. ואז תביני שעברת שלב. כמובן שנגעתי כאן בנושא רק מהזווית שלך,וייתכן שמערכת יחסים כזו יכולה להחזיק מעמד לא מעט זמן כל עוד יש אינטרס משותף של שני הצדדים,והיא מספקת את שניכם,באופן כזה שלא תהיו מעוניינים לשנות אותה לאורך זמן. אבל מניסיון,זהו שלב שעובר. וגם את תעברי אותו. ותרצי את כל החבילה קומפלט. איתו,או עם מי שיבוא אחריו. בהצלחה.