כיבשת טילדה נולדה../images/Emo99.gif
כשמלי (חו ומחט, אלא איזה?
) הזמינה אותי לעשות יחד את הכיבשה של טילדה, ללא תיארתי לעצמי כמה אני זקוקה לזה. לחברה של יוצרות, לעזוב קצת את המרוץ המטורף שאני נמצאת בו ולעשות משהו עם הידיים שלי... אני לא רוצה לחטוא לאמת ההיסטורית אז אני לא זוכרת אם הכיבשה היתה סיבה או תירוץ, ומי בכלל התחיל... אבל התוצאה הסופית היא שאתמול, מלי ואני נפגשנו בסטודיו שלה, שמי שלא היה שם לא ראה סביבה שמעודדת יצירה מימיו. ישר בא לעשות. לגזור, לתפור, לתכנן, גררררררררר אין לכן סיווג ביטחוני לדעת כל מה שהיה שם... אז רק אספר בתמציתיות שהיה נהדר
בחרנו בדים, גזרנו מגבות, חשבנו ושקלנו, פרמנו (כן, כן) תפרנו, גיהצנו, שתינו קפה, דיברנו , צחקנו, אכלנו עוגיות ובורקס, שוב תפרנו ומאוד נהננו. לאט לאט נולדו להן שתי כבשים מתוקות מדבש. לטילדה יש שני גדלים ומלי היקרה נתנה לי את השבלנות ועכשיו אני חייבת להוליד עדר.. לא סיימנו את העבודה כי הקפה, הבורקס, הדיבור על הילדים, ושאר התעסקויות גזלו קצת זמן, אבל הדבר העיקרי שגרם לנו לא לסיים היה שלקחנו את הזמן. לגמרי. שלווה מוחלטת שרק הצורך להתחיל את בישולי השישי גרמו לנו בסוף להתנתק ולהפרד וכל אחת הלכה להשלים את כבשתה בביתה. מלי אהובתי, נפלאת לי מאוד והזמן איתך היה פשוט זמן איכות. ממש ברמה הרוחנית.
חזרתי הביתה עם כיבשי והילדים שלי (זוכרת ששאלת מה הם אומרים?) פערו את הפה ואמרו "את עשית את זה??!" בפליאה מלאת הערכה. תיקתקתי עוף בתנור ( משהו שמזכיר תבית עיראקי , אבל בשעתיים עבודה בלבד... יצאתי תותחית וארוחת ערב שבת נראתה מושקעת לגמרי
. העברתי וויש על המטבח וישבתי לסיים את כיבשי. בין נמנום להסעת הגברברים שלנו אל הבילויים ובחזרה סיימתי אותה כולל תוי פנים טיפה שונים ותוספת. הפתעה.. הבוקר יצאנו ליום צילומים. צילומי חוץ וצילומי פנים. הפעם העדפתי את צילומי הפנים. עוד צילומים יהיו בבלוג שלי. מעבר לזה, נדלקתי בחזרה על הבדים שלי.. ומאחר ו"צריך" להכין בדים לסדנא של יפה וגם להכין פנקס למחטים, אז נראה לי שהשבת הזו הולכת לעבור עלי ברינת היצירה..
כשמלי (חו ומחט, אלא איזה?
