על מה אתה מדבר לעזאזל? במה אני יכולה לאיים עליך בדיוק?
הבהרתי שאמשיך לעשות את מה שאני עושה תמיד: אם אראה מידע שגוי או לא מדויק, אגיב (אם אתה מרגיש מאוים מעצם הרעיון הזה, זה מעיד רק עליך). רק שזה לא יהיה ישירות אליך כי אין טעם, מאחר שאתה שוב ושוב לוקח את זה למקום של התנצחות אישית במקום לנהל דיון עובדתי וענייני.
 
אז אולי לא להגיב להודעותיך זה "איום"?
גם כאן לא ברור לי איך, הרי אתה בלאו הכי לא באמת מתייחס לדבריי... עכשיו אתה גם יודע יותר טוב ממני למה התכוונתי...
תהיה בריא.
 
הבהרה אחרונה, אבי, כי באמת תש כוחי: לא יודעת אם שמת לב, אני אדם מאוד ישיר. אני כותבת את מה שאני חושבת. אני מגיבה במילים פשוטות וברורות, בצורה מפורשת; לא ברמזים ולא בעקיצות. זו אינה דרכי. לו רציתי לאיים (ואני לא, על מה ולמה?
) הייתי עושה זאת באופן מילולי ברור ובלתי משתמע, ומשתמשת במילה "איום". אני אכן לא יכולה להתווכח עם תחושותיך, אבל אני יכולה להבהיר חד משמעית שאתה חש דברים שאינם כוונותיי, גם לא ברמז.