גמזו היחיד
New member
שעת סיפור ../images/Emo70.gif../images/Emo63.gif סיפור חסידי לשמחת תורה
סיפור חסידי לשמחת תורה יהודי אחד נהג לפקוד את ביתו של הרש"ב*** בכל שנה בחודש תשרי ונהג לחגוג את כל החגים אצלו. בזמן ההתייחדות, נהג לבקש ברכה אחת בלבד , להעמיק את דבקותו בתורה וברוחניות , מעולם לא ביקש דבר לעצמו. לימים , בנו חלה מאוד במחלה חשוכת מרפא , הוא ביקר אצל כל הרופאים שהשיבו את פניו ריקם , תשובתם הייתה שאין דרך לרפא את ילדו בדרך הטבע , ועליו לצפות לנס כי לא נותרו לו ימים רבים לחיות. חודש תשרי הגיע , וכמנהגו בכל שנה נסע לחגוג את החגים בביתו של הרש"ב . לפני שמחת תורה ביקש להתייחד עם הרבי , ולבקש בפעם הראשונה בחייו ברכה לרפואה עבור בנו החולה. נהוג היה בזמנו להיכנס לחדרו של הרבי ולהניח פתק ובו הבקשה לברכה בקצה השולחן , שם ישב הרבי . אם הרבי היה לוקח את הפתק ומעיין בו , היה מברך את היהודי , ובמידה והפתק היה נשאר על השולחן סימן היה כי לא ניתן לשנות את רוע הגזירה , וכי הרבי אינו יכול לסייע במקרה זה. היהודי נכנס לרבי והניח פתק ובו בקשה לברכה עבור הילד החולה , לאחר דקות ספורות היהודי הבחין כי הרבי אינו נוטל את הפתק , ויצא את חדרו מדוכדך. זמן שמחת תורה אצל הרבי היה אירוע מיוחד , השמחה הייתה כל היום וכל הלילה , החסידים נהגו לרקוד ולזמר ניגונים חסידיים , לשתות ולאכול , היהודי החליט להצטרף לשמחה ולשכוח מעט מבעיותיו הקשות. הוא רקד ושמח בשמחת תורה בדבקות עצומה , עד שנשתכחו כל צרותיו. לאחר שהסתיים החג לפני שעזב את ביתו של הרבי , הוא התבקש לסור לחדרו להתייחדות נוספת.הרבי פתח ואמר כי ידוע לו שהוא סירב לקחת את הפתק בפגישה הראשונה , כיוון שברוח קדשו ראה כי לא ניתן לבטל את רוע הגזירה, אולם מהשמיים ראו את דבקות שמחתו בשמחת תורה וההתרשמות היתה עצומה ולכן מהשמים בוטלה הגזירה. הרבי בירך אותו כי ואמר לו סע לביתך לילדך לא יאונה כל רע ורפואה שלימה קרובה לבוא. היהודי נסע לביתו והתבשר כי בזמן נסיעתו בנו נרפא כליל מהמחלה. *** רבי שלום דובער שניאורסון, אדמו"ר הרש"ב מחבר ספרי חסידות, מגדולי מנהיגי היהדות החרדית היה האדמו"ר החמישי בתולדות אדמו"רי חב"ד. בן נינו של מייסד השושלת רבי שניאור זלמן מלאדי (האדמו"ר הזקן). ועסק הרבה בתפילה ובהתבוננות ברוממות האל. נודע בחסידותו ובפרישותו, והתעסקותו בתפילה באופן מיוחד. נודע בין החסידים כ"עובד" שפירושו במינוח החסידי אדם המתעסק רבות בעבודת ה' פנימית ובהכנעת יצרו. חסידים רבים נהגו לפקוד את ביתו להתייחדות ולשטוח בפניו את בעיותיהם ולבקש ברכה לפרנסה , זוגיות , רפואה וכו' .
סיפור חסידי לשמחת תורה יהודי אחד נהג לפקוד את ביתו של הרש"ב*** בכל שנה בחודש תשרי ונהג לחגוג את כל החגים אצלו. בזמן ההתייחדות, נהג לבקש ברכה אחת בלבד , להעמיק את דבקותו בתורה וברוחניות , מעולם לא ביקש דבר לעצמו. לימים , בנו חלה מאוד במחלה חשוכת מרפא , הוא ביקר אצל כל הרופאים שהשיבו את פניו ריקם , תשובתם הייתה שאין דרך לרפא את ילדו בדרך הטבע , ועליו לצפות לנס כי לא נותרו לו ימים רבים לחיות. חודש תשרי הגיע , וכמנהגו בכל שנה נסע לחגוג את החגים בביתו של הרש"ב . לפני שמחת תורה ביקש להתייחד עם הרבי , ולבקש בפעם הראשונה בחייו ברכה לרפואה עבור בנו החולה. נהוג היה בזמנו להיכנס לחדרו של הרבי ולהניח פתק ובו הבקשה לברכה בקצה השולחן , שם ישב הרבי . אם הרבי היה לוקח את הפתק ומעיין בו , היה מברך את היהודי , ובמידה והפתק היה נשאר על השולחן סימן היה כי לא ניתן לשנות את רוע הגזירה , וכי הרבי אינו יכול לסייע במקרה זה. היהודי נכנס לרבי והניח פתק ובו בקשה לברכה עבור הילד החולה , לאחר דקות ספורות היהודי הבחין כי הרבי אינו נוטל את הפתק , ויצא את חדרו מדוכדך. זמן שמחת תורה אצל הרבי היה אירוע מיוחד , השמחה הייתה כל היום וכל הלילה , החסידים נהגו לרקוד ולזמר ניגונים חסידיים , לשתות ולאכול , היהודי החליט להצטרף לשמחה ולשכוח מעט מבעיותיו הקשות. הוא רקד ושמח בשמחת תורה בדבקות עצומה , עד שנשתכחו כל צרותיו. לאחר שהסתיים החג לפני שעזב את ביתו של הרבי , הוא התבקש לסור לחדרו להתייחדות נוספת.הרבי פתח ואמר כי ידוע לו שהוא סירב לקחת את הפתק בפגישה הראשונה , כיוון שברוח קדשו ראה כי לא ניתן לבטל את רוע הגזירה, אולם מהשמיים ראו את דבקות שמחתו בשמחת תורה וההתרשמות היתה עצומה ולכן מהשמים בוטלה הגזירה. הרבי בירך אותו כי ואמר לו סע לביתך לילדך לא יאונה כל רע ורפואה שלימה קרובה לבוא. היהודי נסע לביתו והתבשר כי בזמן נסיעתו בנו נרפא כליל מהמחלה. *** רבי שלום דובער שניאורסון, אדמו"ר הרש"ב מחבר ספרי חסידות, מגדולי מנהיגי היהדות החרדית היה האדמו"ר החמישי בתולדות אדמו"רי חב"ד. בן נינו של מייסד השושלת רבי שניאור זלמן מלאדי (האדמו"ר הזקן). ועסק הרבה בתפילה ובהתבוננות ברוממות האל. נודע בחסידותו ובפרישותו, והתעסקותו בתפילה באופן מיוחד. נודע בין החסידים כ"עובד" שפירושו במינוח החסידי אדם המתעסק רבות בעבודת ה' פנימית ובהכנעת יצרו. חסידים רבים נהגו לפקוד את ביתו להתייחדות ולשטוח בפניו את בעיותיהם ולבקש ברכה לפרנסה , זוגיות , רפואה וכו' .