שלום אנשים....עזרה...

[Lili Flower]

שלום אנשים....עזרה...

אני חדשה בפורום, וחיפשתי כל מיני פורומים שיכולים להתאים למה שאני מחפשת, אני מראש לא פונה לפורום זוגיות מכיוון שאני לא מחפש תשובות מה״מיין סטרים״...
אז בבקשה אל תפנו אותי לפורומים אחרים אם פה אני יכולה לקבל את עצתכם, וניסיונכם....
הסיפור קצת ארוך ואני אשתדל לקצר ככל הניתן..
בשנים האחרונות התפתחה בחיי מערכת חברות עשירה עם גבר, שבלתי אפשרי לא היה לא להתאהב בו. sucks.
הוא אחד האנשים היפים, האצילים בעלי חוכמה וחמלה שפגשתי כל חייֿ, רגישות ברמות מעוררות את הלב להפתח לכל הכיוונים.
התאהבתי. התקרבנו. לא רצינו מערכת זוגית, אבל שכבנו, וכל מפגש איתו העצים את הרגש כלפיו.
אבל כל השנים, הרגשתי שהחברה הקודמת שלו, עדיין הייתה בעדיפות עליונה.
הוא עדיין עזר לה, והיה שם למענה כאשר היא ביקשה. והיו עוד כמה מקרים שלמיטב תפיסתי, היא היתה ועדיין בעדיפות עליונה.
לא יכולתי להמנע מרגשות הקנאה, והסבל שאני פחותה ממנה, לא יכולתי להמנע מהסבל הזה.
הוא לא זנח את רגשותיי, וניסה להסביר לי שאף אחת מאיתנו לא טובה יותר בעבורו מהשניה, שנינו חשובות לו...אבל אני מרגישה שזו אינה האמת...
שבליבו, היא נשארה, ואני באיזה שהוא מקום, ה״אקמול״ לכאב שלו, כאשר היא עזבה אותו.
אני חושבת שהיא אישה נדירה גם כן. באמת שכן.
אבל אני חושבת שהגיע הזמן לטפל בכאב שלי, ולספר אותו למישהו ולא לשמור אותו לעצמי, לקבל עצה חכמה ממישהו שכבר עבר סיפור דומה...ולמצוא את החוכמה העומדת מאחורי כל כאב ודמעה.
ועכשיו אני עומדת בפני מבחן נוסף, שגבר אחר, רוצה אותי, והוא גם נפלא, אבל אני לא מסוגלת לתת לו את מה שהוא רוצה, מכיוון שבתוכי, אני עוד שבויה באהבה שלי לאחר.
הלב מתפוצץ לפעמים, והדמעות לא מפסיקות לזלוג, בעיקר שאני לבד.
אין לי כל כך חברים שאני יכולה לדבר איתם על הנושא, ואני לא יכולה עם מי שאני מכירה, מכיוון שהם מכירים את האישה השניה, שלא יודעת עלינו דבר.

החברות שלי איתו היא יקרת ערך. חברות שמוצאים פעם בחיים.
אבל אני זקוקה לטפל בכאב הזה, ולא דרך מעשים הנובעים מקנאה והרס,
אני זקוקה לעצה וחוכמה שטרם שמעתי...אני חייבת להוציא את עצמי מהדיכאון והכאב העמוק הזה שממסמר את הלב שלי.

אני מודה לכל הקוראים את ההודעה ונותני העצות.
באהבה...

 

[ענבל כהן חמו]

קנאה

קצת קשה להבין מה בעצם קורה - את מאוהבת בגבר הראשון, אך לא מממשת זאת בגלל הקנאה?
אם זו הסיבה, עלייך לטפל ברגשות אלו בהקדם. את כותבת "לא יכולתי להימנע מרגשות הקנאה" - אני מאמינה לך. אבל נראה שעלייך ללמוד כאן שיעור. לפי מה שאת מתארת מדובר באדם מיוחד ורגיש, ששמר על קשר טוב עם חברתו לשעבר, והוא מסייע ותומך. יתכן שהחברות הזו חשובה ומיוחדת ותמשיך עוד, אך הוא נפרד ממנה ורצה להיות איתך, ויהיה עלייך לקבל אותו עם הקשר הזה. את הרגשות שלך בקשר לזה עלייך לעבד בעזרת פסיכולוג, כדי להבין מדוע נוכחות של חברה טובה לא מאפשרת לך מקום לצידו. זה לא מחויב המציאות, אין כאן הכרח. יש לך אפשרות ללמוד משהו חדש, נדיב ויפה.

 

[Lili Flower]

אנחנו לא בקשר זוגי

ואני מודעת לרגשות של קנאה אבל בעיקר לרגשות של חוסר חשיבות. מרגישה בעיקר כאילו אני בעדיפות שניה ולא חשובה. מרגישה שאני באיזה שהוא מילכוד.
אני אוהבת את החברה שלו לשעבר, ואני לא חושבת בכלל שהם צריכים לנתק קשר. יש להם קשר נדיר. לא הם הבעיה...אלא הרגשות שלי שאיתם אני צריכה להתמודד, ובאותה עת לשמר את החברות שלי איתו. הוא אכן אדם מאוד רגיש ואמפטי. אדם נדיר.
אני צריכה להחלים משהו, אבל אני לא יכולה לעשות את זה לבד...וזו הסיבה שכתבתי פה.
אני צריכה כלים, עצות שאיתם אני יוכל להתמודד, ולמדוט על כל אחד מהעצות הללו.
אני מודה לך את תשובתך

 

[ענבל כהן חמו]

חוסר חשיבות

אני מאמינה שדברים עמוקים כמו שאת מדברת דורשים טיפול ולא צרור עצות, טובות ככל שיהיו.

 

[Lili Flower]

אני פתוחה להצעות...

ולעצות יחדיו. יש אנשים שחוו בעברם דברים דומים, וקיוויתי שיוכלו לשתף את הניסיון שלהם.

 

[Lili Flower]

אני לא ממשת זאת

מכיוון שאין עניין בזוגיות. לא לי ולא לו. הוא אוהב אותי. אני לא אומרת שלא, רק מכיוון שלתת מודע יש את התנאים שלו לראות אהבה, מוגבלים...ויוצרים את הרגשות האלו שלא נותנים לי מנוח.

 

[ommerl]

מלכוד 22

היי לילי. מה שאת מתארת מאוד מזכיר מצב שנקרא מלכוד או באנגלית double bind: מצב שבו יש לך אפשרויות בחירה מוגבלות וכולן לא טובות.

כלומר- אם תשארי איתו תסבלי בגלל שלא תרגישי משמעותית וחשובה עבורו, ואם תעזבי אותו תסבלי כיוון שאת רוצה להיות איתו.
מלכוד זה מצב מאוד מחליש שבדרך כלל גורם לתחושת חוסר אונים וזה לא מפתיע שאת חווה דיכאון וכאב עמוק.

אבל יש לי גם חדשות טובות בשבילך

המלכוד לא קיים במציאות, זה רק מרגיש ככה. המלכוד נמצא בתפיסה שלך.
במציאות יש עוד אפשרויות בחירה. קשה לראות אותן כשאנחנו נמצאים במצבים רגשיים כואבים אבל הן קיימות, אני מבטיח לך.

מבחינת המצב הספציפי שבו את נמצאת, אני רואה בעיה נוספת: יש לך רצון להיות חשובה עבורו מצד אחד, ומצד שני את לא רוצה זוגיות איתו. בעיניי זה כמו לנסות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה ויכל להיות שבחרת בזה כי את רוצה זוגיות איתו ולכן רוצה להרגיש חשובה עבורו אבל את מבינה שהוא לא פנוי לזה רגשית ומעדיפה להיות בקשר כלשהו איתו אפילו אם זה לא מוגדר בתור זוגיות.

אם אני צודק בהשערה שלי, אז המצב הזה הוא בעיניי התפשרות על אהבה כדי להיות בקשר. אולי זה יוצר כאב קטן בטווח הזמן הקצר כי יש גם רגעים של עונג, אבל בטווח הארוך זה מייצר כאב גדול יותר ולדעתי זה מייצר הרס בחיים שלך.

לדעתי הצעד הנכון הוא להעלות את הסטנדרטים שלך ולא להתפשר על חצי ממה שמגיע לך לקבל. שזה אומר או להפוך את הקשר הזה לזוגיות או לעזוב את הקשר הזה עם כמה שהוא אדם מדהים ועד כמה שזה כואב.

 

[Lili Flower]

תודה עומר

אני מאוד מעריכה את התשובה שלך. זה מראה על חוכמת חיים.
ואני מסכימה איתך ברב הדברים שאמרת. רק...שאני אשמח אם מישהו יכול לתת כלים קונקרטים להתמודד עם התפיסות והרגשות האלו שיכולים לכלות את עצם הנשמה.
להבין במנטל זה דבר אחד, לשכנע את התת מודע...זה דבר עמוק יותר, ושונה.
לכן פרסמתי את ההודעה מלכתחילה, ואני מאוד מאוד מאוד מעריכה כל נקודת מבט, כל תשובה ומילה שנאמרו.
אני לא חושבת שהאשמה והאחריות מוטלת עליו, למרות שהוא לוקח חלק באחריות על איך שאני מרגישה והוא מנסה לעזור לי ככל שהוא יכול (אחרי הכל, הוא לא יכול לעזור בהכל).
אני חושבת, שכשאני יעבור את המכשול של הרגשות ההרסניים, הדבר החיוני ביותר, והחשוב ביותר הוא זה שיישאר, אהבה אמיתית, אינה כואבת ואינה מותנית....רק שלהגיע לשם, כולנו זקוקים לאיזה שהם כלים, לשכנע את התת מודע, את הבורות הזו שרובנו נמצאים בה ברמה כזו או אחרת, שכל ההתניות, הפצעים הנפשיים, כל הניסיון חיים, נושאים בתוכם חוכמה שאותה עלינו לגלות, ולחיות.
&nbsp
שוב תודה, והפיתרון לבעיה, הופיע בחיי בתקווה...שאני עשיתי את ההחלטה הנכונה

 

[ommerl]

אם עשית החלטה, בוודאות זה יוביל אותך צעד אחד קדימה

גם אם עשית החלטה שגויה, זה ילמד אותך ויצמיח אותך כבן אדם. ואם עשית החלטה נכונה אז בכלל חגיגה

 

[Lili Flower]

נכון. החלטה לכאן או לכאן לא יכולה להיות טעות...זה הזדמנות לצמיחה.
הכאב גם מלמד אותי...לאט לאט..

 

[שובר תקרות]

למה זה התת מודע?

היי לילי.
אודה שאני קצת נרתע מלהגיב לסיטואציות רומנטיות/רגשיות, אבל סומך עלייך שתעשי את השיקולים בעצמך. רק רוצה לזרוק כמה תובנות שלי.
אז--
אני יכול לשאול משהו פשוט?
למה את חושבת שהקנאה הזו, או הרגשות אותם את חווה נובעים מאיזה תת מודע או משהו מתוסבך?
זה דווקא הגיוני שתרגישי סערה נפשית במצב כזה. את לפחות מודה בזה שאת מקנאה. וכידוע לך, הדרך לפתרון יכולה להתחיל אם מכירים בבעיה.
ובכן, הקנאה שלך והרגשות הרעים, לדעתי, אינם "בעיה". הם פשוט תופעה רגשית בריאה של בן אנוש.
הרי אם תגעי במחבת רותחת לא תכעסי על עצמך שזה כואב לך, נכון? כי מדובר בתופעה טבעית והגיונית. כך גם במקרה הזה, למרות שלכאורה מדובר בעניין רגשי ולא פיזי כמו לגעת במחבת רותחת - המוח שלנו הוא זה שמרגיש. וזה הגיוני לגמרי.
אם כך, הרי שרגש הקנאה ושאר הרגשות הללו שאת מתארת אינם בעיה בפני עצמה. הם רק תוצר של סיטואציה שגורמת לכך.

בסופו של דבר ברגע שמפרידים בין הרגשות לבין הסיטואציה (או לפי המשל: בין הכאב לבין המחבת) מבינים שלהרגיש זה אנושי ושהמטרה היא לא לדכא את הרגשות (כי אז זה עלול להתפרץ פתאום במקום אחר) אלא להתמקד בסיטואציה ומה עושים לגביה. וכשתתמקדי בסיטואציה בצורה רציונאלית, כך אולי תצליחי לחשוב ביתר צלילות על מה עושים עם הסיטואציה.

כמובן שאם מדובר ברגשות מוקצנים אז יש מקום לטיפול מקצועי. כל אחד שיעשה את שיקוליו ושיהיה אמיתי עם עצמו.

 

[Lili Flower]

תודה על התגובה

אני מאוד מעריכה את התגובה שלך...למרות שיש לי השקפת עולם מעט שונה על איך להתייחס לסיטואציות.
בעיניי, סיטואציות (באשר הן..וסלח לי אם זה אולי יכעיס), הם הזדמנויות שעוזרות לנו לראות את מה שיש לנו בפנים, ואני מסכימה שאנחנו צריכים לתת לרגשות להתבטא ולתת להם מענה מסויים, אבל אני מתמקדת בהם, לא בסיטואציה עצמה, כי הבעיה מתחילה בתוכי, ולא בסיטואציה.
הסיטואציות שאנחנו מזמנים לחיינו הם מתוך כח המשיכה המחשבה שלנו, והרגשות שלנו (זה סיפור קצת כמו הביצה והתרנגולת - מי מגיע קודם)ֿ - זהו חוק טבעי של היקום...לכן, אם אני או אנחנו נבין איך להתמודד עם הרגשות והמחשבות האלוֿ (הכלים שעליהם דיברתי ושאלתי עליהם בהודעות קודמות), באמת נהיה בריאים יותר והעולם (הסיטואציות) ישתנה בהתאם.
אני מוצאת תשובות דרך מדיטציה, דרך חוכמה של אנשים אחרים, דרך האינטואיציה שלי, אלו הכלים היחידים שיש ברשותי כרגע.
איך שחווים רגשות, זה משהו שתואר יפה על ידי מאסטר טיבטי, זה כמו רוחות - כמו שהם באים, כך הם חולפים. זה אמנם נשמע יותר קל מלעשות כמובן, אבל אני לומדת, שהרגשות הללו, באשר הם, חולפים ואינם מי שאני באמת ובנוסף הם ניתנים לטיפול בשיטות מסויימות (יש אינספור) - אז זה לא להתעלם מהרגשות כלל וכלל, אלא לתת להם ביטוי בריא והחלמה לאספקט הפנימי.
כן, אני אנושית - אבל לא רק.

תודה לכולם...ואני לא אפסיק להודות להודעות שלכם.