את מי משרתת מחלקת האכיפה ?

[עדיין משחרר אויר]

את מי משרתת מחלקת האכיפה ?

הייתי צריך להגיע לעבוד במקום שהחניה המוסדרת מצומצמת, אני מכיר המקום ויודע כי ליד הבית יש מפרץ חניה צבוע כחול לבן המספיק ל- אחד ושלושת רבעי מכוניות, אפשר להידחף שם -לדעתי - כמכונית שניה בלי שהדבר מפריע למשהו.
בכדי להיות שקט התקשרתי למחלקת אכיפה במקום, ושאלתי אם אפשר להחנות רבע ממכוניתי על אדום-לבן....הגברת בצד השני אמרה לי כי אסור על אדום-לבן. אמרתי לה כי לדעתי זה לא מפריע, ואם לא אחנה שם זה ישבש עבודתי...אמרה אסור באדום-לבן, ולפקחים יש שיקול דעת...אמרתי כי אני רוצה תשובה ברורה יותר בכדי לא להיענש....לא היה לה משהו נוסף לומר.
הפקידה הנחמדה לא שאלה אותי במה אי חניה במקום יפריע לי...לא שלחה רכב הפקחים לבדוק המקום.....בעצם לא ניסתה להבין הסיטואציה הספציפית....אלא נתנה פתרון הנוח לה,ולא פתרון הנוח לי.
היום עבדי שם,וחניתי רבע על האדום לבן, הסיכון השתלם לי מול חוסר ההגיון וחוסר היעילות של עבודה כשריכבי חצי ק"מ מהמקום.

 

[kompy]

אתה לא משחרר אוויר אלא משחרר קיטור

ומה ציפית שתהא התשובה?
על אדום-לבן אסור להחנות ולו במעט(וזו התשובה שקבלת).
שאלות מנחות?!
לשלוח ניידת פיקוח בכדי לראות הכצעקתה?!
אם זה משתלם לך(זכור, הקנס הוא של 250 ש"ח)...

 

[ב ר ז י ל י]

בנוסף לדברי קודמי

1. לדעתך אם זה מפריע או לא אין שום חשיבות בעניין זה, הסיטואציה הספציפית שלך לא אמורה לעניין כלל את הגברת מרשות האכיפה.
2. יש חוקים ועלייך לקיימם או לקחת סיכון שתוענש במידה ותעבור עליהם, במידה והחוקים לא נראים לך תוכל לפנות לאחד מחברי בית המחוקקים שלנו (הכנסת) ולבקשו שיעלה הצעת חוק שתתאים לך בעניין זה

 

[עדיין משחרר אויר]

אוכפי החוק למינהם אמורים לשרת הציבור... לא את החוק.

החוק הוא כלי עזר ,כמו שמפה עבור מטייל היא כלי עזר,האמור לעזור, אבל על המטייל לפתוח גם את עיניו,לראות את תנאי השטח האמיתיים... כמו שחוק דתי האומר לצום, נותן חופש לא לצום במידה ויש קושי לצום...כמו שחוק המורה לך לדווח,מוותר לך אם יש לך קושי להגיע, כמו שלא תתן לטייס אוטומטי להטיס מטוס,בלי טייס ליד ,המתערב כשצריך....או כמו שמאיר פעיל ז"ל אמר כי 'צריך להזהר מפולחן התירגולות והנהלים, טקטיקות לחימה יש לשנות לפי המצב בשטח,אסור לסגוד לתרגולות'....כשהגברת מהאכיפה המחויבת להתייצב כל יום לעבודתה,מתקשה להגיע [לא מרגישה טוב וכו']אז היא לא מגיעה.
הסיטואציה הפרטית חייבת לעניין את הגברת מרשות האכיפה,זו מהות עבודתה ,להסדיר מקרים קונקרטים,השליטה שלה בספר החוקים אמורה לסייע לה לתת הפתרון הנכון, ולא לקדש הסעיף הנכון.
כשאין לאיש האכיפה אפשרות לאפשר חנייה [לא מדובר באישור לבניית בית],זוהי תפיסה מוגבלת של התפקיד,תפיסה האומרת כי תפקיד אנשי החוק להעניש ולא לעזור.
הסתמכות עיוורת על חוקים ,זה הוא עיוות של כוונת המחוקק ,שלא רצה כי נהיה חסידים שוטים.
אני לא מאמין כי מאיזה רשות יצא דוקומנט כתוב האומר :'הסיטואציה הפרטית של האזרח לא אמורה לעניין כלל את רשות האכיפה'.
אם יהיה צורך, אולי אעלה אחד מהמערכונים הרבים שנעשו בעיקבות התופעה של אנשי חוק 'המבצעים את תפקידם' שבעצם לא מועיל בכלום, ועיוורים למגה פיגוע המתרחש באותו זמן מול עיניהם.
ואסיים באמירה של ג'רלד דיפו :'אי אפשר לדרוש מאדם שיבין משהו, שמשכורתו תלויה באי הבנתו'.

 

[ב ר ז י ל י]

נקודת השקפה שגויה

יש במדינה רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת.
אוכפי החוק שייכים לרשות המבצעת ומחובתם לאכוף את החוקים שקבעה הרשות המחוקקת, אל להם לקבוע חוקים בעצמם ואל להם לפרש את החוק, שזה מתפקידה של הרשות השופטת.
הרשות המחוקקת קבעה שיש להציב תמרור האוסר חניה במקום מסוים ועל האוכפים להקפיד שלא יחנו שם, אסור להם להזיז את התמרור או לפרשו בצורה שונה .
ולכן, כפי שאמרתי - אם יש לך השגות על החוק - אתה רשאי לפנות למחוקק בבקשה שישנה אותו, במידה ולדעתך האוכף לא הבין את משמעות התמרור - הדרך לבית המשפט שאמון על פרוש החוקים פתוחה לפנייך.
במידה וכל אחד יקבע לעצמו את החוקים, יפרשם כרצונו ויאכוף לפי פרשנות העבריינים נגיע לאנרכיה.

 

[עדיין משחרר אויר]

אתה יוצא מנקודת הנחה

כי מה שאמור להכתיב את דרכו/סדר יומו של האדם ...זה ספר החוקים . הגיון וענייניות...זה משני. אז בכדי להסביר הבעיה בכך אלך לקצה, לאיך התנהגו הגרמנים לפני 75 שנה, ולמה אמור לעשות חייל בקבלו פקודה בלתי חוקית בעליל.
הגישה של קודם לבצע ואח"כ ללכת לשופט,לעתים הגיונית, לעתים מכבידה,ולעתים מסוכנת.
אכיפה לא עניינית,המנותקת מההיגיון, עלולה להוביל לתגובה אנרכיסתית,
גם כיום, אם לא שמת לב,האוכפים משתמשים בשיקול דעת [ואין לי כרגע זמן לדוגמאות],ללא זה, אפילו הזומבי הישראלי המצוי יראה סימני אי נוחות.

 

[ב ר ז י ל י]

אתה גולש.

העליית עניין של תמרור אדום-לבן האוסר חניה הוא חוקי לחלוטין.
ובנוסף לאוכפים יש זכות (ואף חובה) לשיקול דעת בענייני אכיפה אבל דע לך שבמקרים רבים שיקול הדעת הוא לרעת העבריין.
ספר החוקים לא אמור להכתיב את סדר יומך, הוא רק מסייג דברים שאסור לך לעשות

 

[עדיין משחרר אויר]

אנחנו לא על אותו התדר

אין לי כרגע זמן לעשות סדר בתקשורת.

 

[גבע אבי]

נוסח מעניין להתחמקות מדיון מהותי

החוקים נועדו להסדיר נורמות התנהגותיות בחברה המקובלות על רוב הציבור.
ברור שחריגים מכל צד לא יבואו על סיפוקם.
ולצורך חידוד אשתמש במשפט מהגמרא (שם במקור משמעותו שונה לחלוטין!) שאומר "הפה שאסר הוא הפה שהתיר"
מה שאני רוצה לומר הוא שלאוכף החוק, הבקי בחוק ובאופן אכיפתו, שיקול הדעת היחיד האם לאכוף או לכופף.
בשום פנים ואופן אסור לבעל בעניין הנוגע בדבר, דהיינו הנאכף או האזרח העומד בפני דילמה לקבוע מה צריך לעשות אוכך החוק. שהרי הוא "נגוע" וידיו אינן נקיות.
הבנתי ממך כי אתה כעוס על זה שלא נענו לך במחלקת החניה ולא נעתרו לבקשתך.
אבל תגובתך היא כשל ילד מפונק שלא קיבל את מבוקשו ואין כאן , לדעתי הפרטית, ענין של תדרים.
גילוי נאות, אני מתנדב במשטרת התנועה כ 15 שנים.

 

[עדיין משחרר אויר]

מה אתה מחדש ?

זה שהסמכות בידי אוכף החוק כבר אמרו פה.
אז אתה רוצה לחדש לנו כי תפקיד האזרח לציית...ואל לא לבקר משום כי הוא 'נגוע' ?
אתה רוצה לומר כי לא הבנת כי אני כותב על עניין עקרוני, ולא כמו אחרים הבאים לפה לבקש סיוע ?
אולי מי ש'נגוע' זה אתה? ובצורה כזו חמורה שאינך מבין מה הסוגיה העומדת פה בכלל לדיון ....?
אתה מסוגל להבין כי אוכף חוק יכול לפעול רע [ משום כי הוא פועל כנגד אינטרס האזרחים], גם כשהוא חושב כי הוא מציית לאחראים עליו/לנהלים ?
האם אתה מבין כי מבחן ההיגיון הוא במענה על השאלה מה הנזק הנגרם [לא מה סעיף העבירה] ע"י רכב האזרח ?
&nbsp

 

[גבע אבי]

בוא ונדבר על עקרונות

ונתחיל בסיפור על ההוא שישב בקולנוע עם מגבעת, סרב להסירה בטענה "יש לי עקרון לא להסיר את המגבעת".
המשך בסוף.
העניין העקרוני שאתה חופר בו, מבוסס על העיקרון הפרטי שלך.
העניין הציבורי בדמוקרטיה לפחות, הוא שכלל החברה או רובה יוכל לקיים מסכת חיים שעונה על מירב הצרכים והציפיות של האזרחים. כמו בטבע, ישנם חריגים לכאן ולכאן.
אתה כנראה חריג לכיוון אחד והוא הגישה של: "אני, שלי, כאן ועכשיו"
סולם הערכים והקרטריונים שלך מבוסס על תועלתך הפרטית בלבד (מקום חניה קרוב, ו - בוא ונכופף קצת את החוק לכיוון שלי).
כן, אוכף יכול לפעול רע לא רק כשאינו נעתר לבקשת התפנוקים שלך אלא גם כשהוא טופל אשם שווא על אזרח תמים לכל הדעות, מתוך פירוש לא נכון או סתם שכרון הכוח. ואלה החריגים לצד השני.
ובאשר לעיקרון מהרישא , מישהו שישב מאחורי "נושא המגבעת" שהעיקרון שלו הוא לקבל תמורה נאותה לכספו, דהיינו,להינות מהקרנת סרט, העיף לו את המגבעת ולאחר מבט קצר אמר לאיש:"זה לא עיקרון, זה קרחת וגזזת"
אני מכריז על השירשור כחפור, ואידך זיל גמור

 

[עדיין משחרר אויר]

הסבר :

1- אם אתה חושב כי אוכף חוק אמור לאכוף החוק גם כשמתנוסס עליו דגל שחור של חוסר הגיון ותועלת, ופגיעה באזרח....אז תפיסת עולמנו שונה לחלוטין,
2- סיפור המגבעת החביב לא שייך,כי המגבעת מסתירה לאדם שמאחור....לא הפנמתה כי קיים מצב שבו אוכפים חוק במקום שאין צורך,אין הפרעה.
3- אין רע לכתוב על עיקרון צודק, שעל פיו צריך להתנהל, ולא משנה כמה אנשים לא מבינים זאת. העיקרון שאני כותב עליו הוא לא פרטי, כמו שהעקרונות שאתה מבטא כאן,אינם לצערי רק פרטיים שלך.
4- האזרחים מצפים כי האוכפים יעבדו לטובתם,ולא יפריעו לחייהם, זו הסיבה שהם מממנים האוכפים.
5- צריך להתייחס לדברי החריג ע"פ ההגיון/הצדק שבהם [-בלי קשר לאומר הדברים].
6- הרגלי החשיבה שלך לא מאפשרים לך להבין כי אני לא כותב על תועלת פרטית, ולא משנה כמה אציין זאת. אני רוצה משהו פשוט... שאנשי החוק לא יפריעו בלי סיבה מוצדקת לאזרחים.