מציאת עבודה

[livnatez]

מציאת עבודה

שלום חברים האם משהו מכיר מקומות שמחפשים ביצועיסטים /מעצבים (ללא תואר) ללא נסיון?
המצב מראה שיש המון דרישות אבל כל אחד רוצה ניסיון של שנתיים לפחות?

 

[Yaronimus]

שיטות לחיפוש עבודה מאת ירונימוס

ראשית - כשאת ללא נסיון וזקוקה לעבודה,
אולי כדאי שתנסי לעבוד בבית דפוס למשך תקופה.
תמיד יש עבודה בבתי דפוס. אולי תוכלי למצוא בתי דפוס טובים
שיש בהם מכשירים שונים,
כך שתוכלי להתנסות בכל מיני טכניקות שיש בעולם הדפוס.
זה ייתן לך את הנסיון הדרוש.

שנית - יש את האופציה של הסטאז', שאני לא ממש מת עליה
ואני לא ממליץ עליה. אפשר להציע למעסיק מסויים שתעבדי
תקופה קצרה ללא תשלום (תקופה קצרה מאוד, כמה ימים בודדים)
על מנת שיתרשם מיכולותיך.
אני לא מת על השיטה הזו כי היא מקדמת למעשה מעין עבדות,
מורידה את הסטנדרטים בשוק,
ואין בה שום ערבות להתקבלות לעבודה. לעיתים קרובות מדובר בבזבוז זמן!

שלישית -

אני ממליץ על שיטה שלמדתי מהמאמן שלי רוני דוניץ -

קודם כל צריך תיק עבודות אונליין
+ קו"ח מעוצב אבל לא יותר מידי (כזה שאפשר להדפיס בA4 ש"ל).
לא להקדיש לעיצוב הקו"ח יותר מכמה שעות.
יש אפשרות ליצירת פורטפוליו אונליין באתרים שונים
(חפשו את הנושא בתיבת החיפוש בפורום מצד שמאל למעלה).

1. המשימה: להשיג מספרים.
כותבים (אפשר בוורד) רשימה של מעסיקים פוטנציאליים.
את יכולה לחפש אותם באינטרנט (סטודיואים שונים),
להתחבר לאתרי חיפוש עבודה כמו ג'ובנט וכיוב',
להיעזר בחוברת דפוס-גרף (חוברת שמכילה שמות של בתי דפוס
וסטודיואים ויוצאת כל כמה זמן).

הטבלה כוללת עמודות:
עמודה ראשונה - מספר (פשוט מספר עוקב -1 2 3)
א. שם העסק
ב. כתובת אתר(כלומר צריך לגלוש לאתר ולברר)
ג. מייל (עדיף משהו ישיר, כלומר לעיתים ישנם כתובות שונות,
לכן כדאי לחפש את המייל הקשור לשליחת קו"ח או כח אדם וכיוב').
ג. שם איש הקשר (ארחיב בהמשך) ומייל/טלפון אישי
מתחת לשורת הטבלה הכוללת את הפרטים האלו,
אפשר להוסיף עוד שורה ללא עמודות (עליה ארחיב בהמשך).

2. מחלקים את כמות העסקים שאתקשר אליהם היום
כלומר - לכמה אני יכול להתקשר במשך יום עבודה
(זה נראה קל, אך זו מטלה מעיקה וקשה)

3. מתקשרים לעסקים. המשימה - לחדור פנימה ולדבר עם האיש/ה האחראי/ת.
פעמים רבות ניתקל בקשיים, בחוסר נכונות לעזור, בחוסר סבלנות -
עלינו לזכור שאנחנו מפריעים לאנשים בזמן עבודה, לכן עלינו להיות
סבלנים, מנומסים, ונחושים.

"שלום, שמי נבוכדנצר השלישי, אני מעצב גרפי/גרפיקאי,
ואני מעוניין לעבוד עמכם ולעצב עבורכם.....
אפשר בבקשה לדבר עם מי שאחראי
על קו"ח?"

אפשרות א':
"מי זה? לא עכשיו! מה אתה רוצה?!?
תתקשר מחר בתשע שלושים ותשע" -
אז אני רושם בשורה שמתחת לפרטים, בכתב אדום בוהק -
להתקשר בתשע שלושים ותשע בדיוק.

אפשרות ב':
"לא, אנחנו לא מחפשים עובדים חדשים"
"בסדר, אפשר רק לדבר עם מי שאחראי על קורות חיים?"
(לא לוותר בקלות)
"הוא לא זמין עכשיו"
"אוקיי, אז מתי אפשר לדבר איתו?"
"תנסה מחר בשבע"
"אפשר בבקשה רק לקבל את הטלפון שלו ואת שמו?"
"קוראים לו כורש הרביעי, 0545465465465"
"תודה רבה!"
"לך לעזזל!"
אז אני רושם את שמו בעמודת איש הקשר,
ולמטה בשורה, אני רושם באדום - כורש הרביעי, 05465465

אפשרות ג':
"אוקיי, שלח לנו קו"ח למייל____ ואנחנו נחזור אליך"
"בכיף, מי מקבל את המיילים? אפשר לדבר איתו?"
"שמו כורש הרביעי, 054546546546, אבל הוא לא
זמין עכשיו, תנסה מחר בשבע".
אני רושם את שמו, ורושם למטה להתקשר אליו מחר בשבע.

במידה וקיבלתי את שמו, את מספר טלפונו, ואת אימיילו של אותו
ברנש בשם כורש (הרביעי), אני מתקשר אליו ומציג את עצמי.
אני פונה אליו בשמו ואומר שקיבלתי את הטלפון שלו
מהמזכירה בקבלה (או ממי שקיבלתי).
המטרה הראשונית שלי היא להציג את עצמי בפני אותו כורש,
לדבר איתו בטלפון.
"אני אשמח מאוד לשלוח לך קו"ח או לבוא לראיון".
בלי השיחה, קורות החיים מאבדים מיעילותם.
את קורות החיים קל מאוד להדפיס ולזרוק לפח, אבל אני רוצה
שהוא "יכיר אותי". השיחה היא העיקר, כדי שאכנס לו לזכרון.

4. התיק סגור / התיק פתוח:
לאחר שיחת ההיכרות, ייתכן שהוא/היא יאמרו לי שאינם מעוניינים.
אם כך, התיק הזה נחשב סגור, ואפשר להמשיך הלאה.

האפשרות השנייה היא הזמנה לשליחת קו"ח. יופי טופי,
אבל זה לא נגמר שם.

5. שליחת המייל - המשימה - לעניין ולהזכיר שדיברנו.
המייל שאני שולח לאיש הקשר הוא לא סתם מייל.
נכון שהוא מכיל את הקו"ח והלינק לאתר, אבל המייל הוא
בעצם המכתב המלווה, מה שאותו נמען מקבל ורואה לראשונה,
לכן חשוב שהמייל יהיה קצר, ענייני, אבל גם כתוב בצורה נכונה.

--------------------------------
שלום כורש וצהריים טובים!
שמי נבוכדנצר ואני מעצב גרפי, בעל כישורים ב_______.
אני חוזר אליך לאחר השיחה שלנו ב13:00.
אני אדם יצירתי עם אהבה רבה למקצוע ולעיצוב ____,
ואני מעוניין לעבוד עמכם כשכיר או פרילאנס,
ולעצב עבורכם פתרונות בעלי זהות ייחודית.
קורות החיים שלי מצורפות למייל,
ואת העבודות שלי תוכלו לראות בכתובת הבאה:

אני מקווה שנוכל להפגש ולדבר לראיון,
שלכם,

נבוכדנצר
--------------------------------

בעצם - מה שאני אומר -
אני ככה וככה
אני מכיר את השם שלך ופונה אליך בצורה אישית
(אפקט פסיכולוגי שעוזר לשבור את הקרח)
אני מזכיר לך שדיברנו ככה וככה
אני יכול לעשות עבורכם ככה וככה
(זו שורה שמדגימה את דרך התקשורת הרצויה
לא מה אתה יכול לעשות בשבילי - מה אני יכול להעניק לכם).
אני מצ"ב לינק לפורטפוליו + קו"ח
אשמח לדבר עמכם ולקבוע פגישה לראיון.

ייתכן שהוא או היא ישלחו תשובה שהם לא מעוניינים (התיק סגור),
וייתכן שלא ישלחו תשובה בכלל (פתוח).

6. המשימה - חיזוק הקשר.
לאחר שבוע מתקשרים לאותם עסקים, אשר הצלחנו לעבור איתם
את כל השלבים. אנחנו מעוניינים לחזק את הקשר, לוודא שהקו"ח
והזיכרון מהשיחה נשארו והפכו לרלוונטיים.
מתקשרים לאיש הקשר:
"שלום, שמי נבוכדנצר, דיברתי איתך שבוע שעבר ושלחתי קו"ח"
"אה, נכון, אתה הזה ההוא..."
"רציתי לדעת אם אתם מעוניינים להפגש לראיון"

האפשרות הראשונה היא כמובן ש"לא"
האפשרות השנייה: "נשמור את המספר שלך כשנצטרך".
אם כך, אפשר להתקשר עוד חודש ולהזכיר.
האפשרות השלישית (ישששששששששש) - בוא לראיון!

אם הצלחתם לקבוע ראיון לאחר כל הקשיים הללו - כל הכבוד.
זה לא קורה הרבה, וזה קשה להגיע למצב הזה.
עכשיו זה כבר משחק אחר.

הרעיון של כל התהליך הזה הוא ליצור תהליך קבוע -
מכונה משומנת שתפקידה להשיג ראיונות -
לחדור פנימה מבעד לקליפות הקשות.

אני מאחל לכם

בהצלחה

 

[Yaronimus]

הנה הטבלה לנוחיותכם.

 

[פודיום6]

יפה מאוד וגם

אם יש מורים מתקופת הלימודים שהיה לך קשר טוב איתם.

לא להתבייש ולהתקשר. לשאול אם שמעו מישהו שמחפש, אם הם צריכים עזרה או משהו.

בסופו של דבר הדרך הכי קצרה להתקבל לאנשהו היא באמעות קשרים...

 

[Yaronimus]

נכון!!

אין כמו קשרים אמיתיים -
תשאלו את כולם - חברים לספסל הלימודים, מרצים, חברים, קרובי משפחה.
המלצה חמה הולכת רחוק.

 

[BuffY9]

סחטיין על התגובה

 

[נעמה המתקרבת]

אני יכולה רק לתת את הצד השני?

בעבר יצא לי למיין קו"ח עבור לקוח שלי, שחיפש מעצבת שכירה שתשב אצלו במשרד.

קיבלתי המון מיילים, ואין ספק שבין התופעות המרגיזות ביותר היו כאלו שטרחו לנדנד שוב ושוב "האם ראית את המייל? מתי תהיה תשובה? תוכלי לחזור אלי כשיש תשובה?"
שלא לדבר על אלה שהתקשרו בנוסף גם לנדנד בטלפון (לא נתתי מס' טלפון במודעה, אבל אלה שקיבלו ממני מייל חוזר לנדנודים שלהם, לקחו את מס' הטלפון מהחתימה). זו היתה בעיניי חציית גבול. ממש לא לעניין.

אני כרגע מתנדנדת על הגבול בין להמשיך לעבוד סוליקו לבין להרחיב את הסטודיו ולקחת עובד/ת, ואני חייבת לציין ששיטות הפעולה שלך היו מאוד מרתיעות אותי כמעסיקה...

צריך להיזהר עם הדברים האלו.
לא תמיד להידחף ולנדנד זה הדבר הנכון.
נכון שזה יחרות אותך בזיכרון, אבל לפעמים בצורה של "אני לא רוצה לראות/לדבר עם הבנאדם הזה יותר בחיים".

[ואני חייבת לציין שבזמנו כשחיפשתי עבודה במשך תקופה, הבעיה לא היתה הזמנות לראיונות, שזה דווקא היה די בשפע, ואני מסיקה מתוך זה שמעסיקים יודעים לברור תיק עבודות שנראה להם מתוך הערימות שהם מקבלים, גם בלי שאותו אדם ינדנד מיליון פעם]

 

[אורן פייט]

נגד הנדנוד הטלפוני

עיצוב זו לא משרה גנרית אלא תפירה ייחודית לפי תיק עבודות - מי יכול לענות אם היא רלוונטית על סמך שיחה טלפונית? מי בכלל יבזבז את הזמן שלו בקשקשת עם כל מועמד?
לא מקובל ולדעתי גם מזמין רכילות מאחורי הקלעים על הנודניק ההוא שמתקשר במקום לשלוח אימייל ולהמתין לתשובה.

יש כל כך הרבה מעוף "לנדנד" במסגרת התחום - פרוייקט בולט שזוכה לחשיפה בבלוגים/פייסבוק, תיק עבודות ייחודי, יוזמה הקשורה ללקוח של אחד הסטודיואים (עבודה עבור גוף התנדבותי בחסות חברה מסחרית) וכו...
מעבר לכך הסטודיואים כל כך נגישים במיילים ובפייסבוק, שממש אין צורך להטריד גם בטלפון

 

[Yaronimus]

אני חולק עליכם בכבוד

הבעיה היא שהרבה קו"ח נופלים בין הכסאות.
הסטודיואים ממש לא נגישים לפעמים.

בנוסף, אני לא מדבר על לנדנד, ולא לצלצל שוב ושוב.
סה"כ מניתי שתי שיחות -
הראשונה לפני שליחת קו"ח,
השניה היא ע"מ להזכיר. אני מדבר על כך שמחפש העבודה
יחזק את נוכחותו וזכירותו. זה לא נדנוד, אלא נחישות ואסרטיביות.
האסרטיביות נחוצה בגלל השכיחות הרבה של מבקשי העבודה.
לעיתים הצלחתי להזכיר לאנשים שונים לגבי בשיחה השניה.

עם כל הכבוד לפרוייקטים בולטים, במידה ולא יצרתם פרוייקט בולט
מאוד, ובמידה והצעות עבודה לא זורמות כתוצאה מאותו פרוייקט,
אני מאמין שהשיטה תעבוד.
היא עבדה בשבילי.

ברגע שהעסק אומר באופן ברור שהוא לא מעוניין זה די ברור,
אבל עד שלא תיחרט/י בזיכרון של אותו איש אחראי,
את/ה עוד אחד/ת בערימה.

 

[נעמה המתקרבת]

אז שוב, בזמנו כשמיינתי ראיתי עשרות רבות

של תיקי עבודות, וזה ממש לא מנע ממני לשים לב לתיקי העבודות הבולטים וליצור איתם קשר.

היתה אפילו מישהי שחשבתי שהיא "אובר קוואליפייד" למשרה הזאת, ושלחתי לה מייל שבו כתבתי לה את זה. ועודדתי אותה להמשיך לחפש הלאה וגבוה יותר ולא להתפשר. אגב, בשלב מאוחר יותר ראיתי את שמה בקרדיטים של פרוייקט כלשהו ומזה הבנתי שהיא הצליחה להשתלב בתעשיה, במשרה טובה. אם אני לא טועה, שלחתי אפילו מייל מברך על כך. כך שכמו שאתה רואה, כשיש לאנשים סיבה טובה להיחרת לך בזיכרון, הם עושים את זה - בזכות הכישורים ולא בזכות הנדנודים.

 

[קוֹבּ]

.

 

[pipidi]

כל כך מסכימה

 

[פודיום6]

יש ויש

יש כאלה שזה באמת הנדנוד מפריע להם ובצדק.
עם זאת השיטה שעליה סיפר ירונימוס עובדת על כמות ועל ההנחה שמתישהו תמצא מישהו שיהיה חייב להגיד לך כן.

בכל מקרה השיטה אמורה ליצור אצל המחפש ביטחון. כי הרבה פעמים שהבעיה היא ביטחון: אנשים שמתביישים לפנות או לדבר ולא מתקשרים ולא שולחים בכלל.

אם הייתי מתייחס לתשובתו באופן יותר אישי הייתי יכול להגיד שכשאני חיפשתי בזמנו מישהו פחות הפריע לי אלו שהתקשרו (הם היו בודדים) אלא יותר אלו שהתעלמו מהדרישות במודעה ושלחו לי תיקי עבודות לא רלוונטיים (כמו כל מני תלמידי אנימציה, עיצוב תעשייתי או לימודי תעודה אותם לא חיפשתי) או שלא שלחו קורות חיים אלא רק תיק עבודות. זה מבזבז הרבה יותר זמן להוריד פידיאף של עבודות מבנאדם שבדיעבד בכלל לא התאים למה שחיפשת ממישהו שמתקשר.

בסופו של דבר עיצוב גרפי הוא מקצוע שאפשר די בקלות לדעת אם אתה מתאים לעבודה או לא. אם יש לך תיק עבודות טוב ומתאים לדרישות הסיכוי שלך עולה. אף אחד לא מקבל מישהו לעבודה בעיצוב גרפי רק על סמך קורות חיים.

 

[נעמה המתקרבת]

או כאלה שמצרפים 2 עבודות

וכותבים "עבודות נוספות יישלחו לפי דרישה" (יש לכם הזדמנות חד פעמית להרשים את המעסיק, למה לא לנצל אותה במלואה? זה לא הזמן להצטנע!).
או כאלה ששולחים קו"ח בקובץ WORD. מודה שאת אלה אפילו לא פתחתי.

 

[r a k a n i]

בהקשר הזה עוד המלצה חמה

להעלות את תיק העבודות לאתר אינטרנט ( אני לא מבינה את אלו ששולחים קבצים, בחיי) ולהכניס לינק פ-ע-י-ל בקו"ח. וגם לכתוב לפני הלינק: תיק עבודות. כן, זה נשמע אידיוטי, תתפלאו כמה אנשים לא מבינים שהלינק הוא התיק עבודות או שפשוט לא שמים לב אליו ( תצבעו אותו גם בכחול כדי שיהיה ברור שמדובר בלינק פעיל)
בנוסף כששולחים וכותבים בגוף המייל את המכתב המקדים, להוסיף מיד אחרי השם שלך , את אותו לינק. זה עושה הבדל עצום.

 

[livnatez]

אין לי מילים-פשוט תודה

תודה רבה על התגובות הכנות.
בעקרון יש לי תיק עבודות וקורות חיים אך מאחר ואני מחפשת עבודה רק באיזור ראשל"צ לא הפצתי אותם להרבה , וגם כשראיתי שלכל משרה רוצים נסיון נרתעתי - מודה.
אך תודה רבה על העצות אין לי ספק שאני ישתמש בהם בתבונה.
תודה!!!!

 

[נעמה המתקרבת]

בראשל"צ יש תחנת רכבת.

מה הבעיה להגיע לכל עיר באזור המרכז?
חבל שאת מגבילה את עצמך בצורה כזו, זה באמת מצמצם לך מאוד (מאוד!) את טווח האפשרויות, בזמן שתוך חצי שעה ברכבת את יכולה להיות במרכז ת"א.

 

[mdlv]

אין על הפורום הזה

עשיתם לי חשק לחפש עבודה חדשה!!

 

[r a k a n i]

בעיניי, האמת היא איפשהו באמצע

הדבר העיקרי שצריך לדעת על חיפוש עבודה במקצוע הזה, הוא שהשוק הזה נסתר ברובו. רוב הסטודיואים והחברות לא מפרסמים מודעות דרושים באולג'ובס, בטח ובטח לא בשנים האחרונות. מי שכבר מפרסם מודעת דרושים רשמית עושה את זה באתרים כמו הופ, התעשייה וכו' וחלק מפרסמים גם רק בכל מיני לוחות של סטודנטים וכו'.
במקביל הרבה מאוד מהסטודיואים מחפשים דרך פייסבוק או לינקדאין או אפילו בפורום הזה, בשיטת חבר מביא חבר. בגלל זה מומלץ לעשות כמה דברים עיקריים:
1. לעדכן את כל מי שרק אפשר שאתה מחפש עבודה בתחום. לפרסם את זה גם בפייסבוק שלך וגם לשלוח מסרים/טלפונים לאנשים שיכולים לעזור ( הם לא חייבים להיות מהתחום כי לפעמים מספיק שהם רק יתקלו באיזה סטטוס בפייסבוק של חבר של חבר של חבר)
2. לשבת על האינטרנט ולחפש מקומות עבודה שמעניינים אותך. להכנס לאתרים שלהם, לראות מה הם עושים ולחפש אותם בפייסבוק.לעשות לייק לדף שלהם כדי שתוכל לקבל עדכונים ויכול להיות שמתישהו תעלה לשם מודעה שמחפשים עובדים, אז כדאי שתראה את זה
3. לתזכר את האנשים פעם בכמה זמן שאתה עדיין מחפש עבודה.
4. לגשת או להתקשר למזכירות של המקום שלמדת בו ולהגיד להם שאתה מחפש עבודה. הרבה פעמים אנשים שמחפשים, מתקשרים לראש המחלקה או למזכירות. אם יישב להם בראש שאתה מחפש, הם יכולים לעשות את הקישור ( אצלנו זה קרה כמה פעמים כבר)

עכשו יש עוד 2 שיטות שאני תמיד סירבתי לעשות, אבל אני לא יכולה להתכחש לעובדה שאני מכירה אנשים שמצאו ככה עבודה:

5. שיטת הטלפונים כפי שכתב ירונימוס.
6. שיטת הכניסה בדלת. פשוט להופיע בדלת הסטודיו ( רצוי לשלוח מייל מקדים שמבקש להגיע) ולהשאיר אצל הפקידה דיסק עם תיק עבודות וקו"ח

מה שחשוב לזכור הוא שהמון המון סטודיואים צריכים עובדים אבל לא ממש מפנים את הזמן לנושא הזה בסדר היום העמוס שלהם,נתקלתי בזה בכמה מקומות שעבדתי בהם. אחד המעצבים עוזב או מפוטר ואז עוברים חודשיים בלי שבכלל מתחיל תהליך גיוס למרות שיש צורך בזה. אז לפעמים דווקא אם מישהו כבר מגיע מיוזמתו, זה יכול לתת לו יתרון ( ויותר קל להתקבל ככה מאשר כמגיעים דרך מודעה יחד עם עוד 50 אנשים). העניין הוא שחייבים רגישות לשאלה מתי אני מתחיל להטריד ולהציק ולרוב האנשים אין אותה.