אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מגדל האיתות התורכי חדל לאותת
- פותח הנושא פייטוש
- פורסם בתאריך
מגדל האיתות התורכי חדל לאותת
מגדל האיתות התורכי חדל לאותת מגדל האיתות ממוקם מצידו הימי של מנזר רטיסבון ברחוב שמואל הנגיד בירושלים בתקופת אל תורכ הוקמו עשרות מגדלי איתות בין ירושלים בואך לנמל יפו,סימני האיתות כדוגמת האינדיאנים באמריקה סימני עשן ומאוחר יותר תאורת עששיות –לפידים , מגדל זה הוקם בתחילת המאה ה 19 בצילומים מסוף המאה ה 18 לא נראה המגדל בצילומים של המנזר שישב חשוף על הגבעה. המנזר עצמו נבנה בשנים 1876- 1897 בידי המסדר הקתולי הצרפתי, בעברו מנזר ובית יתומים מקצועי לילדים וכיום בית מדרש לנזירים המגיעים לתקופה של ארבעה שנים ללימוד בחסות הוותיקן וצליינים מאירופה בעיקר מאיטליה אין אני מספר את כל גלגולי המקום ועברו עד מלחמת ששת הימים מתקופת השלטון התורכי והאנגלי ואפילו תקופה של גדוד העבודה העברי ששכן במקום . בכדי להגיע למגדל האיתות יש להיכנס לחצר המנזר ברחוב הנגיד בירושלים ,החצר פתוחה בכל זמן, ובצידו הימני של המנזר רטיסבון ממוקם מגדל האיתות מאבן ובעל כיפה מעוגל לגגו את המגדל רכש בדמי מפתח האמן הירושלמי דיליאן מנשה בשנת 1964 וחי בו שעבר להתגורר בשכונת ימין משה, את המסנה רכשה הצלמת והעיתונאית חנה זקס והתגוררה בו עד 2007 שאז עברה לגור בספרד,ובשנת 2009 מכרה את המגדל בחזרה למנזר , מסביב למגדל הייתה גדר עגולה שהוסרה בימים אלו לאחר שעזבה התגוררו במבנה סטודנטים וכיום הוא משופץ והמבנים לידו שהיו המחסנים למגורי התלמידים לתיאולוגיה הבאים ללמוד בשערי המנזר ברחבה בין המנזר למגדל נהרס הגן ונסלל מגרש חניה מאספלט וחבל. באופן אישי כאשר למדתי בבצלאל המוסד הסמוך פסעתי בשנות השבעים עם מורתי לרישום פרידל שטרן שהיית אחת מיוצרות הקריקטורות הטובות בארץ יחד עם שטרן המצייר שאין בינם קרבה משפחתית ,פרט לעובדה ששניהם היו מורי בבצלאל . ובכן באותו סיור שחה לי פרידל, כי המגדל בשלבי מכירה והמנזר רוצה בעבורו בדמי מפתח סכום הקרוב למאה אלף שקל, האמת באותה תקופה סטודנט לאומנות ועיצוב הנושא ניקר לי במוח ואפילו שיקול מה היה בנושא. מדוע עלה הסיפור כיוון שחזרתי היום לביקור וראה איזה פלא המקום היה פתוח ויכולתי לאחר עשרות בשנים לראות את הפלא הפנימי, המבנה בן שלוש קומות ומדרגות סלילוניות מוליכות בין קומה לקומה , בקומת הקרקע קיים המבנה העגול שבאיזה שלב בחיים נוסף לו חדר סלון ענק מלבני עם קימורים בתוך החלק העגול שירותים ומטבח וכמובן שני ארונות השקועים בנישה . אזרתי עוז ועליתי לחדר העליון ששימש כחדר שינה ולחדר שמעליו ששימש את דיליאן כחדר עבודה ומעליו כיפת המגדל ובה החלונות כולל חלון האיתות הפונה לכוון מערב . עוד פרט חמוד מאחורי המנזר הוקם בתחילת המאה מבנה נוסף הקשור לאחורי המנזר ומשמש כמקום המגורים לקבוצות נוצרים הבאות להתארח במנזר ולפרחי הכמורה הבאים ללמוד את תורת הדת בסמינר הנמשך כארבע שנים. המבנה הזה שימש לאחר קום המדינה כמבנה ציבורי ששכנה בו מחלקה של משרד התחבורה עד לפני מספר שנים. מבנה ייחודי מעניין ושמור להפליא.
מגדל האיתות התורכי חדל לאותת מגדל האיתות ממוקם מצידו הימי של מנזר רטיסבון ברחוב שמואל הנגיד בירושלים בתקופת אל תורכ הוקמו עשרות מגדלי איתות בין ירושלים בואך לנמל יפו,סימני האיתות כדוגמת האינדיאנים באמריקה סימני עשן ומאוחר יותר תאורת עששיות –לפידים , מגדל זה הוקם בתחילת המאה ה 19 בצילומים מסוף המאה ה 18 לא נראה המגדל בצילומים של המנזר שישב חשוף על הגבעה. המנזר עצמו נבנה בשנים 1876- 1897 בידי המסדר הקתולי הצרפתי, בעברו מנזר ובית יתומים מקצועי לילדים וכיום בית מדרש לנזירים המגיעים לתקופה של ארבעה שנים ללימוד בחסות הוותיקן וצליינים מאירופה בעיקר מאיטליה אין אני מספר את כל גלגולי המקום ועברו עד מלחמת ששת הימים מתקופת השלטון התורכי והאנגלי ואפילו תקופה של גדוד העבודה העברי ששכן במקום . בכדי להגיע למגדל האיתות יש להיכנס לחצר המנזר ברחוב הנגיד בירושלים ,החצר פתוחה בכל זמן, ובצידו הימני של המנזר רטיסבון ממוקם מגדל האיתות מאבן ובעל כיפה מעוגל לגגו את המגדל רכש בדמי מפתח האמן הירושלמי דיליאן מנשה בשנת 1964 וחי בו שעבר להתגורר בשכונת ימין משה, את המסנה רכשה הצלמת והעיתונאית חנה זקס והתגוררה בו עד 2007 שאז עברה לגור בספרד,ובשנת 2009 מכרה את המגדל בחזרה למנזר , מסביב למגדל הייתה גדר עגולה שהוסרה בימים אלו לאחר שעזבה התגוררו במבנה סטודנטים וכיום הוא משופץ והמבנים לידו שהיו המחסנים למגורי התלמידים לתיאולוגיה הבאים ללמוד בשערי המנזר ברחבה בין המנזר למגדל נהרס הגן ונסלל מגרש חניה מאספלט וחבל. באופן אישי כאשר למדתי בבצלאל המוסד הסמוך פסעתי בשנות השבעים עם מורתי לרישום פרידל שטרן שהיית אחת מיוצרות הקריקטורות הטובות בארץ יחד עם שטרן המצייר שאין בינם קרבה משפחתית ,פרט לעובדה ששניהם היו מורי בבצלאל . ובכן באותו סיור שחה לי פרידל, כי המגדל בשלבי מכירה והמנזר רוצה בעבורו בדמי מפתח סכום הקרוב למאה אלף שקל, האמת באותה תקופה סטודנט לאומנות ועיצוב הנושא ניקר לי במוח ואפילו שיקול מה היה בנושא. מדוע עלה הסיפור כיוון שחזרתי היום לביקור וראה איזה פלא המקום היה פתוח ויכולתי לאחר עשרות בשנים לראות את הפלא הפנימי, המבנה בן שלוש קומות ומדרגות סלילוניות מוליכות בין קומה לקומה , בקומת הקרקע קיים המבנה העגול שבאיזה שלב בחיים נוסף לו חדר סלון ענק מלבני עם קימורים בתוך החלק העגול שירותים ומטבח וכמובן שני ארונות השקועים בנישה . אזרתי עוז ועליתי לחדר העליון ששימש כחדר שינה ולחדר שמעליו ששימש את דיליאן כחדר עבודה ומעליו כיפת המגדל ובה החלונות כולל חלון האיתות הפונה לכוון מערב . עוד פרט חמוד מאחורי המנזר הוקם בתחילת המאה מבנה נוסף הקשור לאחורי המנזר ומשמש כמקום המגורים לקבוצות נוצרים הבאות להתארח במנזר ולפרחי הכמורה הבאים ללמוד את תורת הדת בסמינר הנמשך כארבע שנים. המבנה הזה שימש לאחר קום המדינה כמבנה ציבורי ששכנה בו מחלקה של משרד התחבורה עד לפני מספר שנים. מבנה ייחודי מעניין ושמור להפליא.
אפרת אפי אסף
New member
תודה, מעניין.
לכשאמות אל תקברוני ביקבי ראשון לציון
לכשאמות אל תקברוני ביקבי ראשון לציון כיוון שאני פולני ומובטח לי גן עדן בזכות שאני חיי כיום עם הפולנייה ,בית הקברות הטמפלרי במושבה הגרמנית מצא חן בעיני, הוא גם קרוב למעוני ואולי יפקדוני מקורבי לעיתים יותר קרובות . במושבה הגרמנית בירושלים שוכנים זה לצד זה שני בתי קברות המוקפים חומת אבו גבוהה והמופרדים בינם בגדר רשת מברזל, בתי הקברות דוממים ושקטים וניתן לשמוע את אוושת הצמחים ברעד הרוח, קולות הרחוב הסואן מתנפצים אל קירותיה העבים של חומת בית הקברות . הבדל מהותי גדול בין בתי הקברות הטמפלרי המשדר את היקיות הפרוסית , בסדר לימין שור במצבות ובסיפורו המיוחד לאנשים שנטמנו בו, לעומתו בית הקברות של הקהילה המשיחית הדל באמצעים משווק סיפורים מתולדות ההתיישבות במדינה ומהאפשרות לכל אדם באשר הוא ללא קשר לדתו או צבע גופו ולאמנותו להיכלל בין הקבורים במקום כמקום של שפיות. בין הקברות של הקהילה המשיחית הוקם לפני בית הקברות הטמפלרי , הוא הוקם בשנת 1810 כאשר הגיעו הפרוטסטנטים הראשונים בשליחות לעבודת האל משום שהאמינו שהמשיח בא יבוא והוא בדרכו לישראל, את הקמת המקום יצרו בני הקהילה הפרוטסטנטית מאמריקה בעיקר מאזור שיקגו, שחיו בעיר העתיקה במושבה האמריקאית ותרמו את הכסף לקניית האדמות במושבה הגרמנית, הקבורה הממשית של בני הקהילה שחלו ומתו התחילה בשנת 1835 הטמפלרים רכשו את מחצית החלקה בשנת 1840 . רעיון ההקמה ויסוד בית הקברות המשיחי במושבה קם בזכות רונה פלוייד שהיה יזם ומדריך המקומות הקדושים ,לקהילה הפרוטסטנטית ברחבי העולם שהגיעו לביקור בירושלים, לאורך השנים נכרו ונקברו בבית הקברות המשיחי כשלוש מאות וחמישים קברים , המספר עצום לכמות של עשרות המצבות המוצבות בחלקה ואז מיתגלת האמת בעת חפירות קברים חדשים בחלקה ,החופרים נתקלים בעצמות של נפטרים קדומים ומתברר שבמקום נקברו בשכבות לאורך של יותר ממאתיים שנה של קבורה במקום. חלק מהמצבות הישנות נגנבו לצרכי בנייה של התושבים החדשים שהגיעו לשכונה וגם על עצי האורן העתיקים שחלקם בני למעלה ממאה שנה לא חסו, ולכן הוקמה החומה בתקופה מאוחרת יותר, בחלקה המשיחית קבורים : ארמנים,חברי הקהילה הפרוטסטנטים ,שוטרים בריטיים ,חברי הקהילה היוונית שזאת שכונתם,אנשים שמתו ממגפות ואישי ציבור או דמויות מעניינות . מעט סיפורי נקברים : גון סטנלי שעבד עם ההגנה ומנהיגי הישוב ברכישת אוניות מעפילים,הטייס צרלס וינטר יליד בולטימור ,שהיה טייס ומפקד מחסני פרוק מטוסים באירופה בצבא האמריקאני ושלח שני מטוסי B17 , עם ציוד דרך יוגוסלביה לארץ אחד המטוסים ניצב בשדה התעופה של סירקין ליד פתח תקווה , דולה שהייתה בת הדודה של בן יהודה שנפטרה בגיל 104ליד בעלה הגרמני . הסיפור העכשווי לבית הקברות דן בתרומת הקהילה הפרוטסטנטית משיקגו ומדינת ויסקונט לתחזוקה השנתית של המקום והחליטו בזכות אומנית שלהם לטייח את הקיר הפנימי של בית הקברות בלבן ולצייר עליו את המוטיב העיקרי הוא סיפור הבריאה וספר התנך,הפרויקט נמשך זאת השנה השלישית בהגעת האומנית פטרישה לכמה חודשים לצייר את ציור הקיר העצום,כרגע הגיעה האומנית לסיפור העקידה ואברהם . סיפורו של בית הקברות הטמפלרי במושבה הגרמנית בית הקברות הטמפלרי החל לפעול בשנת 1840 , מיד לאחר שעוברים את שער הברזל הירוק רואים שהוא נחלק לשני חלקים בראשית מצבות הטמפלרים אשר חיו בירושלים ובמושבה בראשית התיישבותם בשכונה ,כמו כרסטוס הופמן ובנו פול,האדריכלים קריסטין ואנה אימברג שתכננו את כנסיית הדומציון, תושבת ציורית נוספת מהשכונה היא אנה בעלת חנות המזכרות ולאחר מכן בית הקפה פטר שהפך ברבות הימים למתחם בית הקולנוע סמדר ולידו כיום בית הארחה שהחליף שמו ונקרא כיום בית קטן בערבה . כמו כן קבורים בחלקה חללי מלחמת העולם הראשונה הטמפלרים ליד אנדרטה משלהם ומספר מצבות, והחלק המרכזי בפאתי החלקה מיצג את מקום הקבורה של שבעת הקהילות הטמפלריות בישראל כקבר אחים מתחת מצבה גדולה שעיגול עגול מסמן את קבר האחים . פרט פיקנטי בחלקה קבר שהשם על המצבה הוא פיטר יוסטנוב כמו השחקן והבימאי הידוע, אך הסיפור האמיתי הוא, כי סבו של פיטר החלל התגורר בישראל ואף היה לו מלון ביפו,הסב התחתן עם נסיכה אתיופית ונולדו להם שלושה ילדים, פיטר,יונס וטביטה , פיטר התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ושרת כטייס עד שנפל, הוא היה בן דודו של השחקן בימאי פיטר יונסטוב.
לכשאמות אל תקברוני ביקבי ראשון לציון כיוון שאני פולני ומובטח לי גן עדן בזכות שאני חיי כיום עם הפולנייה ,בית הקברות הטמפלרי במושבה הגרמנית מצא חן בעיני, הוא גם קרוב למעוני ואולי יפקדוני מקורבי לעיתים יותר קרובות . במושבה הגרמנית בירושלים שוכנים זה לצד זה שני בתי קברות המוקפים חומת אבו גבוהה והמופרדים בינם בגדר רשת מברזל, בתי הקברות דוממים ושקטים וניתן לשמוע את אוושת הצמחים ברעד הרוח, קולות הרחוב הסואן מתנפצים אל קירותיה העבים של חומת בית הקברות . הבדל מהותי גדול בין בתי הקברות הטמפלרי המשדר את היקיות הפרוסית , בסדר לימין שור במצבות ובסיפורו המיוחד לאנשים שנטמנו בו, לעומתו בית הקברות של הקהילה המשיחית הדל באמצעים משווק סיפורים מתולדות ההתיישבות במדינה ומהאפשרות לכל אדם באשר הוא ללא קשר לדתו או צבע גופו ולאמנותו להיכלל בין הקבורים במקום כמקום של שפיות. בין הקברות של הקהילה המשיחית הוקם לפני בית הקברות הטמפלרי , הוא הוקם בשנת 1810 כאשר הגיעו הפרוטסטנטים הראשונים בשליחות לעבודת האל משום שהאמינו שהמשיח בא יבוא והוא בדרכו לישראל, את הקמת המקום יצרו בני הקהילה הפרוטסטנטית מאמריקה בעיקר מאזור שיקגו, שחיו בעיר העתיקה במושבה האמריקאית ותרמו את הכסף לקניית האדמות במושבה הגרמנית, הקבורה הממשית של בני הקהילה שחלו ומתו התחילה בשנת 1835 הטמפלרים רכשו את מחצית החלקה בשנת 1840 . רעיון ההקמה ויסוד בית הקברות המשיחי במושבה קם בזכות רונה פלוייד שהיה יזם ומדריך המקומות הקדושים ,לקהילה הפרוטסטנטית ברחבי העולם שהגיעו לביקור בירושלים, לאורך השנים נכרו ונקברו בבית הקברות המשיחי כשלוש מאות וחמישים קברים , המספר עצום לכמות של עשרות המצבות המוצבות בחלקה ואז מיתגלת האמת בעת חפירות קברים חדשים בחלקה ,החופרים נתקלים בעצמות של נפטרים קדומים ומתברר שבמקום נקברו בשכבות לאורך של יותר ממאתיים שנה של קבורה במקום. חלק מהמצבות הישנות נגנבו לצרכי בנייה של התושבים החדשים שהגיעו לשכונה וגם על עצי האורן העתיקים שחלקם בני למעלה ממאה שנה לא חסו, ולכן הוקמה החומה בתקופה מאוחרת יותר, בחלקה המשיחית קבורים : ארמנים,חברי הקהילה הפרוטסטנטים ,שוטרים בריטיים ,חברי הקהילה היוונית שזאת שכונתם,אנשים שמתו ממגפות ואישי ציבור או דמויות מעניינות . מעט סיפורי נקברים : גון סטנלי שעבד עם ההגנה ומנהיגי הישוב ברכישת אוניות מעפילים,הטייס צרלס וינטר יליד בולטימור ,שהיה טייס ומפקד מחסני פרוק מטוסים באירופה בצבא האמריקאני ושלח שני מטוסי B17 , עם ציוד דרך יוגוסלביה לארץ אחד המטוסים ניצב בשדה התעופה של סירקין ליד פתח תקווה , דולה שהייתה בת הדודה של בן יהודה שנפטרה בגיל 104ליד בעלה הגרמני . הסיפור העכשווי לבית הקברות דן בתרומת הקהילה הפרוטסטנטית משיקגו ומדינת ויסקונט לתחזוקה השנתית של המקום והחליטו בזכות אומנית שלהם לטייח את הקיר הפנימי של בית הקברות בלבן ולצייר עליו את המוטיב העיקרי הוא סיפור הבריאה וספר התנך,הפרויקט נמשך זאת השנה השלישית בהגעת האומנית פטרישה לכמה חודשים לצייר את ציור הקיר העצום,כרגע הגיעה האומנית לסיפור העקידה ואברהם . סיפורו של בית הקברות הטמפלרי במושבה הגרמנית בית הקברות הטמפלרי החל לפעול בשנת 1840 , מיד לאחר שעוברים את שער הברזל הירוק רואים שהוא נחלק לשני חלקים בראשית מצבות הטמפלרים אשר חיו בירושלים ובמושבה בראשית התיישבותם בשכונה ,כמו כרסטוס הופמן ובנו פול,האדריכלים קריסטין ואנה אימברג שתכננו את כנסיית הדומציון, תושבת ציורית נוספת מהשכונה היא אנה בעלת חנות המזכרות ולאחר מכן בית הקפה פטר שהפך ברבות הימים למתחם בית הקולנוע סמדר ולידו כיום בית הארחה שהחליף שמו ונקרא כיום בית קטן בערבה . כמו כן קבורים בחלקה חללי מלחמת העולם הראשונה הטמפלרים ליד אנדרטה משלהם ומספר מצבות, והחלק המרכזי בפאתי החלקה מיצג את מקום הקבורה של שבעת הקהילות הטמפלריות בישראל כקבר אחים מתחת מצבה גדולה שעיגול עגול מסמן את קבר האחים . פרט פיקנטי בחלקה קבר שהשם על המצבה הוא פיטר יוסטנוב כמו השחקן והבימאי הידוע, אך הסיפור האמיתי הוא, כי סבו של פיטר החלל התגורר בישראל ואף היה לו מלון ביפו,הסב התחתן עם נסיכה אתיופית ונולדו להם שלושה ילדים, פיטר,יונס וטביטה , פיטר התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ושרת כטייס עד שנפל, הוא היה בן דודו של השחקן בימאי פיטר יונסטוב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.