ונזכור את כולם

[עידית רון]

למרות ולמרות .... ../images/Emo104.gif

יש במה להתגאות

 

[פייטוש]

הדליקו נר לזכרם של נעדרי קרב סולטן יעקב

אל תתנו לשכוח אותם ואל תתנו לאבק לכסותם בטרם עת

 

[הצרקסית מקולומביה]

היי רציתי לשאול

מישו יודע אם ואיפה יש הופעות של יום העצמאות בירושלים??תודה רבה רבה

 

[חל75]

יום העצמאות

היי פורום מקסים, רציתי להתייעץ בקשר ליום העצמאות. אנו מעוניינים לקחת את הילדים לבסיס של חיל האויר באזור הצפון ואז למנגל שם באיזור , יכול להיות מקום עם מים'בלי. אשמח להצעות והאם באותו היום הבסיסים פתוחים לקהל הרחב, כי ראיתי פרסום לגבי יום חמישי, ומה עם יום שלישי? תודה רבה מראש

 

[w o m a n 10]

בהחלט יש במה להתגאות! ../images/Emo104.gif

 

[עידית רון]

../images/Emo104.gif../images/Emo16.gif ונזכור את כולם ../images/Emo16.gif../images/Emo104.gif

מוקירה תודה לכל אחד מהם שבזכותכם אנחנו כאן חיים. הלואי שלא נדע עוד צער לעולם

 

[w o m a n 10]

במותם ציוו לנו את החיים ../images/Emo16.gif

יהי זכרם ברוך

 

[w o m a n 10]

הסיפורים שמאחורי שירי לוחמים ../images/Emo168.gif../images/Emo16.gif

ברית דמים/ עמנואל צבר בעת מלחמת לבנון, ביום השלישי ללחימה, 8 ביוני 1982, נהרג יובל הראל, בן מרים ויחזקאל, חייל בחיל השריון, מפגיעת טיל נגד טנקים בעין אל-חילווה שליד צידון. חבריו של יובל הראל, בן חיה ויוסף, שקראו את מודעות ההרוגים בקצין העיר, חשבו בטעות כי מדובר בחברם, וסיפרו לחיה ויוסף כי בנם נהרג. לאחר בירורים נוכחה המשפחה לדעת כי יובל עדיין בין החיים. ב-10 ביוני נפל בקרב בלבנון גם יובל הראל, בנם של חיה ויוסף, חייל בגדוד 50 של הנח"ל המוצנח. כאשר הגיעו חיילים ממוקד קצין העיר לביתם של חיה ויוסף הראל ובישרו להורים על מות בנם, סירבו תחילה ההורים להאמין, והסבירו כי ישנו עוד יובל הראל, בן מרים ויחזקאל, שנהרג; אך לצערם, הידיעה על מות בנם הייתה נכונה: שני חיילים משכונת תלפיות שבירושלים, בעלי שם זהה, יובל הראל, נהרגו בקרבות בלבנון בהפרש של זמן קצר, ונקברו בסמוך זה לזה, באותה השורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. על דעת המקום, ועל דעת הקהל רכבנו סופה וגם סער, בוטחים, "אל תשלח ידך אל הנער". ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה עוד זה מדבר וזה בא הלילה ההוא, יקחהו האופל, הלילה ההוא בא. למודים ושבעים, יודעים את השעה, שעטו הראלים, יובלים, חילים לבנון ושריון וקול שובר ארזים. בלילה ההוא, אמא, הראל לקינות יובל, עוד זה מדבר וזה בא, אמא, יובל על במותיך חלל. בלילה ההוא, אבא, היתה צעקה גדולה. עוד זה מדבר וזה בא הראל גם יובל, יובל גם הראל, ועיר תלפיות שכולה. תלפיות לך ארצי, הראלים בשערך. ברית דמים, ברית עולם בבשרך, את אימת הימים ינחמו ילודיך ואת בדמייך חיי.

 

[w o m a n 10]

"אנחנו שנינו מאותו הכפר" נעמי שמר

יוסל'ה וזאבל'ה גדלו בכפר נהלל ולחמו במלחמת השחרור. בתיווכו של השכן המפורסם, משה דיין, התנדבו ליחידה 101 של הצנחנים, שם השתתפו בפעולות התגמול תחת פיקודו של אריאל שרון, שהפך לחבר נפש של זאבל'ה. כשהשתחררו ביחד מהצבא התנדבו למוסד. למרות שעברו יותר מארבעים שנה מאז, רבים מהמבצעים שלהם טרם נחשפו. הם פעלו באירופה ובאפריקה, חילצו יהודים במצוקה והשתתפו בחיסולים ובחטיפות. ב-1964 פגשו בנעמי שמר. המפגש ההוא היווה את ההשראה לכתיבת שירה המפורסם "אנחנו מאותו הכפר". החברות האמיצה בין זאבל'ה ויוסל'ה נגדעה עם מותו של זאבל'ה במשך יותר מ-20 שנה סירבה נעמי שמר לספר את הסיפור שמאחורי שירה "אנחנו מאותו הכפר". סיפורם המלא של השניים הובא בסרט ששודר בערב יום הזכרון בערוץ 10. שוב נבואה שהגשימה את עצמה. מצמררר!!! אנחנו שנינו מאותו הכפר אותה קומה, אותה בלורית שיער אותו חיתוך דיבור - מה יש לומר הן אנחנו מאותו הכפר אנחנו שנינו מאותו הכפר שדה ירוק חצינו עד צואר בערב שבנו יחד לכיכר כי שנינו מאותו הכפר ובלילות שישי כשרוח חרישי בצמרות שחורות עובר אז אני אותך זוכר תמיד בפרדסים ובשדרות אהבנו את אותן הנערות אבל בסוף אמרנו - אין דבר זה הכל נשאר בתוך הכפר ברחנו אל אותם המקומות הלכנו אל אותן המלחמות זחלנו על קוצים ועל דרדר אבל שבנו יחד אל הכפר ...ובלילות שישי אני זוכר בקרב שלא נגמר פתאום ראיתי איך אתה נשבר וכשעלה השחר מן ההר אז אותך הבאתי אל הכפר אתה רואה - אנחנו כאן בכפר כמעט הכל נשאר אותו הדבר בתוך שדה ירוק אני עובר ואתה מעבר לגדר

 

[עידית רון]

מציאות ופנטזיה

אותם הילדים שאתמול התרוצצו בקרוקס במקרה הטוב..חולצות טריקו וגינס מרופט. אתמול הם התמרדו על התלבושת בתיכון. היום הם עלו על מדים אחידים מיוזמתם. הם גדלו בשנים במספר חודשים. מתלחשים ומתחבקים חיבוק של גברים. הם צועדים בראש השיירה לעבר בית העלמין. בין בדמעות התפללתי שיום אחד ההבנה תיפול על כל תושבי העולם דיי למלחמות לכאב יוחלט פה אחד "דום שתיקה" כל אחד נשאר על האדמה שלו. אין צבא בכל העולם.

 

[tavlinbagan123456]

האם גם את מלווה חייל/ת

בשרות סדיר? אני הייתי נצמדת לכותרת גאווה ותפילה ואני יודעת,שאצלי המדים נותנים גושפנקא לבגרות הנערה שלי כבר בשנות בית הספר האחרונות. הנוער שלנו מדהים ומבחינות רבות והוא אכן בשל,בזמן הנכון,עם או בלי מדים להראות לכולנו,עד כמה יש על מי לסמוך...ואני כ"כ מתחברת לתפילתך ורק חוששת ,כי כל עוד יצר השליטה והכוח קיים בעולמנו,לא נגיע אל השלווה והנחלה, ואת זאת,משתפת אותך אישה מאד אופטימית. אבסורד,נכון?! ו...מזל טוב למדינה המיוחדת שלנו.

 

[עידית רון]

שליטה...אגו...פאנטיות דתית...ועוד מלאנים../images/Emo10.gif

אמא לחייל בסדיר שהתחיל את דרכו בצבא לפני חצי שנה

אופטימיות היא תכונה מדהימה בעיני

 

[איילה של ליאור]

../images/Emo165.gif../images/Emo16.gif

 

[עידית רון]

../images/Emo165.gif חג עצמאות שמח ../images/Emo166.gif