בשונה מהתכנים שכלולים בסילבוסים של רוב המוסדות להשכלה גבוהה
בשונה מהתכנים שכלולים בסילבוסים של רוב המוסדות להשכלה גבוהה, ניסיון שלי כמנמ''ר במשך יותר מחמש עשרה שנה מלמד, שמי שצריך לקבל החלטות בתחום IT , בנוסף לידע של ניהול אנשים, זמן, תקציבים, משאבים וכו', חייב לדעת גם את החלק הטכני עד לפרטי פרטים של כל המערכות הרלוונטיות שקיימות בשוק, כולל היתרונות שלהן, מגבלות שלהן ותחזיות לשנים הקרובות של פיתוח של כל אחת מהטכנולוגיות או מערכות. אחרת כל אינטגרטור, כל מוכרן או כל PreSale יוכל למכור לו כל סיפור, אפילו ההזוי והמופרך ביותר. גם לכל מי שעוסק במערכות מידע חייבת להיות יכולת אוטודידקטית מפותחת ביותר ויכולות של הצלבת מקורות מחקר, לצורך זיהוי וסינון של טכנולוגיות שיווק פסולות למשל או זיהוי של ניגודי אינטרסים שונים שמביאיים לחוסר אובייקטיביות של כותבי המאמרים השונים למשל.
ולנושא המקורי, לצורך הבנה של יתרונות או חסרונות של RFID מול שאר הטכנולוגיות הקיימות בשוק, חייבים להבין בצורה מדוייקת את כל ההיבטים, יכולות, יתרונות וההשלכות של כל אחת מהטכנולוגיות הרלוונטיות.
למשל שימוש ב RFID נותן לאגף לוגיסטיקה את האפשרויות של אינונטוריזצייה בזמן אמת ומיקום מדוייק של כל הפריטים הנמצאים ועוברים במתקנים הלוגיסטיים. אותן האפשרויות ניתן להשיג גם בשימוש ב qr codes למשל, אבל בניגוד ל RFID , לצורך השימוש ב qr codes חייבים בקשר עין עם הפריט הנדגם, דבר שלא נדרש ב RFID ונותן ל RFID אפשרות לזהות פריטים רבים שמאוחסנים במארז משותף, מבלי לפתוח את המארז ולרוקן ממנו את כל הפריטים הנסרקים.
כל זה בשילוב עם הכוונה באמצעות טכנולוגייה של מציאות רבודה שבשימוש במספר הולך וגודל של מהערכות, נותן אפשרות לאנשי לוגיסטיקה למצואה את הפריט הנדרש במהירות וביעילות.
הבעייה שבהקשר לנושא של הסקר המקורי, כל זה לא רלוונטי ולא יכול להיות ידוע כלל למשתמש הקצה וגם ממש לא צריך לשנות לו ודבר שיותר גרוע, כל הפרטים הטכניים האלה, או שיקולים מערכתיים, זה סינית מסורתית לבוגרי התארים השונים של מדעי המחשב.
