הבעייתיות של מעגלי התנועה בתוך הערים.
בעבר, ראשי הערים בישראל הקימו בהתלהבות מעגלי תנועה רבים בעירם כי הם נחשבים ע"י מהנדסי תנועה כפיתרון בטיחותי לצמתים לא מרומזרים, פיתרון שמונע תאונות קשות עם הרוגים ופצועים בגלל מקרים של אי מתן זכות קדימה.
ראשי הערים גם השתמשו במרכז המעגלים כגינות נוי.
עם הזמן, הסתבר שלמעגלי התנועה השונים יש חסרונות רבים:
1. מעגל תנועה שנמצא ליד צומת מרומזר. התור לרמזור מתחיל לפני מעגל התנועה ואז העומדים בתור לרמזור חוסמים את כל כיווני הנסיעה שנכנסים למעגל התנועה ולא רק את כיוון הנסיעה שלהם.
2. מעגל תנועה שאינו מתאים כבר לכמות התנועה דרכו בגלל תוספת של שכונת מגורים חדשה לידו. מעגל התנועה גורם לפקק בכל כבישי השכונה החדשה.
3. מעגל תנועה עם נתיב אחד בתוכו שכביש בעל שני נתיבים מוביל אליו. נתיבי הכביש חייבים להתאחד לנתיב אחד בכניסה למעגל התנועה ולכן נוצר פקק ארוך בכביש הזה, לפני מעגל התנועה.
4. מעגל תנועה בין ציר מרכזי בעיר לסמטה קטנה. הנוסעים בציר המרכזי חייבים תמיד להאט ולפעמים גם לעצור בגלל היוצאים מהסמטה הצדדית. סמטה צדדית מקבלת את אותה העדיפות כמו ציר מרכזי.
5. מעגל תנועה עם שני נתיבי נסיעה בתוכו. לנהגים לא ברורים חוקי מתן זכות הקדימה כשהם כבר בתוכו ורוצים לצאת ממנו הצידה או להמשיך בו ישר.
לעיתים, מעגל תנועה שכזה כולל יציאה לרחוב צדדי בעל נתיב נסיעה אחד ואז הבעיה מחריפה כי הנוסעים בשני נתיבי מעגל התנועה צריכים להיזהר מהשתלבות הנתיבים המפתיעה הזאת ביציאה הצדדית ממנו.
6. מעגל תנועה מצומצם כי אין מספיק מקום למעגל תנועה מלא בהצטלבות של הכבישים. במעגלי תנועה שכאלה אין פניה ישירה ימינה מאחד הכבישים, אלא הרוצים לפנות ימינה מסתובבים שמאלה סיבוב מלא במעגל התנועה ורק אז יוצאים ממנו אל הפניה הימנית המקורית.
7. מעגל תנועה ליד מוסד ציבורי עם מס' רב של הולכי רגל שחוצים את הכביש בתדירות גבוהה. מעגל התנועה חוסם את תנועת כלי הרכב בכבישים שנכנסים אליו בגלל מעברי החצייה שבכניסות וביציאות ממנו. הולכי הרגל תמיד חוצים ללא אמצעי שיעצור אותם וייתן עדיפות לכלי הרכב בכביש, כמו רמזור להולכי רגל למשל.
כל הבעיות האלה מוכרות היטב בכל ערי ישראל ולכן הרבה ראשי ערים בוחרים היום בצמתים מרומזרים ולא במעגלי תנועה בשכונות החדשות. יש גם הרבה מעגלי תנועה שבוטלו והוחלפו ע"י רמזורים או מעגלי תנועה שהעירייה הוסיפה להם נתיב מעגלי שני בתוכו.
בעבר, ראשי הערים בישראל הקימו בהתלהבות מעגלי תנועה רבים בעירם כי הם נחשבים ע"י מהנדסי תנועה כפיתרון בטיחותי לצמתים לא מרומזרים, פיתרון שמונע תאונות קשות עם הרוגים ופצועים בגלל מקרים של אי מתן זכות קדימה.
ראשי הערים גם השתמשו במרכז המעגלים כגינות נוי.
עם הזמן, הסתבר שלמעגלי התנועה השונים יש חסרונות רבים:
1. מעגל תנועה שנמצא ליד צומת מרומזר. התור לרמזור מתחיל לפני מעגל התנועה ואז העומדים בתור לרמזור חוסמים את כל כיווני הנסיעה שנכנסים למעגל התנועה ולא רק את כיוון הנסיעה שלהם.
2. מעגל תנועה שאינו מתאים כבר לכמות התנועה דרכו בגלל תוספת של שכונת מגורים חדשה לידו. מעגל התנועה גורם לפקק בכל כבישי השכונה החדשה.
3. מעגל תנועה עם נתיב אחד בתוכו שכביש בעל שני נתיבים מוביל אליו. נתיבי הכביש חייבים להתאחד לנתיב אחד בכניסה למעגל התנועה ולכן נוצר פקק ארוך בכביש הזה, לפני מעגל התנועה.
4. מעגל תנועה בין ציר מרכזי בעיר לסמטה קטנה. הנוסעים בציר המרכזי חייבים תמיד להאט ולפעמים גם לעצור בגלל היוצאים מהסמטה הצדדית. סמטה צדדית מקבלת את אותה העדיפות כמו ציר מרכזי.
5. מעגל תנועה עם שני נתיבי נסיעה בתוכו. לנהגים לא ברורים חוקי מתן זכות הקדימה כשהם כבר בתוכו ורוצים לצאת ממנו הצידה או להמשיך בו ישר.
לעיתים, מעגל תנועה שכזה כולל יציאה לרחוב צדדי בעל נתיב נסיעה אחד ואז הבעיה מחריפה כי הנוסעים בשני נתיבי מעגל התנועה צריכים להיזהר מהשתלבות הנתיבים המפתיעה הזאת ביציאה הצדדית ממנו.
6. מעגל תנועה מצומצם כי אין מספיק מקום למעגל תנועה מלא בהצטלבות של הכבישים. במעגלי תנועה שכאלה אין פניה ישירה ימינה מאחד הכבישים, אלא הרוצים לפנות ימינה מסתובבים שמאלה סיבוב מלא במעגל התנועה ורק אז יוצאים ממנו אל הפניה הימנית המקורית.
7. מעגל תנועה ליד מוסד ציבורי עם מס' רב של הולכי רגל שחוצים את הכביש בתדירות גבוהה. מעגל התנועה חוסם את תנועת כלי הרכב בכבישים שנכנסים אליו בגלל מעברי החצייה שבכניסות וביציאות ממנו. הולכי הרגל תמיד חוצים ללא אמצעי שיעצור אותם וייתן עדיפות לכלי הרכב בכביש, כמו רמזור להולכי רגל למשל.
כל הבעיות האלה מוכרות היטב בכל ערי ישראל ולכן הרבה ראשי ערים בוחרים היום בצמתים מרומזרים ולא במעגלי תנועה בשכונות החדשות. יש גם הרבה מעגלי תנועה שבוטלו והוחלפו ע"י רמזורים או מעגלי תנועה שהעירייה הוסיפה להם נתיב מעגלי שני בתוכו.
