רחובות מדורגים

[חומוס מטמטם]

רחובות מדורגים

תרשו לי בבקשה לפתוח שירשור חדש " בהמשך " אל השירשור הקודם
שבו שוחחנו על השטח הטופוגרפי שעליו מתוכננים אזורים חדשים.

אחרי ש-המושג: " נגישות " הולך ותופס תאוצה בארץ
עבור " קשישים / בעלי מוגבלויות גופניות ",
האם רואים בארץ פחות " רחובות מדורגים "
ויותר " שבילים מפותלים " עם גינות לילדים -
שהם גם סוג של רחובות עבור הולכי רגל.

בלי שום קשר לדעות פוליטיות כאלה או אחרות -
לאחרונה קראתי ש-העיר הפלסטינית החדשה :
" ראוובי ( RAWABI ) " שהיא העיר המתוכננת הראשונה
בשטחי יהודה ושומרון על ידי יזם פלסטיני -
מתוכננים בה שבילים כאלה בצורת זיג-זג עם גינות ביניהם ,
שהם גם סוג של רחובות עבור הולכי רגל
שהם מתוכננים לרדת מן השכונות העליונות הישר אל
מרכז העיר שהוא מתוכנן להבנות סביב אמפיתאטרון ענק .

אשמח לשמוע את דעתכם.
רחובות עבור הולכי רגל

 

[משה12333]

בעיר רוואבי לא תוכל לבקר אבל בעיר טנטור כן. טנטור היא עיר

ערבית חדשה שמתוכננת להיבנות ליד עכו וגם היא תיבנה על גבעות ענק, כמו העיר הפלסטינית. גם היא תשלב מסורת וחדשנות בהתאם לעקרונות ולתרבות של תושביה המוסלמיים. היא התאומה הישראלית של רוואבי, מהרבה בחינות.

מתכנני העיר דאגו לנצל את פני השטח שלה באופן הטוב ביותר. שכונות המגורים של העיר יוקמו על מורדות הגבעות של הגליל וייפנו אל העמקים שביניהן. העמק המרכזי יכיל משני צדדיו שדרה מרכזית של מבני ציבור כמו מסגדים ובתי ספר. מאחורי שתי השדרות, ביניהן, יהיה פארק עירוני רחב וארוך שיחצה את כל העיר לאורך העמק.

כל השבילים העירוניים יחצו את הפארק לרוחב ובמעברים שבין הפארק לעיר ייבנו מעל השבילים קשתות מסורתיות לפי תרבות הבנייה המוסלמית.

העיר המתוכננת החדשה מעוררת עניין רב מצד הציבור הערבי בצפון הארץ שמשווע לפתרונות דיור ובמיוחד מצד תושבי עכו שמאסו בצפיפות של עירם.

 

[חומוס מטמטם]

הבאתי רק דוגמא של עיר ערבית

אני התכוונתי אל רחובות מדורגים.
אני שמתי לב ש-נושא " הנגישות " אצל הפלסטינים כבר קיים !!!
לעומת אצלנו בישראל ש-עדיין ממשיכים להקים
רחובות בצורת מדרגות ש-אף אחד ביום קיץ לא יעבור שם.

השאלה הייתה -
" מדוע עדיין לא בונים רחובות כאלה כאן בארץ ? ............ "
בימקום מדרגות שיהיה שבילים ארוכים בצורת זיג-זג או נחש מפותל
כדי שיהיה יותר קל ל-קשישים או בעלי מוגבלויות לעבור משם ?

 

[משה12333]

המדרגות בכרמיאל/מודיעין/אריאל או בכל עיר אחרת בישראל שבנויה

על גבעות הן רק קיצור דרך בתוך הגינות שבין שורות הבניינים והבתים. המדרגות מקשרות בין המדרכות המתפתלות המתונות. גם תושבים שהם לא קשישים או בעלי מוגבלויות לא משתמשים בהן אלא במדרכות המתונות.

לפעמים הפרשי הגבהים בין רחובות סמוכים הם כה גדולים עד שאין כל אפשרות לבנות שיפוע מתון להולכי רגל, אלא כשביל לאורך הכבישים המתונים, כלומר- מדרכה.
המדרכה מקיפה בשיפוע מתון את תא השטח הבעייתי שבין הרחובות המדורגים ומשמשת את התושבים.

הבעיה בערים ישנות כמו בני ברק או רמת גן או גבעתיים היא שאין כבישים/מדרכות מפותלים ובעלי שיפוע מתון אלא דגם של שתי וערב עם שיפועים חדים מאד, בשטחים שבנויים על הגבעות שקיימות בשטח העיר.

אפילו המכוניות מתקשות לצלוח את השיפועים האלה, אז בטח שההולכים על המדרכה גם. לעלות במעלה מדרכה שכזאת עם עגלת לול של כמה תינוקות היא משימה בלתי אפשרית ותמיד האמא מחכה לבחור שיעבור וידחוף את העגלה למעלה עד לפתח הבניין שבו היא גרה.

 

[חומוס מטמטם]

תודה על ההסבר - אבל דיברתי על המצב כיום

מדוע עדיין בישראל 2018 שיש כבר כל כך הרבה " מקומות נגישים "
ממשיכים עדיין להקים " שבילי מדרגות " בימקום
שבילים חלקים שהם הרבה יותר נוחים וגם אפשר להוסיף ביניהם
" יותר שבילים ירוקים " ..................................

 

[חומוס מטמטם]

תמונה

 

[משה12333]

תסתכל על בזבוז השטח בין הבניינים. שבילים שכאלה דורשים הרבה

שטח ריק. גרם מדרגות צר בין בניינים דורש מעט שטח.

זה מאד מזכיר את כל השבילים שעולים מחוף הים לגבעות בכל האיים הכפריים של יוון, איטליה, ספרד. יש שם שטח ריק בשפע.

באזור עירוני, המתכננים משתדלים לא לבזבז כך שטח בין בניינים אלא לדאוג לפארקים רחבי ידיים באזורי העיר השונים ולפארק ענק בשולי העיר.

 

[חומוס מטמטם]

באזור עירוני יש לך בדרך כלל בניינים גבוהים

באזורים כפריים יש לך בתים נמוכים.
מה זה משנה בכלל ..............

 

[משה12333]

בד"כ מקיפים את ההר בשורות, האחת מעל השנייה, של בניינים

נמוכים במורדות. בפיסגה בונים מגדלים גבוהים. בעמק שלמרגלות ההר מקימים פארק עם מדשאות לתושבי השכונה וגם מבני ציבור כמו בתי ספר. השכונה מוקמת באופן הזה על מס' הרים סמוכים עם העמקים שביניהם.
המורדות והפסגה משמשים למגורים. העמקים משמשים לצרכי ציבור. זה התכנון היעיל ביותר לבניית שכונת מגורים באזור הררי כי הוא מנצל בצורה הטובה ביותר את פני השטח הבעייתיים.

כדי לתכנן שבילים שכאלה במורדות ההר, יש צורך להקצות בשבילם מס' רצועות אנכיות רחבות בהר. בין כל מס' בניינים בשורה יהיה רווח רחב שמתאים לפארק קטן עם שבילים שכאלה.

זהו בזבוז שטח עצום ולא יעיל. הפארק הקטן יהיה משופע ולכן לא יעיל לבילוי. עדיף לבנות פארק אחד גדול על המישור שלמרגלות ההר, בעמק, לצד מבני הציבור והמרכזים המסחריים.

 

[חומוס מטמטם]

תלוי אם זה השטח הטופוגרפי הוא תלול מידיי ........

העיר " רוואבי " בנוייה על הרי שומרון והנה עובדה !
שיש לך שם שבילים מפותלים ולא מדורגים.

וכאן באזורי השפלה בערים כמו: " מודיעין " או " בית שמש "
שזה יותר נמוך אז ממשיכים להקים מדרגות

 

[משה12333]

השכונות הראשונות של רוואבי הוקמו גם לצרכי מצוקת הדיור של

הפלסטינים אך בעיקר כדי לשמש כחלון הראווה של התרבות הפלסטינית החדשה שמסמלת חיים מודרניים במקום הנחשלות של העבר.

בשכונות הבאות שלה כבר לא יהיה בזבוז שטח שכזה אלא ניצול מירבי של כל שטח ההר.

כדי לפתור מצוקת דיור, מנצלים כל תא שטח פנוי במורדות ההר כפי שרואים במודיעין, למשל.

 

[חומוס מטמטם]

ראיתי שיש במודיעין גם שבילים מפותלים

עד עכשיו לא הבנתי מה בדיוק " הביזבוז " כאן ............
כי ברגע שאתה בונה בניינים גבוהים בצמרות הגבעות
זה כבר לא נקרא בזבוז,
וגם ככה הרי לא מדובר בשכונה של בתים פרטיים
אלא של בניינים בעלי כמה קומות

 

[משה12333]

כדי שהשבילים יהיו בעלי שיפוע מתון הם חייבים להיות ארוכים.

לכן הם תופסים שטח רב לרוחבו של מדרון ההר. שטח זה יכול להיות מנוצל לבניית מס' טורים של בניינים מהפסגה ועד למורדות.

השבילים האלה קוטעים את הרצף של שורות הבניינים שמסביב להר. קטיעת הרצף יוצרת בזבוז שטח.

המדרכות שקיימות לצד הכבישים שמתפתלים במתינות עד לפיסגת ההר מאפשרים להולכי הרגל לעלות ולרדת בנוחות במדרונות. אין צורך בשבילים שכאלה בין כל מס' בניינים מסביב להר.

 

[חומוס מטמטם]

תלוי עד כמה הם ארוכים

אם יש באמצע כל שביל כזה רחוב שהוא קוטע את
" הרצף " שלו אז זה לא נורא כל כך .
הולכי רגל יעדיפו שביל חלק ולא גרם מדרגות

 

[משה12333]

הם לעולם לא יהיו ארוכים כמו המדרכות המתונות שלצד הכבישים

ולכן הולכי הרגל תמיד יעדיפו את המדרכות האלה.

המדרכות האלה כוללות היום שבילי הליכה, רכיבה, מתקני ספורט, ספסלים עם צל.

בעיר מישורית, גם יש משעולים בין המדרכות אבל הולכי הרגל נמנעים מלעבור דרכם למרות שהם מהווים קיצור דרך. הולכי הרגל תמיד מעדיפים את המדרכות.

 

[חומוס מטמטם]

משה אתה צודק ! אבל חשבת רגע על משהו ?

מדוע שלא יוקמו רחובות מדורדים עם איזה כלי עזר
לבעלי מוגבלויות ? ..............
דרך אגב ,
בבת-ים הקימו גשר מיוחד עבור הולכי רגל מעל כביש מהיר ,
אז מדוע שלא יעשו דבר דומה כמו למשל : " מעלון ציבורי "

 

[משה12333]

יש לך דוגמא מאלפת לבעייתיות של פיתרון זה בדמות גשר המיתרים

בפ"ת שבין בילינסון לקניון הגדול, מעל לציר ז'בוטינסקי.

בצד של בילינסון לא תוכנן שיפוע ירידה מהגשר אלא רק גרם מדרגות תלול. לכן הוקמה מעלית ציבורית בצד הזה של הגשר. המעלית משמשת לקישור בין הכניסה/היציאה של בילינסון לבין תחנות האוטובוס של הקניון הגדול, דרך הגשר.

כל הזמן המעלית מושבתת בגלל תקלות. זו טיבעה של מעלית ציבורית. בגלל השימוש הרב בה באופן רצוף היא זקוקה באופן תדיר לטיפולי תחזוקה שוטפים. רואים זאת היטב במעליות של מגדלי עסקים שגם הן כל הזמן מושבתות בגלל תקלות. המעליות האלה עולות ויורדות באופן רצוף ללא הפסקה במשך מס' שעות ולכן הן מחייבות תחזוקה רבה מאד.

במגדל עסקים יש צוות תחזוקה ייעודי קבוע למעליות שכל הזמן מטפל בהן ופותר תקלות בתיפקודן. למעלית בגשר המיתרים בפ"ת אין צוות שכזה ולכן היא מושבתת לעיתים קרובות.

מעלית אחת לא מצדיקה צוות קבוע בשבילה ולכן עד שהטכנאי מגיע לטפל בה עובר הרבה זמן.

(יש גם מעבר תת קרקעי נוח עם שיפועים מתונים מתחת לגשר, בין המדרכה של בילינסון לקניון הגדול. כשהמעלית מושבתת הולכי הרגל משתמשים בו בלית ברירה. המעבר התת קרקעי הוא למעשה הכניסה/היציאה של התחנות המתוכננות של הקו האדום).

 

[חומוס מטמטם]

מכיר את זה

מסכים איתך ב- 200 אחוז .
ואם נניח היו מקימים 2-3 מעליות כאלה ? .........

ואם נניח גם היו כאן בני נוער " מחונכים כראוי "
אז גם לא היו כנראה הורסים את המעלית המסכנה הזאת .