עלייה ברמת החיים נחשבת לדבר עצוב מאד?
יש בתגובתך הרבה טעויות נפוצות:
1. "הפחתת השימוש בכלי תחבורה".
המושג הזה לא קיים במציאות. האנושות מתייחסת היום לרכב הפרטי כחלק בלתי נפרד משיגרת החיים. אם תבחן את המקומות בעולם שבהם יש מערכת ענפה של תחבורה ציבורית עם רכבות תחתיות ורכבות קלות, תגלה שגם אצלם יש פקקים בשעות הבוקר ואחה"צ. הרוב במקומות האלה עדיין משתמשים ברכב פרטי, למרות מערכת תחבורה ציבורית יעילה וזולה.
2. "גטו לעשירים בלבד", "חומת ברלין".
תיאור שרחוק מהמציאות. כל מתחם מגורים ליד כביש ראשי תחום ע"י קירות אקוסטיים גבוהים כדי לאפשר לדייריו שקט. דרך נמיר ונתיבי האיילון גורמים לרעש רב ולכן הוקמו בינם לבין השכונה קירות אקוסטיים גבוהים.
היום, תרבות המגדלים ותרבות מתחמי המגדלים הסגורים משותפות לפשוטי עם ולטייקונים.
המחסור בקרקע מחייב בניית מגדלים. בכל עיר נבנים מתחמים סגורים של מגדלים למגורים, אפילו לדיירים שפונו מבנייני רכבת מתמוטטים.
כל הדיירים משלמים מכיסם לתחזוקת המגדלים והמתחם הסגור שלהם. הדיירים משלמים על ניקיון, שמירה, גינון. דיירים עשירים משלמים גם על תחזוקת מזרקות, תחזוקת בריכות ותחזוקת חדרי כושר שהם החליטו בעצמם להוסיף למתחם שלהם.
המגדלים למגורים ולעסקים הם היום הכרח ולא מותרות.
3. "רחובות צפופים וצרים".
היכן הדיירים יכולים לחנות ברחובות אלה? היכן קהל הלקוחות/המבקרים/המבלים יכולים לחנות ברחובות אלה? היכן המשאיות שפורקות סחורה יכולות לחנות ברחובות אלה? איך המשאיות לחלוקת בלוני גז, לחלוקת מים מינרליים, לאיסוף אשפה, למעבר של דירות, לטיפול בביוב, לטיפול בעמודי חשמל, יכולות להיכנס לרחובות האלה? ואם כבר להיכנס אז איך הן יכולות לא לחסום את כל הרחוב מאחוריהן?
אפילו אוטובוס לא יכול להיכנס לרחובות האלה כי הם תוכננו לרוחב של כרכרות עם סוסים.
רחובות צרים וצפופים מהווים בעיה ולא ברכה. קשה מאד לספק שירותים לדייריהם.
4. "כל היום בפקקים".
אם כולם מתחילים לעבוד וללמוד באותן השעות ואם כולם מסיימים לעבוד וללמוד באותן השעות, אז בשעות הבוקר ואחה"צ יהיו פקקים בכבישים.
לא ניתן לשנות זאת.
ברוב שעות היממה הכבישים ריקים וגם כשיש פקק בשעות הלחץ, הוא עדיין מאפשר לאלפי מכוניות לנסוע דרכו, באיטיות אבל בהתמדה.
הפקקים גם תמיד משתחררים לאחר שעוברים את הגורם שיוצר אותם (מיקום בכביש שבו מס' נתיבים מתכנסים לנתיב אחד ביציאה ממחלף).
הפקקים עדיין עדיפים על פני כל פיתרון אחר של תחבורה ציבורית ולכן הנהגים סובלים אותם.
5. "קניונים סגורים".
בקניונים יש למבלים אבטחה, ניקיון, אוויר נקי, קירור בקיץ, חימום בחורף, הגנה מפני גשם ורוח, חנייה בשפע, שירותים. יש את כל הדברים שאין ברחוב.
הקניונים לא משמשים היום רק לבילויים ולקניות אלא גם לסידורים. סניפי כל הבנקים, מרפאות כל קופות החולים, כל משרדי הממשלה, הדואר, מכוני כושר, בתי ספר פרטיים, עברו מזמן לקניונים.
היום, הקניונים מושכים אליהם קונים/מבלים ולא מרכזי הערים.
6. "בעלי עסקים".
תשאל כל בעל עסק והוא יגיד לך שעסק ללא חנייה ללקוחות שלו הוא עסק מת.
סגנון החיים שאתה מתאר כבר חלף מהעולם. מרכזי הערים היום מבריחים דיירים, קונים ומבלים אל המגדלים והקניונים שנמצאים בשולי העיר.
אפילו שכונות המגורים החדשות שנבנות היום, בשולי העיר, מתוכננות עם מתחמי גנים ובתי ספר בקצה השכונה ועם קניון ביציאה מהשכונה.
זהו עידן הרכב הפרטי.
