חשיבות התאמת תשתיות

ש מים

New member
סוף מעשה במחשבה (ותכנון נכון) תחילה

  1. אני לא אומר (חו"ח) שאין לבנות ו-"להרוות" את מרכזי הערים. ממש לא! (וממש לא ברור לי איך הגעת למסקנה כזו).
  2. העניין ש-"בניה בכל מחיר" היא החטא הגרוע מכל (וזו הנקודה שאני מנסה לחזור ולהדגיש בכל פוסט כמעט שאני כותב). היא החטא הגרוע מכל בעיקר בשל הפגיעה באזרחים, בבני-האדם - בדור הזה ובדורות הבאים - ובעיקר בשכבות החלשות, שבהינתן בנייה בעלת תכנון גרוע ימצאו עצמם חיים בסביבה בעלת איכויות גרועות, דבר המתפתח ל-"סלאמם", המייצרים מפגעים חברתיים שבסופו של דבר ייפגעו בכלל האוכלוסייה (כולל המעמדות העליונים, שסבורים שהם מחוסנים) ובכיס ובכלכלה של כולנו!
  3. אני מקווה שתקרא שוב את דברי, בנחת ומבלי להיות נעול על תפיסת העולם שלך (שאני לא שולל אותה, כפי שכתבתי בס' 1 לעיל), אני מקווה שתבין ותראה את ההגיון והצדק שבתכנון תשתיות נכון, כתנאי לכל בניה.
 
חסכת לי עבודת מקלדת

רציתי להוסיף שיש להתייחס גם למערכת הניקוז, על מנת למזער הצפות וגם לבעיות התחבורה ובמיוחד אפשרויות החניה, לפחות בעבור דיירי האתר.
 

ש מים

New member


השארת אותי בודד בחזית, אבל התמודדתי.

ברוך שובך! אני מפנה לך את הדרך, כי אין ספק שזו המומחיות שלך יותר מאשר שלי.
 

אבישי ק

New member
באזור צפוף יותר קשה ויותר יקר להקים ביוב

בוא נעשה השוואה.
אזור לא צפוף (מושב, מצפה, קיבוץ וכד...)
צינורות ניקוז רחבות שמספיקות לנפח הזרימה, זווית נכונה כדי שיזרום לכיוון הנכון אזורים של איסוף והמשך של הזרימה לצינורות גדולים יותר או משאבה שתעלה למפלס שבו נפטרים מהשופכין (טיהור, לים וכו...) המערכות האלו יכולות להיות משותפות לכמה ישובים.
אין צורך לחפור הרבה ולרוב המערכת בניום לכמות פי כמה ממה שצריך.

אזור צפוף (עיר מעל 40 אלף)
ניקוז מכל בית לאזור מרכזי או שכונה כאשר בדרך יש איחוד של הצנרות והתאמה של סוג הצינור לנפח המקסימאלי.
צריך לדאוג שהשופכין מכל הבתים יזרום למערכות שלא יהיו מוצפות כלומר אם המערכת הקרובה כבר הגיעה למקסימום ספיקה אז לקשר למערכת רחוקה יותר שאין בה בעיות ספיקה או לחלופין להקים מערכת נוספת או להחליף את הקיימת תוך נטישה של המערכת הישנה וחיבור הבתים מחדש למערכת החדשה.
בנוסף יש משאבות גדולות וצינורות לחץ שמאפשרים ניקוז יעיל יותר.
 

liori63

New member
נכון רק חלקית

קיימות כבר שנים רבות טכנולוגיות כגון קידוחים אופקיים ואף מתכווננים שמאפשרים להניח קווי ביוב מתחת לפני הקרקע ללא חפירת כל הרחוב (צריך לכך בורות שילוח שממוקמים באזורים נוחים לכך).
בנוסף קיימות טכנולוגיות רבות כגון שרוול וניפוץ.
 

liori63

New member
נושא מאוד מעניין

בתור אחד שמכיר את התחום מלמעלה (רגולטור בתחום)חשוב להבהיר כמה נקודות:
1.בישובים מסודרים קיימת הפרדה בין מערכות נגר עילי (ניקוז) למערכות הביוב.
2.מערכת הביוב מתןכננת ביתר בעיקר שספיקות אי שיוויון (השעות שבהם כולם מתקלחים או מצחצחים שיניים) וככל שהואלוסייה הומוגנית יותר, כך הפיקת האי שיוויון גדולה יותר (ולכן בישובים חרדיים למשל אנחנו מקפידים שהתכנון יהיה ביתר כולל תא איגום גדול בתחנות).
3.לא מכיר כמעט סתימות הנובעות משומנים רוויים כגון שומנים (שמנים אינם מתמצקים ולא מהוים לכשלעצמם בעיית סתימות ) כי בשפכים סניטריים (ביתיים) הכמויות לא משמעותיות אך במפעלי תעשייה, מסעדות ואולמות צריך שיהיה תא הפרדת שמנים (מעוגן בחוק העסק) השמנים והשומנים מפריעים בעיקר כאשר הם מגיעים למתקן הטיפןל ושם גורמים לעומס אורגני אדיר שמזיק לתהליך הביולוגי.
4.בארצות קרות בהן מערכות הביוב חשופות לאטמוספירה (לא בנויות עמוק) ואין תקנות רישוי עסקים שמונע משפכי תעשייה להגיע למערכות הביוב או נכנסים אליה קיימת התמצקות של שומנים (לא שמנים).
5.קיימת בעייה אדירה של סתימות בגלל מגבונים- מכת מדינה ולכן בכל תחנת שאיבה או שוחה גדולה יש מגוב שמסנן אותם אבל הבעייה לא נפתרה.
6.ישראל מדינה קטנה גיאוגרפית וצעירה ולכן הקווים יחסית קצרים (זול לשדרג ולהגדיל) וקיימת רגולציה נוקשה (לא ניתן לבנות אפילו יחידת דיור אחת ביישראל ללא תכנון סניטרי ונפח קיים עבורה במתקן טיפול.
מקווה שעניתי על חלק מהסוגיות- מוזמנים לשאול אם מעניין מישהו...
 

ש מים

New member
תודה רבה!

הארת ופקחת את עיני רבות, ואשמח אם תוכל להמשיך לכתוב ולתרום לפורום בתחום עיסוקך. אבל אפשר לבקש ממך לעשות הגהות קטנות לפני הפרסום (יש חלקים שלא הבנתי מדבריך, בשל ההגהות
)
 
למעלה