שאלה הנדסית לגבי מניעת נזקים לכבישים בשיטפונות

aryeri

Member
שאלה הנדסית לגבי מניעת נזקים לכבישים בשיטפונות

אני ירושלמי, נסעתי היום בכבישים בעיר ואני רואה בכל מקום בורות וסחף בכביש כתוצאה מנזקי הסופה והשיטפונות הרבים בעיר בימים האחרונים.

בנוסף - כולנו ראינו בשידורים מהשטח של אסון נחל צפית הנורא, שהכבישים 25 ו-90 באזור ים המלח והערבה נסגרו לאורך הרבה זמן בגלל הצפות ושיטפונות.

ראיתי תמונות של הנזקים הגדולים של השיטפונות האחרונים במזרח ובדרום הארץ. אילת נעשתה נצורה במהלך השיטפונות, הכבישים 25,40,90 בדרום ניזוקו קשות: או שהם נתמלאו בסחף, או שבמקרה היותר גרוע - חלקים מהם קרסו או שנוצרו בהם בורות.

האם יש פתרון הנדסי למניעת הנזקים הללו לכביש ומניעת חסימתם בזמן שיטפונות בנחלי המזרח והדרום, או שלנצח בכל פעם אחרי שיטפונות שם - הכבישים ייסגרו, אילת תהיה נצורה, ויהיו נזקים לכבישים הללו שנתיבי ישראל תהיה חייבת לתקן במהרה - דבר שיחזיק מעמד רק עד השיטפון הבא? אשמח גם התייחסות לגבי ירושלים - כלומר לכבישים בינעירוניים וכבישים עירוניים. אשמח אם גם תענו האם יש פתרון הנדסי לתופעת הבולענים בים המלח. כביש 90 ניזוק פעם אחר פעם, וזה ממש לא עסק. האם יש פתרון הנדסי שימנע פגיעה בכביש 90 כפי שראינו ליד עין גדי לפני כמה שנים וכן בהיפערות של בולען נוסף השבוע? אני מזכיר שכביש 90 בכל מקרה מועד לפורענות גם בגלל שהוא יושב על השבר הסורי-אפריקאי ומועד להינזק ברעידות אדמה. לא כדאי לבנות את היסודות שלו באופן מסיבי יותר, אולי עם שכבה רחבה ועמוקה של בטון מזויין?

אנחנו לא נפאל או הודו. אנחנו מדינה מערבית. איך יכול להיות שבכל פעם כשיש קצת שיטפונות כאלו (כלומר בכל חורף) - כל הכבישים מקו באר שבע דרומה ובים המלח נסגרים וניזוקים, לעיתים גם עם קריסת גשרים כפי שהיה בכבישים 90,258,211 בשנים האחרונות?

האם באירופה ובארצות הברית גם מתרחשים דברים כאלה?
 
לשאלתך האחרונה - כן ובגדול

ישנן פתרונות הנדסיים לכל השאלה כמה הם עולים ומהו הנזק בסגירת הכבישים ובתקוני הנזקים שנגרמו.
הפתרון והוא נעשה לגבי נחלים גדולים בארץ ובאזור ים המלח והערבה בואך אילת - הוא בנית גשרים מעל ערוצי הזרימה. הפתרון הוא יקר ואינו עומד במבחן כלכלי. מספר ימי ההצפות בשנה הוא קטן והשטפון נמשך בדרך כלל שעות ספורות. באותם הנחלים כמו פאראן, צין, ערוגות ואחרים, בהם תדירות הזרימה גבוהה יותר ומשכה ארוך נבנו גשרים והתנועה נמשכת כסדרה גם בעת שטפונות.
לגבי השטפונות בערים ( כמו ירושלים למשל ) אין סכנה לחיי אדם בגין השטפון. תכנון הניקוז העירוני הוא להסתברות של 10% או 20% ( כלומר לאירוע המתרחש אחת ל-10 או 5 שנים ). שטפונות בתדירות נמוכה יותר יוצרת את הבעיה. מה שצריך לדאוג למדרכות גבוהות מעל לכביש - באופן שהכביש עצמו מהווה תעלת ניקוז. פתרון זה אינו מתאים לכל מקום במיוחד כאשר הכביש איננו בשיפוע ואין דרך ל"הוציא" את המים לשטח פתוח לצידו על מנת למנוע הצטברות מים גדולה מדי.
באשר לבולענים אין פתרון ישים. ידוע האזור בו קיים סכוי להתפתחות בולענים - אותו חייבים לעקוף ולמקם את כלל התשתיות מחוץ לאזור זה. הפתרון היחיד לבולענים הוא הצפת השטח מחדש והחזרת ים המלח ל"מיטבו". פתרון זה דורש כמויות גדולות של מים ומשך ארוך להזרמתם. פתרון זה איננו ריאלי כיום.
 

ש מים

New member
מסכים

ובקשר לבולענים: עצוב מאוד!
 

aryeri

Member
לגבי הבולענים -

הממשלה לא מתכוונת לטפל בבעיית הבולענים? זה נראה שבכל פעם בונים קטע של כביש 90 שקרס כשנפער בו בולען, ותוך כמה שנים כל העבודה הולכת לטימיון וכביש 90 משותק לכמה חודשים טובים. זה קרה באותו מקום, בנחל ערוגות, פעמיים בשבע השנים האחרונות. אין שום מעשה של הממשלה בהקשר הזה? ימשיכו לבנות גשרים ששוב יהרסו?
האם לפחות הצפת ים המלח מתוכננת בחמישים השנים הקרובות?

תחשבו שמעבר לתנועה העוברת בכביש 90 מירושלים בדרכם לחופש או טיול בים המלח ולאילת - גרים ליד ים המלח אנשים בדרך קבע! מה עושים תושבי קלי"ה, מצפה שלם, אבנת, עין גדי או נווה זוהר כאשר קורס עוד מקום בכביש 90? הכביש הזה הוא עורק החיים שלהם, זאת ממש בעיה!

בנוסף - היו עוד שתי קריסות של גשרים בשנים האחרונות:
כביש 211 מעל נחל ניצנה (ששיתק לכמה שבועות את המעבר היחידי ליישובי פתחת ניצנה), וכביש 258 מעל נחל צפע. זה קרה משיטפונות, לא מבולענים. האם היה ניתן למנוע את קריסת הגשרים הללו? האם הגשרים החדשים שבנו שם גם עלולים לקרוס עם אירוע שיטפון חריג?

תיקון קטן לגבי נחל שהזכרת - כותבים נחל פארן ולא נחל פאראן. קוראים את זה Paran (ולא Faran או Pa'aran כפי שלפעמים אני שומע בתקשורת). זהו שם תנ"כי עברי (ולא שם ערבי שמזכיר האיות שלך) של מדבר והר באזור הנגב או סיני שעברו בהם בני ישראל במדבר בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען, עם נטייה להכריע לכיוון סיני ולא למיקום של נחל פארן של היום. מדבר פארן האמיתי הוא כנראה באזור ואדי פיראן (כנראה שימור של השם התנ"כי) בסיני על כביש אבו רודס - סנטה קתרינה.
 

ש מים

New member
אין מה להגיד. "המצב דרעק"


וכמו שכתב דן: ייצוב (שלא לדבר על "תיקון והחזרה לאחור") המצב הנו קשה מאוווווד (ויקר מאוד). אחת המחשבות שעלו/עולות היא שפרוייקט תעלת הימים תייצב את הבעייה. אבל אני מניח שדן ומומחים אחרים מבינים בזה הרבה יותר ממני.
 
בולענים

כפי שכתבתי אין טיפול בבולענים, למעט הצפת השטח. להצפת השטח נדרשות כמויות מים עצומות למשך שנים רבות ( הרבה יותר מ - 50 שנים ).
שתי תוכניות שנבחנו לעומק היו: אחת העברת מים מהים מאזור חיפה, דרך עמק יזרעאל לירדן; השניה, העברת מים מהים מאזור עזה ישירות לים המלח. שתי התוכניות לא עברו מבחן כלכלי ונדחו. התוכנית דהיום, של המובל הירדני - הוא טיפה בים, שאולי יעצור התפתחות נוספת אבל לא יתקן את המעוות.
הדרך הראלית היחידה, שגם עלותה גבוהה, אבל מחוייבת המציאות בגלל שאין כל אפשרות לותר על כביש מס' 90. ניתן למצוא תוואי יציב, מחוץ לאזור הבולענים ( הקיימים והצפויים )
באשר לגשרים, הם קורסים כתוצאה מירידת מפלס הים, מה שיוצר ערוצים ה"מכרסמים" בעמודי הגשר. חייבים לבנות גשרים עוברים, כאלו שעמודי בגשר נמצאים רחוק ומשני צידי ערוץ הנחל.
אני מקבל את התיקון. אגב ביידיש כותבים פאראן.
 

ש מים

New member
עצירת ההתדרדרות

האם אתה חושב ש-"תעלת הימים הישראלית-ירדנית" תעצור את ההתדרדרות?
ואגב, האם הבולענים קיימים גם בצד הירדני?
 
אינני מכיר את הפרטים

עצירת ההתדרדרות מותנית בשמירת המפלס הנוכחי של ים המלח. כל ירידה במפלס תמשיך את ההתדרדרות. כלומר הכמויות המוזרמות חייבות להיות בערך של ההתאדות השנתית + כמויות המים הנשאבות לצורך היצור.
לא ידוע לי אם קיימים בולענים בצד הירדנים. הווצרות הבולענים תלוי בשיכוב שכבות המלח ובכמויות המים הזורמים תת קרקעית לכוון ים המלח.
 

עופר פ7

New member
תעלת הימים מעקבה לא תעצור את ההידרדרות

בשלב ראשון מתוכנן צינור שאפילו לא יגרום לעצירת הירידה במפלס אלא רק להאטה בירידת המפלס.
גם זה- מתי יהיה? הרי אין שום תוכנית פרויקטלית קונקרטית!
 

ש מים

New member
על סמך מה אתה קובע את זה?

(שפרוייקט תעלת אילת-ים המלח לא יעצור את ההתדרדרות).
אני בטוח שיש כאן עוד חבר'ה שמעדיפים לקבל נתונים והסברים מפורטים, כדי להבין וללמוד ולהגיע למסקנות.
תודה!
 

עופר פ7

New member
על סמך גוגל...

פשוט עושים גוגל על "תעלת הימים" וכל המידע יהיה פרוס בפניך, אך בקצרה:
מדובר כיום ב"מובל מים" (כלומר צינור) ולא בתעלה רחבה דוגמת המוביל הארצי, פרויקט שעיקר מטרתו לעזור למצוקת המים של ירדן והרשות הפלסטינית. המטרה העיקרית היא התפלת מים וייצור חשמל ולא הוספה ניכרת של מים לים המלח. השאריות של תהליך ההתפלה הם שיוזרמו לים המלח. לפיכך, במקרה הטוב תחול האטה בירידת המפלס.
אגב, עד היום אין תמימות דעים בין החוקרים והמדענים האם הפתרון לבעיית הבולענים, למשל, הוא העלאת המפלס בחזרה, שימור המצב הקיים, או משהו אחר.
ציטוט מהחדשות ב-15/4 על רקע תוכנית להקצאת 400 מיליון ₪ שאושרה בממשלה לפרויקטים שבעיקרם הם הצלת התיירות בים המלח:
"התוכנית אינה מתייחסת ישירות למקור המרכזי של בעיות האזור: ההתייבשות הנמשכת של ים המלח. התוכנית אמנם מתייחסת לכך שלא ברור עדיין כיצד ישפיע פרויקט תעלת הימים מהים האדום על מפלס הים ועל הבולענים, ומקצת הכסף אמור לסייע למחקר של נושאים אלה — אלא שכמות המים שתוכנית תעלת הימים, אם תתרחש אי פעם, תחזיר לים המלח היא כמעט חסרת משמעות יחסית לגירעון שבו נמצא מאגר מים זה. "
 
אין לי את כל הנתונים

אבל כמו שכתב עופר 7 כמות המים בצינור אינה מספיקה על מנת לשמר את המפלס הנוכחי.
ראה גם התייחסותי למעלה
 
למעלה