החברה להגנת הטבע נגד הסכם הגג באשדוד

[ש מים]

החברה להגנת הטבע נגד הסכם הגג באשדוד

קוראת לעיבוי עירוני ולפיתוח בכיוון צפון ומערב, לשם הגנת הדיונות.
(כרגיל, רמ"י - ע"י אגף התכנון שלו - דוחף כנגד מדיניות הפיתוח המאוזן ורומס ברגל גסה על ערכי טבע ומורשת!

).
https://www.themarker.com/realestate/1.4328580

 

[משה12333]

כשהתותחים רועמים המוזות שותקות. זה נכון שמלחמה היא מפלטו

של הנבל אבל במקרה הזה אין ברירה לממשלה אלא להתנהג כנבל שרומס ערכי טבע.

הממשלה צריכה לנצח/להביס/להכחיד/להשמיד את משבר הדיור בישראל, שלא היה כמותו באף מדינה מערבית.

הדרך היחידה לנצח במלחמה הזאת היא לבנות עוד ועוד יחידות דיור ואחר כך להוסיף לבנות עוד ועוד יחידות דיור ואח"כ להוסיף...

כל החוקים לשמירת ערכי הטבע היו תקפים בישראל עד לפרוץ המשבר. אז היה פנאי להתדיין בבתי משפט באשר לחשיבותן של הדיונות.

היום אין פנאי כי צריך לנצח במלחמה.

אם הממשלה לא תנצח במלחמה (והיא תנצח) אז כלכלת ישראל תקרוס כי הבנקים למשכנתאות יקרסו והם יפילו איתם את כל שוק ההון הישראלי.

מחירי הדירות ומחירי השכירות הגיעו במדינת ישראל כבר מעבר לקו האדום שמאפשר לאזרחי המדינה לעמוד בהם. המחירים יצאו לחלוטין משליטה וכבר לא מותאמים לחוקי הכלכלה של ישראל.

 

[ש מים]

כן... ואחר כך יבואו הילדים שלנו

וישאלו: איפה אתם הייתם כאשר הרסו לנו את החיים?
ויבואו מתכנני הדורות הבאים (ואפילו העשור הבא) ויגידו: "פעם לא היתה חשיבה, פעם היו כאן מתכננים עלובים, רשלניים ורעים, שלא הבינו כלום מהחיים שלהם!"
אז לא, מר משה! עכשיו עלינו לחשוב על המחר! עכשיו עלינו לתכנן ולבנות נכון, למען הדורות הבאים!

 

[משה12333]

הילדים שלנו בורחים מהמדינה שלנו. מלחמות לא הבריחו אותם,

פיגועי טרור לא הבריחו אותם, שחיתויות למיניהם וסאוב שילטוני לא הבריחו אותם.

המחסור בקורת-גג מבריח אותם.

היום, אין לאף זוג צעיר במדינת ישראל אפשרות לרכוש לעצמו דירה למגורים או אפשרות לשכור דירה למגורים.

מחירי הדירות, מחירי השכירות, בתוספת של יוקר המחייה המאמיר בישראל, גורמים לכך שלא יהיו לנו דורות ממשיכים.

אם אתה מדבר על מתכננים עלובים, רשלניים ורעים, אתה לא מתאר את הממשלה ושלוחותיה בעשור האחרון.

אתה מתאר את הדרגים הממשלתיים הפוליטיים והמקצועיים, במדינת ישראל של העשור הקודם.

זרעי הפורענות שיצרו את המשבר החמור הזה נזרעו בשורה של החלטות ממשלתיות איומות בעשור הקודם, החלטות שקבעו שמפסיקים לבנות יחידות דיור במדינת ישראל בקצב שיכול לענות על הביקוש העתידי.

בעשור הקודם, מדיניות ה"יהיה בסדר" גרמה בעשור הנוכחי למדיניות של "אין ברירה".

 

[ש מים]

אני שמח שאתה לא עוסק בתכנון

ולא מהווה גורם משפיע על מדיניות תכנון.
צרות הראייה וראייה קצרת טווח הן אבות כל האסונות של האדם. מאז ומעולם.

 

[משה12333]

תראה מה שכתב החכם באדם: "לַכל זמן ועת לכל חפץ תחת

השמים...עת לטעת ועת לעקור נטוע...עת לפרוץ ועת לבנות...עת מלחמה ועת שלום".


כעת, העת היא עת מלחמה. עת מלחמה היא העת שבה עוקרים נטוע, פורצים ובונים.

רק לאחר הניצחון במלחמה, מגיעה עת השלום ואז העת היא עת לטעת.

כל דבר בעיתו.

 

[דן רוזנצביג]

כשאתה עוקר ובונה אין מזה חזרה אלא בהרס בעת מלחמה

כפי הנראה ה"חכם באדם" היה איש קצוות.
או טוב מאד ( בעננים ) או רע מאד ( בשפל המדרגה )
לעומת זאת חייבים לאמץ דרך ביניים. לפתח וגם לשמר; לאהוב ולא לשנוא; לרפא ולא להרוג;

 

[ש מים]

 

[אבישי ק]

הפעם אני עם משה12333 ערכי הטבע חשובים אבל צריך לפתור את מ

משבר הדיור.
משבר הדיור הוא בעייתי וחייב פיתרון, אם ניתן לשמרת הסביבה כמובן שעדיף אבל אין היום ברירה וצריך לשחרר את הפקק של הקמת דירות.
שימור הסביבה לדורות הבאים יכולה להתקיים ביחד עם הפיתוח של הערים.
המצב היום הוא שמחירי הדירות הם כלכך גבוהים שעלולים לרסק את הכלכלה.
החברה להגנת הטבע התעוררה עכשיו ופתאום נזכרה שצריך לשמר. איפה הייתה עד היום?

 

[shershku]

אין משבר דיור

בשנות ה-90 היה משבר אמיתי. היום זה רק משבר תכנוני.
למה אין משבר דיור? יותר מ-100K דירות רפאים. מלאי תכנוני גדול קיים שהיזמים לא מבצעים ושוק הדיור נשלט ע"י היזמים.
מצד שני, הקרקע ביישובים העירוניים לא מנוצלת כמו צריך. לפני שהורסים שטחים פתוחים/חקלאיים בוא נראה איך מנצלים את הקרקע של היישובים העירוניים. זה קיים ביישובים היהודיים וחריף עוד יותר ביישובים הערביים.
הערת שוליים; זה לא משנה האם זו מועצה מקומית או עירייה.

 

[משה12333]

האם אתה יודע איך שר השיכון אריאל שרון פתר את משבר הדיור

בשנות ה-90, בעקבות הגעתם הפתאומית של מיליון העולים מבריה"מ המתפרקת?

ע"י הקמת אתרי קראוונים ופיזור העולים בשיכונים עלובים ומתפרקים בפריפריה וביו"ש.

האם פיתרון זה נראה בעיניך כ-ישים בישראל של 2017?

האם אתה חושב שיש קרקע פנויה לבנייה בישובים הערביים? אין קרקע פנויה שם לנתיבים בכביש או למדרכה, אז לבניית בתים יש?

האם אתה חושב שבישובים היהודיים ניתן לקחת כל פיסת קרקע פנויה ולבנות עליה יחידות דיור? מותר לך לבנות יחידות דיור רק באחוזים מוגדרים מגודלה של הקרקע כי אתה צריך שטחי ציבור נרחבים בשביל יחידות הדיור האלה (בערך ביחס של 50%-50%). אתה צריך גם לשמור באדיקות על יחס נכון בין שטחי מסחר/תעשייה לשטחי מגורים כדי שתקציב הרשות לא יקרוס.

האם אתה חושב שדירות הרפאים שקיימות בישראל הן דירות שנחשקות ע"י זוגות צעירים? במקרה הטוב הן דירות גדולות ויקרות מידי בשביל זוגות צעירים. במקרה הרע הן דירות נטושות והרוסות/חסומות שעומדות במרכזן של מלחמות ירושה לאחר שבעליהן נפטרו (יש סיבה להיותן דירות רפאים- אף אחד לא רוצה לגור בהן).

לסיכום, אין לך ברירה בישובים היהודיים אלא לבנות שכונות חדשות מסביב לישובים.

אין לך ברירה במגזר הערבי אלא לבנות ישובים ערביים חדשים מאפס, ערי ענק חדשות שכוללות אך ורק מגדלי מגורים.

כך ואך ורק כך, ייפתר משבר הדיור הנוכחי.

 

[shershku]

לצערי, התכנון הישראלי לא מתפקד

ואינך מבין זאת.
בוא ניקח את העיר לוד, בונים בה שכונה חדשה (חרדית) המשך של אחת מתכניות הול"ל כפתרון לעלייה מברה"מ. ועוד מתוכננות עוד שני מתחמים בותמ"ל כשאחת מהן עם למעלה מ-11000 יח"ד. כל זה כשבתוך העיר יש עוד מקום לאותם המספרים, לפחות. וכמובן, תוך השקעה פחותה - בצורה משמעותית - על תשתיות.
זה מה שקורה כשמבטלים את תהליך אסטרטגי בצורך תכנית מתאר עירונית ויוצאים החוצה. אגב, מתכנן הערים יודן רופא טוען שקיימת רק בתוך המסגרת הישנה של העיר מקום לעוד 30K יח"ד - כפול מהסכם הגג.
זה מבלי לדבר על ערים אחרות. ברמלה ישנה תכנית גדולה של פינוי-בינוי. בכל עיר שתחפש תמצא מקום לעוד בין עשרות לעשרות אלפי יח"ד, תלוי בגודל היישוב, בתוך העיר.

אז, כל אותם אנשי מקצוע, שבכירים בהרבה ממני ושאני מצטט אותם, טועים ורק אתה והפוליטיקאים הפופוליסטים צודקים? הפופוליזם הזה יוצר משבר תכנוני אדיר שישראל כבר היום סובלת ממנה. ושפקידים בכירים מנצלים פרצות שונות כדי לעקוף את אותה בעיה.

 

[משה12333]

יש הבדל בין בנייה בתוך העיר לבין בנייה מחוץ לעיר. בנייה בתוך

העיר היא איטית כי היא תלויה בפינוי-בינוי שלוקח עשר שנים ויותר. היא תלויה גם במגבלות השטח הפנוי.

בנייה בתוך העיר היא מוגבלת בהיקפה וכוללת מס' קטן מאד של בניינים. אתה לא יכול לבנות שכונה שלמה בתוך העיר.

מחוץ לעיר, אתה יכול לבנות שכונות-ענק חדשות ללא הגבלה בשטחן וללא הגבלה במס' מגדלי המגורים שיש בהן.

לכל המתכננים שציינת, אין את האחריות לפיתרון משבר הדיור שיש לממשלה. לא אכפת להם לתכנן מעט יחידות דיור במרכז העיר ולא אכפת להם כמה זמן ייקח לממש את התכנון הזה.

הם מסתכלים על עיר קיימת ורוצים לשפרה, בניגוד לממשלה שמסתכלת על כלל האוכ' בארץ ורוצה לדאוג לה לפתרונות דיור מידיים ובהיקף גדול.

שני הצדדים צודקים, לשיטתם.

 

[דן רוזנצביג]

לא הבניה בחולות אשדוד יביאו את הישועה

בעיית הדיור היא בעיה כאובה.
חייבים לטפל בה בקצב , במרץ ובנחישות בה בונים את תשתית התחבורה בישראל.
לאור תשתית זו ו"קיצור המרחקים" נפתחות אפשרויות בניה נרחבים. רק שמשהו בממשלה יקח את האתגר.

 

[משה12333]

אתה לא יכול לבנות שכונות באוויר. אתה חייב לחברן לעיר קיימת

ולקבל את הסכמת ראש העיר לכך לשם חיבור השכונה החדשה לתשתיות העירוניות הקיימות.

בכל עיר היום בישראל יש בנייה נרחבת של שכונות חדשות כחלק מהמלחמה של הממשלה במשבר הדיור.

הממשלה גם מעודדת להרוס רבעים שלמים של בנייני רכבת ישנים ולבנות במקומם מגדלי מגורים.

כל אשדוד הוקמה על חולות והשכונות החדשות שלה גם קמות עתה על החולות שמסביבה.

 

[דן רוזנצביג]

כל אשדוד נבנתה על חולות - היא הנותנת

כל אזור החוף בנוי על חולות ואין כל רע בכך, למעט שיטת הבניה שאיננה בניה משמרת. לפיכך חייבים להשאיר משהו בעבור הטבע. השאירו ( בינתיים ??? ) משהו באזור נתניה-וינגייט-געש; משהו באזור חדרה-פרדס חנה; ומשהו בדרום.
באשר לרצף הבניה וחיבור התשתיות הוא חשו ורצוי. אבל, קיימים גם ישובים רבים המתחילים מ - 0.
אני בעד שילוב ו"חיים" ביחד. לא בקצוניות הנהוגה של "נכסך בשלמת בטון ומלט" ולא בקצוניות של שמורן של כל ה"דיונות", כל ה"צפרדעים", כל ה"ביצות" וכל הטבע באשר הוא. יש מספיק מקום לכלם.

 

[shershku]

זה לא עבור הטבע - זה עבורינו, בני האדם

משום, שזה מה שמגדיר את איכות החיים שלנו היום, ואת יכולת ייצור האוכל שלנו בעתיד.
כל שטח פתוח שנוכל להשאיר ייטיב עימנו לעתיד ולאיכות החיים שלנו.

 

[משה12333]

איכות החיים לא קיימת אם אין לך קורת גג מעל לראשך. היום כבר

לא כדאי לעסוק בחקלאות בארץ אלא כדאי לייבא מחו"ל תוצרת חקלאית כי בחו"ל יש שפע של קרקע, שפע של מים ושפע של ידיים עובדות זולות.

לכן היבוא הוא מאד זול.

 

[אבישי ק]

ובעייתי אל תשכח. לא ניתן לדעת באיזה חומרי ריסוס השתמשו

באיזה מים השתמשו (אוקראינה לא ידועה בנהרות הצלולים והנקיים שלה), מה טיב המוצר באמת מכיוון שניתן "לשפר" את התוצרת החקלאית בכל מיני צורות.
בקיצור יכול להיות שאתה קונה רעל אבל העיקר קניתה בזיל לזול.
אני חושב שניתן להפיק יותר בארץ מכיוון שהחקלאות נהיית יותר מודרנית.
אני גם מודע לבעיות וכמובן שתמיד נצטרך להסתמך על השלמות מיבוא.
רוב החקלאות הריווחית היא ליצוא וזה ברור.
ד"א להיות תלוי רק ביבוא של תוצרת חקלאית יכולה לחשוף את המדינה לכל מיני לחצים כלכליים מאותן מדינות שלא יהיו לטובת התושבים.
תזכורת: אנחנו לא סינגפור.

 

[משה12333]

באוקראינה יש לך את כל מה שאין לך בישראל: קרקע בלתי מוגבלת,

מים בחינם ללא הגבלה, ידיים עובדות זולות ללא הגבלה.

פה, אין לך קרקע בכלל, אין לך מים בכלל ואין לך בכלל ידיים עובדות.

איך תגדל פה גידולים חקלאיים בכמות מספקת לכלל המשק?

אוקראינה לא מייצאת רק לישראל. אוקראינה היא אחת מספקי הגידולים החקלאיים הגדולים בעולם. כל העולם מייבא ממנה מוצרי חקלאות בכמויות-ענק.