סכנת הבניה הגבוהה

סכנת הבניה הגבוהה

אסונות בגינה של הבניה הגבוהה הפכו להיות שכיחות בעולמנו. מדי פעם מתקבל דוו"ח על שריפת ענק בבנין גבוה ושאין כל אפשרות של שליטה על האש, בגלל חוסר אמצעים.
לדעתי אסור בתכלית האיסור לאשר בניה לגובה שאמצעי כבוי האש אינם מסוגלים להתמודד עם שריפה.
לחילופים חייבים להתקין, בכל דירה שמעל לגובה זה, זרנוקים מתאימים ולצייד את התושבים במסכות נגד עשן - מאחר וחלק מהנספים הם בגינו.
ברור שהבניה, בכל מבנה, חייבת להיות מחומרים חסיני אש.
 

matrix200200

Active member
אם אתה מתכוון לאסון שהיה בלונדון, אזי מדובר בסלאמס

אין למה לצפות ממגדל שנבנה בשנות ה60 וה70.
יש גם עניין תרבותי שאם נאמר בעדינות לא כל האנשים שגרו במגדל הזה יודעים איך להתנהג נכון בסביבת מגורים כזאת.
זה בדיוק כמו הסיפור (שאולי הוא אגדה אורבנית כשלעצמו), על אנשים מסוימים שניסו להדליק מדורה על סיפון המטוס בשביל להכין אוכל.

רוב הבנייה לגובה שאנחנו רואים במדינת ישראל מיועדת לאנשים עשירים עד עשירים מאוד וקשה לי להאמין שמגדלים הללו לא מצויידים במערכות גילוי וכיבוי אש כפי שמצופה מהם ברגולציה.
בכל בניינים מעל גובה מסוים (כנראה מעל גובה שכבאית יכולה להגיע אליו) מתקינים זרנוקים וגם גלאי אש ועשן.
אם שמעת על מגדל שזה לא הותקן בו, אז צריך לדווח לרשויות.
הבנייה היא מחומרים שלא בוערים (בטון וברזל לא בוער).
מה שבוער זה כבלים בתוך הקירות, ותכולה של הדירות.
בוספו של דבר גם לחומרים שאולי לא בוערים בעצמם יש גבול של טמפרטורה גם והם עלולים להתלקח, או להינזק בצורה כזאת או אחרת (ראה מקרה של מגדלי התאומים בניו יורק שכידוע נמסו בעקבות השריפה).
אם כל כך מדאיג אותך מצב בטיחות אש במגדלים, אז מה שעוד יותר צריך להדאיג אותך זה הקו האדום בתל אביב ורכבת A1.
זה נכון אגב עוד יותר לרכבת תחתית בערים כמו לונדון וניו יורק שהיא לא בדיוק חדשה ובוודאי הרבה פחות מוכנה לכל התרחישים האלה שתיארת.
 

אבישי ק

New member
גם בארץ יש כבר בניינים בני 8 קומות בסלאמס

הבנייה ל"עשירים" תהפוך עם השנים למעמד נמוך יותר סתם כי זה מה שקורה עם הזמן.
זה נכון שברוב הבתים יש אמצעים לכיבוי אש ואכן הקירות בטון לא ידלקו מהר אבל שריפות קורות ובאמת כדי שיבצעו בדיקות שהבניינים בטוחים.
אני אישית גרתי בבניין כזה באזור חיפה, הבניין משנות השבעים ואני חייב לציין לטובה שהעיריה עוברת בין (או לפחות עברה) הבניינים ובדקה שמערכות כיבוי האש(זרנוקים) קיימות ופעילות.
זה משהו שלא היה ברור לי על לונדון, העירייה לא בודקת דברים כאלו? בכל זאת עיר של מליונים וזה עלול להתפשט במהירות.
 

matrix200200

Active member
בניינים בני 8 קומות עדיין נגישים לכבאיות.

אני גר בבניין 9 קומות ואין לנו שום ציוד כיבוי אש בבניין וגם מעולם לא בוצעה בדיקה.
הבנייה "לעשירי" לא תהפוך לסלאמס בעתיד הנראה לעין.
מדברים על זה כבר משהוא כמו 20 שנה שמגדלים שנבנים בארץ יהפכו לסלאמס.
בינתיים זה לא קרא אפילו לא עם מגדל אחד.

אני לא יודע לגבי לונדון, אבל ניחוש פרוע שלי, זה קשור לאוכלוסייה שמתגוררת באיזורים האלה והרצון בעירייה להימנע מחיכוך עם האוכלוסייה הזאת.
יכול גם להיות קשור לעובדה שאולי האוכלוסייה הזאת לא ממש מתמידה בתשלומי מיסים.
 

משה12333

New member
בגלל זה, ראש עיריית פ"ת הוציא צו סגירה לפני כחצי שנה לבניין

הישן והענק ברחוב בר-כוכבא 1 במרכז העיר (בר-כוכבא פינת שטמפפר, ליד כיכר המייסדים).

העירייה, המשטרה ומכבי האש פשטו על הבניין המפלצתי, פינו בכח את כל דייריו ואטמו אותו מחשש לאסון וודאי של מות רוב הדיירים שלו בשריפה וודאית שהיתה פרורצת בו בשל מצבו הנוראי.

מידי פעם, פרצו בבניין הזה שריפות קטנות בגלל ערימות הזבל שבו, אילתורי החשמל שבו, ליקויי הבנייה שבו (פיצולי דירות ללא היתרים חוקיים) והאוכ' הבעייתית שהיתה בו שכללה שוהים בלתי חוקיים רבים.

כולם בפ"ת ידעו שאסון של שריפת ענק בכל הבניין הזה הוא רק שאלה של זמן.

כעת, הבניין נטוש ואטום, ללא חיבור לחשמל. לא תפרוץ בו שריפה. הוא ימתין להחלטה בעניינו כשהוא בטוח לחלוטין (לבעלים שלו לא יהיה שווה להשקיע הון עתק בהסדרת כל ליקוייו הרבים שכדי לתקנם פשוט צריך לבנות את כל הבניין מחדש, קומה אחר קומה, דירה אחר דירה. כנראה שהוא ייהרס לטובת בניית מגדל משרדים חדש במקומו).





 

אבישי ק

New member
הביקורת שלי על המגדלי היוקרה היא בעיקר על האופי המנותק

מהסביבה שבה הם נמצאים.
אף אחד לא חשב על היום שאחרי.
בשלב כל שהו האוכלוסייה שתגור בבניינים תהיה מרמה סוציו אקונומית ממוצעת יותר ולא יהיה לה כסף לתחזק את הבניינים באותו האופן. מאחר ואין מרקם עירוני מתחת לבניינים כנראה יצטרכו לבנות מחדש את האזור וזה כבר יוצר תלאי שיראה כמו תלאי מה שיוריד עוד את ערך הבניינים.
 

matrix200200

Active member
אני גם לא אוהב אופי מנותק (למרות שזה לא נכון לכל המגדלים)

אבל הקשר בין התכנון (שלא מוצא חן בעיניך מסיבה כזאת או אחרת), לבין עתידם של אותם מגדלים הוא מקרי בהחלט.
ולא, האנשים שיגורו בבניינים האלה תמיד יהיו עשירים.
אני לא מכיר מקרים רבים בשום מקום בעולם שבו איזור שמתגוררים בו עשירים פתאום הפך לאיזור של עניים, (ההיפך קורא והרבה).
זה פשוט לא קרה בשום מקום בעולם, אז למה שזה יקרה במדינת ישראל?
המקרים הנדירים (כמו דטרויט בארה"ב) קיימים אבל לא המגדלים הם האשמים אלה פוליטיקאים עם רמת משכל נמוכה "שרק רוצים לעזור".
אז מה שצריך לעצור זה נסיונות מטופשים לעזור לאוכלוסייה נכשלת בצורה עקומה ולא בניית מגדלים שהיא לא קשרוה לעניין.
גם באירופה אנחנו רואים את זה.
מה שקרה שם זה שאוכלוסייה ענייה מקומית שעיקרה עובדי הצווארון כחול (שעבורה נבנו המגדלים האלה) הוחלפה באוכלוסייה ענייה ובורה הרבה יותר שעיקרה מהגרים ממדינות עולם שלישי.
את התוצאה אנחנו רואים, אבל לא צריך להאשים את המראה, צריך להאשים מדיניות ממשלתית כושלת.
 

אבישי ק

New member
לא ציינתי שיהפכו לבניינים של עוני. אני מדבר על המרקם העירוני

שהאוכלוסיה תהיה פחות "עשירה" ואז המרקם העירוני יפגע.
 

אבישי ק

New member
אין עדיין מגדלים של "עשירים" שקיימים מספיק זמן

רוב הבנייה לגובה בארץ היא יחסית חדשה, ושינוי של אזור מאזור יוקרתי לסלאמס לוקח הרבה זמן. לדוגמא דרום ת"א, הדר בחיפה, ושכונות מסויימות בירושלים.
לפעמים יש מזל והבניינים נשארים באזורים "טובים" ועוברים שיפוץ ולפעמים כמו בפתח תקווה הבניין נזנח.
 

matrix200200

Active member
לא מדוייק

יש כבר בניינים שנבנו בשנות ה70 וה80 כמו מגדל דיזנגוף או לונדון מיניסטור.
הם אולי נראים פחות טוב מאשר המגדלים החדשים, אבל אין שום סימן שהם יהפכו לסלאמס.
להזכירך אותו בניין בלונדון נבנה בערך באותו זמן.
המגדלים אירופה מלכתחילה נבנו בשביל אנשים עם מעמד סוציו אקונומי נמוך, הם לא "הפכו" לסלאמס בגלל איזה צירוף מקרים לא מוצלח.
גם בארה"ב מגדלים שנבנו בשביל העניים הפכו לסלאמס (תקרא קצת על "great society").
לאומתם מגדלים שנבנו באותה תקופה לעשירים עדיין נשארו לעשירים.
המסכנה היא, שלא המגדלים הם האשמים כי אם המדיניות הטפשית של הממשלה שרוצה "לעזור" לעניים.
כפי שאומרים הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות.
 

אבישי ק

New member
נכון, אבל אלו בין הבניינים הבודדים שנבנו אז.

אתה יכול להסכים איתי שמגדל השלום אם הוא לא היה איזה שהוא סמל הוא היה נזנח.
ברוב העולם הבנייה לגובה לא קיימת הרבה שנים וזה משהו שרק הזמן יגיד.
בנוגע לבניין בלונדון אני לא מכיר את הפרטים אבל גם אם מדובר בשכונת מצוקה עדיין היו צריכים לעשות את המינימום. לא?
 

matrix200200

Active member
מגדל שלום אולי נראה מוזנח, אבל ללא קשר להיותו גורד שחקים

הראשון, הוא עדיין נמצא במיקום עם הרבה ביקוש לנדל"ן.
כך שאני לא ממש מוטרד מעתידו של מגדל שלום.
הוא אולי לא יהיה מגדל יוקרה כמו מגדלים החדשים ברוטשילד, אבל הוא גם בוודאי לא יהפוך לסלאם.
אם הוא יוסב כולו למגורים (שזה לדעתי מה שצריך לקרות), הדירות בו עדיין יהיו מאוד יקרות.

לגבי העולם, המקום שיש בו מגדלים הכי הרבה זמן זה כמובן ערים בארה"ב שהבולטים בהם זה ניו יורק, שיקגו ודטרויט.
בעצם שלוש ערים אלו מייצגות שלושה תרחישים שונים.
תרחיש רע בצורה קיצונית (דטרויט), תרחיש ביניים (רע אבל סביר) שזה שיקגו ותרחיש טוב שזה ניו יורק.
אם תסתכל על כל השלושה, תראה שבכל אחד מהמקרים מה שקבע כשלון או הצלחה זה היה נטו מדיניות ממשלתית.
איפה שלא היה נסיון לעשות את הכל "הוגן" שם המצב הרבה יותר טוב.
המגדלים הם בסה"כ תסמין, ולא המחלה.

לגבי המגדל בלונדון, מה שאתה שואל זה כבר לא קשור לנושא הפורום.
האם היו צריכים להתערב ולהכריח את התושבים?
אם תשאל אותי, לא היו צריכים ליצור מצב מלכתחילה של היווצרות גטו של אוכלוסייה מהסוג הזה.
בשלב הזה, זה כבר לא משנה (כמו שזה לא משנה במלמו שבשוודיה, במולנביק
בברוסל, או איזורים מסוימים בפריס).
 

אבישי ק

New member
בנושא הגטאות, איך זה שבאף עיר בעולם לא מצליחים לפתור את הבעי

הבעיה.
בכל עיר בעולם נוצרות גטאות ולא משנה כמה מנסים לשקם או למנוע עת ההווצרות שלהם הם יקומו ללא שליטה.
אפילו במדינות שהן לכאורה עשירות ובעלות כל האמצאים כדי למנוע את ההווצרות של אותן גטאות עדיין זה קורה.
אולי צריך לקחת בחשבון במבנה של כל עיר את הגטו ולספק מההתחלה תשתיות שיתאימו למקום במקום כל פעם לשקם גטו אחד רק כדי לראות אחר נוצר, או שבעצם התחלופה במיקום של הגטאות היא טובה כדי לרענן מדי פעם את העיר.
לדוגמא דרום ת"א שאזורים מסויימים עברו שיקום אבל עכשיו אזורים אחרים שהיו ברמה סוציו אקונומים בינונית הופכים לגטו.
 

matrix200200

Active member
תלוי למה אתה קורה גטו.

כשמדברים על גטו, בדרך כלל מדברים על איזור עוני/מצוקה בעל סממנים אתניים מובהקים.
ברור שבכל עיר גדולה יש איזור עוני וזה טבעי לגמרי.
זה חסר כל סיכוי להילחם עם זה.
מה שכן, האיזור הזה לא חייב להפוך לגטו.
מולנביק בבריסל לא היתה גטו.
לוטון שליד לונדון לא היתה גטו.
אולי אלו היו איזורי עוני, אבל לא היה שום הבדל תרבותי או אתני בין לוטון לבין מרכז לונדון.
אלה היו אותם אנשים מבחינה תרבותית שגרו במקומות האלה.
זה השתנה רק עם גלי הגירה ממדינות עולם שלישי ורק בכמה עשרות שנים אחרונות.
דרום תל אביב זאת דוגמא מעניינת.
זה איזור עוני כבר עשרות שנים, אבל זה התחיל להפוך לגטו רק לאחרונה (עם התגברות תופעה של הסתננות מאפריקה).
בעבר כולם גרו בדרום תל אביב, ישראלים, עובדים זרים מרומניה, עובדים זרים מתאילנד, עובדים זרים מפיליפינים וכן הלאה.
המקום לא היה גן עדן, אבל המקום גם לא היה גטו.
עם כל הצער שבדבר, צריך להצביע על שתי סיבות עיקריות להיווצרות גטו של ממש:
1. גידול מהיר מדי של אוכלוסייה מסוימת (כמו הגל של מסתננים מאפריקה), או לחילופין הגל השוטף את אירופה לאחרונה.
2. מאפיינים תרבותיים של אוכלוסייה מגיעה ואוכלוסייה שמקבלת.
למשל רגשות של חשדנות משני הצדדים, למשל בדלנות, רגשות דתיים.
אגב הדבר היה נכון גם לגבי יהודים בימי הביניים, מה שבעצם יצר את המושג "גטו".
לא רק שאוכלוסייה נוצרית לא רצתה את היהודים (והיא לא רצתה), אבל גם יהודים לא רצו להיות חלק מאוכלוסייה הכללית.
 
למעלה