דן רוזנצביג
New member
הסדרת תשתית/מערכת הניקוז באזורי בניה
מדי פעם אני נתקל בבנינים צמודי קרקע המוצפים מחדירת מים תת-קרקעיים דרך הרצפות, עד כדי הצורך בטיפול רדיקלי. הטיפול כולל בדרך כלל שני מרכיבים עקריים: האחד, סילוק כל מים עיליים (מי מרזבים, מי גשם, מי השקיה) מקרבת הבנין ומניעת כל איגום בקרבתו; השני, ניקוז חח קרקעי בהיקפו של הבנין וצמוד ליסודותיו. במידת האפשר יש להתקין ניקוז תת-קרקעי בגבולות המגרש. הבעיה העיקרית בניקוז התת-קרקעי הוא המוצא. לא תמיד ניתן ל"שחרר" את המים ל"אויר החופשי", במיוחד בשטחים בעלי שפוע רדוד, מרחק רב יחסי ממוצא טבעי או מלאכותי ובמיוחד, כאשר הדבר מתגלה לאחר מעשה, התשתיות הקיימות בשטח (ביוב, תשמל, טלפון וכו'). לא תמיד קיימת אפשרות של מוצא אנכי. כלומר. קידוח אנכי אל תוך הקרקע, מלויו בחומר מוליך וחיבור מוצא הנקז אליו. השיטה מתאימה אך ורק כאשר הקידוח מגיע לשכבות מחלחלות כמו: חול ודומיו, חלוקי נחל, סלע סדוק וכו') בפירוש אין לבצע מוצא אנכי אל תוך שגבת חרסית, סלע רך (שבדרך כלל אינו מחלחל), סלע אטים וכו'). לפיכך, חייבים, בין היתר, לבחון את מצב נקיזותו של השטח, במיוחד באותם השטחים בהם האדמה כבדה, בלתי מחלחלת או שטח ביצתי לשעבר. הסקר צריך לכלול: סקר קרקע ( סוג ושכבתיות) לעומק של כ - 2 מטרים; סקר קרקע/סלע לעומק של 10 מטרים לפחות; סקר בחינת כווני זרימת המים התת-קרקעיים; סקר טופוגרפיה עילית והגדרת התוואים היכולים לשמש להובלת/הוצאת מים עודפים מהשטח. תוצאות הסקר המוקדם יכווינו את התכנון של אתר הבניה בשני היבטים נוספים: האחד הצורך בהתקנת מערכות ניקוז כחלק בלתי נפרד ממערכות התשתית האחרות; השני, קביעת רום ה-00 של רצפת הבנין. אני מקווה שהמתכננים והבונים, "יכניסו" להם טוב טוב לראש הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז וימנעו מהם "כאב ראש" לאחר מכן. יש להדגיש, שלא בכל מקרה, הפתרון לאחר מעשה יביא לתוצאה המצופה בלשון המעטה.
מדי פעם אני נתקל בבנינים צמודי קרקע המוצפים מחדירת מים תת-קרקעיים דרך הרצפות, עד כדי הצורך בטיפול רדיקלי. הטיפול כולל בדרך כלל שני מרכיבים עקריים: האחד, סילוק כל מים עיליים (מי מרזבים, מי גשם, מי השקיה) מקרבת הבנין ומניעת כל איגום בקרבתו; השני, ניקוז חח קרקעי בהיקפו של הבנין וצמוד ליסודותיו. במידת האפשר יש להתקין ניקוז תת-קרקעי בגבולות המגרש. הבעיה העיקרית בניקוז התת-קרקעי הוא המוצא. לא תמיד ניתן ל"שחרר" את המים ל"אויר החופשי", במיוחד בשטחים בעלי שפוע רדוד, מרחק רב יחסי ממוצא טבעי או מלאכותי ובמיוחד, כאשר הדבר מתגלה לאחר מעשה, התשתיות הקיימות בשטח (ביוב, תשמל, טלפון וכו'). לא תמיד קיימת אפשרות של מוצא אנכי. כלומר. קידוח אנכי אל תוך הקרקע, מלויו בחומר מוליך וחיבור מוצא הנקז אליו. השיטה מתאימה אך ורק כאשר הקידוח מגיע לשכבות מחלחלות כמו: חול ודומיו, חלוקי נחל, סלע סדוק וכו') בפירוש אין לבצע מוצא אנכי אל תוך שגבת חרסית, סלע רך (שבדרך כלל אינו מחלחל), סלע אטים וכו'). לפיכך, חייבים, בין היתר, לבחון את מצב נקיזותו של השטח, במיוחד באותם השטחים בהם האדמה כבדה, בלתי מחלחלת או שטח ביצתי לשעבר. הסקר צריך לכלול: סקר קרקע ( סוג ושכבתיות) לעומק של כ - 2 מטרים; סקר קרקע/סלע לעומק של 10 מטרים לפחות; סקר בחינת כווני זרימת המים התת-קרקעיים; סקר טופוגרפיה עילית והגדרת התוואים היכולים לשמש להובלת/הוצאת מים עודפים מהשטח. תוצאות הסקר המוקדם יכווינו את התכנון של אתר הבניה בשני היבטים נוספים: האחד הצורך בהתקנת מערכות ניקוז כחלק בלתי נפרד ממערכות התשתית האחרות; השני, קביעת רום ה-00 של רצפת הבנין. אני מקווה שהמתכננים והבונים, "יכניסו" להם טוב טוב לראש הסדרה מוקדמת של תשתית הניקוז וימנעו מהם "כאב ראש" לאחר מכן. יש להדגיש, שלא בכל מקרה, הפתרון לאחר מעשה יביא לתוצאה המצופה בלשון המעטה.
