כמה מילים על התכנון במגזר הערבי

ש מים

New member
כמה מילים על התכנון במגזר הערבי

כתבתי תגובה בשרשור שהולך ונעלם, וחשבתי שיש מקום וראוי להאיר את הנקודות הללו, לפני שיעלמו בתהום הפורום: לצערי לא אוכל להביא בפורמט זה את כל מה שיש לי להגיד. בעיקר בשל כמות החומר (אין לי את הזמן והאנרגיה לכתוב כאן. ובכל אופן, לנושא זה נדרש שירשור עצמאי ולא מין תת-תגובה בתוך נושא אחר לגמרי). יחד עם זאת, אני חייב להביא כמה נתונים, שייתכן ומנוגדים לסטיגמה/הדיעה המטופטפת בתקשורת והמאוד אופנתית בשנים האחרונות: 1. נכון. המדינה הזניחה מאוד את התכנון במגזר הערבי, אבל המצב די נכון גם למגזר היהודי, שם הרשויות המקומיות היו היזם העיקרי של התכנון. ברשויות הערביות, ברוב מוחלט ומוחץ, עד לשנים האחרונות לא היה כמעט תכנון יזום ע"י הרשויות המקומיות, וגם בעשור האחרון התכנון היזום הוא די בטל בשישים, לעומת מקבילו היהודי (וכן. אני יודע שיש שיטענו "מגבלות תקציב". אני מסכים שיש בזה גרעין מן האמת, אבל לאלה המעלים טיעון זה אשיב: "נתוני גביית ארנונה"?, "חגיגות שכר"? "מינוי מקורבים"? וכיו"ב). 2. לא יודע מה היה בעשורים הקודמים (אני מניח שזה היה כפי שהוא כיום, אבל אין לי מידע מוצק) אבל בעשור האחרון - גם כשרשויות המדינה מנסות ליזום תכנון עבור המגזר הערבי, לרוב תכנון זה נתקל בהתנגדויות מצד הרשויות הערביות עצמן (יש מספר סיבות להתנהלות זו. חלקן פוליטיות-לאומיות, חלקן פוליטיות-פנימיות וחלקן נובע מבעיית העבריינות והאלימות הפנימית הפושה במגזר). 3. אני תוהה: כשאתה מדבר על "צפיפות", האם אתה מדבר על צפיפות נטו, או ברוטו? אין לי נתונים מספריים, אבל לפי ההתרשמות שלי, הצפיפויות נטו בכפר-קרע, באום אל פחם, בפרדיס, ברהט ובערערה נמוכות מבהרבה מזו של חדרה (ואגב, אני תוהה אם בנתוני הלמ"ס, המתייחסים למגזר הערבי, לוקחים בחשבון את הבניה הקיימת על קרקעות שיעודן חקלאי, או מתייחסים רק לבניה חוקית/לפי היעוד הסטטוטורי? כמו-כן אני תוהה מה מקור המידע: תכניות הבניה בוועדה המקומית, או סקר שטח אמיתי??). 4. אתה צודק לגבי תכנון יזום (של המדינה!) לבנייה רוויה במגזר הערבי. לצערי חלק גדול נמצא עדיין רק על הנייר (לעומת זאת יש גם הצלחות יפות. פרדיס למשל...). 5. נגעת בנושא שמרגיז אותי נורא: התקנים של משרד התחבורה... החבר'ה האלה תלושים לגמרי מהמציאות וחיים בעולם אחר, בו אין בכלל בעיות קרקעיות ובעיות אחרות (רק בשבוע שעבר נתקלתי בתכנית לבריכת מים של מקורות, בשומקום, שאליה מוליך כביש באורך 5 ק"מ ורוחב 8 מטר(!!!). כששאלתי את אנשי מקורות "למה 8 מ' ולא 3.5 למשל?", ענו לי ש- "זו דרישה של משרד התחבורה".
).
 

ש מים

New member
ועוד נקודה: "הרחבת הגבולות המוניציפאליים".

אחת הנקודות החשבוות והרגישות ביותר. טענה זו מועלית כמעט בכל דיון בנושא התכנון במגזר הערבי. מהיכרותי עם המגזר והטענות, ב- 90% לפחות מהמקרים, אין לדבר הצדקה תכנונית אמיתית (כלומר, כל המניעים והנימוקים התכנוניים, העומדים מאחורי הצדקת הרחבת גבולות השיפוט, ניתנים לפיתרון ללא ההרחבה המבוקשת) והמניעים הם אחרים לגמרי. אגב, טענת "הרחבת גבולות שיפוט" נמצאת גם בקרב רשויות עירוניות יהודיות, כנגד המועצות האזוריות, גם שם - במקרים רבים - אין הצדקה אמיתית.
 
לפני שנתיים-שלוש הייתה הרצאה של ברודניץ

בכנס איגוד המתכננים על "סוף עידן העיור האצור". תהליכי ההתפתחות של היישובים הערביים עד כה, המבוססים על העדר תכנון יזום, על בנייה נרחבת בקרקעות פרטיות גם ללא היתרים, ובנייה עצמאית לא קבלנית - הולכים ומגיעים לסיומם. בחלק מהיישובים עתודות הקרקע כבר קרובות למיצוי, יש קבוצות באוכלוסייה הערבית שאין להן קרקעות לבנייה (למשל צאצאיהם של תושבי כפרים שנעזבו במלחמת העצמאות ועברו ליישובים ערביים אחרים בתחום מדינת ישראל). בתנאים אלו אפשר לצפות שעם הזמן תגדל המוטיבציה לעבור לבנייה רוויה. המדינה בהחלט יכולה לזרז את התהליך, בכך שבאותם יישובים בהם נגמרו למעשה עתודות הקרקע הפרטיות, תקצה אדמות מדינה צמודות ליישובים לבנייה רוויה בלבד.
 

ש מים

New member
ברודניץ...

קטונתי מלחלק ציונים, אבל לגבי מיכאל, אני חייב להגיד כמה מילים (חלקם מהלב): הוא אחד הבודדים שאין לי עליו מילה רעה
. חוץ מזה: 1. הוא בחור חכם מאוד. 2. נעים הליכות בצורה ראויה לחיקוי. 3. איש כן ביותר, עם אינטגריטי מקצועי. לדעתי כל אלא עושים אותו מתכנן מצויין.
 

ש מים

New member
ולעצם הניתוח:

אני לא חולק על הדברים, אם כי הייתי שמח לקרא ולשמוע קצת יותר ממה שאמר, כי מה שהבאת כאן זה הרבה פחות מקצה-המזלג
. לגבי "זירוז התהליך": לדעתי האמירה ("המדינה יכולה לזרז את התהליך..." וכו') היא מעט פשטנית ושטוחה (יש לא מעט בעיות בנושא בניה רוויה במגזר הערבי. אם אנסה למנות חלק מהן אז: 1. יש את ההיבט הכלכלי (כמו במגזר היהודי: בניה רוויה דורשת תחזוקה, תשלומי וועד וכו'. לא פשוט...). 2. יש את הבעיה התרבותית/חברתית (בדומה למגזר החרדי היהודי: קצת לא מקובל שאישה תמצא לבד עם גבר במעלית או בחדר מדרגות, ויש גם בעיות של מגורים משותפים של בני חמולות יריבות ועוד...). 3. וכמובן יש את בעיית השגת שטחי ציבור (כידוע, המגזר הערבי "לא נוטה" להפריש שטחי ציבור ויותר מכך - להסכים לתהליך/נוהל של "איחוד וחלוקה ללא הסכמה"). כל זה מקשה על תכנון מודרני ובעיקר לבניה רוויה. הערות: 1. אני רוצה לסייג את דברי ולהבהיר שחלק מהדברים אולי אינם נכונים לחלק מהמגזר הערבי (לא כולם "שטנץ אחד"). 2. אני מסכים עם ברודניץ, שלאורך זמן המגזר יבין ויפנים שאין דרך אחרת. השאלה היא מתי??
 
אין צורך לחפש תירוצים

תסכים איתי שהפלסטינים ביו"ש סובלים מאותן בעיות, ובכל זאת הם בונים לגובה. ראה תמונה של שכם במבט מהכביש להר עיבל (לפני ארבע שנים). הקצאת קרקעות מדינה יכולה ללא ספק לפתור את הבעיה של הקצאת שטחי ציבור, ולקבוע סטנדרט שיעודד בעתיד יזמים לספק איכות חיים גם בבנייה על קרקעות פרטיות. לגבי הרחבת תוכן ההרצאה, צריך להיות תקציר שלה בחוברת של כנס אשדוד. ייתכן שבזמנו גם כתבתי משהו על כך בפורום אחר בתפוז ואחפש. באותו עניין צריך לזכור את ההגירה הנרחבת לערים המעורבות, גם זה חלק מהבעיה. היום זוגות צעירים ערביים שרוצים איכות חיים, מחפשים אותה בערים אלו, ובכך מחד מחלישים את היישובים הערביים שמאבדים אוכלוסייה חזקה יחסית שלהם ומאידך גדלה הסבירות לחיכוכים בערים כמו כרמיאל ונצרת עילית.
 

ש מים

New member
ממש לא!!

אני מסכים איתך לגבי "הפלסטינאים" ושאר אוכלוסיית מדינות ערב. יחד עם זאת, אולי הסיבה העיקרית שההתנהלות של ערביי ישראל שונה, נובעת מכך שחלק מהם מחזיק באותה דיעה שאתה הבעת/כתבת ("הקצאת קרקעות מדינה יכולה ללא ספק לפתור את הבעיה של הקצאת שטחי ציבור").
כמו שאני כתבתי וכמו שאמר ברודניץ באותה הרצאה ששמעת: ערביי ישראל נחלקים בצורה גסה ל-2 קבוצות, מבחינת בעיית הקרקע: בעלי הקרקעות וחסרי הקרקעות (אגב, בדיוק כמו האוכלוסייה היהודית). הקצאת קרקעות מדינה לצורכי ציבור בלבד מדירה למעשה את חסרי הקרקע מאפשרות של פתרונות מגורים (וגם תעסוקה)! זה מה שאתה מציע??
"בנק הקרקעות" של המדינה אמור לספק את כל צרכי האוכלוסייה: הוא אמור לספק צרכי מגורים, מסחר, תעסוקה, תשתיות וכן שטחי ציבור. אסור לו, והוא לא יכול להיות מוכוון לצורך אחד בלבד, שכן אז ייגרעו שאר הצרכים.
 
לא הובנתי נכון

הקצאת הקרקעות נועדה הן למגורים והן לשטחי ציבור. הכונה שלי היא לא לפתור את הבעיה של השכונות הקיימות (כי אז יפחת התמריץ לפינוי-בינוי שלהן בעתיד) אלא ששכונות חדשות כבר תהיינה עם ההקצאות הנדרשות.
 

ש מים

New member
זה טריוויאלי.

אי-אפשר היום לתכנן ללא עמידת בפרוגרמות הקבועות ע"י הגופים המקצועיים השונים. וזה כולל הקצאות קרקע לשטחי ציבור. הבעיה (הייחודית!) במגזר הערבי היא כפולה: 1. התנגדויות עזות (עד כדי אלימות פיזית) של התושבים להפרשות קרקע פרטיות לצורכי ציבור, בעת שינויי-יעוד. 2. אי-יכולת המימוש של ההקצאות (במידה ואושרה תכנית הכוללת הפרשות לצרכי ציבור על קרקע פרטית). לפני כשנה דיברתי בכנס ראשי הרשויות הערביות הגדולות, באום אלפחם, ואמרתי שם בצורה הכי ברורה: שעד שלא תשונה התפיסה הנ"ל במגזר, האוכלוסייה הערבית תמשיך לסבול מחוסר תכנון, מתת-תכנון ו"תכנון נוסח המאה ה-19". תתפלא, אבל לא היו התנגדויות לדברים הנ"ל. ואפילו להיפך.
 

ש מים

New member
מחדלי העבר...

ואם אתה מדבר על "הקצאות יתר של מקרקעי מדינה, בתכנון חדש, עמ"נ למלא את החוסר שנעשה בתכניות עבר": הדבר מבוצע כבר מזה-זמן רב. זה לא דבר חדש (למרות שדעתי האישית היא שהמדינה לא אמורה היום לכפות על מחדלי העבר, בכך שאיפשרה תת-הפקעה מהבעלים הפרטיים בתכניות עבר, ולצערי גם בתכנון הנוכחי).
 

ש מים

New member
בעצם, אני לא כ"כ בטוח...


שמע.... הנושא מסובך ומורכב מאוד. במחשבה שניה, אני לא כ"כ בטוח בעצמי.
לאמר שאני מהרהר שוב במורכבות הנושא, אני סבור שייתכן ובמקרים מסויימים בהחלט יש מקום שהפיתוי על תת-הפקעה בתכניות עבר יחול ע"ח מקרקעי המדינה בלבד... נכון שזה נראה על פניו "לא הוגן" ואף מפלה לטובה את בעלי הקרקעות הפרטיים לעומת מחוסרי הקרקע, אבל יש הרבה צדדים לנושא, שייחודיים למגזר (נדירים מאוד במגזר היהודי), ולכן אני סבור שיש מקום לפיצוי מסוג זה.
 
יש לי יום מטורף...


אז בינתיים אני אגיב ממש בקצרה. כל הדברים שאתה כותב על הבעיות במגזר נכונים ולמען האמת אתה אפילו עושה עימם חסד (בהמשך אתן כמה דוגמאות הזויות מהשטח). אבלללללל... וכמובן שיש פה אבל - האם המדינה צריכה "להעניש" את האזרחים הערבים על השחיתות שיש ברשויות? על גביית הארנונה הנמוכה? לדעתי לא. המדינה צריכה להילחם בתופעות האלו, אין ספק בזה, אבל בד בבד לפעול לקידום וליווי צמוד של תכניות כפי שהתחילו לעשות לדעתי רק לאחרונה בתכנית החומש.
 

ש מים

New member
נכון אבל...

יש לשאול את שאלת הגבולות: עד כמה אתה ואני וכל הצדיקים צריכים לממן ולחפות על הפושעים? הרי 180 מיליון ש"ח שמוציאה היום המדינה על תכנון וקידום כלכלי של אום אלפחם (אגב, אחת העיריות היותר מוצלחות ואיכותיות במגזר!) הנו סכום שיורד מתקציב החינוך של ילדינו, הנו כסף שאנו משלמים אותו כמיסים, הנו שכר הלימוד הגבוה במוסדות להשכלה גבוהה, הנו תקציב שלא מגיע לשיפור תשתיות ולפיתוח כלכלי והינו תקציב שהיה יכול להאריך חיים - ע"י הפנייתו למוסדות בריאות ולשיפר תשתיות כבישים למשל. אז - איפה עובר הגבול
 
המשך...

לפני כמה זמן יצא לי לערוך היכרות קרובה עם כמה רשויות מקומיות ערביות במסגרת שני פרויקטים שונים. ציפיתי לגרוע מכל ועדיין אני חייב להודות שיצאתי משם עם הלם תרבות לא קטן. מעבר לשחיתות שידוע שקיימת שם, התופעה הכי מדאיגה לדעתי היא דווקא החובבנות של בעלי התפקידים בעיריות. הם פשוט לא יודעים מה לעשות... איך לקדם תכניות... ואני מדבר על בכירים: מהנדסי ערים, מנכ"לים, ראשי רשויות. המדינה הבינה שאם לא ייקחו אותם כמו ילדים קטנים, יד ביד, ויקדמו תכנון וביצוע, זה פשוט לא יילך!! וכמו שציינתי, בתכנית החומש שהוקצבו לה אאל"ט למעלה מ-700 מ' שקל, אכן יש ליווי צמוד של יועצים שונים. רק כך זה יעבוד... אספר סיפור קטן שאותי למען האמת כמעט הפיל מהכיסא: אני יושב אצל ראש מחלקת רישוי עסקים בעיר ערבית בינונית כלשהי. מתרשם שהבן אדם רציני מאוד. הוא מספר לי שראש העיר נמצא עימו בסכסוך והחליט למרר את חייו - לקח לו את כל העובדים במחלקה, לקח לו את הרכב הצמוד, פגע בתנאי ההעסקה שלו וכו'... שואל אותי ראש המחלקה: "אם אני העובד היחיד ואין לי רכב, איך אצא לשטח ואפקח על העסקים בעיר?!". שאלה טובה... לא מפתיע שבאותה עיר נבנה לא מזמן מבנה מסחרי ענק בלי היתרים ובלי אישורים. לשאלתך - מה הגבול? שאלה מצוינת שאין לי עליה תשובה יותר מדי מלומדת. דבר ראשון, אני מציע לא לקרוא לכל המגזר פושעים ול"כולנו" צדיקים (נאמר בציניות?), כי שנינו יודעים שזה לא יהיה מדויק. אין לי מספרים מדויקים, אבל אני חושב שלאורך השנים לא הועברו לערבים תקציבים יוצאי דופן, אז לא נורא אם ישקיעו כמה מאות מיליונים באזורי תעשייה, שכונות חדשות, מלחמה בפשיעה ועידוד נשים ליציאה לעבודה (חלק מהתקציב בתכנית החומש מיועד למשל להקמת מעונות יום). בטווח הארוך זה ישתלם למדינה, גם מבחינה כלכלית. להגיד שהתקציבים הללו הם על חשבון הסטודנטים והחולים זה קצת פופוליסטי לדעתי. אגב, באום אל פאחם באמת יש עירייה רצינית. אני רק מציע להוסיף לה עוד 200 מיליון שקל כדי... ליישר את השטח!
כמעט הידרדרתי שם עם האוטו לאחור באחד הרחובות היותר תלולים שראיתי בחיי. סכנת נפשות...
 

ש מים

New member
אני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי.

איך תקרא לבנאדם שלא משלם ארנונה? לבנאדם שמתוך עיקרון* מבצע עבירות בניה? לראש רשות שמצהיר בגלוי ש-"יעודד את תושביו לבנות ללא היתרי בניה ובניגוד לתכניות מאושרות"? לוועדה מקומית שעושה שמיניות באוויר כדי לאשר מבני מגורים על קרקעות חקלאיות? לראשי ערים שלא אוכפים את חוקי התכנון והבניה (ואני מדבר כרגע - לשם דוגמא בולטת - בעיקר על תופעה של פלישה/בניה פרטית בתחום יעודים ציבוריים)? לראש מועצה שמצהיר הצהרות שקר לגבי בעלויות בקרקע? לוועדה מקומית שמתעלמת מהחלטות בימ"ש ונותנת היתרי בניה למבנים שלגביהם קיימים צוי הריסה? וזה על קצה המזלג. * ועכשיו הסבר קטן (לגבי "עיקרון"): לא מזמן, במסגרת שיחת רעים, בשולי אחד הכינוסים בהם אני יושב מדי פעם, שוחחתי עם אדריכל מאוד מצליח, בעל משרד תכנון משגשג מאוד במגזר הערבי. התגלגלה השיחה ושאלתי אותו לגבי בניה ללא היתרים, וככה הוא אמר (ואני מצטט, כי זה נחקק לי בזיכרון): "אצלנו במגזר, בעיקר אצל המבוגרים, יש מין תפיסה שחייבים לעבור על החוק ולבנות ללא היתר. זה מגיע לאבסורדים כאלה, שגם אם לבנאדם יש מגרש בניה איכותי, ויש לו היתר כחוק והכל - הוא יורה לאדריכל לבנות בשונה מההיתר! והכל כדי להרגיש שהוא 'דפק את המממסד/את המערכת'. אצל הצעירים יותר זה פחות בולט, אבל נוכח אוזלת היד של הוועדות - הם קולטים את המסר ומתחילים ללכת בדרכי המבוגרים". אז ככה זה, חביבי... נכון שיש "אילוצים", אבל יש גם "עיקרון". ומבקשי ההיתרים, והבונים כחוק, הם - למרבה הצער - כצדיקים בסדום.
לגבי אזורי תעשיה וכו': כמו שכתבתי בתחילת דברי, יש לי יותר מידי מה להגיד על כל נושא התכנון במגזר הערבי. והכל מהיכרות אישית ביותר. אשמח לדבר על כך במסגרת יום עיון פתוח. כאן בפורום קשה מאוד לדון בהכל. אבל אנסה - שוב, על רגל אחת - לענות לגבי אזורי תעשיה: ככלל, בעיקר בשל מצוקת הקרקע ושיקולים כלכליים-פרקטיים ותרבותיים (וכאן - אני מצדיק לגמרי את המגזר ושיקוליו!), המגזר הערבי מעדיף בניה למגורים על-פני בניה סחירה/לתעשיה ותעסוקה. לכן (ושוב - בהכללה), לרוב הבניה לתעסוקה תעדיף/תתקיים על קרקעות מדינה. ועכשיו - ברשותך - אחזור ואזכיר לך את "החוסר בקרקעות ליעודים ציבוריים" ואת "חוסר בקרקעות למחוסרי הקרקע", ואת "שוק נדל"ן לא קיים/לא מפותח", ותנסה לעזור לי לחשוב איך ואיפה אני מוצא קרקעות ומענים לכל הצרכים הללו???
. לכן, כמו שכתבתי בתחילת דברי, ואני חוזר על זה כל הזמן: את המצוקות הקרקעיות במגזר הערבי אי-אפשר לפתור ע"י מילים יפות ולא ע"י תכנון פיזי בלבד. נדרשת כאן עבודה מעמיקה מאוד, רב-תחומית ביותר, שעיקרה הוא ב-"שינוי תפיסתי ותרבותי". ודבר זה לא יכול להיעשות "מבחוץ", ע"י הממסד היהודי, אלא בעיקר "מבפנים" (איך אמר פרופ' ראסם חמאייסי: לצורך זה נדרש אישור וועדת המעקב"...). אז כל עוד המגזר לא יפנים שטובתו נמצאת באותם שינויים שאנו/אני מדברים/מדבר עליהם - "חבל לנו על הזמן". אנחנו סתם טוחנים מים.
 
אתה מדבר על הממסד היהודי

וזו עוד בעיה שלא הזכרתי - לערבים אין גישה מספקת וקשרים עם הממסד, עניין שהוא חשוב מאוד כמו ששנינו יודעים. לכן, הממסד צריך לתת להם עדיפות מסוימת ולפרוש עליהם את חסותו - בשיתוף, לא בכוח. מילים יפות שמאחוריהן אפשר ליצוק תוכן והדוגמא הכי טובה היא אותה תכנית חומש שהזכרתי כבר כמה פעמים, שנמצאת עדיין בחיתוליה ותוצאותיה בשטח ייראו רק עוד 5-6 שנים לפחות (אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מכיר את התכנית). אם יחכו עד שהערבים ישנו את התפישה שלהם, כנראה יחכו עוד הרבה הרבה זמן... ובינתיים, אזורי התעשייה לא מפותחים מספיק (המדינה הייתה צריכה לחשוב מראש על התוצאות של תכנון אזת"ע על קרקע פרטית במגזר), זו"צ נאלצים להגר לערים מעורבות והבלאגן חוגג. מעבר לכך, יש פה שאלה של תפישת עולם - ממה שאני מבין, אתה טוען שערביי ישראל מתעלמים מהמדינה ומוסדותיה, מנסים אפילו לפגוע בה בכוונה ולכן על המדינה להתעלם מהערבים או לחילופין "לטפל" בהם ביד קשה. אני, לעומת זאת, מסכים (חלקית) עם החלק הראשון של המשפט, אבל חושב שאפשר לשנות (לפחות במשהו) את נקודת המוצא הזו רק בעזרת שתי דרכים: שלום עם הפלסטינאים, מה שכנראה לא יקרה ב-20 השנים הקרובות ; או להתחיל ו"להיכנס לראש" של ערביי ישראל, לפתוח בהידברות, להעביר משאבים ולהתאים את הממסד הקשוח לצרכים שלהם - בדיוק כמו שלפעמים עושים "התאמות" מסוימות לחרדים (גם אם חלקן לא מוצדקות).
 

ש מים

New member
שעטנז

אתחיל דווקא מהסוף: אל תכניס לפי מילים שלא אמרתי! לא ברור לי מאיפה הגעת למסקנות שכתבת בחצי השני של הפוסט שלך. לגבי החצי הראשון: אני מסכים עם רוב הדברים. אכן, אחת הבעיות היא "נגישות לצנרת הממסד", ולכן באמת "תכנית החומש" של משרד ראה"מ חשובה מאוד (אגב - אני לא מתכוון להיבט הכלכלי שלה, כמו לעצם החסות והליווי. כנראה שלא הייתי מספיק מובן בנושא "שינוי התפיסה". למעשה - בטוח שלא. בעיקר כי - כמו שאני חוזר וכותב כל הזמן - אי-אפשר לכסות כאן את כל הדברים. ההתייחסות להעדפות יעודי-קרקע במגזר הערבי הינן חלק זעיר וממש לא משמעותי מאותה "שינוי תפיסה" עליה דיברתי (ואגב, דווקא כתבתי שאני מסכים ומקבל את עמדתם בנוגע לשימושי הקרקע מגורים/תעסוקה. ואם עד עכשיו לא הייתי מספיק ברור, אז הנה: אני, כבעל קרקע שההחלטה נתונה בידיו, הייתי נוהג בדיוק כמותם).
 

ש מים

New member
מילה טובה....

לגבי "ניהול" במגזר הערבי, בהכללה, אתה מתאר נכון את המצב, אבל אני חייב להאיר נקודה שאולי "מבקר חד-פעמי" לא יכול לראות/לעלות עליה: תיאור המצב שלך משקף נכונה את "הממסד הישן", את "הדור הישן" של הממסד והרשויות המקומיות הערביות. הדור החדש, בעיקר זה של התנועה האיסלאמית (ואני מדבר בעיקר על הפלג הצפוני, מבית מדרשו של ראאד סאלח), הנו שונה לחלוטין! המינויים והתיפקוד של התנועה האיסלאמית הם "ברמה שוויצרית" כמעט. אנשי מקצוע אחד-אחד! יעילים, חרוצים ביותר, מכווני-מטרה ובעיקר מקצוענים בתחומם
בכל פעם שאני נתקל בהם אני חושב שהתהפכו היצרות: עכשיו זה אנחנו שצריכים ללמוד מהם, ולא הם מאיתנו!
 
למעלה