שאלה הסטורית

[down under]

אם זה מה שלא ברור לך בארץ בכלל

או בנושאי תחבורה בה בפרט, אזי מצבך טוב, אלן.

 

[alantan]

אתה צודק, זה קצת פדנטי מצידי

האמת שכל הנושא של כביש מהיר בארץ הוא שונה ממה שמקובל באירופה ובריטניה, למרות שכמדומני שהמודל שאומץ היה המודל הבריטי. בבריטניה דרך מהירה היא איזור מוגדר שהכניסה אליו מוגבלת לחלוטין לכלי רכב ממונעים, ואסורה הכניסה להולכי רגל, ל', טרקטורים וכו'. תחילת איזור זה מסומן על ידי השלט הכחול עם המחלף וסופו עם אותו שלט עם קו אלכסוני אדום. מהירות ברירת המחדל היא 70 מייל לשעה, אבל אין זה משנה מה המהירות המותרת - גם כשיש עבודות, לא "מסיימים" את הדרך המהירה עם שלט כחול, פשוט מגבילים את המהירות בתחומה. כנ"ל בלולאות. השלט הכחול מקדים את הלולאה, כך שאין סיכוי שמישהו כמו טרקטור יכנס לדרך מהירה בלי לדעת ובלי אפשרות לחזור. בארץ החוקים האלה חלים (בחלקם), אבל השלט הכחול מופיע רק כשמגיעים לסוף הלולאה ובכך הוא מאבד מהתועלת שלו. אומנם מציבים שלט "כניסה רק לרכב שמסוגל לנוע במהירות 55 קמ"ש", אבל זה לא זה...

 

[oschlick]

ועד היום ב"כביש המהיר" יש נתיבי כניסה ויציאה

קצרים מאוד, במיוחד במחלף זכרון יעקב ובמחלף עתלית.

 

[עמוד השדרה]

ועד אמצע שנות השמונים לא היה גם כביש 5 בין

מורשה לקסם. התנועה בין הוד השרון, ראש העין והישובים במזרח השרון ובשומרון לבין גוש דן עברה דרך פתח תקוה וציר ז'בוטינסקי.

 

[down under]

כביש 5 (חוצה שומרון)

בין מה שנקרא היום מחלף קסם לבין מורשה נחנך בשלהי שנת 86' או ראשית 87'. מי שגר בכפר קאסם, ראש העין ויישובי הסביבה וחלק מההתנחלוית שהיו חדשות אז, "5 דקות מכפ"ס", יכול היה לנסוע חוץ מדרך פ"ת וז'בוטינסקי גם דרך כביש 40 דרום לכוון נתב"ג. כמובן כמובני הכמובנים שכביש מכבית (471) לא היה אפילו בתכנון באותן שנים (של ראשית שנות ה-80).

 

[bangy1]

היה מעט מאוד

מעט מאוד כבישים היו עם קום המדינה. ב1948 דרך ז'בוטינסקי היה קיים, ושמו היה "הכביש השחור" בשל צבעו שכן לא כל הכבישים היו שחורים ! הוא שימש לתנועה מזרחה וגם צפונה, דרך כביש גהה שעבר בדרך ארוכה ומפותלת לחיפה דרך הוד השרון לרעננה ומשם לחיפה דרך חדרה בנתיב פחות או יותר שנמצא כיום. כביש גהה לכיוון דרום לא היה קיים ומבני ברק לירושלים נסעו לכיוון תל השומר ומשם ליהוד ולצומת בית דגן ומשם לרמלה וירושלים. דרך נמיר לחיפה נסללה לאורך כל שנות החמישים. הכביש לירושלים מתל אביב היה דרך אבו כביר, ואזור ומשם דרך רמלה ולוד לירושלים, זמן הנסיעה היה שלוש וחצי שעות. שיטת סלילת הכבישים בין היישובים כפי שסיפר לי אחד ממקימי גוש עציון לפני 1948 ,הייתה כזאת, היו מיישרים את הקרקע, לאחר מכן היו מפזרים עליו שכבת חצץ עבה, ועליו חצץ דק, ועל גבי החצץ הדק היו שופכים זפת נוזלי, ומושם כך תוחלת החיים של כביש הייתה נמוכה מאוד. רוחב המסלול היה ברוחב אוטובוס של אותם ימים, טנדר של ימינו, וכאשר היה מופיע רכב ממול היו צריכים שניהם לרדת לשוליים.

 

[down under]

טעות קלה לגבי כביש גהה

החיבור ה"מאוחר" יותר (של שלהי שנות ה-60) בכביש גהה היה לא דרומה אלא צפונה. בשנות ה-50 וחלק משנות ה-60 כביש גהה התחיל בצומת גהה, היכן שהיה ביה"ח לחולי נפש (אני עוד זוכר את המבנה הנטוש שלו אחרי שהוא הועבר באמצע שנות ה-70 להיות צמוד לביילינסון בצומת גהה עצמו) והלך לכוון דרום עד לאזור תה"ש (כנראה אלוף שדה). החיבור שאני מדבר עליו שלא אמצע/שלהי שנות ה-60 היה בין צומת גהה לבין רעננה, עבור דרך צומת מורשה.

 

[oschlick]

איפה עמד בניין בי''ח גהה בצומת גהה? אני מניח

שמצפון לצומת.

 

[down under]

ממש לא, בצד הדרום מזרחי

היכן שכיום הלולאה לבאים מר"ג/ב"ב ופונים לצפון (רעננה,חדרה,חיפה).

 

[oschlick]

חשבתי שפינו אותו כדי להאריך את הכביש צפונה

 

[down under]

לחלוטין לא

הכביש צפונה עד רעננה הוא מאמצע או תחילת שנות ה-60 ואת ביה"ח גהה פינו והעבירו מהצומת לכוון קמפוס ביילינסון באמצע שנות ה-70.

 

[oschlick]

והכביש צפונה מאז ומעולם היה מופרד מפלסית

ממסילת הירקון?

 

[down under]

לא יודע אם מאז ומעולם

אבל בתור ילד קטן בראשית שנות ה-70 הוא (כבר) היה מופרד. יתכן שמאז סלילת הכביש בשנות ה-60 או שכמה שנים מאוחר יותר.

 

[down under]

אגב, אי הפרדה מפלסית עם מסילת ברזל

היתה בכביש 40, כיום זה כמה מטרים דרומית לפאוור סנטר דמתקרא מרכז ירקונים (ממש קרוב לתחנת פ"ת סגולה). בשנות ה-70 וה-80 לא היתה הפרדה מפלסית. היא הוקמה או בשלהי שנות ה-80 או בתחילת שנות ה-90.

 

[oschlick]

אני חושב שזה ניכר עד היום, הכביש הפנימי של

מרכז הקניות המקביל לכביש 40 של היום הוא כביש 40 של אז כמדומני. לכן גם קו המתח הנמוך עובר לצידו

 

[oschlick]

מספיק רק לבחון את הקווים המאספים של אגד

כדי לדעת איך נראתה התנועה אפילו 50 שנים אחורה. למשל קו 921 נוסע באותה דרך מת''א לחיפה כבר קרוב ל-60 שנה להערכתי (לפני סלילת כביש החוף ולפני קישור כביש 4 בין צומת גהה לצומת רעננה), קו 841 נוסע גם הוא באותה דרך מת''א לקרית שמונה תקופה דומה (לפני סלילת הכבישים הנ''ל ולפני סלילת כביש 65 מגולני לעמיעד, לכן הירידה לטבריה), קו 501 מחיפה לקרית שמונה דרך צפת לפני סלילת כביש 85 בין חנניה לעמיעד ועוד הרבה דוגמאות

 

[mauzer]

באתר מע"צ הישן ישן היו תמונות של חלק מהעבודות

על הצמתים הישנים שהפכו למחלפים. אתה יכול להיכנס לקישור ושם יש תמונות שהעלתי לפני כמה שנים לפורום מאתר מע"צ.

 

[שימי810]

יש גם תמונות של הקריות?

מעניין לדעת מה היה ליד הצמתים פעם... במיוחד ליד הקריון (אז היה הרי מפעל אתא במקומו). הצמתים עצמם כנראה לא השתנו הרבה מאוד שנים... ובגלל זה בונים את כביש עוקף קריות. אגב, כביש 75 היה קיים?

 

[mauzer]

אבל אין לי מושג.

 

[Michael Shtern]

וואו תודה על התשובות. החכמתי. ועוד באותו נושא

אתם יודעים איפה ברשת אפשר להשיג מפת הסטוריות של ערים? חיפשתי בזמנו ולא מצאתי כלום.