הנקודה המהותית כאן היא לא כסף,
אלא זכויות ביצירה. יכול להיות שכותב תכנים לא רוצה שהיצירה שלא תפורסם בשום מקום, לא בחינם ולא בתשלום. יכול להיות שצלם מסוים ישמח אם היצירה שלו תוצג בתערוכה, אבל לא ירצה שישתמשו בה בפירסומת לסיגריות. במילים אחרות, היוצרים לא מעוניינים להרשות שיעשו עם היצירות שלהם מה שרוצים, רק כי הם בחרו לפרסם אותן גם בתפוז. גם אם לאנשי תפוז אין שום כוונה לעשות שימוש בזכויות האלה (ואני באמת לא חושב שיש כאן איזושהי קונספירציה של תפוז, רק סוג של "שיהיה, אם נרצה נשתמש ואם לא נרצה לא נשתמש"), אין שום סיבה שהיוצרים יתנו להם אותן.
אלא זכויות ביצירה. יכול להיות שכותב תכנים לא רוצה שהיצירה שלא תפורסם בשום מקום, לא בחינם ולא בתשלום. יכול להיות שצלם מסוים ישמח אם היצירה שלו תוצג בתערוכה, אבל לא ירצה שישתמשו בה בפירסומת לסיגריות. במילים אחרות, היוצרים לא מעוניינים להרשות שיעשו עם היצירות שלהם מה שרוצים, רק כי הם בחרו לפרסם אותן גם בתפוז. גם אם לאנשי תפוז אין שום כוונה לעשות שימוש בזכויות האלה (ואני באמת לא חושב שיש כאן איזושהי קונספירציה של תפוז, רק סוג של "שיהיה, אם נרצה נשתמש ואם לא נרצה לא נשתמש"), אין שום סיבה שהיוצרים יתנו להם אותן.