בואו להצביע לחוויה השקטה והעמוקה ביותר

[אמא של פיצקית]

השקט העוצמתי בחיי

בתיכון, לפני עשור, הייתי בטיול לפולין.
היינו קבוצה מאוד גדולה, מעל ל70 בני נוער מאותו בית ספר שיצאו למשלחת.
היינו קבוצה מאוד מגובשת ומעורבת בכל הקשור לפולין. כל הזמן היינו שרים שירים עצובים ומנגנים בגיטרה, ומחבקים ותומכים אחד בשני.
באחד הימים, הכניסו אותנו לגטו, ושם שמעתי את השקט ה״חזק״ בחיי.
מקבוצה תוססת הפכנו לקבוצה שקטה, השקט היה כ״כ חזק כשסיירנו בגטו, כשראינו את המיטות, הנעליים, הבגדים שמסודרים בסדר מופתי, המקלחות גזים, המשרפות...
כשיצאנו משם, כולנו בכינו, הדלקנו נרות זיכרון וכל אחד היה עם עצמו, עושה סוג של חשבון נפש של מה שהיה ומה שיש לנו היום, וכמה שאנחנו צריכים להעריך את הארץ הזו ואת החיים שלנו.
זה שקט שאני בחיים לא אשכח.

 

[Meirav Flum]

 

[dozenMatter]

המים השקטים שלי נמצאים בים

מאז ומתמיד אהבתי ללכת לים - לשחות, לגלוש, להפליג ביאכטה או סתם לשבת ולהסתכל על הגלים והשקיעה אחרי יום ארוך. העוצמה הגדולה של הים תמיד הקסימה אותי, אני נהנה לראות איך בני האדם נתונים לחסדי הגלים, ללא שום יכולת מינימלית לשלוט עליהם. מי שמשכיל לנצל את הגלים והרוח יכול לשוט במהירות גבוהה או לבצע גלישת רוח מרשימה, בעוד שמי שיתעלם מהם עלול ליפול למים ואף להיפגע חס וחלילה. סבי עלה לארץ לאחר המלחמה בהעפלה ב' - עם ספינות המעפילים. לאחר תלאות רבות שהוא עבר ואפילו נעצר על ידי הבריטים בקפריסין הוא הצליח להגיע לאדמת ארץ הקודש, ולאחר כ-60 שנה אני זכיתי "לסגור את המעגל" ולשרת כלוחם בחיל הים, תוך כדי הגנה על המים הריבוניים של ארץ ישראל ויצירת ים בטוח לכלל תושבי המדינה!

 

[תפו ופוזה]

כל כך מרגש לקרא אתכןן

 

[iamcute87]

מדהים איך דבר כל כך קטן מעורר התפעלות

אני מתנדבת פעם בשבוע בבית חולים במחלקת ילדים,ומהיום הראשון נוצר קשר עם פעוטה מקסימה ביותר. עם הזמן נוצר קשר מדהים עם ההורים שלה,וזה אומר טלפונים כל יום לבדוק שהמלאכית מתאוששת ומצבה משתפר.יום אחד הרגשתי שאני חייבת לרוץ לבית חולים,לא יודעת...אינטואיציה כזאת,פשוט עזבתי באמצע סרט בסלון ורצתי. כשהגעתי לחדר,בדקתי שהכל בסדר,וכשבפעוטה ראתה אותי,סך הכל בת 1.7 היא קראה לי בשם עם עיניים דומעות,כמוהן אני פרצתי בבי,והיא הושיטה לי את היד!!!!!!פעם ראשונה שהיא קוראת לי ,,תאמינו לי הלחישה זאת עשתה לי את היום,אין דבר יותר מרגש מלשמוע מיצור כל כך רך ותמים שקורא לך בשם בפעם הראשונה,זה ממש כמו לראות אותו מתחיל ללכת,זה אומנם מובן מאליו שמישהו קורא לך בשם אבל בשבילי זה הייה הרגשה אלוהית

 

[what is up]

האדם המיוחד שלי- שקט ועוצמתי

האדם הזה הוא סבא שלי, שחגג שבוע שעבר יום הולדת 91
אני זוכרת עוד מילדותי שהוא היה תמיד שקט ולא דיבר הרבה אבל אנחנו הנכדים היינו נצמדים אליו ללא סוף עד שהוא היה מסכים לספר לנו על החיים בפולין, על המלחמה, על המשפחה שלו שלא הכרנו, על העלייה לארץ ישראל,
המאפייה בה עבד בארץ ועוד. הוא תמיד דאג לנו הילדים, בשקט כזה, כיבד מאוד את כל מה שסבתא שלי ז"ל ביקשה ואמרה,
אבל לעיתים בשקט היא מכבד אותנו בממתקים ובטיולים לחוף הים. זה היה הזמן שלו בו ראיתי אותו מחייך.
אני זוכרת שסיפרתי לו בגיל 16 שאני טסה לפולין לראות את המחנות ולחפש את הבית בו התגורר בילדותו
הוא מאוד שמח שהצאצאים שלו חוזרים לפולין אבל אמר לי שכף רגלו לעולם לא תדרוך שוב באדמת פולין.
אחרי כל מה שעבר אני רואה בו האיש הכי מדהים שהכרתי. גם כאשר הוא לא מדבר העוצמה שהוא משרד היא מדהימה.

 

[Jen74]

ריגשת והזכרת לי את סבא שלי ז"ל

גם הוא ניצול שואה יליד פולין.
גם הוא היה איש שקט אבל לצערי, אנחנו הנכדים לא כל כך נצמדנו אליו.
חוץ מאחי הגדול, הבכור בנכדים. במשך שנים היה הנכד היחיד בין נכדות.
הוא היה קשור לסבא וכשסבא נפטר הוא בכה נורא. הוא היה כבר בשנות העשרים המאוחרות לחייו וזאת הפעם הראשונה שראיתי אותו בוכה מצער.

סבא שלנו סיפר לנו מעט מאוד על החיים בפולין והמעט שסיפר היו בעיקר החוויות שעבר ולא על הזוועות.

הוא היה בערך בן 77 במותו, איש קטן קומה אבל חזק מאוד פיזית ונפשית.
ללא ספק הוא היה גיבור גם אם לא מוכן היה להודות בכך.

 

[what is up]

תודה... הוא עבר תהליך ארוך עד שנפתח

לקח לו זמן והמון מאמץ שלי ושל אחותי - לשמוע את הסיפור שלו ושל המשפחה שלו.
ככל שהוא התבגר הוא התחיל להיפתח ולספר קצת יותר
מדהים כמה הוא עבר בגיל כה צעיר

 

[silvik123]

 

[ברני בסגול]

 

[ורדה וזהו]

 

[מימי יש רק אחת]

 

[karinapel]

מקסים!

 

[אוצה]

מים שקטים חודרים עמוק

אחת החברות הטובות שלי היא בחורה חרשת.
הכרנו דרך הילדים, כשנפגשנו במפגש הורים אליו היא הגיעה עם מתורגמן לשפת הסימנים.
לאחר המפגש, התחלנו לדבר (היא קוראת שפתיים) והסתבר כי הילדים שלנו קרובים מאוד בגילאים.
גיליתי כי מאחורי חזות שקטה ולא מבחירה, עומדת בחורה נועזת, פורצת גובלות, חיובית, חייכנית תמידית ומצליחנית אמיתית.
היא סיימה תיכון, למדה לימודים גבוהים, ועובדת כסגנית מנכ"ל בחברה מכובדת. היא בולדוזר אנושי במלוא מובן המילה ובדרכה השקטה והנעימה היא חברותית ואהובה על כל מי שפוגש אותה.
מבחינתי היא מהווה השראה- כיצד למרות הלקות שלה, היא מעולם לא נכנעת, לא לתכתיבי החברה, ולא לעצמה והיא פועלת, ועושה ורצה קדימה במלוא המרץ.
לכן, חוץ מהעובדה שהרווחתי מאותו מפגש חברה לחיים, הרווחתי קשר עם אישה מקסימה, חכמה ונעימה, הפתוחה לשיחות נפש וחכמת חיים.
אהה, וגם למדתי כמה מילים בשפת הסימנים (בעיקר קללות- ככה שהילדים לא ישמעו

).
אז תודה לך, חברתי המקסימה, על החברות שלך!

 

[banana loti]

בעלי

אני חייבת לציין שהאדם הזה הוא בעלי. מאז שהכרנו וגם לפני הוא בחור שקט ומשרה רוגע. בחור ביישן וטוב.
הכרנו באינטרנט בצ'ט לפני שנים רבות ובדייט הראשון שלנו היה הכי כיף ולמרות שהוא בחור שקט דיברנו בלי סוף וצחקנו המון עד שכאבו הלחיים.
אז כמו שאמרתי הוא בחור שקט מאוד ורגוע, אחרים לא יבינו אותי אם אני אספר להם שבבית הוא צוחק איתי, מדבר איתי בלי סוף וכבר כמה שנים אני מנסה לגרום לו לשיר והוא לא מוכן עד שנולד לנו תינוק ופתאום הוא שר לו!! ללא ספק הביטוי על המים נוגעים אליו. אני בחורה מאוד לחוצה וללא ספק מדובר במשהו שמשלים אותי.
אני אשמח לפנק אותו ואת התינוק שלנו במיקסר.

 

[hila218]

דודה סוניה המדהימה

דודה סוניה היתה אישה שקטה, אך כשהיא דיברה לא היה אחד שלא הקשיב ו"שתה" כל מילה שלה כאילו היא האחרונה.
דודה סוניה נפטרה בגיל 96 לאחר שסבלה בחייה הן מסרטן השד וכריתה מלאה, ולאחר שנים רבות מסרטן בשחלות וברחב שגרר עימו כריתה גם של איברים אלו. כל אותן שנים, שמרה תמיד על גיזרה נאה, לבוש מהמם, אופי חיובי ומקסים וחיוך על הפנים. שקט ושלווה ואהבת הזולת. כשהיינו מבקרים אותה תמיד היתה פותחת את הדלת בחיוך שלוו וקסום. בסלונה התיישבנו עם כל הרעש וההמולה מבחוץ בשקט, רוגע ונועם- ממש כמוה.

בתקופה מסויימת כשאימי התגרשה והיתה מאוד עצובה, היינו אני והיא מבקרות הרבה אצל דודה סוניה והיא תמיד היתה אומרת לנו בשקט ורוגע כמה הכל יסתדר, כמה החיים יפים ואנו נראה שהכל לטובה. וכך אכן היה.

אז דודה סוניה, נזכור אותך תמיד- היית אישה ענווה, שקטה, חכמה ומקסימה. אוהבת, הילה

 

[אמא של יובל וליאור]

 

[pinkyheart]

השקט שלפני בקיעת האפרוחה שלי

לפני שפגשתי אותך,
כשעוד היית מכורבלת לך בתוכי בתנוחה הייחודית לך,
ראשך נישא אל על,
מסרבת לשעות לתחנוניי, לשכנועי הרופאים,
את בשלך,
נוח לך הפוכה וזהו.
אני מובלת לחדר הניתוח, עוד מעט, עוד רגע קט אפגוש אותך,
הדקות נוקפות ונראות כמו נצח,
הנה מגיע המרדים ואני מרגישה את החומר מחלחל לי בכל הגב,
כל כך כואב אבל זה רק אומר שאת מתקרבת...
שקט בחדר הניתוח, כל כך שקט,
אבא לידי אבל גם לו אין מילים...
המחשבות רצות במהירות שיא, מחשבה רודפת מחשבה,
נו כבר, נו כבר, השמיעי את קולך, אפרוחונת שלי, מתי תצאי כבר?
אני מרגישה שחופרים לי בתוך הבטן, הרגשה משונה...
אני לא רואה כלום, רק אני אבא שדומע קצת, מתרגש כל כך,
"וווווווואאאאאאאאאאאאהההההההה" הנה את!
הנה את, אוצר שלי!
נזר הבריאה, פאר היצירה, אושר צרוף שלי, סוף סוף הגעת אלינו.
מה רבו מעשיך ה', כולם בחוכמה עשית, אני ממלמלת...
הפרת את השקט בבכייך העדין והפכת אותי לאמא.
אוהבת לנצח

 

[sari32]

הרבי שלי

כשהייתי בת 5 נסעתי לניו יורק לפגישה אצל הרבי מיליוובוויטש ילדה כ"כ קטנה ורבי כ"כ גדול זכור לי שכאשר עברתי אצלו לקבלת עוגה ( כך היה נהוג בזמנו לתת עוגה מידיו הקדושות ולחלק לילדי הגן) הרבי הסתכל עלי ונתן לי חיוך כ"כ גדול ועוצמתי שבאותו רגע ההרגשה היא שיש מי ששומר עליך רק מי שחווה את זה יכול להבין על מה אני מדברת יכלתי לכתוב על בעלי המדהים שהוא איש שקט ונפלא ויכולתי לכתוב על הים שהגלים שלו גורמים לי להרגיש הכי נפלא בעולם אבל עוצמה וחוויה כזו עוד לא חוויתי הרבי בדרכו השקטה ורק בחיוך ובברכה להצלחה שאגב עד היום אני מרגישה את עוצמת הברכה בכל מה שאני עושה ואני כיום אמא ל 4 ילדים מתוקים אולי למי מאיתנו שלא רגיל לחוויות כאלה לא יבין על מה אני מדברת ויהיו מי שיגידו מה זה בסה"כ אבל בשבילי זו הייתה ועדיין חוויה עצומה שקטה אך חודרת עמוק לנבכי הנשמה והלב .

 

[Meirav Flum]

החויה השקטה שלי

כשהייתי ילדה להגיד שהבית שלי היה רועש יהיה לשון המעטה. מריבות וצעקות היו עניין שבשגרה ובגלל שהבית היה קטן לא היה לאן לברוח. לכן כל פעם שרציתי שקט הייתי מרימה את הרגלים וצועדת לואדי מאחורי הבית. חמש דקות הליכה היו מביאות אותי לפינה נסתרת מעין שם הייתי יכולה לברוח מהעולם ולהתמכר לשקט. לפעמים הייתי מביאה ספר, ולפעמים סתם שוכבת לי על סלע חמים ועוצמת עיניים. עד היום אני מתגעגעת לפינה הזו שלצערי כבר לא קיימת בגלל השכונה שנבנתה מעליה.