בואו להצביע לחוויה השקטה והעמוקה ביותר

[קואנטרו]

כן ירבו כאלה

 

[ענתי 40]

בהצלחה

 

[דוד יהונתן]

 

[ההר הוליד עכבר]

 

[בתיה דורון]

חברים, הנהלת הפורום החליטה שתחרות הזו

מתאימה לפורום שלנו, לכו על זה, תשתתפו, חבל לפספס

פנו אלי בנושא, הסכמתי ושמחתי שיפרסמו בפורום שלנו.

 

[בננה צהובה 26]

בטח שנשתתף...לקחנו זמן לחשוב מה לרשום

 

[טרנסנדנטלית]

רעיון נפלא, ואני כבר מצאתי מבין ההודעות

כמה מתחרות רציניות .

 

[YULI9]

היופי של ירושלים

אני ירושלמית במשך רוב חיי ותמיד הייתי בטוחה שאני מכירה כל פינה בעיר, הנוף היפיפה של העיר כבר הפך מוכר ולא מרגש.
לפני כשנתיים הסעתי את ביתי הבכורה למבחן באונ' העברית.
כשנסעתי חזרה פניתי פניה לא נכונה ומצאתי את עצמי בתצפית של הר הצופים.
פתאום בלי התרעה מוקדמת מצאתי את עצמי מול הנוף של ירושלים.
לא יכולתי להמשיך בנסיעה, המראה היה מהמם.
יצאתי מהרכב ועמדתי שם, הייתי לבדי, אני והשקט, העיר בערה לפני באור של זהב .
אני מטבעי טיפוס די ציני, לא קל לרגש אותי אבל באותן דקות התקשיתי לנשום מרוב התרגשות, השילוב של המראה והשקט מסביב השרו הרגשה של קדושה.
היה לי קשה לעזוב ולנסוע משם.
חזרתי לשם מספר פעמים אחר כך עם בן הזוג וגם עם הילדים הנוף עדיין מהמם אבל את ההרגשה של שילוב השקט והקדושה לא הצלחתי להחוות שוב.

 

[YULI9]

להחוות= לחוות

 

[yafiti3]

מים שקטים חודרים עמוק

אנו גרים בבניין ברמת גן כבר קרוב ל-20 שנה. יש לי שכנה מבוגרת מאוד, ערירית.אנחנו תמיד עוזרים לה בקניות,או אם צריכה תרופה מקופת חולים. מה שאפשר עושים.
היא כותבת שירים בצורה מקסימה וכל יומולדת בני משפחתנו זוכים ממנה להקדשה של שיר אישי.
היה סכסוך של שכנים לפני כמה שנים ולא אשכח איך היא באופן ובצורה הכה שקטים ואופיינים רק לה, פתרה את הבעיה, זה מדהים כמו קסם שעשתה.
גם כשאני יורדת אליה להביא לה דפי טיוטה, מתיישבת אצלה והיא מקריאה לי בשקט בשקט שירים שכתבה.
פשוט תענוג.

 

[פרפרי אהבה]

מים שקטים חודרים עמוק

אספר לכם סיפור על ילדה שתמיד הגדירו אותה כ"ביישנית", אף אחד לא טרח להכירה באמת, אף אחד לא טרח לעצור לרגע לפני שיכניס לקטגוריה הזאת והיא שכבר התרגלה להיחשב ככה-פעלה לפי הקטגוריה.
לא השתתפה בשיעורים בכיתה, לא התחברה עם הילדים, ישבה בצד ונחשבה בין החלשים בחברה.
תמיד צחקו עליה כי הייתה רזה וחלשלושה.
עד שיום אחד אותה ילדה הגיעה לתיכון ובעזרת מורה מדהימה שלקחה את אותה ילדה תחת חסותה-היא לאט לאט התחילה לפתוח את הפה, להיות מעורבת חברתית-לקחה על עצמה לערוך את עיתון בית הספר,להפיק מגזין טלויזיה של ביה"ס, להיות בועדות כיתה שונות-לפתע התחיל להישמע קולה...

אותה ילדה גדלה עוד,התגייסה לצבא ובמקום להיות בעוד תפקיד שקט, לקחה על עצמה להיות משקית חינוך-העבירה הרצאות ופעילויות,יזמה מפגשים מעניינים,פרויקט התנדבותי ועברה המון חוויות מיוחדות.

אותה ילדה היא אני.
והכל בזכות אותה מורה שהאמינה בי,שדחפה אותי וקידמה אותי,שלא הכניסה אותי לקטגוריה של "ביישנית" אלא נלחמה בה ודחפה אותי להוציא את מי שאני באמת ולהוכיח לעצמי ולכולם מה אני שווה.

בזכותה-הבטחון העצמי שלי גדל והתפתח והתחלתי להאמין בעצמי.

 

[orchad]

וואו

המורה הזו ראויה לתואר אשת חינוך

 

[פרפרי אהבה]

לגמרי!!! היא אדם מאוד מיוחד...

בזכותה הלכתי לתחום החינוך והיא המוזה שלי, מתנהלת כמוה מבחינה חינוכית-מעודדת ומחזקת את מי שזקוק לכך,מטפחת את הילדים ואוהבת בכל ליבי.

כשסיפרתי לה שאני גננת באחת ההזדמנויות שבמקרה נפגשנו-היא הייתה כל כך מאושרת,זה מראה איזה אדם מיוחד היא!

 

[perhay]

מה שכתבת נגעה ללבי

איזה מזל שפגשת אישה כמוה בדרכך!

 

[פרפרי אהבה]

לגמרי-היא פשוט הייתה אדם מיוחד

שהצליחה למצוא את מי שאני באמת ולעודד אותי להיות מי שאני ולא מי שתחת הקטגוריה שהגדירו אותה וסתם.

מי היה מאמין שאני אפצה פה, מי היה מאמין שאני אנהל ערבי יחידה בצבא,שאהיה גננת ואתמודד מול הורים וצוות. זה כל כך רחוק מאיפה שדמיינתי שאהיה מרוב שהייתי רגילה להיות "השקטה" או "הביישנית".

 

[הים רגוע]

 

[nurii]

 

[א מ א ק ו נ ץ]

בהצלחה!

 

[perhay]

 

[karinapel]

המים השקטים בחיי...

החיים שלי שקטים באופן כללי, וכל מי שמכיר אותי בטוח בוודאות שאני שקטה, ביישנית וסגורה.
המשפחה שלי, חברים ולברות קרובים, ואפילו בן-זוגי....

מכיוון שזו התדמית שלי כבר שנים, אני זורמת איתה ואין לי בעיה!

שקט ושלווה - בחיים - זה ברכה!

א-ב-ל

לפעמים - אני מרגישה חנוקה (ולא רק בחנוכה) - זה יכול לקרות ככה סתם ללא כל הכנה ואזהרה - -

ואז - אני חייבת לתת למיים השקטים טיפה לגעוש ולסעור - -

כדי שהשקט שוב יוכל להיכנס לחיי - לתקופה נוספת

ואז - אני מוצאת לי מקום חדש - נייטראלי, מרוחק ושונה -

ואז -

כשאני נמצאת עם אנשים חדשים, או במקומות שלא מכירים אותי -

אני מרגישה חופשיה, מרגישה שנטל כבד יורד ממני

אז אני יכולה להיות מצחיקה, חצופה, משוחררת, לא לחשוב יותר מדיי
לא לעשות חשבונות וחישובים של "מה יגידו" ו "מה יהיה מחר".....

וכמובן - לא יכולה להשאר במיים הסוערים יותר מדיי זמן

כי המציאות קוראת לי....

ואז אני - חוזרת ל"קונכיה" שלי -

לשקט - לשלווה

שמה את מסיכת השקט

עד לפעם הבאה!!!!

אני לא עושה הרבה רעש - אבל כשסוער אצלי - זה סוער חזק!