בואו להצביע לחוויה השקטה והעמוקה ביותר

תחרות מים שקטים חודרים עמוק


מי לא אוהב עוגה? כולם אוהבים, אבל עוגה אי אפשר להכין בין 2-4, אי אפשר להכין אחת בלילה, או מוקדם בבוקר. מדוע? במילה אחת – רעש. המיקסר הוא חברו הטוב ביותר של האופה, אבל כמה שהוא יכול להרעיש לפעמים... את הבעיה הזו פותר המיקסר החדש של בוש, שמשלב מנוע חזק עם פעולה שקטה. רוצים לזכות בו?

אז מה עליכן לעשות

היכונו לאתגר מים שקטים חודרים עמוק וספרו לנו על הדברים השקטים בחייכם, שלמרות השלווה שהם משרים – הם עוצמתיים להפליא.
מעכשיו ועד ה 11.9 בשעה 12:00 על גבי שרשור זה:
ספרו לנו על אדם מיוחד שהכרתם - כזה שלא צריך לדבר בקול רם כדי שיהיו מרותקים אליו,
ספרו על חוויה שעברתם, חוויה שקטה וכזו שהייתה נראית "משעממת" לאנשים מבחוץ – אבל הייתה חזקה במיוחד עבורכם,
שתפו אותנו בכל מה שעוצמתי בחיים שלכם – ושקט באותה מידה.

הזוכים המאושרים בתחרות יוכלו להכניס לחייהם את השילוב המנצח בין עוצמה לבין שקט ויקבלו במתנה את המיקסר החדש במתנה!

מתוך כלל ההודעות שלכם תבחר ההודעה הטובה, המקורית והמרגשת ביותר והגולשת שכתבה אותה תזכה במיקסר של בוש

בנוסף, תקבלו הזדמנות נוספת לזכות

בין ה-11.9-14.9 יוזמנו כל הגולשות להצביע להודעות החביבות עליהן.
אנחנו נספור את כל ההצבעות והגולשת שתזכה במספר הקולות הרב ביותר תקבל את התואר חביבת הקהל
וכמובן גם פרס -
בבלנדר מוט של בוש

אנא עיינו בתקנון התחרות לפרטים נוספים ולכללי ההתחרות המלאים:

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2377903&r=1

חזקים באמת לא עושים הרבה רעש!
מיקסר בוש MUM5, כל כך שקט שלא תאמינו כמה הוא חזק.

חדש מבוש - כל מה שצריך למטבח במוצר אחד! או במילים אחרות: הכירו את MUM5
מיקסר עוצמתי משולב עם מעבד מזון ובלנדר, בעל מנוע חזק במיוחד של 900W) 1.2 כ"ס)המסוגל ללוש עד 2 ק"ג בצק, להקציף עד 10 ביצים בבת אחת ועדיין לשמור על שקט מופתי במטבח.
בנוסף - סדרת המיקסרים החדשה של בוש מביאה למטבח את הטכנולוגיה העדכנית ביותר בתחום המיקסרים הביתיים: פעולת קיפול בצורת שמיניות, לחצן ייחודי להרמת זרוע הערבול בקלות ובנוחות, אבזור מושלם ומגוון תכונות נוספות, המעניקות למיקסר ציון 9.5 אצל שושנה חן,ידיעות אחרונות. אבל רגע, זה עוד לא הכל! מגוון האביזרים הנלווים המגיעים עם המיקסר, הופכים אותו בן רגע למעבד מזון, בלנדר, מסחטת פירות הדר, ועוד מגוון שימושים נוספים שתוכלו להוסיף עם הזמן ואם זה לא מספיק - המיקסר המשולב מגיע לבחירתכם בשלל צבעים אופנתיים, בעיצוב חדשני ובתוספת 3 שנות אחריות על המנוע.
 
האישה הכי יקרה בעולם מבחינתי

ההכרות נוצרה כי היינו ביחד בהתנדבות באיזו עמותה שלצערי התגלתה כשקרנית והונתה אנשים רבים
ומעבר לכך אותה אישה פשוט הוקסמתי ממנה מהתובנות שלה מהידע הרב שצברה במשך חייה
לשבת ולהקשיב לדבריה פשוט נשארים מרותקים אישה שמסייעת רבות לנזקקים בכל תחום
תמיד מקשיבה ומסייעת לאנשים שבאמת גורלם לא שפר עליהם
פגשתי אותה גם מחוץ לוירטואליה ופשוט הוקסמתי ממנה מכל מה שהיא עשתה ועדיין עושה למען הזולת

אז לך אישה יקרה המשיכי בדרכך כי את גדולה מהחיים
 

nirity1

New member
הבן שלי

אפשר הודעה שניה ? חיפשתי בתקנות ולא מצאתי משהו לגבי זה. כשכתבתי את הראשונה התביישתי לחשוף אבל החלטתי ללכת על זה.
יש לי ילד שקט. שקט מאוד. הבן שלי בן 5 וכמעט לא מוציא מילה. הילד שלי אוטיסט. ילד יפיפה זהוב שער ועיניים כחולות. עם צחוק שכובש את הלב. אבל לא מדבר. כמו מלאך שנשלח אלי.
אנשים שואלים אותי אם לא כואב לי שהוא לא אומר אני אוהב אותך אמא. ואני עונה שלמרות שהוא לא מדבר אני יודעת שהוא אוהב. מספיק חיבוק ממנו, חיוך כשאני נכנסת לחדר שאומרים לי את הכל.
 
מים שקטים חודרים עמוק וגם, מצילים חיים

מים שקטים חודרים עמוק?, לעיתים הפירוש המילולי כשמו כן הוא. שימו מים על חול והם יחלחלו עמוק. כן, לעיתים הסיפור במציאות עולה על הדמיון. הסכיתו ושמעו.
מאת: אני רוצה מיקסר
(למען הגילוי הנאות אומר בפתח סיפורי, כי את הסיפור הבא שמעתי מאחד הוטרינרים היותר מפורסמים בישראל).
"צמר", חזר הביתה גורר את רגלו. "מה קרה לך עכשיו", רטנתי מהמטבח לעבר גוש הצמר המדובלל שהתקרב אלי בצליעה. הבטתי ברגל וניסיתי להבחין מבעד שער הפודל ממה נחבל או נחתך. לחרדתי גיליתי גוש גדול בסמוך לירך. כמו כול פולניה טובה, צלצלתי ל-ריש. וטרינר ידוע ובישרתי לו של"צמר", יש בטח סרטן ועליו להיות מוכן. אני באה. ריש קיבל את פני בחביבות רגילה. "תרגיעי יה פולניה", הוא אמר לאחר בדיקה קלה. "זהו קוץ שצבר סביבו מוגלה תחת העור". "אז לא מרדימים?", נאנחתי בהקלה. "מרדימים?", פער לי ריש זוג עיניים מבעד לעיגולדים שעל אפו. "למה להרדים?, מי מת?". "חשבתי שזה סרטן וכבר הכנתי בראש הודעה לכולם להגיע להשתתף בצערי", נאנחתי בהקלה. ריש, לא דיבר יותר מידי ואחרי שעה קלה המוגלה נוקזה, האנטיביוטיקה הוזרקה, וצמר כהרגלו חיפש לרדת משולחן הנירוסטה המשעמם. בחוץ יש חברים. מצד אחד חשתי הקלה אדיר ומצד שני אכזבה שלא אוכל להזמין את כולם להשתתף באבלי. ריש, שמכיר אותי מזה שנים חייך והחליט לספר לי על הרדמה אחת שהצילה חיים. וזה הסיפור.
"חורף אחד הגיע לקליניקה שלי, גולי, כלב זקן כשמחלה ממאירה בגופו. בדקתי אותו היטב והבנתי שאין כבר מה לעשות. הכלב פשוט סבל מאוד וגסס. הסברתי למשפחה שאפשר רק לנסות לעזור לו עם משכחי כאבים או להמיתו במיתת חסד. אחרי זמן קצר, הם חזרו אלי וביקשו מיתת חסד. היות היה להם קשה לעמוד בכך והיות והם גם חברים טובים שלי, הסכמתי להזריק לו זריקת הרדמה ולאחר מכן למסור אותו לבנם שייקח אותו לקבורה. וכך היה. הכלב הקשיש הורדם ובנם לקח אותו ברכבו לקבורה. באותו השבוע ירד גשם זלעפות. עברו כחמישה ימים והטלפון בביתי מצלצל. על הקו היה החבר. "ריש", הוא אומר לי, "אתה חייב להגיע אלי הביתה". "מה קרה?" שאלתי, "אם אספר לך לא תאמין. אתה חייב לבוא". "היום שבת", התעצבנתי, "מה קרה?". " גולי בבית", "מה זה בבית, הבנתי שהבן קבר אותו בחולות ליד הים, אז קברתם אתו בחצר?", "כן, לא", גמגם החבר, "קברנו בחולות, עכשיו הוא בבית". "מה זה בבית?", "תבוא ותראה בעצמך". הייתי בטוח שהוא ירד מהפסים או שפשוט קנה כמו אחרים כלב שדומה או מזכיר את זה שנפטר ושאלתי: "קניתם כלב זאב דומה לגולי?". "אוףף, לא" התעצבן החבר, "לא תאמין לי, אמרתי לך. אבל גולי חזר הביתה". זה היה יותר מידי. לקחתי מטרייה ויצאתי לדרך. החבר גר שני בתים לידי. "ירדו לגמרי מהפסים" חשבתי לעצמי בעודי פוסע לתוך החצר של החברים. לא הקשתי בדלת. נכנסתי ישר. בסלון ישבה אשת חברי והיא מלטפת את גולי. ניכר בו שהוא רטוב וחלש. אבל ללא ספק זהו גולי. נדהמתי.
ריש. הפסיק את סיפורו והביט בי, פעורת עיניים. "תחיית המתים?", צחקקתי בסרקזם פולני. "לא", הוא השיב לי, "יש הסבר לסיפור". "נו תמשיך ואל תתקע אותי ככה בלי הסבר", רטנתי.
"אז ביררתי עם הבן", המשיך ריש בסיפורו, "הוא נשבע לי שקבר אותו בחולות וסימן את המקום. החלטנו לנסוע ולראות במו עינינו את מקום הקבורה. כשהגיענו לשם הבחנו במוט העץ בו הוא סימן את ה'קבר', מוטל בצד ובמקום הקבורה שקע חול רטוב וניכר שמישהו חפר קצת. חזרנו לבית החבר ומייד לקחתי את גולי לבדיקות ממושכות. בצילונים נראה שהגידול הסרטני הגדול כמעט ונעלם וניכר בו שהוא מבריא. להערכתי הייתה כאן טעות שלי. טעות מבורכת, אבל טעות. הרדמתי את גולי במנה שהערכתי כמספקת להמיתו. אבל גולי היה כלב זאב קשוח. הוא נרדם וישן עמוקות. גופו כמעט ולא הגיב. כנראה הדופק שלו ירד עד כדי כך שגם אני לא חשתי בו. מה שעשה בנו של החבר כנראה והציל את חייו. הוא חפר בור לא עמוק, הניח את גולי ועליו הניח ארגז עץ. זה סיפק לגולי כיס אוויר. היות והוא רק ישן עמוקות, גופו כמעט לא נדרש להרבה חמצן. בינתיים פשוט המערכות התמקדו בהבראת המחלה. הגשם העז שירד ביום שישי, גרם לחול לשקוע אל הבור הקטן שנוצר ולגולי להתעורר. הוא הצליח לחלץ את עצמו וככה רטוב, חלש מאוד אבל יותר בריא, חזר הביתה".
"את רואה, לפעמים מים שקטים שחודרים עמוק, גם מצילים חיים", אמר לי ריש והגיש לי את החשבון. 350 שקל. "זה רק עבור הטיפול" הוא חייך. הסיפור על חשבוני.
חזרתי לביתי קצת כעוסה. "למה לעזאזל זה לא קרה לי עם צמר. יש לי ליד הבית חולות, זה יכול היה לקרות שהוא יחזור אלי מהחולות ", חשבתי לעצמי,"אוחח איך שאני כבר הייתי חוגגת עם הסיפור הזה על חשבון כול החברות הכוניפות שלי". אבל כמו שאתם יודעים, לפולניה אף פעם אין מזל כזה. לי זה לא יקרה. והנה, היום, ראיתי את התחרות הזו, לכן אני מספרת לכם אותו. אם תצביעו, אולי המיקסר יהיה שלי. אולי גם לי מגיע מעט מזל כמו שלבעלת הבית של גולי. מגיע לי. לא?
 
הסיפור מקסים

שלג או לא שלג
ובזכות המיקסר שמענו סיפור טוב
חבל שאת האנשים לא ניתן להחיות ככה
 

סימה53

New member
השקט שלי...

ילדה כבת שבע שבוע לפני סיום כיתה א' הולכת עם גופיה כחולה ומכנסיים קצרות לקנות לחמניות טריות כמידיי יום..
הדרך למכולת לא מסוכנת ולפני המכולת יש כורכר..
הילדה הולכת כהרגלה על הכורכר משאית הלחם מגיעה ברוורס בשל היותה קטנה ובשל חוסר עירונות הנהג הוא פוגע בילדה ולא שם לב שהיא נמצאת מתחת לגלגל...
השכנה מהבניין ממול שותה קפה במרפסת ורואה הכל החלה לצעוק לנהג שייתקדם קדימה יש מישהי מתחת לגלגל אבל..הנהג לא שומע דווקא האוזן שלכיוון החלון לא טובה ושמיעתו ירודה.
לאחר שכל בעלי המכולות שומעים את הצעקות הם יוצאים החוצה שומעים יללות וחושבים זאת חתולה לא ילדה..
בינתיים הילדה עוד שם.
לאחר דין ודברים המשאית הוזזה ומוצאים ילדה מתחת לגלגל מרימים ורואים כי הראש פתוח כאבטיח והילדה כולה דם,הנהג מרים את הילדה עוזר הנהג לוקח אותה והנהג נוסע לבית החולים לא לפני שהילדה מבקשת תעצור לי אני צריכה להודיע לאמא שאני נוסעת איתך..הנהג המום שהילדה עוד בהכרה ..
בינתיים בעל המכולת הולך לאמא של הילדה עם הסל האדום הריק ומבשר לה שהילדה רק נפלה ולקחו אותה לבית החולים האמא מיד מתלבשת מזמינה מונית ומגיעה לבית החולים
שם מחפשת את הילדה ומודיעים ומכוונים אותה לחדר הניתוח,מניתוח לניתוח עוברת הילדה,וכך במשך חצי שנה ניתוחים טיפולים וללא מסגרת לימודית כמובן,
האבא עזב את העבודה האמא עזבה את עבודתה סבתא שומרת על שני הילדים הנוספים
כולם סביב החלמתה של הילדה,
את גיל ההתבגרות עברה עם שאלות והקנטות מצד בני גילה לאור סימני הצלקות שעל פניה,
הזמן חולף הילדה גדלה והתבגרה עברה עוד מס' ניתוחים שלא מעבירים את כל הסימנם ולמרות הכל הנערה עם שימחת חיים התגייסה לצבא היתה גם בקבע נישאה ולה 4 ילדים

אותה ילדה זו אני

וזה השקט שלי..
 
למעלה