המשך האירוח

[דרז]

תימרון בין 2 ילדים.

בקצרה, אני גרושה, נכה, אימא ל2. אביהם של הילדים הורחק מהבית בגלל אלימות ואח"כ התגרשנו. 1. כשהאב הורחק מהבית, דאגתי מאד לבני הגדול, שהבין מה קורה, היה בן 5, ופחות התייחסתי לקטנה, שהייתה כבת שנה ומחצה. היה נראה לי שאינה מבינה...השקעתי הרבה בגדול, סיפורים, שיחות מלב אל לב, והכל והוא מתמודד יפה, ופתאום אני מגלה שאצל הקטנה יש נסיגות רבות, חוששת לישון לבד, הפסיקה לדבר בבירור, כעת היא בת שנתיים ורבע, בגיל הקשה, אך אינה מתקרבת אליי בשמחה, לא מתייחסת אליי, מעדיפה להיות עם אחיה הגדול או עם האבא. יש לי יסורי מצפון שהזנחתי אותה קצת, מצד שני אינה מוכנה להירדם בלעדיי, וזה לוקח לי כשעה פלוס מינוס להרדימה, יש דרך לשקם את היחסים? 2. הגדול בכיתה א, אני לא מצליחה לתמרן עם השניים, אין לי יכולת כלכלית להשיג ביבייסיטר לקטנה, הוריי גרים רחוק, האב לוקח רק את שניהם יחד לא מוכן לקחת כל ילד בנפרד. אני לא מוצאת זמן לשבת עם הגדול להכנת השיעורים, אלא אם אני שמה את הקטנה מול הטלויזיה, ואני חוששת שהיא תימכר לטלויזיה בגללי. היא אוהבת לשבבת גם לידו, לקשקש במחברות ובספרים שלו, ואני כמובן לא נותנת והיא מצידה לוקחת זאת קשה, ואני מפתה אותה עם הטלויזיה מה שמרגיע אותה. רעיונות? עיצות? תודה

 

[דש1דש]

אגואיזם אצל ילדים, מה עושים?

אם ילד בן 4 לא מוכן לשתף - גם לא חברים טובים, חייב תמיד ליהיות ראשון ולא מוכן לקבל שיש מצב שלא יהיה ראשון, חייב שהכל יהיה כדברו - מה עושים? איך מלמדים יותר שיתופיות, נדיבות ואהבת הזולת?

 

[דפנה תייר]

דשדש,

אני חושבת שאת צודקת שאכן אפשר ללמד כישורים חברתיים ושזה חלק מתפקידנו כהורים. כמובן שאפשר ללמד הרבה דרך הדגמה אישית, אך לעיתים לא די בכך ואז, כמו במקרה שאת מתארת, יש לדעתי מקום לדרוש מהילד את ההתנהגות החברתית הנאותה. יש ילדים שמפנימים מרצונם, ויש ילדים שרק אם יידרשו לכך יתנהגו באופן פרו-חברותי.

 

[שמש13]

בעיות שינה ופחדים מוגזמים אצל ילדה מאומצת

שלום אני אם יחידנית אימצתי לאחרונה את בתי בת השלוש מחו"ל. הילדה אינה מצליחה להרדם ללא בכי, כל פעם שצריך ללכת לישון היא מתחילה לבכות בבכי היסטרי, מתעוררת במהלך הלילה מספר פעמים בבכי, כמו כן פחדים מלהשאר לבד בחדר, אפילו למספר דקות, למרות שאני שוהה בחדר הסמוך והאורות בבית דולקים. מפחדת מאוד מכלבים וחתולים ממש נכנסת להיסטריה כשרק עובר חתול או כלב או אפילו כשהיא שומעת נביחת כלב מהרחוב, באופן כללי כל פעם שאוסרים עליה משהו היא מתחילה שוב לבכות בכי תמרורים שממש קורע את הלב ואני ממש לא רוצה להכנע כי אני מנסה להציב לה גבולות ולא לתת לה לעשות ככל העולה על רוחה . היא באופן כללי ילדה שמחה עליזה, עדיין לא דוברת את השפה באופן מלא, אולם היא מבינה את כל מה שנאמר לה. החלטתי להכניס אותה לגן עד לשעה 13:00 וכנראה שבקרוב היא תלך למרות שיש לי מאוד חששות איך יהיה שם. מבקשת עצות כיצד אני יכולה לגמול את בתי מהפחדים האלה, מהתקפי הבכי, האם עלי להכנע לה ולשבת לידה עד שהיא תרדם, אני ניסיתי גם את זה אבל זה לא עובד היא לא רוצה להרדם וברגע שאני יוצאת היא מיד מתעוררת ומתחילה לבכות שוב. מחכה לתשובות ותגובות בתודה מראש

 

[דפנה תייר]

שלום שמש,

ראשית, ברכות על הפיכתך לאם

אין ספק שבחרת אמהות מאתגרת מהרגיל. אינני יודעת מספיק על הרקע של הילדה, כלומר באיזה נסיבות ותנאים עברו עליה שלוש השנים הראשונות לחייה, אני רק יכולה לשער שהן לא היו קלות או פשוטות. מכאן, שסביר להניח שהיא גם לא בהכרח קיבלה מענה לצרכים הרגשיים הבסיסים ביותר. לכן בעוד שבאמהות 'רגילה' הייתי ממליצה בהחלט בגיל שלוש להפעיל סדרת חינוך בעינייני שינה, במקרה הזה (ושוב, אני מדגישה אין לי מספיק רקע על המקרה) נראה לי שצריך להפעיל שיקול דעת נוסף, ואולי לאפשר לילדה תקופת הסתגלות למסגרת המשפחתית החדשה, בה תוכל לפתח ולבסס מעט את בטחונה. אם הדרך לכך היא שינה משותפת איתה לתקופה מסויימת (ועלי להדגיש - אינני מחסידות השינה המשותפת) אזי הייתי ממליצה לעשות זאת על מנת לנסוך את הבטחון הבסיסי. מאחלת לך מכל הלב הצלחה.

 

[אנה מ]

כסיסת צפרניים

הבן שלי, בן שנתיים, אימץ לפני כחודשים מנהג מעצבן למדי - הוא כוסס ציפורניים. הידיים כל הזמן בפה, והשיניים כל הזמן עובדות. ניסיתי להוציא אותן מהפה, לדבר אליו, לנסות לשכנע, לשחד, להגיד "פויה", ושום דבר לא עוזר. מה עושים? איך מדבירים את הנגע הזה?

 

[דפנה תייר]

אנה שלום,

כסיסת ציפורניים, קצת כמו מציצת אצבע, היא מסוג הדברים שבאמת קשה לנו למנוע ולו רק משום שהאצבעות פשוט 'בהישג ידם' של הילדים, תרתי משמע. הייתי מציעה שני דברים בתקווה שיעזרו: הרבה פעמים הכסיסה מתחילה כשיש איזו שהיא בליטה בציפורניים שמגרה את הילד להתחיל להתעסק איתה. לכן, נסי להקפיד על נטילת ציפורניים תכופה ביותר, כך שפשוט מאוד לא יהיה לו מה לכסוס. במקביל, נסי לתקופת מה במקום לתקוף ישירות את הנוהג הזה, פשוט לגרום להסחת דעת כשהוא עושה זאת.

 

[דפנה תייר]

תוספת

להרגיעך, אוסיף שאין לראות בכסיסת ציפורניים בהכרח רמז לקשיים רגשיים כלשהם (כגון מתח)

 

[תוכי3]

סמכות הורית

שלום דפנה ותודה מראש. בני בן כמעט חמש. ילד דעתני, נבון ואנרגטי. יש לנו לא מעט ויכוחים בעיקר בנושאים של תזמון. אני צריכה לקרוא לו למקלחת לפחות 5-10 פעמים עד שהוא טורח להגיב- וגם אז הוא מגיב לאחר שאני משתמשת באיום כלשהו. כנ"ל לגבי ארוחות, יציאה מהבית (לגן, או לכל מקום אחר כולל למקומות בילוי שהוא מעוניין בהם). אני מוצאת את עצמי משתמשת באיומים לעיתים קרובות מדי. הוא גם נוהג לא לענות. אני מדברת, שואלת... והוא פשוט מתעלם... לא עונה. לא מועילות כל השיחות שאנו עושים בנושא תקשורת. ניסיתי להסביר לו כמה זה לא נעים לי, הדגמתי לו - כשהוא פנה אלי לא עניתי מייד (והוא אכן כעס..), ניסיתי להגיע אתו לסכום שבמידה והוא עסוק באותו רגע במשהו אחר- שיאמר לי שהוא יתפנה עוד מעט לשמוע. הוא קיבל את בקשתי, זה פעל באותו רגע. חמש דקות לאחר מכן הוא כמובן שכח והמשיך ב"שמיעה הסלקטיבית" שלו. לעיתים כשהוא מגיע למצבים שהוא מאוד כועס/מתוסכל הוא משתמש באלימות כלפי. אני רוצה לציין שבני ילד ממש לא אלים. להפך, בכל מסגרות החינוך שהיה בהן, תמיד דווח על ילד מאוד נח נעים חברותי וממש לא אלים או תוקפני. מכאן אני מסיקה- שיש משהו בתקשורת ביננו שגורם לו כעס/עלבון/תסכול גדולים. אינני יודעת איך לשנות את דפוס התקשורת הזה ולהוביל למשהו טוב יותר- בלי לוותר על הצבת הגבולות הנדרשת. (לבני יש אבא שבא לביקורים- אולם הוא "החבר הנחמד" שמשחק, משתולל ומשאיר לי את כל מטלת החינוך והמשמעת). אודה מאוד להתייחסותך, עצות, רעיונות.

 

[דפנה תייר]

תוכי שלום,

אני מתרשמת שאת מתמודדת עם קשיים רבים, רובם סביב בעיית הסמכות ההורית שלך ואני חושבת שהדבר הנכון הוא להמליץ לך לפנות לייעוץ עם גורם מקצועי מתאים על מנת לעזור לך לשקם ולבסס את נושא הסמכות, הגבולות והמשמעת של ילדך. אני מתרשמת ששניכם זקוקים לשיפור האווירה בבית.

 

[daphna tayar]

האתר של דפנה תייר www.daphnatayar.co.il

שלום לכולן, אני מאוד שמחה ואף נרגשת לקראת ההתארחות בפורום שלכן. אני מזמינה אתכן להכיר אותי ואת עבודתי- אשמח אם תבקרו באתר שלי: www.daphnatayar.co.il בברכת להתראות בקרוב, דפנה תייר.

 

[אורora]

מצרפת עבורך לינק לחיץ

האתר של דפנה תייר

 

[כוכבית31]

דפנה שלום

שאלתי הראשונה היא: איך אפשר לגמול ילד כבן 4+4חודשים ממציצת אצבע. בני הוא ילד חכם אשר מבין את ההשלכות של מציצת אצבע בעיות השיניים שזה גורם ואפילו אומר לילדים אחרים שזה לא יפה ושזה תינוקי אבל בעצמו לא מוציא את האצבע מהפה. לאחרונה חשבתי להתחיל להיות קצת יותר תוקפנית מרק להעיר לו על האצבע ולומר שאם לא יפסיק הכניס לו לפה משהו לא טעים או חריף. מה דעתך בנושא והאם כדאי לעשות זאת? שאלה שניה היא הכוכב הוא דו צדדי כאשר צד שמאל הוא מעט יותר דומיננטי עד לפני מספר ימים הילד לא רצה ולא אהב לצייר בכלל ורק אחרי שאני הפכתי קצת יותר לא נלחצת לעניו זאת אומרת אמרתי לו אם אתה לא יודע אז לא צריך וכאלה הוא התחיל פתאום כל יום לרצות לצייר כששאלתי אותו למה לא ציירת עד היום ותראה אתה מצייר יפה ואתה יודע לצייר הוא אמר שהוא לא מצייר יפה וכולם מציירים יותר יפה ולכן הוא לא רוצה כי הוא לא הכי טוב בזה כמו בפאזלים שאותם הוא מעדיף. איך אפשר לגרום לילד להבין שלא בכל דבר הוא צריך להיות הכי טוב והכי חשוב איך לגרום לו להבין שבחיים צריך לעשות דברים גם שלא אוהבים לעשות אותם ובכלל האם אני מפספסת משהו לגבי האי רצון שלו לצייר? תודה

 

[דפנה תייר]

שלום כוכבית,

לפני הכל, אם יורשה לי, אני מציעה שכהורים נשתדל שאף פעם לא נהיה תוקפניים כלפי הילדים שלנו. כן כדאי להיות תקיפים כשצריך. ואני בטוחה שההבדל בין שני המושגים ברור. לגופו של עניין, קצת כמו תשובתי לעניין כסיסת הציפורניים, היכולות שלנו פה מוגבלות. אני חושבת שעשית כמיטב יכולתך להסביר, ואני לא לגמרי בטוחה שכדאי לנקוט בשיטות הנוספות שחשבת עליהן. שימי לב לא להיות ביקורתית מדי כלפי המנהג של הילד באופן כזה שבסופו של דבר יפגע בדימוי העצמי שלו. אני משערת שעם השנים, ההתבגרות והמסרים החברתיים שהוא יקבל מסביבתו, תתעורר בו המוטיבציה הפנימית הדרושה על מנת להפסיק את ההרגל.

 

[דפנה תייר]

לשאלתך השניה

הייתי מתחילה במקרה הזה באמת מהמשפט האחרון שלך : כדי להיות בטוחה שאינך מפספסת משהו, ראשית בקשי את חוות דעתה של הגננת כיצד היא מתרשמת, ושנית שקלי אפשרות לפנות למרפאה בעיסוק על מנת לשלול אפשרות לקושי מוטורי כלשהו. זאת משום שהרבה פעמים ילדים נמנעים או 'לא אוהבים' לעשות דברים שהם מתקשים בהם.

 

[כוכבית31]

נבדק גם ע"י רופא הילידם שלו וגם הגננת

וגם ריפוי בעיסוק ולא אין שום בעיה הדבר היחיד שהוא מעלה זה שהילדים האחרים מציירים יותר יפה ממנו והוא לא הכי טוב כמו בפאזלים אז הוא לא רוצה

 

[דדר43]

לדפנה-ילד בן 4.5 עם טיטול

שלום יש לי ילד בן 4.5 (ילד בן שנתיים ותינוק בן שבועיים) שיודע כבר לקרוא ואין בעיות מיוחדות איתו למעט זה שכל היום הוא הולך עם תחתונים אבל כאשר יש לו קקי הוא מבקש טיטול . בגן הוא מתאפק ולא עושה פיפי או קקי. כאשר הוא יוצא מהגן הוא נעמד ליד העץ ועושה פיפי .הלכנו איתו לפסכולגית היינו אצלה 6 מפגשים ולא יצא כלום!!!!!!!!!! ניסינו מתנות,פרסים, מדבקות בשירותים אבל זה לא עוזר. כיום אנחנו כבר לא לוחצים כלומר הוא מבקש טיטול אז אנחנו נותנים( מנסים להראות לו שאין עליו לחץ) מה עושים????????????או האם יש לך טל של מישהיא (או את) שיודעים לטפל בנושא תודה רבה מראש דרך אגב כאשר אני מושיב את הילד בן השנתיים על הסיר אז הוא מבקש גם לשבת שמה ועושה רק פיפי

 

[catנוע]

../images/Emo41.gif נא לא להוסיף שאלות חדשות ../images/Emo41.gif

האירוח יתחיל בעוד מספר דקות

 

[טלי תלתלי]

סורי, נועה, לא ראיתי..

 

[טלי תלתלי]

גמילה מחיתולים

שלום דפנה, ותודה על נכונותך לשתף אותנו בידע ובנסיון שלך. בתי בת שנתיים וחודשיים, ואני רוצה להתחיל בתהליך גמילה מחיתולים. אשמח לקבל טיפים מיוחדים שכדאי לדעת, לפני שמתחילים בתהליך. תודה.