לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום יחידניות מבחירה-המשפחה

ברוכים הבאים לפורום "יחידניות מבחירה - המשפחה" "אמהות יחידניות מבחירה" (אימ"ב) הן נשים שהרו (באמצעות בנק הזרע, או הריון לא מתוכנן, או הריון שהומשך חרף סירוב בן הזוג למעורבות כלשהי בגידול הילד) או אשר אימצו את ילדיהן, והחליטו לגדלם מתוך ידיעה שיגדלו במשפחה חד הורית ללא כל מעורבות הורה/שותף נוסף. פורום זה יתמקד בעיקר בחוויית ההורות במשפחה של אימ"ב ברמת היום יום המיוחד שלנו, הכולל גידול ילדינו ללא קיומו של אב. אנו נשתדל לחפש, לאתר ולהעניק זו לזו את הכלים והכישורים המיטיביים להתמודדויות השונות המאפיינות את חיינו: התמודדותם של ילדינו עם המבנה המשפחתי המיוחד מחד גיסא והתמודדותנו שלנו מאידך גיסא. בנוסף נדון ביחסה של הסביבה אלינו ואל ילדינו ברבדיה השונים, החל ברשויות, המשך בחברים ובשכנים, בצוות החינוכי בגנים ובבתי הספר וכלה במעגל המשפחתי הקרוב שלנו: הורינו, סבתא וסבא ושאר קרובי משפחה למיניהם.בפורום זה נשתדל ללמוד בשיתוף פעולה ובסובלנות על ההשקפות, העמדות, הגישות והאסכולות החינוכיות השונות הקיימות בקרבנו בנוגע לילדינו ונקווה להשכיל ולהסתייע זו בזו, תוך הפקת המיטב מכל גישה. מטרתו של הפורום היא לשמש כלי עזר תומך ובית חם ועוטף עבור חברותיו, אמהות יחידניות מבחירה ועבור ילדיהן.אנו מאחלות דיונים פוריים, מרתקים ומהנים לרווחת כולנו בברכה,דש1דש ו catנוע

אודות הפורום יחידניות מבחירה-המשפחה

ברוכים הבאים לפורום "יחידניות מבחירה - המשפחה" "אמהות יחידניות מבחירה" (אימ"ב) הן נשים שהרו (באמצעות בנק הזרע, או הריון לא מתוכנן, או הריון שהומשך חרף סירוב בן הזוג למעורבות כלשהי בגידול הילד) או אשר אימצו את ילדיהן, והחליטו לגדלם מתוך ידיעה שיגדלו במשפחה חד הורית ללא כל מעורבות הורה/שותף נוסף. פורום זה יתמקד בעיקר בחוויית ההורות במשפחה של אימ"ב ברמת היום יום המיוחד שלנו, הכולל גידול ילדינו ללא קיומו של אב. אנו נשתדל לחפש, לאתר ולהעניק זו לזו את הכלים והכישורים המיטיביים להתמודדויות השונות המאפיינות את חיינו: התמודדותם של ילדינו עם המבנה המשפחתי המיוחד מחד גיסא והתמודדותנו שלנו מאידך גיסא. בנוסף נדון ביחסה של הסביבה אלינו ואל ילדינו ברבדיה השונים, החל ברשויות, המשך בחברים ובשכנים, בצוות החינוכי בגנים ובבתי הספר וכלה במעגל המשפחתי הקרוב שלנו: הורינו, סבתא וסבא ושאר קרובי משפחה למיניהם.בפורום זה נשתדל ללמוד בשיתוף פעולה ובסובלנות על ההשקפות, העמדות, הגישות והאסכולות החינוכיות השונות הקיימות בקרבנו בנוגע לילדינו ונקווה להשכיל ולהסתייע זו בזו, תוך הפקת המיטב מכל גישה. מטרתו של הפורום היא לשמש כלי עזר תומך ובית חם ועוטף עבור חברותיו, אמהות יחידניות מבחירה ועבור ילדיהן.אנו מאחלות דיונים פוריים, מרתקים ומהנים לרווחת כולנו בברכה,דש1דש ו catנוע

לצפיה ב-' המשך האירוח '
המשך האירוח
29/04/2007 | 09:04
93
36
היום בסביבות השעה 13:00 נמשיך במתן התשובות של דפנה תייר לאלה שעוד לא קיבלו תשובה.

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-' שרשור שאלות לאירוח'
שרשור שאלות לאירוח
15/04/2007 | 08:58
89
56
תזכורת: האירוח שלנו יערך ביום שלישי בשעה 10:30 בבוקר.

האורחת, דפנה תייר, מתמחה בהנחית הורים בבעיות הגיל הרך. אם יש לכן שאלות על הרדמה וקשיי שינה, גמילה מחיתולים או ממוצץ/בקבוק/מיץ, פחדים ביום או בלילה, סמכות הורית, קביעת גבולות מול הילדים, הכנה לנסיעה של ההורה לכמה ימים, בקיצור - כל מה שקשור להתלבטויות בגידול הילדים, כאן המקום.

לדפנה נסיון של 20 שנה, והיא גם מכירה את נושא המשפחות היחידניות ולא תציע לכן ליצור קולאז' של האבא ולתלות בסלון

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'אויקיוויתי שהיא תעזור לי בבניית'
אויקיוויתי שהיא תעזור לי בבניית
15/04/2007 | 09:01
4
67
קולאז' האבא שהתחילתי לתכנן!
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'כמה מילים לפני שנתחיל'
כמה מילים לפני שנתחיל
<< ההודעה הנוכחית
17/04/2007 | 10:40
3
1924
אני שמחה ונרגשת להתארח אצלכן היום.
חשוב לי שתדענה שאני מעריכה מאוד נשים שבוחרות להיות אמהות יחידניות. כמי שיודעת כמה מאתגרת יכולה להיות ההורות, אני מסירה את הכובע בפני כל מי שלוקחת על עצמה את המשימה לבדה.
קראתי את השאלות שלכן וראיתי מכנה משותף שכדאי שאתייחס אליו כבר בפתיחה. אני באה מהאסכולה של ההורות הסמכותית. עבורי, ההורה הסמכותי הוא הורה אוהב, חם, רגיש, קשוב לצרכים של הילד ואף לרצונות שלו. יחד עם זאת הוא הורה שתופס את תפקידו להוביל. הוא מנהיג, הוא קובע את הכללים, הוא דורש את הדרישות. הוא מבין את החשיבות של הבדלי ההיררכיה בינו לבין הילד. הוא יודע שהילד זקוק לדמות הורית שבטוחה בעצמה, יודעת מה היא רוצה מעצמה, ומה היא רוצה מהילד. ההורה הזה, בקבלו החלטות חינוכיות, לוקח בחשבון את משמעותן והשלכותיהן לא רק בטווח הקרוב אלא גם ובעיקר בטווח הרחוק. ההורה הסמכותי לומד להבחין בין הצרכים של הילד - שלהם רצוי להשתדל ולהענות, לבין הרצונות של הילד - שהם דבר אחר לחלוטין, ושלהם ממש לא הכרחי להענות תמיד.

תפיסה מקצועית זו שלי משפיעה על הדרך בה אני מתייחסת כמעט לכל דילמה או קושי חינוכי וברוח זו כעת אגש לענות על שאלותיכן. הייתי רוצה להיות מסוגלת לענות בעומק ובהרחבה הראויים. אני מקווה שלמרות ה'מחוך הצר' של מדיום זה, אצליח לתת לכן לפחות כיוון מחשבה. מקווה להספיק לענות על הכל, ומה שלא ייענה היום נמצא את הדרך לענות.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תודה וברוכה הבאה '
תודה וברוכה הבאה
17/04/2007 | 10:46
26
לצפיה ב-' על ההסבר נשמע מעניין מאד.'
על ההסבר נשמע מעניין מאד.
17/04/2007 | 10:47
19
לצפיה ב-' ברוכה הבאה,'
ברוכה הבאה,
17/04/2007 | 10:48
26
הגישה מעולה, רק לא הכי קלה לביצוע
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שאלות (כמה מפתיע)'
שאלות (כמה מפתיע)
15/04/2007 | 09:06
2
101
ילד (בדרך ל-3.5) שמתקשה להירדם לבד בבית (בניגוד לגן) ולמעשה, אם משאירים לו את האופציה, משחק ומשתולל ולא נרדם אלא בעזרת אמא (וכך גם בנוגע להתעוררויות במהלך הלילה) - האם יש סיבה מיוחדת (מעבר לרצוני האישי, שמוכן לעמוד בצד כל  עוד הדבר איננו קריטי) להתעקש או שפשוט להמתין שזה יבוא ממנו?
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תשובה לקמיליון'
תשובה לקמיליון
17/04/2007 | 10:47
1
90
שלום לך,

בהתאם לגישתי, על פיה ההורה הוא המוביל, אנחנו לא מחכים שדברים יבואו בהכרח מהילד, אם אנחנו חושבים שהגיע הזמן שהם יקרו.
לפני הכל, את חייבת לבדוק עם עצמך ולברר בינך לבין עצמך מה את רוצה. כל עוד זה לא יהיה ברור לך, המצב הזה יימשך ואולי אף יחמיר.
לדעתי, יש מגוון של סיבות מיוחדות להתעקש על הרגלי שינה טובים ונכונים - סיבות בריאותיות וסיבות רגשיות. ילד בן 3.5 יכול וצריך להיות מסוגל להרדם בכוחות עצמו ולישון שינה בריאה עד הבוקר.
אם תצליחי להתחבר במאת האחוזים לדברי אלה, תוכלי ביתר קלות לבצע התערבות על מנת לשנות את ההרגלים שלו. קרוב לוודאי  שתצטרכי ייעוץ מפורט יותר על מנת לדעת בדיוק איך לעשות זאת, אך אני חוזרת ואומרת שלפני הכל עלייך להיות בטוחה שזה הדבר הנכון עבורכם.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'היכן מומלץ לקבל ייעוץ מפורט שכזה?'
היכן מומלץ לקבל ייעוץ מפורט שכזה?
17/04/2007 | 12:23
22
לצפיה ב-'ראשונה - נסיעה לחול'
ראשונה - נסיעה לחול
15/04/2007 | 09:08
1
67
אי נוסעת בדיוק עוד שבוע ל 5 ימים לחול (נסיעת עבודה).
הבת שלי בת רבע לארבע נישארת בבית עם המטפלת (המטפלת בה מיום לידתה) ואחיה התינוק.
למעשה מבחינתה זו הפעם הראשונה שאני עוזבת אותה (עשיתי זאת שהיא היתה בת שנה וחצי והיא כמובן לא זוכרת דבר).

אני תוהה מתי נכון להתחיל להכין אותה? איך להכין אותה? ובכלל אשמח לקבל עיצות כלליות כיצד להקל עליה. היא מאוד "ילדה של אמא" מאוד קשורה אלי וברור לי שיהיה לה קשה.

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום אורורה'
שלום אורורה
17/04/2007 | 10:55
62
בואי נתחיל מהסוף - לי לגמרי לא ברור שיהיה לה קשה. זאת רק הנחה שלך וייתכן מאוד שתתבדי. אך הסיכוי שיהיה לה קשה יגבר ככל שאת תאמיני שאת עושה לה איזה שהוא עוול בנסיעה.
אני בטוחה שאת אמא מסורה ואוהבת, אך גם אישה בעלת קריירה. בזה את מהווה מודל חיקוי נפלא לביתך. היא לומדת שאמא יכולה מאוד לאהוב ולדאוג, ועדיין לחיות את החיים שלה.
מתקבל הרושם שעשית כל שניתן על מנת להשאיר את ילדייך במסגרת הטובה ביותר עבורם. סביר להניח שלמרות זאת תחסרי להם, והם יתגעגעו אלייך (והם יחסרו לך ואת תתגעגעי אליהם) אך פרידות קצרות המלוות בגעגועים לא גורמות נזק בהכרח. לפעמים הן אפילו תורמות לחיזוק כוחות האגו של הילד.

הייתי ממליצה להתחיל לדבר איתה יומיים שלושה לפני הנסיעה, לשאול אותה איך היא מרגישה לקראת זה, לברר מה הציפיות ומה החששות שלה (אם יש לה כאלה), ולהגיב לדבריה בהתאם. שאר מיני פטנטים בוודאי שמעת מאמהות אחרות (כגון להכין מתנה או מכתב לכל יום, טבלת ייאוש וכדומה), כל אלה נחמדים וטובים אך אפילו הם לא הכרחיים.

בעיני, הדבר ההכרחי היחידי על מנת להקל עליה, הוא שאת תהיי שלמה עם הנסיעה שלך ולא תשדרי רגשי אשם וייסורי מצפון.
מאחלת לך נסיעה טובה.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'אוףף - במה להתחיל? גמילה מחיתולים'
אוףף - במה להתחיל? גמילה מחיתולים
15/04/2007 | 10:03
4
91
הגדולה בת 4 עוד חודש.
גמולת יום כבר המון המון זמן. הלך די טוב - היו קצת פספוסים אבל שום בעיות קשות. בלילה? בצהריים? יוק! היא לא קרובה לזה אפילו - גם בשינה של שעתיים בורח לה חופשי.
היא יודעת שהיא אמורה (לא ממני - לי אין בעיה עם חיתול) כי לכל מי שיוצא לדבר איתה על חיתולים היא אומרת שהיא בלי חיתול בלילה (אני לא מתקנת אותה - לא מלבינה פניה.)
להעיר אותה במהלך הלילהכמעט בלתי אפשרי! היא ישנה עמוק מאוד!
ועוד פיסת מידע - הגנטיקה נגדה כי גם אני היתי מרטיבה בלילה עד גיל מאוחר מאוד.

ולשאלה -
האם ללחוץ ולנסות (עם עגמת הנפש הכרוכה) או להניח לילדה, לחתל כל לילה (שוב - לי אין בעיה עם זה!) ולהנמע משינה אצל אחרים (מה שהיא מאוד רוצה, אבל אני לא רוצה לפתוח כאן תיבת פנדורה....)
יש מה לעשות - פרט לתת לזמן לעשות את שלו?

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'אנחנו באותה סירה...'
אנחנו באותה סירה...
15/04/2007 | 10:26
2
57
אני מחכה לגיל 5+ לטיפול בהרטבת לילה. (גם אצלנו יש הסטוריה משפחתית. וגם אצלנו גם שנת צהריים דורשת החתלה)
לגבי שינה אצל אחרים - אצל מי? חברה מהגן שעלולה לצחוק עליה? או שאת לא רוצה שאמא אחרת תחתל? יש חיתול תחתון של דרי-נייטס שהוא ממש דק ומקושט בפרפרים וכאלה... נראה ונלבש כמו תחתון.  אצלי היא לא מתביישת בזה שהיא עם חיתול בלילה (אני 'טוחנת' לה שזה לא שהיא קטנה אלא השלפוחית שלה עוד צריכה לגדול...) אבל מצד שני היא עוד ממש לא מעוניינת לישון מחוץ לבית...
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'כל התהליך של השמת חיתול'
כל התהליך של השמת חיתול
15/04/2007 | 10:48
1
62
לא נוח לה ליד אחרים - כי היא מודעת שקטנים ממנה כבר גמולים. כנ"ל לתחתני חיתול כמו שהיא קוראת להם.
ושינה אצל חברה - כי אצל הסבתות שלה אין בעיה - הן שמות לה חיתול בכיף. היא כבר מאוד רוצה "מסיבת פיג'מות"....
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תעשי לה מסיבת פיג'מות אצלך...'
תעשי לה מסיבת פיג'מות אצלך...
15/04/2007 | 18:06
29
לצפיה ב-'שלום דשדש'
שלום דשדש
17/04/2007 | 11:06
85
גמילת לילה היא אכן סיפור נפרד מגמילת יום. אני שמחה שהלך לכן טוב עם גמילת היום.
לגבי גמילת הלילה, בין המומחים נהוג לראות את גיל 4 כגיל שרצוי ואפשר לבצע התערבות. יש מגוון מסויים של גישות.
אני מאמינה שהבשלות הפיסיולוגית לגמילה ישנה כמעט מיום הלידה. אנחנו, בעצם החתלת התינוקות, משבשים את היכולות שישנן כבר. יחד עם זאת, אינני מאלה שמטיפות לגידול תינוקות ללא חיתולים משום שאני יודעת שלרוב ההורים זאת משימה בלתי אפשרית.
בהקשר זה, אני מודה שאני לא מאלה שחושבים שבעיות הרטבה הן עניין גנטי. אני מאמינה שיש פה יותר העברה בין-דורית, הווה אומר מסרים גלויים או סמויים שעוברים מההורה לילד.

על פי גישתי, גמילה מחיתולים היא תהליך חינוכי ככל תהליך אחר. לפיכך, יש בידינו לעשות על מנת למנוע ולפתור בעיות. שוב אני אומרת, שאת היא זו שצריכה להחליט אם את מגדירה את ההרטבה של ביתך כבעיה (אם משום שאת סובלת מזה, או שהיא סובלת מזה). אם זאת לא בעיה בעינייך תניחי לדברים כרגע. יש סיכוי מה שזה יפתר מעצמו. ואם לא, בשלב מסוים כשתחשבי שזאת בעיה תצטרכי לקבל ייעוץ מקצועי.
אם את כבר חושבת שזו בעיה, אין שום מניעה לנסות ולהתחיל לטפל בזה כבר כעת ולחסוך לשתיכן עוד תקופה של אי נוחות.
יש מה לעשות! ואחד הדברים הם בהחלט להעיר אותה במהלך הלילה! כמעט בלתי אפשרי? אולי. אבל לא לגמרי בלתי אפשרי. אז נכון, תהליכים חינוכיים דורשים מאיתנו ההורים מאמץ והשקעה, אבל אם המטרה שמול עינינו חשובה לנו מספיק, אנחנו נעמוד במשימה.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'מלחמות היהודים (יהודיות )'
מלחמות היהודים (יהודיות )
15/04/2007 | 10:18
3
78
אותה גדולה - בת 4 פחות בזוקה.
אנחנו בעיצומן של קרבות התשה נרחבים (מי אמר שגיל שנתיים קשה? אצלנו הוא היה מרגרינה לעומת מה שקורה אצלנו עכשיו!)
כל דבר הוא מלחמה - אם בגלל שהיא "לא שומעת" "עסוקה" או שלא רוצה לענות.... או בגלל שהיא מורחת את הזמן ועושה דברים אחרים.
אני משתדלת לא להכנס לריבים שבורר שיקרו (בעבר התלבשה לבד - עכשיו חזרתי להלביש אותה - לפחות חלקית - גם כי אין זמן וגם כי נמאס לי לריב על זה.... רק כדוגמא)
אני לא טובה בענישה (CATנוע תעיד ) אבל גם לא רוצה להתקפל על דברים - כי גבולות זה דבר חשוב... יש דברים שחשובים לי מספיק ועליהם אני מקפידה - גם אם גוררים ריב (אם כי באמת רע לי עם זה!)
כבר שמעתי ממנה שיהא רוצה ליהיות תינוקת (כי לתינוקות סולחים יותר. יש לה אחות בת שנה וחצי....)
היא גם מאוד לא אוהבת שאני כועסת עליה.... צודקת - מי אוהב....

לאחורנה עשינו הסכם שבנתיים עובד - לפני שאני כועסת אני עושה תנועה שהיא בחרה ואומרת לה לשוב למוטב. כלומר - אם לא - אני אכעס. זה עובד (די להתפעתי) השאלה - עד מתי

אמשח מאוד לעוד טיפים ורעיונות איך לנטרל ריבים ומצבים שברור שיובילו לכעס, כמו הטריק הנ"ל... האם לוותר (כמו בעינין ההלבשה בבוקר?) או להכנס ראש בקיר ולדעת שזה יוביל לריב בסופו של דבר, כמעט כל יום? (דרך אגב - הפסקתי אחרי שיחה שהיתה לנו בה ביקשה די במפורש שכן אמשיך להלביש אותה. זו היתה בקשה יפה ומנומקת ולכן הסכמתי. אני מאמינה שצריך לתת להם את הכוח לנצח גם - בעיקר כשזה בא מתוך הסבר מושכל )

יצא ארוףך - סליחה... אבל זה בעיקר פתח לרעיונות ודרכים להמנעות ממלחמות - אז אמשח לשמוע
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'לגבי השאלה הזאת'
לגבי השאלה הזאת
17/04/2007 | 11:25
2
76
יש מספר רמזים בשאלתך שמביאים אותי למחשבה שייתכן ויש פה מקרה של קושי בסיסי בכל מה שקשור לסמכות הורית והצבת גבולות. ברור שעל מנת לעזור לך לבנות סמכות הורית מבוססת כהלכה יש צורך בהרבה יותר מאשר כמה מילים באינטרנט.
דוגמה לרמזים - כשהצבת גבולות נעשית כמו שצריך, בינקות ובגיל הרך, אזי בגיל 4 כבר העניינים היו צריכים ללכת כבר הרבה יותר חלק. דבר נוסף, התפיסה שלך את נושא המשמעת כ'מלחמה', 'קרבות התשה', מעידים הן על הקשיים שלך והן על תפיסה בסיסית מוטעית של כל הנושא. כשמציבים גבולות כמו שצריך כמעט ולא מגיעים לענישה. והנושא של מהי ענישה נכונה - הוא נושא רחב כשלעצמו.

הורה שנמצא בעמדה של חשש מהתעמתות, של פחד מהילד, של נסיונות לפייס את דעתו ולרצות את הילד, נמצא בעמדת נחיתות מול הילד, ועמדה שכזו אינה טובה לא להורה ולא לילד. אני חוששת שאני חולקת על דעתך: בעיני כל 'נצחון' של ההורה בהטלת משמעת הוא גם נצחון של הילד, וכל 'נצחון' של הילד הוא הפסד צורב להורה והפסד מסוכן לילד עצמו.

בוודאי שרצוי להתחשב ברגשותיו וברצונותיו של הילד, אבל ההחלטה הסופית היא אך ורק שלך וחשוב מאוד שהיא לא תבוא ממקום של חשש מהילד או מתגובותיו. בכל פעם שאת 'נמנעת ממלחמות' אני משערת שאת מזמינה לעצמך את המלחמה הבאה בריבית דריבית.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-' OK, מקבלת את זה, אבל עדין שואלת'
OK, מקבלת את זה, אבל עדין שואלת
17/04/2007 | 11:30
1
46
את לא רואה סיבה לשינוי דעה של הורה בקשר להחלטה, אם הילד מסביר ומנמק את הצד שלו - וזה נימוק משכנע?
לא משנה כרגע הנושא הספציפי הזה - העיקרון - ילד שמביע ומסביר את עצמו, לדעתי יש בזה משהו שצריך ליהיות מתוגמל - בעיקר אם ההסבר טוב, לא?
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'בואי נאמר כך'
בואי נאמר כך
17/04/2007 | 11:44
58
הייתי מעדיפה שמלכתחילה ההורה יערוך בינו לבין עצמו את מערך השיקולים והנימוקים להחלטתו (בתוכם גם צרכיו ורצונותיו של הילד), ויבוא לילד מגובש. עם זאת, עשוי לקרות שהילד אכן יעלה נימוק משכנע. לצערי, מנסיוני אני יודעת שהורים רבים וטובים מדי שאינם מסוגלים לממש את החלטתם עושים רציונליזציה ובמקום להודות בפני עצמם שהם בעצם לא מצליחים להציב גבולות, מוצאים מפלט אלגנטי לחוסר סמכותם בטיעונים מהסוג הזה שהעלית.

רק הורה שהוא באמת באמת סמכותי יכול להרשות לעצמו גמישות מעין זו שאת מתארת. אצל הורה אחר זו סתם פריצת גבולות.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'ונעבור לקטנה - שינה עם אמא'
ונעבור לקטנה - שינה עם אמא
15/04/2007 | 10:24
3
61
הקטנה בת שנה וחצי בדיוק. עדין יונקת (אצלי הן יונקות עד שנתיים ומעלה)
בניגוד לאחותה שאף פעם לא ישנה איתי במיטה (לא אהבה את זה בכלל) ולא קיבלה ציצי בלילה מגיל שנה - הקטנה לא מוותרת....
אז יש כאן מצב של אמא שהגיעה לאמהות איתה כבר עיפה וכל מה שרצתה זה לישון בלילה וגם היתה יותר חרדתית על הילדה שהיתה חולה הרבה יותר מאחותה...  ולכן הנהיגה מנהגים שלא הסכימה להם עם הגדולה....
בכל אופן - אין לילה שהיא לא עוברת אל המיטה שלי בהתעוררות הראשונה, לרוב בין חצות ל-3 בבוקר. וכן - אין לי כוח לריבים ולבכי (שיכול להמשך גם שעתיים ומעלה. ניסיתי) ולכן היא מקבלת ציצי ב-3 וב-4 וב-5 וב-6..... לפעמים יש דילוג על חלק, לרוב זה קצר - ומתוך שינה שלי -ובלכ זאת - לא מנהג טוב!
היא שונאת את המיטה שלה (ומושמת בה ישנה, אין מצב של הרדמות בה - ניסיתי ) ולכן כשמתעוררת דורשת לצאת ממנה.
אני שוקלת להעביר אותה בקרוב למיטת נוער - כי די. צריך למצוא מקום שהיא תאהב לישון בו.

מה עושים?!?!?!?
איך אפשר לגרום לה לישון במיטה שלה, להפסיק עם הנקות הלילה, לעבור למיים (ומי שלא שמע אותה צורחת על המיים שהוצעו לה לא שמע צרחות בימיו....) רוצה להגיד - כשהחלטתי לא נכנעתי - ועברנו לילה כמעט ללא שינה. זה לא עזר - כשכבר נרדמה עם מיים והתעוררה שוב - הכל חזר על עצמו - כחצי שעה אחרי ההרדמות. ושוב לשעתיים.... למותר לציין שבלילה אחריו כבר לא עשיתי את זה - אין מצב שאצליח לתפקד אם אני לא ישנה בלילות
דרך אגב - כל פעם שאני מחליטה לעשות מבצע - היא חולה ואין לי לב לא לעזור לילדה חולה בלילה
בקיצור - HELPPPPPPPPPPP
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'גם הבן שלי ישן במיטה שלי'
גם הבן שלי ישן במיטה שלי
16/04/2007 | 10:23
37
מגיל חודש בערך. ואני רואה בזה דבר מאד חיובי. כשהוא ירצה לישון לבד הוא יבקש. הוא בטח לא ישאר עד גיל 20 במיטה שלי.

מכירה משפחות ששני ילדים ישנים איתם במיטה. שמו שני מזרונים גדולים על הרצפה וישנים ארבעתם.

אבל, אצלנו זה עניין של בחירה.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'לשאלתך'
לשאלתך
17/04/2007 | 11:28
1
76
כיוון שאנחנו כבר מכרות ותיקות, אוסיף פה רק שגם הבעיה הזאת מתקשרת לקושי שלך לשים גבולות. אין שום סיבה שתינוקת בת שנה וחצי לא תישן במיטתה באופן רצוף, כל הלילה, ללא כל האכלה שהיא. היא זכאית לכך וכמובן שגם את זכאית לכך.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'והנה שאלותיי'
והנה שאלותיי
15/04/2007 | 10:36
2
83
דפנה שלום, להלן שאלותיי:

1. בתי, בת שנתיים ושלושה חודשים, גמולה מחיתול כבר 3 חודשים. גמולה בכל מקום מלבד הגן. לשם היא עדיין הולכת עם חיתול ולא מוכנה להוריד אותו. כשבכל זאת שלחתי אותה לגן ללא חיתול היא עשתה הכל במכנסים (זאת כשבבית אין לה בכלל פספוסים).
לטעמי יש שם מספר בעיות בלתי פתירות: בגן אין מושב אסלה ואסור להכניס ישבנון או סיר לפי הוראות משרד הבריאות, כלומר שַיִש האסלה קר לה בטוסיק ולא נעים. בגן השירותים לעיני כל ואין פרטיות. והבעיה הגדולה מכולן היא שיש לה בעיית תקשורת עם המטפלות. היא מדברת שוטף אך לא מבקשת מהן כלום. שאלתי היא: האם יש לך עצה כיצד אוכל לפתור את העניין? אולי יש לך רעיון שלא חשבתי עליו?

2. בנוסף לבתי הקטנה יש לי גם ילדה בת חמש וחצי. שתיהן רבות כל הזמן וללא הפסקה. זה מגיע גם לאלימות הדדית כשהקטנה מכה את הגדולה עם חפצים בידה והגדולה דוחפת את הקטנה וחוטפת לה דברים. כל זה מתרחש גם כשאני אינני באזור (לדוגמא הן בבית ואני בגינה). בהתחלה ניסיתי לא להתערב ביניהן - שילמדו להסתדר, אבל הן לא מסתדרות לבד ביניהן והאלימות רק גוברת. כיצד פותרים את זה? (יש לציין שאת כל הצעצועים יש פעמיים ואף יותר, כך שאין מחסור שבגללו הן רבות) כל עצה תתקבל בברכה!

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום אופירה,'
שלום אופירה,
17/04/2007 | 11:39
1
77
לשאלתך הראשונה:

חורה לי לשמוע שוב (כי זאת לא פעם ראשונה שאני פוגשת בעיה שכזאת) על גן ומטפלות שלא משתפים פעולה עם התהליך החינוכי החשוב של גמילה מחיתולים. שיתוף הפעולה של הגן יכול לעיתים לקדם את התהליך בצורה נפלאה, אך מאידך אי שיתוף פעולה יכול לעכב ואף לחבל בתהליך.
במקרה שלך מתקבל הרושם שהגן אכן לא משתף פעולה, ושזוהי המציאות איתה את נאלצת להתמודד (עד לחופש ולהחלפת הגן). לצערי, כל שנותר לי הוא לעודד אותך להמשיך כמיטב יכולתך את הגמילה בזמנים שביתך איתך, ולהשלים עם כך שהתהליך יהיה מקוטע ואיטי בשל העובדה שחלק מהיום הילדה עם חיתול. עלי להדגיש שעל פי גישתי בגמילה מחיתולים (וכמו בכלל בחינוך) המסר לילד חייב להיות חד משמעי, הווה אומר הורדת החיתול בשעות העירות לחלוטין מתחילתו של תהליך הגמילה. אני חוששת שבמקרה כמו שלך המסר לילדה אינו חד משמעי, בשל הגן,  ועל כך אין אלא להצר.

שאלתך השניה פוגשת שני 'אני מאמין' שלי: הראשון - מסר חד משמעי וברור נגד אלימות, והשני - ההורה כפעיל ומעורב בהתפתחות החברתית של ילדיו.
במילים אחרות, אני מאמינה שכאמא עלייך למנוע בכל דרך אפשרית אלימות של הילדות וללמד אותן דרכים חיוביות יותר לפתרון קונפליקטים. תפקידך פה אם כך הוא כפול: גם לאסור את ההתנהגות האלימה שלהן ובו זמנית ללמד ולהדגים להן התנהגויות חברתיות רצויות (כגון: משא ומתן ופשרה).

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-' הבהרה '
הבהרה
15/04/2007 | 10:36
40
בבקשה לא להגיב כאן עם עצות וכו' לשאלות שנשאלות. מי שרוצה תשובות/הצעות גם מחברות הפורום (תפתח או פתחה בעבר הקרוב) שרשור נפרד עם השאלה.

זה שרשור שאלות לאורחת.

תודה
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום דפנה. שאלת פחדים'
שלום דפנה. שאלת פחדים
15/04/2007 | 11:25
3
46
ראשית - תודה מראש על הנכונות להתארח ולענות על שאלותינו.

שאלה בנושא פחדים - הקסומה שלי בת שנתיים ותשעה חודשים. לאחרונה חוברנו ל -HOT ועימו ערוץ לולי המיועד לפעוטות. כל קטע שם הוא קצר, אבל יש שם הרבה קטעים שמפחידים אותה: יד שמציירת בחול - פעם היה ציור של איש (כושי) מנגן בחצוצרה - הילדה פחדה מזה ומאז ברגע שמתחיל הקטע של ציורי החול היא נכנסת לפניקה ולבכי. יש שם קטע עם מין חתול (מכוער ומעוות בעיני) שגם אותו היא לא אוהבת ועוד ועוד ועוד. אם אני לידה - היא נצמדת אלי ו/או מבקשת לעבור לדבר אחר. אם אני לא לידה - היא פורצת בבכי (בכי של כאב - חזק ואמיתי).
בימים האחרונים אני בכלל לא מראה לה את הערוץ.

האם אני עושה נכון בכך שאני מנטרלת אותה מהפחדים הצפויים או שאולי עדיף דווקא כן להראות לה ולתת לה להתמודד עם הפחדים (כשאני לידה, כמובן)?
אני מניחה שפחדים יגיעו גם מכיוונים נוספים - האם "ללכת איתה" או להראות לה שהשד אינו נורא כלכך? (למשל - עם החתול ההוא - מכיוון שגם אני לא אוהבת אותו, אני אומרת לה שהחתול הזה באמת לא נחמד. האם זה נכון, או שעדיף דווקא להראות לה שזה בסך הכל בובה לא מזיקה)?


יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום נורית'
שלום נורית
17/04/2007 | 11:51
2
46
פחדים הם דבר טבעי, לגיטימי, ואף חשוב מבחינה השרדותית. הפחדים מורים לנו ממה להרתע ושומרים עלינו.
פחדים אצל ילדים טבעיים במיוחד, שכן הם עדיין באופן כללי בעמדת חוסר אונים ותלות. חשוב לאפשר לילד לפחד ולא לפחד מהפחד של הילד. חשוב לשדר לו שההורה לעומת זאת לא מפחד (מהדבר הספציפי ממנו פוחד הילד) ושהוא בטוח בעצמו, ויכול להגן על הילד.

אני מצרפת לך מאמר שמרחיב בנושא הפחדים ויתן לך תמונה כוללת יותר ועצות כיצד לנהוג.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תודה ובקשת הבהרה'
תודה ובקשת הבהרה
17/04/2007 | 12:02
1
25
לגבי הטלויזיה - עדין לא ברור לי מה ההמלצה: להחליף ערוץ? להסביר לה שזו רק בובה? אני לא אומרת לה "אין ממה לפחד" (כמו שאני גם לא אומרת לה "לא קרה כלום" אם היא נופלת ובוכה).
אבל אני לא יודעת האם להמשיך להראות לה את מה שהפחיד אותה כדי שתבין לבד שאין ממה לפחד, או לעזור לה בכך שאנחנו מזיזות את הגורם המפחיד הצידה (כלומר 0 מכבה טלויזיה או מעבירה ערוץ).
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'הבהרה'
הבהרה
17/04/2007 | 12:41
30
תני לה להחליט, משום שילדים לעיתים רוצים לחוות את החוייה האמביולנטית הזאת של להמשך למשהו אך גם לפחד ממנו. לפיכך, בדקי איתה מה מתאים לה באותו הרגע.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שאלה נוספת - גמילה מחיתולים'
שאלה נוספת - גמילה מחיתולים
15/04/2007 | 11:29
2
68
כאמור, בת 2.9, גמולה ביום מחיתולים כ- 3 חודשים.
בהתחלה עשתה בסיר ומהר מאוד עברה לאסלה (עם ישבנון) - מאז שעברה לאסלה כבר אין כמעט פספוסים בגן.
לעומת זאת בבית היא מפספסת הרבה. כמעט כל יום.
אני שואלת אותה אם היא צריכה לעשות פיפי, היא טוענת שאין לה, ואחרי כמה דקות - שלולית.
גם מחוץ לבית, כשהיא איתי, יש לה פספוסים (כשאנחנו אצל הסבים, או בגן השעשועים ועוד).

די ברור לי שזה קצת "בכוונה" או "דווקא" שהיא עושה לי.
אבהיר שיש לה אחות קטנה (בת 8 חודשים). אני גם "מודה" שזה די מטריד אותי, והיא כנראה מרגישה את ה"לחץ" שלי בנושא.
איך אני לומדת להרפות? או בעצם - מה התגובה הכי נכונה בסיטואציות כאלה?
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'גמילה מחיתולים'
גמילה מחיתולים
17/04/2007 | 12:00
1
64
ראשית, אני חושבת שזה מצויין שזה מטריד אותך, כי מהמקום הזה את יכולה לפעול על מנת לשנות את ההתנהגות שאינה מקובלת עלייך. אני לא חושבת שהיא עושה לך את זה 'בכוונה' או 'דווקא' - זו פרשנות סובייקטיבית שלך. אני יותר נוטה לחשוב שהיא פשוט לא עברה את תהליך הלמידה כמו שצריך ואת זה ניתן לתקן.

אני מציעה שלאור חוסר האחריות שהילדה מפגינה, תקחי קצת יותר אחריות בחזרה על עצמך בתהליך הגמילה. כלומר, מעתה אל תסמכי על יכולתה לזהות את מידת הצורך שלה לעשות פיפי. לימדי את לוח הזמנים שלה מבחינת באיזו תדירות יש לה פיפי. לימדי את שפת הגוף שלה (אני די בטוחה שאת כבר מכירה אותה) המרמזת כי היא עומדת לעשות פיפי. על סמך שני אלו הודיעי לה שעכשיו הולכים לעשות פיפי. תני לה יד, ובאופן אסרטיבי לכי איתה לשירותים גם אם זה לא מוצא חן בעיניה ואפילו אם היא מתנגדת. אימרי לה 'אני רואה שיש לך פיפי ועכשיו הולכים לשירותים'. אל תשאלי אותה יותר אם יש לה פיפי - הרי נוכחת בעצמך שתשובותיה אינן אמינות, אך ברגע שאת שואלת אותה נתת לה בעצם את הזכות לקבוע מה יקרה כעת. 99.9% מהילדים שנמצאים בתהליך גמילה  ונשאלים אם יש להם פיפי עונים שלא גם כשברור לחלוטין שיש להם. לכן, שאילת השאלה הזאת מיותרת ורק מקשה.

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שינה משותפת'
שינה משותפת
15/04/2007 | 11:33
1
29
היה אצלנו תהליך זוחל, שבסופו המצב כרגע הוא שהגדולה (2.9) ישנה אצלי במיטה והקטנה (0.8) ישנה במיטת תינוקות לידי בחדר.
נעים לי וכיף לי שהגדולה לידי - בחורף היו לכך המון יתרונות: מבחינת חימום החדר, מכשיר האדים, אני שומעת ורואה אותה כל הלילה...

בקרוב אנחנו אמורות לעבור בית, וזו נראית לי הזדמנות נהדרת לעשות הפרדה - הכוונה שלי היא שהבנות תהיינה בחדר משלהן ואני אקבל את החדר והמיטה שלי לעצמי בלבד.

השאלה - איך עושים את המעבר הזה? איך מכינים אותה לקראת זה? האם להתחיל להרגיל אותה כבר בבית הנוכחי למיטה שלה? האם ביום המעבר להשכיב את שתיהן בחדר שלהן? האם לעשות את זה הדרגתי אחרי המעבר?

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'לגבי שינה משותפת'
לגבי שינה משותפת
17/04/2007 | 12:06
51
נהדר שאתן עוברות דירה ועוד יותר נהדר שאת רואה בזה הזדמנות לעשות את המהלך החינוכי הנכון.  אל תפספסי הזדמנות זו.
אני מאוד מאמינה בזכותך לקבל את החדר והמיטה שלך לעצמך.

את שואלת איך מכינים אותה לקראת זה ואני עונה לך שההכנה הכי טובה שלה תהיה ההכנה הטובה שלך: כשאת תצליחי להיות מגובשת ושלמה עם ההחלטה הנכונה לעשות הפרדה המסר יעבור הלאה אל הבנות. כל האפשרויות שאת מעלה איך לעשות זאת מבחינה אופרטיבית הן טובות. אני אישית נוטה יותר להמליץ לך לעשות את זה עם המעבר, ובאופן חד משמעי, כלומר לא בהדרגה.
הבהירי לה כיצד הדברים יהיו בבית החדש, ועמדי בדברייך.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שאלה קשה עצובה....'
שאלה קשה עצובה....
15/04/2007 | 11:34
4
61
ושוב - בעיקר לבת ה-4 שנמצאת עמוק בגיל חקר המוות..... אבל גם לקטנה שמבינה שקורה משהו....
do's anv dont's בהתמודדות עם מחלה קשה של סבא / סבתא. ניתוח וכאלו....
כן לדבר / לא לדבר. איך לדבר, כמה להגיד?
כן לתת להתקרב אליהם (לא מחלה מדבקת!) או להרחיק?
איך לתקשר ולהסביר את הפיליפינית שעברה לגור שם?
איך לעודד אותה לדבר על מה שמעיק עליה, על השינוי במהלך החיים שלה והיכולות שעוברות לכיוונה.....
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-' זיקנה ומוות '
זיקנה ומוות
17/04/2007 | 09:58
3
30
איך מומלץ להסביר לגילאי 3-4 את נושא מחזור החיים, זיקנה ומוות?
לאחרונה נפל אצלנו אסימון (לפני 3.5) בנושא הזיקנה, והדבר מאד העציב את הפעוט.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תשובות לקמיל ולדשדש'
תשובות לקמיל ולדשדש
17/04/2007 | 12:13
2
312
אכן נושאי הזקנה והמוות הם נושאים רגישים שגם לנו המבוגרים קשה להתמודד איתם וקשה להסביר אותם. כשאנו נאלצים לשוחח על כך עם ילדינו אנו מגלים שזה באמת לא פשוט.

יש ילדים שאכן בגיל זה, אם בגלל סקרנותם הטבעית, ואם בגלל נסיבות חייהם, יעלו שאלות בנושא. כדאי להיות קשובים אל הילד לבחון האם הוא בכלל מוטרד מהנושא, ואם כן, מה מעסיק אותו? בהתאם, לתת את המידע שיש לכן, באופן שמתאים ליכולת הקוגניטיבית והרגשית של הילד. יש להזהר לא להעמיס עליו פרטים או פילוסופיות חיים שגדולות עליו ומיותרות, אלא להתמקד באמת במה שמעניין אותו.

חשוב גם שההורה יבדוק עם עצמו כמה מההתעסקות של הילד או המצוקה לכאורה של הילד היא באמת שלו וכמה היא בעצם השלכה של רגשותיו ומצוקותיו של ההורה על הילד.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'אצלי לפחות זה נטו ממנה'
אצלי לפחות זה נטו ממנה
17/04/2007 | 12:20
1
23
אולי בגלל הנסיבות שלנו - של חיים בצל מחלה, אבל בהחלט לא בא ממצוקות שלי (אין אצלנו סכנת חיים, לפחות לא כרגע)
בכל אופן - לא להעמיס פרטים של פילוסוםיות חיים - קל להגיד, אבל כשילד חוקר על בסיס יומי איךלא למות, איך אהובים עליו (אני, אחותה, אחרים) לא ימותו - איך להסביר - מה שאין לו הסבר, איך להראות?
אני כבר קרובה לדבר איתה על גלגול נשמות (שאני אישית מאמינה בו) כדרך להקטין את העינוי שהיא חשה בגלל הידיעה שאהובים עליה (בסופו של דבר בעוד הרבה הרבה שנים) ימותו.....
בנתיים המוצא שלי הוא להעמיס עליה אתהמשימה של למצוא פתרון ותרופה לאי מוות (כשתיהיה גדולה )
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תגובה קצרה'
תגובה קצרה
17/04/2007 | 12:44
29
אם יש נושא שלא רק הילדים לא יודעים את התשובות עליו אלא בעצם גם אנחנו המבוגרים, הוא הנושא של המוות.
אני יכולה להציע אפשרות לספר לילדה שבתרבויות, דתות, ותקופות שונות אנשים התמודדו באופנים מגוונים עם הנושא. בכך תבהירי לה שאין אמת חד משמעית עובדתית בנושא זה. מן הסתם הורה מחנך ומעביר ערכים לילד שלו על פי מה שהוא עצמו מאמין.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'ושאלה בכיוון אחר לגמרה'
ושאלה בכיוון אחר לגמרה
15/04/2007 | 11:37
41
אחרי ששמענו עליך טובות בקשר לסדנאות שלך -
איפה את עושה סדנאות? אם תתגבש קבוצה (של יחידניות למשל) האם תגיעי גם אליהן - או שזה רק אצלך בטריטוריה?
האם יש מקומות פנויים בסדנאות שלך?
האם אילו סדנאות לזמן קצוב - או נמשכות?
האם הסדנאות הן לילדים בגיל ספציפי / נושאים - או מפגש הורים איך שיוצא לקבוצה להתגבש?

או במילים אחרות - איך אני מצטורפת לסדנא? (אוי כמה שאני זקוקה לזה....)

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'עוד כמה שאלות'
עוד כמה שאלות
15/04/2007 | 12:57
1
45
הפעם אני אנסה לרכז המקום אחד:

1. תינוקי בן שנה. מתעורר מתי שהוא בלילה (בד"כ פעם אחת) עובר למיטה שלי יונק ונירדם שוב.
אני מאוד רוצה להפסיק עם השינה המשותפת והנקות הלילה.
ניסיתי בימים האחרונים להפסיק לתת לו ציצי ולתת לו מיים. הוא לוקח בלי שום מחאות, אבל לא נירדם. במקום לישון הוא מתחיל להשתולל במיטה, להידבק אלי , זה יכול לקחת שעה שעתיים. סיוט.
אצל אחותו הגדולה היה סיפור ממש זהה. בסופו של דבר הפעלתי את שיטת החמש דקות שהיתה בת שנה וחצי, ובקלי קלות היא למדה לישון לילה במיטתה.
אבל הוא עדיין קטן מידי. יש לך רעיון איך לגמול אותו ממיטתי ומהציצי בלי טראומות.

2. הילדונת בת רבע לארבע מפחדת מהחושך ומפחדת לישון לבד.
אם היא ישנה לילה שלם (קורה הרבה) אז אין הרבה בעיה, אם היא מתעוררת בלילה מאיזשהי סיבה היא מסרבת להמשיך לישון בחדרה. הפשרה שהיגענו אליה שהיא עוברת למזרון ליד מיטתי (במיטה עצמה נימצא כאמור התינוקי).
את יכולה לחשוב על דרך לשכנע אותה להישאר בחדרה ( את החושך אנחנו פותרים ע"י הדלקת אור מלאה) כי היא "מפחדת לבד", טייל הלילה הזו די מעיקה.

3. ענייני הרטבה. שוב הילדונת גמולה כשנה. הלך בקלי קלות. גמולה גם ביום וגם בלילה.
העניין הינו שעדיין מידי פעם יש פספוסי יום. מה שמוזר שזה קורה זה קורה בצרורות ( 2-3 פעמים ביום). התדירות הינה פעם בכמה שבועות (נגיד בחודש). שזה קור אני קצת כועסת (בד"כ בארוע השני או השלישי ברצף) היא לוקחת ללב וזה עובר.
מכיוון שאנחנו מתקרבים לגן עיריה (עוד 4 חודשים) התופעה הזו מתחילה להדאיג אותי.
אני גם תוהה איך בדיוק מלמדים קטנטונת כזו לנגב לבד (לא פיפי) כי אלו הדרישות בגן עיריה. ניראה לי מדע בדיוני שהיא תצליח.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום אורורה'
שלום אורורה
17/04/2007 | 12:39
47
לשאלתך הראשונה - יש לך נסיון מצויין עם הצלחה קודמת עם הבת הבכורה. נצלי את הנסיון הטוב הזה גם למקרה הזה.
תינוק בן שנה אינו קטן מדי לסדרת חינוך בענייני שינה, ובהחלט את יכולה להפעיל את שיטת החינוך המוכרת לך. אני מצדיקה מאוד את רצונך להפסיק את השינה המשותפת והנקות הלילה הן לטובתו והן לטובתך.

לשאלה השניה - שוב אני חוזרת ואומרת שהפחד הוא מובן. עם זאת, את לא חייבת לתת לגיטימציה לדרך בה היא מבטאה את הפחד. כלומר, את יכולה לגשת אל מיטתה, לתת לה חיבוק, לומר לה 'אני מבינה שאת מפחדת והנה באתי לתת לך חיבוק מרגיע', אבל לא לאפשר לה לבוא לישון בחדרך.
נצלי את שעות הערב כדי לשוחח איתה על הפחדים, להבהיר לה שהם אינם רציונליים, ולחפש יחד איתה דרכים שיעזרו לה להתגבר (ושמקובלות עלייך).

לשאלה השלישית - מילדה בריאה בת כמעט ארבע אנו יכולים בהחלט לצפות ואף לדרוש להשאר יבשה. ביום שכזה בו היא מרטיבה, אי שביעות הרצון שלך צריכה להופיע כבר בפעם הראשונה. הייתי מציעה לעשות שני דברים במקביל: מצד אחד קחי בחזרה מעט אחריות על עצמך והקפידי באותו יום לקחת אותה לשירותים מיזמתך, מצד שני העבירי אליה חלק מנשיאת האחריות על הפיספוס שלה - הסבירי לה ודרשי ממנה, בענייניות ולאו דווקא בכעס, לשאת בתוצאות של התנהגותה ולפשוט את בגדיה הרטובים, לשטוף אותם בגיגית, לנקות את עצמה (במקרים מסויימים אני ממליצה להעביר את כל תהליך ההתקלחות), לנקות את השלולית אם נוצרה, ולהתלבש מחדש (עד כמה שהיא מסוגלת בעצמה). תקוותנו היא שהמסכת הארוכה הזאת תהיה מחיר לא נעים מספיק עבורה על מנת לגרום לה להבין שלא כדאי לפספס.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שאלה בנושא הנקה'
שאלה בנושא הנקה
15/04/2007 | 15:26
3
30
ילד אוטוטו בן שנתיים עדיין יונק (כשחוזר מהגן , לפני שינה וגם לעיתים כשמתעורר בלילה)

האם יש גיל בו הנקה הופכת לבעיה ?  (הכוונה לא מבחינת ההורה )
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'רציתי להוסיף שאלונת הנושא ציחצוח שיניים'
רציתי להוסיף שאלונת הנושא ציחצוח שיניים
29/04/2007 | 10:17
30
הילד לא מוכן שאני אצחצח לו שיניים (בן שנתיים )

וציחצוח שלו לא מספק בלשון ההמעטה.

ניסיתי לומר שהנה אמא תצחצח קצת ואח"כ הפשושון כלום ...

אפילו ניסיתי "הנה בוא תצחצח לאמא אח"כ אמא תצחצח  לך  נאדה ..

בתור מישהי שסבלה מאוד משיניים (ואני יודעת ששיניים זה ענין תורשתי) מאוד חשוב לי ענין הצחצוח

מה עושים ??????????

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'מYים שלום'
מYים שלום
29/04/2007 | 13:02
1
56
הדעות לגבי הנקה מגוונות ותלויות בתקופה ובתרבות ובתנאים. אני אישית מאוד פרו-הנקה אך עם זאת לא מהקיצוניות שחושבות שאין בלתה או אלו שגוררות את ההנקה על פני תקופה ארוכה מדי.

ברוב התרבויות מעודדים תינוקות שכבר יש להם שיניים והם אוכלים אוכל מוצק להפחית את התלות שלהם ביניקה. גם הצרכים התזונתיים וגם הצרכים הרגשיים בגילו של ילדך יכולים להענות בדרכים אחרות מאשר בהנקה.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום דפנה'
שלום דפנה
15/04/2007 | 18:59
1
41
שפינית את הזמן לבוא להתארח אצלנו.
צרור שאלות -

1. הגוזלית (בת שנה ועשר) מדברת מאד יפה ויכולה להסביר מה היא רוצה (ובעיקר לא רוצה). יחד עם זאת, היא עדיין מרביצה, נושכת ונשכבת על הרצפה כשדברים הם לא בדיוק כפי שהיא רוצה. מאחר שאחרי שהיא נרגעת היא יכולה להסביר למה היא כועסת או מה היא רוצה, איך אני יכולה לנתב אותה לכוון מילולי יותר במקום מכות/נשיכות וצרחות על רצפת הקניון?

2.  גמילה מחיתולים - לפני כחודש וחצי-חודשיים, הגוזלית ביקשה לעשות בשירותים וזרמתי איתה. מתי שביקשה לקחתי לשירותים, ואף עשתה שם וקיבלה חיזוקים על כך. גם בגן זרמו איתה וגם שם היא עשתה בשירותים. המשכתי בכך ששאלתי אותה עם הקימה בבוקר, ומשנת הצהריים בסופ"ש אם היא רוצה לעשות בשירותים וגם בכל פעם שאמרה שיש לה. זה נמשך כשבוע וחצי-שבועיים ואז נפסק.היום היא לא מוכנה לעשות בשירותים. מבקשת, ואז כשאני לוקחת אותה לא רוצה.
מה זה אומר? עשיתי משהו לא בסדר?

3. זמן קשב קצר. הגוזלית קופצת מדבר לדבר, שום נושא לא מענין אותה ליותר מדי זמן. אם אנחנו יושבות ומשחקות משחק שהוא קצת יותר קשה עבורה (נניח, משחק חדש) היא "מתייאשת" מאד מהר ולא רוצה להמשיך לשחק בו. גם כשאני מסבירה לה איך היא פשוט מעבירה אלי את הדובי שהוא ימשיך לשחק איתי.גם לראות DVD אין לה סבלנות. היא מבקשת ואוהבת לראות, אבל באמצע היא עוברת לשחק במשהו אחר, תוך כדי שבזוית העין היא ממשיכה לראות. כלומר, אם אכבה את הטלויזיה היא תמחה בקולי קולות, אבל אין לה בעיה לשחק בעוד דברים במקביל. האם זה תקין?
רוצה לציין שמיום שנולדה, הגוזלית ידעה להעסיק את עצמה לבד, וישבה זמנים ארוכים יחסית עם הצעצועים שלה בלעדי. גם אז עברה ממשחק אחד לאחר אבל אז זה פחות בלט לי. יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לשפר את זה?

שוב, רבה
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'טיןטין שלום,'
טיןטין שלום,
29/04/2007 | 13:18
46
לשאלתך הראשונה:
בהתחשב במידע המוגבל שיש לי פה הייתי אומרת שייתכנו שתי סיבות להתנהגות של הילדה. הראשונה  - שלב התפתחותי אופייני שבו פעוטות מבינים קוגניטיבית את הפער בין מה הם רוצים ובין היכולת המעשית שלהם להשיג את זה, מה שכמובן יוצר תסכול רב, ובגיל זה היכולת לווסת את התסכול לא מפותחת עדיין ולכן כל אירוע שכזה הוא בחזקת טרגדיה עבורם.
סיבה שניה שכיחה מאוד היא עניין הצבת הגבולות: פעוט שלא חווה משמעת ברורה והצבת גבולות טובה על כל מרכיביה - הדבר יבוא אצלו לידי ביטוי גם באופן בו את מתארת את התנהגות ביתך.
על הרקע הזה מה שאת אמורה לעשות הוא להבין ולהכיל את התסכול שלה אך לדעת לשים גבולות ברורים לדרך בה היא מבטאה אותו בהתנהגותה.

השאלה השניה:
נושא הגמילה מחיתולים הוא נושא קרוב לליבי. הגישה שלי לעניין שונה במידה מסויימת מהגישה הרווחת כיום בשני היבטים: האחד, אני מעודדת גיל גמילה מוקדם יותר מהנהוג כיום, והשני - אני רואה את תהליך הגמילה כתהליך חינוכי לכל דבר ולפיכך ההורה הוא זה שמוביל אותו.
מכאן, שעל פי נקודת מבטי, לא ניצלת מספיק את ההזדמנות הנהדרת שהיתה לך ולא לקחת את המושכות לידיים שלך. נתת לפעוטה לנהל ולהוביל את התהליך ומה לעשות שהתוצאות מדברות בעד עצמן.
מה שהייתי מציעה לך זה להחליט שאת מעוניינת בגמילה מחיתולים ובהתאם לזאת להוביל ולהנהיג את הפעוטה בתהליך (למשל, לא לשאול אותה אם היא רוצה לעשות פיפי בשירותים אלא לקבוע עבורה את זה כעובדה מוגמרת).

השאלה השלישית:
לכאורה נראה לי תקין. כמובן שאם הדברים ימשיכו להטריד אותך בחודשים הבאים אז כדאי יהיה לגשת להתייעצות. התנהגות כזאת שוב היא התנהגות אופיינית לגיל (בו טווח הקשב והריכוז לא ארוכים במיוחד). היא גם מרמזת על טמפרמנט מסויים - יש ילדים נינוחים יותר ויש פעלתנים יותר. יפה תיארת את ביתך צופה בטלויזיה תוך כדי שהיא משחקת, וחשוב באמת להבין שפעוטות וילדים הרבה פעמים מסוגלים ואפילו מעדיפים לקלוט מידע תוך כדי שהם בפעילות (ולאו דווקא ליד כסא ושולחן כמו שמצפים מתלמידים בוגרים יותר). במשחקייך עם הילדה הצטרפי אליה לאיפה שהיא נמצאת ולמה שמעניין אותה ואל תנסי לכפות עליה משחק שאינו מושך אותה.


יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'דפנה שלום'
דפנה שלום
15/04/2007 | 22:52
7
קודם כל אני רוצה להודות לך שהסכמת לבוא ולענות על שאלות אצלנו בפורום

ועכשיו לשאלות:

1. לחבצלת יש חבר דמיוני. לאחרונה, מדי פעם כשאני מבקשת ממנה לעשות משהו היא מסבירה לי ש'קיקי לא מסכים/רוצה/מרשה לה' וכדומה.
איך להגיב? אני לא רוצה להרוס לה את החוויה של החבר הדמיוני, אבל מצד שני לא מוכנה לוותר על הבקשה שלי.

2. יש לנו סיפור סביב חפיפת הראש. היא אף פעם לא אהבה לחפוף ראש, אבל בזמן האחרון זה כבר הפך להיסטריה. לפני כל אמבטיה היא מבררת אם גם חופפים את הראש, ואם כן, היא בורחת ומתחבאת, ואחר כך בוכה ואומרת שהיא לא רוצה והשערות שלה נקיות וכדומה.
גם בזמן חפיפת הראש היא ממש נכנסת להיסטריה, במיוחד כשהפנים שלה נרטבות (ואין לה בעיה להרטיב אותן בעצמה). ניסיתי לתת לה להרטיב את השער שלה, ניסיתי ללמד אותה להסתכל למעלה או ממש ממש למטה, ניסיתי להחזיק לה את הראש כמו במספרה, וניסיתי לתת לה מגבת שתחזיק ותנגב את הפנים כשהן מתחילות להרטב. שום דבר לא עוזר והיא ממש צורחת ומנסה לצאת מהאמבטיה. מה עושים?
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'גמילה מבקבוק + תוקפנות'
גמילה מבקבוק + תוקפנות
16/04/2007 | 10:15
18
שלום רב,
יש לי תינוק בן שנה וארבעה חודשים. הוא לא רצה לינוק ואוכל מהתחלה מטרנה. ילד די גדול (שוקל כמעט 13 ק"ג).
הוא אוכל פעמיים בלילה (180 ואח"כ 120). לא מוכן לוותר על המטרנה לא משנה מה אני לא עושה. בוכה וצורח עד שמקבל את המטרנה. לפעמים רוצה יותר ואני מנסה מאד לא לתת לו.
בכלל, האוכל העיקרי שלו הוא מטרנה. אני מכינה המון סוגי אוכל והמקסימום הוא מוכן לטעום כמה ביסים וגם זה לא תמיד. אוכל מרק בצהריים.
האם זה תקין? האם לזרום איתו?

בנוסף, בזמן האחרון הוא התחיל להראות גילויי תוקפנות כלפי ילדים. מושך בשיערות (חזק), דוחף. הוא ילד מאד חזק ובדר"כ מצליח לקבל מה שהוא רוצה (בדר"כ מריבה על צעצועים). אני אומרת לו בצורה תקיפה שאסור להרביץ אבל לא מתייחס אלי. פעם אחת גם נתתי לו מכה קטנה על היד.
הבעייה היא גם שלא כל ההורים אוסרים על הילדים להרביץ או לפחות מנסים. ואז הוא קולט שזה בסדר מצד אחד ומצד שני אני אוסרת עליו.
איך להגיב? האם זה עובר?

תודה רבה, מצטערת על האורך....
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שאלותיי..'
שאלותיי..
16/04/2007 | 10:51
2
27
שלום דפנה, תודה שבאת להתארח ולענות על שאלותינו

1. ביתי בת שנה ו-11 חודשים גמלה את עצמה בסביבות גיל שנה ממוצץ. כתחליף, היא לוקחת בקבוק לפני השינה (תמ"ל או מים) ובמהלך הלילה. איך אגמול אותה מהבקבוק? אני חוששת שהבקבוק במהלך הלילה, יעכב את הגמילה מטיטולים בקרוב כי היא שותה בלילה ולכן הטיטול בבוקר ספוג פיפי. מה עושים? איך גומלים מבקבוק בזמן הרדמות ובמהלך הלילה?

2. חרדת נטישה - היא נכנסה לגן בתחילת מרץ וחופשת הפסח קטעה את הרצף וגרמה להתאקלמות ולקליטה שלה בגן להרבה יותר קשה. הפרידות בבוקר מאוד קשות, עם בכי היסטרי שנרגע בממוצע אחרי 10 דקות. זה הרבה
ניסיתי את עניין המתנות. לתת לה מתנה כשאני אוספת אותה, מה שנראה שקצת מקל עליה אבל הגננת טענה שאני משדרת לה שהיא במקום רע והמתנות הן כאילו תגמול על כך שאני מבינה אותה ויודעת שהיא במקום רע וחושבת שעלי להפסיק עם זה.
מה את חושבת על עניין המתנות/הפתעות כצ'ופר על הליכה לגן ומה עושים כדי להקל על עניין הפרידה בבוקר ?

תודה
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום מינה סתם,'
שלום מינה סתם,
29/04/2007 | 13:30
1
30
לשאלה הראשונה:
ההרגל של ביתך אותו את מתארת הן של הרדמות בעזרת שתיה והן של אכילה בלילה, הוא הרגל שכדאי להפטר ממנו בלי קשר לגמילה מחיתולים. הוא לא טוב מהרבה סיבות: פעוט בגיל הזה לא זקוק לאוכל במהלך הלילה אלא למערכת עיכול שלא עובדת קשה מדי בשעות האלה, הפעוט זקוק לשינה רצופה בלי התעוררת לצורך אכילה או שתיה, בריאות השיניים כמובן, וגם התלות ההתנהגותית-רגשית של הפעוט בבקבוק.

לפיכך, אני חושבת שאת צודקת בתחושתך שכדאי לגמול מההרגל המגונה הזה. שתי דרכים אפשריות: הדרך ההדרגתית, הווה אומר להמעיט את הכמות מלילה ללילה, או מה שנקרא 'זבנג וגמרנו' פשוט להצהיר שמהיום אין יותר שתיה, וכמובן בידיעה שתהיה לכך התנגדות מצידה, לדעת שאת הולכת לעמוד מאחורי ההחלטה הזאת.

לשאלתך השניה:
קודם כל אני מפנה אותך למאמר שלי על קשיים בפרידה בגן http://www.daphnatayar.co.il/Article2.html כפי שתקראי שם, אני מאמינה מאוד שהילד מושפע מהדרך בה אנו תופסים את הפרידה. אמנם טבעי שילד יתקשה להפרד מההורה, אך בדקי עם עצמך עד כמה את שלמה ורגועה לגבי הפרידה, ועשי עם עצמך את העבודה הדרושה על מנת לחוש שההליכה לגן היא דבר חיובי. כשתחושי כך לא תרגישי צורך 'לפצות' את הילדה במיני מתנות. כמו כן הדבר יקל עלייך לקצר את משך הפרידה ולהעביר לילדה מסר מחזק לקראת שהייתה בגן.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תודה רבה על תשובתך '
תודה רבה על תשובתך
29/04/2007 | 13:37
4
לצפיה ב-'חלומות רעים'
חלומות רעים
16/04/2007 | 11:10
1
7
ביתי בת 4.5
ישנה לבד בחדר שצמוד לחדר שלנו
אין לה שום בעיות בהרדמות ובגבולות שעות השינה
אבל בזמן האחרון היא באה אלינו למיטה ואומרת שהיא חלמה חלום רע באמצע הלילה
אנחנו נותנים לה לישון איתנו במיטה כחמש עד עשר דקות ואז שולחים אותה חזרה לחדרה והכל נינוח עד הבוקר.

ניסינו להסביר לה שאין מפלצות
נתנו לה דמות בובה כלשהיא שתשמור עליה בלילה
סיפרנו סיפור מתאים
אפילו שפכנו ספריי קסמים בחדר
כלום לא עוזר
זה נמשך כבר זמן מה.

במה אנחנו יכולים להקל עליה שלא יהיו לה חלומות רעים ששנתה תהיה חלקה ללא התעוררויות
תודה
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום שושי,'
שלום שושי,
29/04/2007 | 14:19
16
אכן נשמע שעשיתם הרבה דברים חיוביים על מנת להקל על הילדה. אפנה אותך למאמר שלי בנושא, ואני מאמינה שתוכלי להעזר בו.
הערה יחידה שאולי אוסיף - שזה עלול להמשך עוד זמן כל עוד הילדה תקבל חיזוק חיובי על פחדיה. מבלי משים אתם נותנים לה חיזוק בכך שאתם מאפשרים לה לבוא אליכם למיטה (רק בשביל זה כדאי לחלום חלומות רעים, לא? ) נסו להחליף את השתלשלות האירועים כך שרק אם היא נשארת במיטה וקוראת לכם אתם ניגשים ומרגיעים אותה ובכך תחזקו התנהגות מועדפת.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'בן 3 עם פחדים לישון לבד'
בן 3 עם פחדים לישון לבד
16/04/2007 | 13:38
1
11
דפנה שלום,
יש לי ילד בן 3 שמגיל קטן מאד מפחד להרדם לבד. כשמגיע הזמן לישון, אני מקריאה לו סיפור ונשכבת לידו עד שהוא נרדם (הוא ישן במיטת נוער נפתחת). כמעט כל לילה הוא מתעורר בסביבות השעה 2 -3 , קורא לי או מגיע אליי ומבקש שאבוא לישון לידו. אני עוברת שוב למיטה הנפתחת וכשהוא נרדם אני חוזרת למיטה שלי. לפעמים הוא ממשיך לישון עד הבוקר ולפעמים הוא מתעורר עוד פעם בלילה ושוב אני הולכת לישון איתו ואחכ חוזרת למיטה שלי.
ניסיתי כבר לגרום לו להרדם לבד כשאני נמצאת מחוץ לחדר אבל זה לא עובד. אני מרגישה שהוא ממש פוחד. זה לא נראה לי כמו פינוק.
מה אפשר לעשות? האם להתעקש או לחכות שזה יעבור מאליו? האם זה בכלל יעבור אם לא אתערב?
תודה מראש.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'סתיו, שלום'
סתיו, שלום
29/04/2007 | 14:23
10
מפאת קוצר הזמן אתייחס רק להערתך 'אני מרגישה שהוא ממש פוחד...'
נכון, הוא ממש פוחד. אבל את כאדם בוגר ורציונלי יודעת היטב שאין לו שום סיבה ממשית לפחד. לכן, כדאי שבנוסף לכך שתרגיעי אותו ותגלי אמפטיה לפחדים, לא תישאבי לתוך עולם הפחדים שלו, ותשדרי לו בהתנהגותך (שינה לצידו) שיש דברים בגו. הוא ישאב בטחון מכך שאת תפגיני בטחון שאין באמת ממה לפחד.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תימרון בין 2 ילדים.'
תימרון בין 2 ילדים.
16/04/2007 | 17:45
11
בקצרה, אני גרושה, נכה, אימא ל2.
אביהם של הילדים הורחק מהבית בגלל אלימות ואח"כ התגרשנו.

1. כשהאב הורחק מהבית, דאגתי מאד לבני הגדול, שהבין מה קורה, היה בן 5, ופחות התייחסתי לקטנה, שהייתה כבת שנה ומחצה. היה נראה לי שאינה מבינה...השקעתי הרבה בגדול, סיפורים, שיחות מלב אל לב, והכל והוא מתמודד יפה, ופתאום אני מגלה שאצל הקטנה יש נסיגות רבות, חוששת לישון לבד, הפסיקה לדבר בבירור, כעת היא בת שנתיים ורבע, בגיל הקשה, אך אינה מתקרבת אליי בשמחה, לא מתייחסת אליי, מעדיפה להיות עם אחיה הגדול או עם האבא. יש לי יסורי מצפון שהזנחתי אותה קצת, מצד שני אינה מוכנה להירדם בלעדיי, וזה לוקח לי כשעה פלוס מינוס להרדימה, יש דרך לשקם את היחסים?
2. הגדול בכיתה א, אני לא מצליחה לתמרן עם השניים, אין לי יכולת כלכלית להשיג ביבייסיטר לקטנה, הוריי גרים רחוק, האב לוקח רק את שניהם יחד לא מוכן לקחת כל ילד בנפרד. אני לא מוצאת זמן לשבת עם הגדול להכנת השיעורים, אלא אם אני שמה את הקטנה מול הטלויזיה, ואני חוששת שהיא תימכר לטלויזיה בגללי. היא אוהבת לשבבת גם לידו, לקשקש במחברות ובספרים שלו, ואני כמובן לא נותנת והיא מצידה לוקחת זאת קשה, ואני מפתה אותה עם הטלויזיה מה שמרגיע אותה.

רעיונות? עיצות? תודה
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'אגואיזם אצל ילדים, מה עושים?'
אגואיזם אצל ילדים, מה עושים?
16/04/2007 | 19:05
1
255
אם ילד בן 4 לא מוכן לשתף - גם לא חברים טובים, חייב תמיד ליהיות ראשון ולא מוכן לקבל שיש מצב שלא יהיה ראשון, חייב שהכל יהיה כדברו - מה עושים?
איך מלמדים יותר שיתופיות, נדיבות ואהבת הזולת?
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'דשדש,'
דשדש,
29/04/2007 | 13:39
37
אני חושבת שאת צודקת שאכן אפשר ללמד כישורים חברתיים ושזה חלק מתפקידנו כהורים.
כמובן שאפשר ללמד הרבה דרך הדגמה אישית, אך לעיתים לא די בכך ואז, כמו במקרה שאת מתארת, יש לדעתי מקום לדרוש מהילד את ההתנהגות החברתית הנאותה. יש ילדים שמפנימים מרצונם, ויש ילדים שרק אם יידרשו לכך יתנהגו באופן פרו-חברותי.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'בעיות שינה ופחדים מוגזמים אצל ילדה מאומצת'
בעיות שינה ופחדים מוגזמים אצל ילדה מאומצת
16/04/2007 | 20:06
1
12
שלום
אני אם יחידנית אימצתי לאחרונה את בתי בת השלוש מחו"ל.
הילדה אינה מצליחה להרדם ללא בכי, כל פעם שצריך ללכת לישון היא מתחילה לבכות בבכי היסטרי, מתעוררת במהלך הלילה מספר פעמים בבכי, כמו כן פחדים מלהשאר לבד בחדר, אפילו למספר דקות, למרות שאני שוהה בחדר הסמוך והאורות בבית דולקים.  מפחדת מאוד מכלבים וחתולים ממש נכנסת להיסטריה כשרק עובר חתול או כלב או אפילו כשהיא שומעת נביחת כלב מהרחוב, באופן כללי כל פעם שאוסרים עליה משהו היא מתחילה שוב לבכות בכי תמרורים שממש קורע את הלב ואני ממש לא רוצה להכנע כי אני מנסה להציב לה גבולות ולא לתת לה לעשות ככל העולה על רוחה . היא באופן כללי ילדה שמחה עליזה, עדיין לא דוברת את השפה באופן מלא, אולם היא מבינה את כל מה שנאמר לה. החלטתי להכניס אותה לגן עד לשעה 13:00 וכנראה שבקרוב היא תלך למרות שיש לי מאוד חששות איך יהיה שם. מבקשת עצות כיצד אני יכולה לגמול את בתי מהפחדים האלה, מהתקפי הבכי, האם עלי להכנע לה ולשבת לידה עד שהיא תרדם, אני ניסיתי גם את זה אבל זה לא עובד היא לא רוצה להרדם וברגע שאני יוצאת היא מיד מתעוררת ומתחילה לבכות שוב. מחכה לתשובות ותגובות בתודה מראש
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום שמש,'
שלום שמש,
29/04/2007 | 13:54
12
ראשית, ברכות על הפיכתך לאם

אין ספק שבחרת אמהות  מאתגרת מהרגיל. אינני יודעת מספיק על הרקע של הילדה, כלומר באיזה נסיבות ותנאים עברו עליה שלוש השנים הראשונות לחייה, אני רק יכולה לשער שהן לא היו קלות או פשוטות. מכאן, שסביר להניח שהיא גם לא בהכרח קיבלה מענה לצרכים הרגשיים הבסיסים ביותר. לכן בעוד שבאמהות 'רגילה' הייתי ממליצה בהחלט בגיל שלוש להפעיל סדרת חינוך בעינייני שינה, במקרה הזה (ושוב, אני מדגישה אין לי מספיק רקע על המקרה) נראה לי שצריך להפעיל שיקול דעת נוסף, ואולי לאפשר לילדה תקופת הסתגלות למסגרת המשפחתית החדשה, בה תוכל לפתח ולבסס מעט את בטחונה. אם הדרך לכך היא שינה משותפת איתה לתקופה מסויימת (ועלי להדגיש - אינני מחסידות השינה המשותפת) אזי הייתי ממליצה לעשות זאת על מנת לנסוך את הבטחון הבסיסי.
מאחלת לך מכל הלב הצלחה.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'כסיסת צפרניים'
כסיסת צפרניים
16/04/2007 | 20:51
2
11
הבן שלי, בן שנתיים, אימץ לפני כחודשים מנהג מעצבן למדי - הוא כוסס ציפורניים. הידיים כל הזמן בפה, והשיניים כל הזמן עובדות. ניסיתי להוציא אותן מהפה, לדבר אליו, לנסות לשכנע, לשחד, להגיד "פויה", ושום דבר לא עוזר. מה עושים? איך מדבירים את הנגע הזה?
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'אנה שלום,'
אנה שלום,
29/04/2007 | 13:44
1
17
כסיסת ציפורניים, קצת כמו מציצת אצבע, היא מסוג הדברים שבאמת קשה לנו למנוע ולו רק משום שהאצבעות פשוט 'בהישג ידם' של הילדים, תרתי משמע. הייתי מציעה שני דברים בתקווה שיעזרו: הרבה פעמים הכסיסה מתחילה כשיש איזו שהיא בליטה בציפורניים שמגרה את הילד להתחיל להתעסק איתה. לכן, נסי להקפיד על נטילת ציפורניים תכופה ביותר, כך שפשוט מאוד לא יהיה לו מה לכסוס.
במקביל, נסי לתקופת מה במקום לתקוף ישירות את הנוהג הזה, פשוט לגרום להסחת דעת כשהוא עושה זאת.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תוספת'
תוספת
29/04/2007 | 13:45
10
להרגיעך, אוסיף שאין לראות בכסיסת ציפורניים בהכרח רמז לקשיים רגשיים כלשהם (כגון מתח)
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'סמכות הורית'
סמכות הורית
16/04/2007 | 23:16
1
33
שלום דפנה ותודה מראש.
בני בן כמעט חמש. ילד דעתני, נבון ואנרגטי.
יש לנו לא מעט ויכוחים בעיקר בנושאים של תזמון. אני צריכה לקרוא לו למקלחת לפחות 5-10 פעמים עד שהוא טורח להגיב- וגם אז הוא מגיב לאחר שאני משתמשת באיום כלשהו. כנ"ל לגבי ארוחות, יציאה מהבית (לגן, או לכל מקום אחר כולל למקומות בילוי שהוא מעוניין בהם). אני מוצאת את עצמי משתמשת באיומים לעיתים קרובות מדי. הוא גם נוהג לא לענות. אני מדברת, שואלת... והוא פשוט מתעלם... לא עונה. לא מועילות כל השיחות שאנו עושים בנושא תקשורת. ניסיתי להסביר לו כמה זה לא נעים לי, הדגמתי לו - כשהוא פנה אלי לא עניתי מייד (והוא אכן כעס..), ניסיתי להגיע אתו לסכום שבמידה והוא עסוק באותו רגע במשהו אחר- שיאמר לי שהוא יתפנה עוד מעט לשמוע. הוא קיבל את בקשתי, זה פעל באותו רגע. חמש דקות לאחר מכן הוא כמובן שכח והמשיך ב"שמיעה הסלקטיבית" שלו.
לעיתים כשהוא מגיע למצבים שהוא מאוד כועס/מתוסכל הוא משתמש באלימות כלפי. אני רוצה לציין שבני ילד ממש לא אלים. להפך, בכל מסגרות החינוך שהיה בהן, תמיד דווח על ילד מאוד נח נעים חברותי וממש לא אלים או תוקפני. מכאן אני מסיקה- שיש משהו בתקשורת ביננו שגורם לו כעס/עלבון/תסכול גדולים.
אינני יודעת איך לשנות את דפוס התקשורת הזה ולהוביל למשהו טוב יותר- בלי לוותר על הצבת הגבולות הנדרשת. (לבני יש אבא שבא לביקורים- אולם הוא "החבר הנחמד" שמשחק, משתולל ומשאיר לי את כל מטלת החינוך והמשמעת).
אודה מאוד להתייחסותך, עצות, רעיונות.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תוכי שלום,'
תוכי שלום,
29/04/2007 | 14:28
29
אני מתרשמת שאת מתמודדת עם קשיים רבים, רובם סביב בעיית הסמכות ההורית שלך ואני חושבת שהדבר הנכון הוא להמליץ לך לפנות לייעוץ עם גורם מקצועי מתאים על מנת לעזור לך לשקם ולבסס את נושא הסמכות, הגבולות והמשמעת של ילדך. אני מתרשמת ששניכם זקוקים לשיפור האווירה בבית.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'האתר של דפנה תייר www.daphnatayar.co.il'
האתר של דפנה תייר www.daphnatayar.co.il
16/04/2007 | 23:33
1
17
שלום לכולן,
אני מאוד שמחה ואף נרגשת לקראת ההתארחות בפורום שלכן.
אני מזמינה אתכן להכיר אותי ואת עבודתי- אשמח אם תבקרו באתר שלי:
www.daphnatayar.co.il
בברכת להתראות בקרוב,
דפנה תייר.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'דפנה שלום'
דפנה שלום
17/04/2007 | 07:34
3
27
שאלתי הראשונה היא: איך אפשר לגמול ילד כבן 4+4חודשים ממציצת אצבע. בני הוא ילד חכם אשר מבין את ההשלכות של מציצת אצבע בעיות השיניים שזה גורם ואפילו אומר לילדים אחרים שזה לא יפה ושזה תינוקי אבל בעצמו לא מוציא את האצבע מהפה.
לאחרונה חשבתי להתחיל להיות קצת יותר תוקפנית מרק להעיר לו על האצבע ולומר שאם לא יפסיק הכניס לו לפה משהו לא טעים או חריף. מה דעתך בנושא והאם כדאי לעשות זאת?

שאלה שניה היא הכוכב הוא דו צדדי כאשר צד שמאל הוא מעט יותר דומיננטי עד לפני מספר ימים הילד לא רצה ולא אהב לצייר בכלל ורק אחרי שאני הפכתי קצת יותר לא נלחצת לעניו זאת אומרת אמרתי לו אם אתה לא יודע אז לא צריך וכאלה הוא התחיל פתאום כל יום לרצות לצייר כששאלתי אותו למה לא ציירת עד היום ותראה אתה מצייר יפה ואתה יודע לצייר הוא אמר שהוא לא מצייר יפה וכולם מציירים יותר יפה ולכן הוא לא רוצה כי הוא לא הכי טוב בזה כמו בפאזלים שאותם הוא מעדיף. איך אפשר לגרום לילד להבין שלא בכל דבר הוא צריך להיות הכי טוב והכי חשוב איך לגרום לו להבין שבחיים צריך לעשות דברים גם שלא אוהבים לעשות אותם ובכלל האם אני מפספסת משהו לגבי האי רצון שלו לצייר?
תודה
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום כוכבית,'
שלום כוכבית,
29/04/2007 | 13:58
2
18
לפני הכל, אם יורשה לי, אני מציעה שכהורים נשתדל שאף פעם לא נהיה תוקפניים כלפי הילדים שלנו. כן כדאי להיות תקיפים כשצריך. ואני בטוחה שההבדל בין שני המושגים ברור.

לגופו של עניין, קצת כמו תשובתי לעניין כסיסת הציפורניים, היכולות שלנו פה מוגבלות. אני חושבת שעשית כמיטב יכולתך להסביר, ואני לא לגמרי בטוחה שכדאי לנקוט בשיטות הנוספות שחשבת עליהן. שימי לב לא להיות ביקורתית מדי כלפי המנהג של הילד באופן כזה שבסופו של דבר יפגע בדימוי העצמי שלו.
אני משערת שעם השנים, ההתבגרות והמסרים החברתיים שהוא יקבל מסביבתו, תתעורר בו המוטיבציה הפנימית הדרושה על מנת להפסיק את ההרגל.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'לשאלתך השניה'
לשאלתך השניה
29/04/2007 | 14:04
1
14
הייתי מתחילה במקרה הזה  באמת מהמשפט האחרון שלך : כדי להיות בטוחה שאינך מפספסת משהו, ראשית בקשי את חוות דעתה של הגננת כיצד היא מתרשמת, ושנית שקלי אפשרות לפנות למרפאה בעיסוק על מנת לשלול אפשרות לקושי מוטורי כלשהו. זאת משום שהרבה פעמים ילדים נמנעים או 'לא אוהבים' לעשות דברים שהם מתקשים בהם.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'נבדק גם ע"י רופא הילידם שלו וגם הגננת'
נבדק גם ע"י רופא הילידם שלו וגם הגננת
29/04/2007 | 14:12
6
וגם ריפוי בעיסוק ולא אין שום בעיה
הדבר היחיד שהוא מעלה זה שהילדים האחרים מציירים יותר יפה ממנו והוא לא הכי טוב כמו בפאזלים אז הוא לא רוצה
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'לדפנה-ילד בן 4.5 עם טיטול'
לדפנה-ילד בן 4.5 עם טיטול
17/04/2007 | 07:46
23
שלום  יש לי  ילד בן 4.5  (ילד בן שנתיים ותינוק בן שבועיים)  שיודע כבר לקרוא  ואין בעיות  מיוחדות איתו למעט זה שכל היום הוא הולך עם תחתונים אבל כאשר  יש לו קקי  הוא מבקש טיטול . בגן הוא מתאפק  ולא עושה פיפי או קקי. כאשר  הוא יוצא מהגן  הוא נעמד ליד העץ ועושה  פיפי .הלכנו איתו  לפסכולגית היינו  אצלה 6 מפגשים  ולא יצא כלום!!!!!!!!!!  ניסינו  מתנות,פרסים, מדבקות בשירותים אבל זה לא עוזר.  כיום  אנחנו כבר  לא לוחצים  כלומר הוא מבקש טיטול  אז  אנחנו נותנים( מנסים להראות לו  שאין עליו לחץ)  מה עושים????????????או האם  יש לך  טל של  מישהיא (או את) שיודעים  לטפל  בנושא
תודה רבה מראש
דרך אגב כאשר אני מושיב  את הילד בן השנתיים  על הסיר אז הוא מבקש גם  לשבת שמה ועושה רק פיפי  
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-' נא לא להוסיף שאלות חדשות '
נא לא להוסיף שאלות חדשות
17/04/2007 | 10:23
1
10
האירוח יתחיל בעוד מספר דקות
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'סורי, נועה, לא ראיתי..'
סורי, נועה, לא ראיתי..
17/04/2007 | 10:37
9
לצפיה ב-'גמילה מחיתולים'
גמילה מחיתולים
17/04/2007 | 10:36
2
35
שלום דפנה, ותודה על נכונותך לשתף אותנו בידע ובנסיון שלך.
בתי בת שנתיים וחודשיים, ואני רוצה להתחיל בתהליך גמילה מחיתולים.
אשמח לקבל טיפים מיוחדים שכדאי לדעת, לפני שמתחילים בתהליך.
תודה.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'עוד שאלה חשובה - גזירת ציפורניים'
עוד שאלה חשובה - גזירת ציפורניים
18/04/2007 | 21:34
14
אני מאוד מקווה שדפנה תספיק לענות עליה ביום ראשון:
הבת שלי (שנתיים וחודשיים) לא נותנת לי בשום פנים ואופן לגזור לה ציפורניים, לא בידיים ולא ברגליים.
כל נסיון כזה כרוך בצרחות, בכיות והתפתלויות, שלא מאפשרות להצליח. כשהיתה ממש קטנטונת גזרתי לה כשישנה בעגלה בעת טיולים בחוץ. עכשיו גם מתוך שינה אי אפשר להתקרב אליה עם מספריים. כל נסיונותי להראות לה איך אמא גוזרת לעצמה וההסברים שזה לא כואב - לא משפיעים כלל. עד עכשיו עזר לי הצוות בפעוטון במשימה הקשה הזו (גם שם היתה התנגדות רצינית מצידה, אבל הצליחו). זה לא יכול להימשך כך. מה עושים???
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'שלום טלי,'
שלום טלי,
29/04/2007 | 14:11
45
אני שמחה לשמוע שהחלטת שהגיע הזמן לגמול מחיתולים. כפי שכבר אמרתי, אני בעד גמילה מוקדמת, אפילו מגיל שנה וחצי.
הטיפ העיקרי שאני יכולה לתת לך בנושא של גמילה מחיתולים, הוא להבין שזהו תהליך חינוכי שבאחריותך. את קובעת מתי הוא מתחיל ואיך הוא יתנהל, ואת מובילה אותו עד לסיומו המוצלח. כמובן שכל זה נעשה ברגישות לילדה אך גם בבטחון בתפקידך ובחובתך ללמד את הילדה את נורמות ההתנהגות המקובלות בחברה שלנו.
הילדה מצפה וזקוקה לחוות אותך בטוחה בעצמך, ברורה, עקבית, ומגוייסת לקראת המטרה.

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'סיכום זמני של האירוח'
סיכום זמני של האירוח
17/04/2007 | 13:05
7
53
נהניתי מאוד להתארח אצלכן, תודה על השאלות המעניינות שמראות נכונות לשמוע וללמוד.
אני מתנצלת שלא היה לנו זמן לענות על כל השאלות כרגע, אבל אני אשמח לענות על השאלות שנותרו ללא מענה, בפעם הבאה שאתארח כאן, ביום ראשון ה 22 לחודש.

בינתיים, ברצוני להפנות אתכן למאמרים באתר שלי שנוגעים באותם נושאים שמעסיקים אתכן.

לגבי הסדנאות - אני תמיד פתוחה לצרכים שעולים מן השטח, אם זה קבוצה ואם זו סדנה קצרת מועד. לבירור ספציפי יותר אני מציעה לפנות אלי ישירות דרך האתר. אני אהיה מוכנה לשקול בחיוב אם תהיה בקשה לפתיחת קבוצה לנשות הפורום.

יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'המון תודה על הזמן והתשובות! '
המון תודה על הזמן והתשובות!
17/04/2007 | 13:09
2
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
17/04/2007 | 13:20
ותודה גם לקטנוע שאירגנה את הארוח של דפנה, והשקיע בו הרבה מזמנה
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'נמתין בסבלנות להמשך '
נמתין בסבלנות להמשך
17/04/2007 | 13:29
3
תודה לך על הרצון הטוב ולקטנועות על הארגון
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/04/2007 | 13:37
1
ותודה לקטנוע על הארגון.
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-' תוספת לסיכום'
תוספת לסיכום
17/04/2007 | 13:46
2
14
קודם כל - דפנה, תודה רבה על האירוח ועל הנכונות לתת מזמנך על מנת לענות לשאלות כאן בפורום

לצערנו, לא התאפשר לענות על כל התשובות היום, ולכן קבענו מועד נוסף (יום ראשון הבא ה-22 בחודש)  שבו דפנה תמשיך לענות לשאלות שעוד לא נענו.

מצרפת לינק למאמרים באתר של דפנה, שיכולים לתת עוד מענה לשאלות שעלו כאן.

כמו כן, אם יהיה עניין בקרב חברות הפורום, ניתן יהיה לארגן הרצאה/סדנה על נושא מסויים שמעניין (למשל, סמכות הורית, שינה, וכדומה). אני אשמח לעזור לארגן סדנה כזאת, ובינתיים נותנת לינק שמאפשר לראות מה יש בסדנה כזאת. אמנם זו דוגמה לסדנה לגן ילדים אבל אפשר לארגן דבר דומה גם עבורנו.
http://www.daphnatayar.co.il/Kindergarden.html

כמובן שניתן גם לברר עם דפנה באופן אישי לגבי קבוצות, או לנסות ולארגן קבוצה משלנו. גם כאן, אם יש עניין, אני מוכנה לעזור ולארגן. לגבי הקבוצות הנה קצת מידע: http://www.daphnatayar.co.il/Toddlers.html
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'תודה רבה רבה לדפנה תייר'
תודה רבה רבה לדפנה תייר
29/04/2007 | 15:23
9
לצפיה ב-'אפשר להוסיף עוד שאלה?'
אפשר להוסיף עוד שאלה?
29/04/2007 | 09:36
2
28
איך מרגילים לשתיה?

הגדולה בת רבע לשלוש, שותה ממש ממש מעט במשך היום. בד"כ אחה"צ מבקשת ומקבלת שוקו שאני מכינה לה מחלב עם שוקולית, ומוסיפה גם קצת מים כדי להכניס את הנוזלים האלה לגופה.
לפני השינה שותה בקבוק (ובד"כ שניים. סה"כ כמעט 400 מ"ל) שיש בו שליש מים ושני שליש חלב פרה.

הקטנה בת 8 חודשים. התחלנו עם מוצקים לפני כחודשיים, וגם היא מסרבת לשתות מים.


איך "מלמדים" ילדים לשתות מים? האם יהיה נכון (לגבי הקטנה) להוסיף טעמים כדוגמת נענע או לואיזה למים?
האם, לדעתך, הגבלת השוקו והבקבוק מהגדולה יגרום לה להתחיל לשתות יותר מים? ואם כן - איך אני "גומלת" אותה מההרגלים האלה?
אני די בלחץ לקראת הקיץ החם הבא עלינו לטובה - לא רוצה שיתייבשו (וחוששת ממצב של וירוסי הקאות/שילשולים בהם אין לי ממש במה להשקות את הגדולה,( שלא נצטרך))
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'מכיוון שהארוח ניגמר'
מכיוון שהארוח ניגמר
29/04/2007 | 21:57
20
רציתי לתת לך רעיון עם קסם.
שוחד ( או גמול חיובי בלשון נקיה).
אם היא עומדת שמשימה של לשתות מיים ביום X פעמים (תעמידי משימה קלה) אז היא מקבלת מתנה בסוף היום, או ממתק או משהו אחר שהיא מאוד אוהבת.
וככה במשל כמה ימים אולי אפילו שבועיים וזה הופך להרגל.
עובד מעולה עם הילדונת בערך מהגיל של קסם.

לגבי הקטנה אין לי תובנות חוץ מלנסות שוב ושוב ושוב. הטעם שלהם משתנה בגיל הזה כל הזמן ויתכן שהיא תשנה את דעתה בקרוב
יחידניות מבחירה-המשפחה >>
לצפיה ב-'יש לי בשבילך תשובה 'לא רשמית''
יש לי בשבילך תשובה 'לא רשמית'
29/04/2007 | 22:43
32
אבל היא לא שונה מהותית מהרעיונות שנתנו לך כבר פעם.

בכל אופן, עם הקטנה, לא להתחיל עם מיצים וכו', אלא להתעקש על מים. אם היא לא מסכימה מבקבוק, אפשר לנסות לתת לה מבקבוק שיש לו צורה אחרת, או מכוס פטנט. לפעמים זה עוזר. דוגמה אישית גם עוזרת. תנסי בכל שעה לשתות מים (זה גם טוב עבורך) ותגידי להן בקול שאת צמאה לכן את שותה מים, ושמים זה טעים וכדומה.

עם קצת סבלנות זה יצליח.

לגבי השילשולים/הקאות והתייבשות - דווקא אז מומלץ לתת קרטיב או שלוקים, או לחילופין תה עם קצת סוכר כדי להחזיר קצת אנרגיה לגוף. או לחילופין - נוזלים מיוחדים שמיועדים למצבים אלה ומונעים התייבשות.


יחידניות מבחירה-המשפחה >>

מנהל/ת הפורום

אודות:
את/ה מוביל/ה בתחומך? אנו מזמינים למשרדינו בימים אלו בעלי מקצוע המתאימים לנהל פורום מקצועי באשכול המומחים של אתר הקהילות המוביל תפוז אנשים. מנהל/ת פ
עוד...

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ