תרגילים באימפרוביזציה.

saritkm

New member
תרגילים באימפרוביזציה.

אני לא חושבת שיש יותר מדי מה לפרט.. פשוט הצד היותר חלש שלי הוא האילתור. יש לי יותר מדי דברים להגיד ואני לא מצליחה לבטא אותם במהירות שהקצב הבימתי דורש ואני נטקעת עם המשפטים או מתקשה לנסח את עצמי כשאני חושבת כבר על המשפטים הבאים, ולבסוף יוצא שלא אמרתי שום דבר ואחרי זה אני דופקת את הראש בקיר כשאני חושבת על הפנינים שיכלתי להוציא. בקיצור, מישהו פה התמודד עם הבעייה הזאת? אולי אני פשוט לא מתאימה וכדאי לי לוותר ולא להתאמץ לנסות לעבוד על זה. יש אנשים שאין להם את זה וזהו.
 

F a l k o r

New member
כמה קל לוותר

אימפרוביזציה משתפרת מאוד עם כל תרגול שלה. נשמע שאת מנסה לחשוב תוך כדי האלתור- תוך כדי שהייה על הבמה באמצע תרגיל. זה תמיד הורס אימפרו'. ה"טריק" הוא למעשה לא לתכנן אלא לתרגל המון פעמים, והזרימה עם הסיטואציה באה מעצמה בסוף. יש כאלו שזה יבוא להם מהר יותר, או לאט יותר, אבל עם גישה נכונה זה בטוח ישתפר... בהצלחה!
 

saritkm

New member
אני יודעת שהכל עניין של תרגול

לא חשבתי באמת לוותר, רשמתי פה הודעה בשביל שאולי למישהו פה יש עצות בשבילי לתרגול, מכאן הכותרת 'תרגילים באימפרוביזציה' [מילה נוראית לכתיבה], וחשבתי לשאול אם אתם מכירים אנשים שהיה להם קשה בקטע הזה והשתפרו.
 
לכולנו קשה

זאת טכניקה שמפתחים. אם את מעוניינת להשתפר את צריכה פרטנרים לעבוד איתם, כי מדובר פה בדינמיקה בין שחקנים.
 

saritkm

New member
לאו דווקא.

לא יצא לך לעמוד בסיטואציה של מונולוג מאולתר או משהו בסגנון? פשוט להציג משהו, לא חייבים פה דו שיח, להיפך, עם דו שיח אין לי בעייה.
 
האילתור

נרכש כאשר את מנסה שוב ושוב בכל מיני סיטואציות. מנסיוני בבימוי והדרכת שחקנים, קשה לתרגל כאשר אתה משחק לבד, אלא אם כן יש לך מורה/ מנחה/ במאי. כמו כן, חלק מהטכניקה באימפרו היא לעבוד עם השותפים, לעזור ולחזק כדי להצמיח את הסצנה. לכן, הכי טוב לדעתי הוא ליצור קבוצת עבודה כלשהי, שבה תוכלו לתרגל ביחד.
 

saritkm

New member
גם אני מזל מאזניים.

ויש רגעים שאני מקללת על זה. :S
 
גם אני!! למרות שזה בין המזלות../images/Emo77.gif

היותר יפים...... מעצבן שאני אפעם לא יודעת מה להחליט!!!
 

פרם שי

New member
ואני תאומים, וגם לי קשה

אבל קשה לי כשהאלתור מתוכנן ומתוזמן - כלומר כשמבקשים לאלתר. כאשר זה לא מתבקש, אני מצוין באילתור. כנראה הלחץ..
 

darkDork

New member
זה החלק האהוב עלי בשעורי תיאטרון

הממ אין לי הרבה עצות אבל בעקרון כמו שאמרו פה לפניי, על תעשי את רוב החשיבה תוך כדי. אני בדר"כ חושבת על איזשהו רעיון קטן לפני שאני מתחילה את הקטע ופשוט זורמת עם זה. אם את עם פרטנר נסו אולי להציג רעיון קטן אחד לשני כמה שניות לפני ההתחלה ופשוט תעקבו אחד אחרי השני. בכל מקרה תנסי ממש להכנס לזה, תחשבי כמו שהיית חושבת ביום-יום כאילו את ממש בעצמך הדמות, ולא כותבת לעצמך מה להגיד אלא מרגישה את זה.
 

miki4241

New member
מכירה את הבעיה מקרוב

ואני יכולה רק להגיד לך שאת חושבת יותר מדי, זאת הבעיה היחידה, אחד הדברים הראשונים שצריכים ללמוד זה לחיות את הרגע ולא לחשוב מה המשפט הבא שאת אמורה לומר, לדוגמה, אם את רואה שכוס נופלת בדרך כלל יש אינסטינקט לנסות לתפוס אותה לפני שהיא מגיעה לריצפה, את האינסטינקט הזה את לא חושבת עליו רגע לפני הוא פשוט בא, ועוד טיפ קטן תנסי לדבר כמה שפחות, הרבה מוציאים את רוב האנרגיה שלהם על דיבורים במקום על כוונות ומטרות, תחשבי מה עשה צפלין בלי להוציא מילה מהפה - אז לא לשתוק לגמרי אבל לפעמים מילה אחת שווה יותר ממונולוג של עשר דקות
 
כמה דברים

מה שאת נתקלת בו הוא הצנזור הפנימי שלך שמבטל את ההצעות האינסופיות שהמח שלך מציע. לכן כשאין התחייבות, אין במה ולכן אין סכנה של כשלון - הכל זורם. ופתאום כשצריך להביא משהוא על במה הכל נסתם. הדרך להתחיל ולהשתפר באימפרו היא להיות מודע לצנזור ולכבות אותו. ללכת על הדבר הראשון שבא לראש, וללכת עליו בגדול. לא לנסות לעניין - אלא לנסות להיות הכי משעמם ופשוט שאפשר. לא לפחד מה יקרה או שזה לא מספיק מעניין. להפך! המעניין ביותר הוא הפשוט והמובן מאליו. וזה הדבר הקשה ביותר להבין ולהפנים כשמאלתרים! תרגיל לפגישת הצנזור פנים אל פנים: אמרי בקול רם רשימת מילים. כלומר מילה (לא משנה מה, מה שבא לראש) ואחריה עוד מילה ועוד מילה ועוד ועוד. בתוך כמה מילים - תתקעי. והרי את מכירה מאות מילים. נסי לבדוק מה היא המילה שלא אמרת ושגרמה לך להתקע (כי ברגע שחוסמים רעיון אחד - נתקעים ומתחילים לחסום עוד אחד ועוד אחד והכל נפסל בראש בתור 'לא מספיק טוב' 'לא מספיק מעניין'.) ואז חזרי על התרגיל שוב ושוב כל פעם שימי לב מה היא המילה שנתקעת בה ולמה לדעתך פסלת אותה? אם תאמרי לי אותן (או כל מי שקורא את ההודעה הארוכה ארוכה הזאת, סליחה על זה, אגב), אדריך אותך הלאה... זה הצנזורה הפנימית שלנו. כל אחד פוסל דברים אחרים ויש גם משותף. נסו (את ופרטנרייך) לעשות סצינות פשוטות מאד ומשעממות. אל תנסו להיות מיוחדים. אל תעניינו - תתעניינו. איש נכנס לחנות, קונה משהוא ויוצא. פשוט, משעמם, ובלי לשחק. תראו מה יקרה. ובעניין הגוף - נסו להתייחס לחלל. תעשו פעולה פשוטה שקוראת בחלל. אם זאת חנות תסתכלו על מוצר. לא על 100 מוצרים. רק על אחד. ברצינות ובאמת. אם זה משרד - תעשו קפה. לאט! בזמן אמיתי! פשוט ומשעמם. ככה מביסים את הצנזור. יש ספר מעולה!!!! התנ"כ של המאלתרים - IMPRO - improvization and the theatre של קית' גונסטון. אין להשיג אותו בארץ. ולא בעברית אבל אפשר להשיג אותו באינטרנט. אני קניתי אותו באמזון. האנגלית שלו מאד מאד פשוטה. הוא חביב ומתקשר ופשוט מדהים. שווה שווה שווה!!! ושוב מצטער על ההודעה הארוכה...
 
וברוח הדברים:

אתר מעולה המכיל המון מידע על אימפרו וכולל הרבה תרגילים ומשחקים: http://humanpingpongball.com/
 

saritkm

New member
תודה על התשובה המושקעת

אין לך מה להתנצל על האורך- כמה שיותר הרי זה משובח :] ניסיתי לעשות את התרגיל שהצעת ונתקעתי בשלב מאוד מוקדם. מה שקורה זה שאני חושבת על מילה ומתחילה לזרוק מילים שקשורות לאותה מילה ולא מתקדמת באסיטואציות. למשל למילה מכונית- דלק מוסך טיול הגה כסא. זה מה שיוצא. וכל המילים האלו מתקשרות למילה מכונית, אני לא מצליחה להמשיך ולחשוב על אסיטואציה לדלק אחרי המכונית, אני עוד במכונית. אגב בכתיבה יותר קל לי, אני מתארת לעצמי שזה כי זה טיפה פחות לחוץ בזמן כי עד שאני כותבת את המילה יש לי חצי שנייה יותר לחשוב על הדברים, כשאני אומרת את המילים בקול רם הן מתחלפות במהירות האור ואני מתבלבלת.
 
למעלה