elybikoret
New member
747גן הדובדבנים-ביקורת-צ'כוב-החאן הירושלמי
747גן הדובדבנים-ביקורת-צ'כוב-החאן הירושלמי747 צילומים-אלי ליאון אנטון צ'כוב סופר ומחזאי רוסי שהיה גם רופא נפטר משחפת בגיל צעיר ביותר.בן 44 היה במותו. במשך חייו הספיק לכתוב סיפורים קצרים רבים וכן 5 מחזות ביניהם השחף,איבנוב,שלוש אחיות וגן הדובדבנים שהוצגו אצלנו בזמן האחרון וחלקם מוצגים עדיין. גן הדובדבנים הנו המחזה האחרון שלו ותקופה קצרה לאחר שנכתב נפטר המחזאי. מחזותיו כולם נכתבו בסגנון הריאליסטי ואפשר לשייך אותם לכל זמן ומקום.המחזה מציג את מפלת האריסטוקרטיה שקיעתה והזילזול והיחס שלה אל המשרתים ואל המעמד הנחות. המחזה מתאר בני משפחה שלא רואים את הנולד, חיים בנוסטלגיה לעבר,לא יכולים להשלים עם המציאות החדשה ומאבדים את עולמם. זאת משפחה אריסטוקרטית שפיזרה את הונה ועומדת בפני פשיטת רגל.סוחר ידיד המשפחה שהוריו עבדו בה שהתעשר מציע לעקור את גן הדובדבנים כדי לשמור על האחוזה. מלאת נוסטלגיה המשפחה אינה רואה את המציאות והאחוזה נמכרת כאשר הקונה הוא הסוחר בעצמו. ראוי לציין את ההבדל בין השקפת עולמם של הדורות השונים. בעוד עבור הדור הישן המעמד חשוב,עבור הדור הצעיר אין הבדל לאיזה מעמד הוא שייך וערבוב בין המעמדות אינו מפריע לו. הסטודנט הצעיר הוא המהפכן,המבוגר הוא הארכאי,החי בעבר ואינו יכול להסתגל לשינוי. עבור הדור הישן הגן הוא הכבוד,הגאווה,הוא הדבר היצוגי.עבור הצעיר זהו גן שנבנה על גבם של הפועלים, של העמלים עבור הפרזיטים,הבטלנים דהינו האריסטוקרטים או הגן הוא מקור לרווחים. לא כל אחד אוהב את צ'כוב.לא כל אחד נהנה לראות את מחזותיו בהן העלילה אינה מתקדמת.הכל מתנהל לאט לאט ללא מתח,ללא אירועים מיוחדים ומרעישים.הכל שלוו ,הכל איטי. ההפקה שהעלה מיכאל גורביץ בחאן הירושלמי שונה. אמנם כל האלמנטים הנ"ל קיימים גם בהפקה זו כי זה צ'כוב, אך ההצגה כפי שבויימה זורמת וכל המתואר אינו מורגש,אינו מפריע להנות ממנה להפך זה מוסיף לה יופי וענין. זאת הפקה מבריקה,נקיה.תפאורה מקסימה שעיצבה סבטלנה ברגר שמשתמשת בתמונות מוקרנות נהדרות כרקע.התלבושות-יהודית אהרון נהדרות והמשחק של צוות השחקנים הגדול משובח.את המוסיקה בנימה הרוסית ערך רועי ירקוני ואת התאורה הבהירה ומלאת האור עיצב רוני כהן. על התנועה היתה אחראית מרינה בלטוב. כל המרכיבים הללו עושים את ההצגה לפנינה,לאחת ההצגות הטובות והיפות של מחזה מאת צ'כוב שהוצג בארץ לאחרונה. לאורה ריבלין בעלת הגן והבית שהיתה במרכז ההצגה ,טבעית ביותר,מקסימה .מצד אחד היא מתרפקת על העבר ומצד שני רוצה להשתנות,להיות מציאותית אך זה אינו בשליטתה.היא היתה אפתית ,נדיבה,פוחדת.חייה בשמיים ולא רואה מה שמתרחש לנגד עיניה על האדמה. עיצבה את הדמות בדיקנות,בפרטי פרטים בתנועה,בקול,בפניה ואיבריה.היתה בעלת לב זהב מתחשבת באחרים ואינה מחזיקה ממעמדה. יוסי עיני נהדר בתפקידו.הוא "המוז'יק" הפועל שהתעשר.הוא זה שקנה והשתלט על האחוזה. יש לו סנטימנטים וזיכרונות ממנה, אם כי גרועים, אך הוא מציאותי והמציאות חזקה יותר מהסנטימנט. הוא מגלם את אחד התפקידים שמתפתח בהצגה.חל בו שינוי שלא כשאר הדמויות שנשארו קפואות ולא חלה בהן כל התפתחות ולא שינו את הרגלם. ארז שפריר כאחיה של בעלת הבית רך,תמים שלא התבגר מספיק.הוא זקוק לעזרה שמקבל אותה ממשרתו הקשיש .הוא המיצג את המעמד המתפורר שהתנוון שסופו קרב או הגיע. ויטלי פרידלנד הוא הסטודנט- דור הקידמה,האידאליסט שאינו מוכן להתקשר בנשואין ומסתפק רק באהבה. בכל המחזה אין נשואין.אין קשר מחייב .יש אהבה אך מרוב שמתבישים היא אינה מביאה לדבר. אין עתיד יש עבר. אבי פניני חוזר בהצגה זו לתיאטרון שהיה ממיסדיו. הוא מציג מה סופה של נאמנות למעמד הגבוה שאינו מעריך אותה ולראיה הוא- המשרת ששירת את המשפחה בנאמנות שנים כה רבות נשכח בבית הנעול כאשר כולם עזבו. השתתפו עוד בהצגה בתפקידים שונים שמרית לוסטיג,אורית גל,אריה צ'רנר,פלורנס בלוך,ניר רון,נילי רוגל,לירון ברנס,ואריה צ'רנר. משחק כולם היה מרשים ,טוב מאוד וכולם השלימו אחד את השני. תרגמה את המחזה תרגום מצויין רבקה משולח. לראות או לא לראות:הצגה מקסימה,חובה לכל אוהב תיאטרון וצ'כוב והנאה מקסימלית לכולם. נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 09/12/2010 08:14 תמונות אפשר לראות באתריELYBIKORET.022.CO.IL אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי בזמן האחרון והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות ,חיבורים שכתב פרופ' יוסי גמזו וחומר אחר הכתובת ELYBIKORET.022.CO.il
747גן הדובדבנים-ביקורת-צ'כוב-החאן הירושלמי747 צילומים-אלי ליאון אנטון צ'כוב סופר ומחזאי רוסי שהיה גם רופא נפטר משחפת בגיל צעיר ביותר.בן 44 היה במותו. במשך חייו הספיק לכתוב סיפורים קצרים רבים וכן 5 מחזות ביניהם השחף,איבנוב,שלוש אחיות וגן הדובדבנים שהוצגו אצלנו בזמן האחרון וחלקם מוצגים עדיין. גן הדובדבנים הנו המחזה האחרון שלו ותקופה קצרה לאחר שנכתב נפטר המחזאי. מחזותיו כולם נכתבו בסגנון הריאליסטי ואפשר לשייך אותם לכל זמן ומקום.המחזה מציג את מפלת האריסטוקרטיה שקיעתה והזילזול והיחס שלה אל המשרתים ואל המעמד הנחות. המחזה מתאר בני משפחה שלא רואים את הנולד, חיים בנוסטלגיה לעבר,לא יכולים להשלים עם המציאות החדשה ומאבדים את עולמם. זאת משפחה אריסטוקרטית שפיזרה את הונה ועומדת בפני פשיטת רגל.סוחר ידיד המשפחה שהוריו עבדו בה שהתעשר מציע לעקור את גן הדובדבנים כדי לשמור על האחוזה. מלאת נוסטלגיה המשפחה אינה רואה את המציאות והאחוזה נמכרת כאשר הקונה הוא הסוחר בעצמו. ראוי לציין את ההבדל בין השקפת עולמם של הדורות השונים. בעוד עבור הדור הישן המעמד חשוב,עבור הדור הצעיר אין הבדל לאיזה מעמד הוא שייך וערבוב בין המעמדות אינו מפריע לו. הסטודנט הצעיר הוא המהפכן,המבוגר הוא הארכאי,החי בעבר ואינו יכול להסתגל לשינוי. עבור הדור הישן הגן הוא הכבוד,הגאווה,הוא הדבר היצוגי.עבור הצעיר זהו גן שנבנה על גבם של הפועלים, של העמלים עבור הפרזיטים,הבטלנים דהינו האריסטוקרטים או הגן הוא מקור לרווחים. לא כל אחד אוהב את צ'כוב.לא כל אחד נהנה לראות את מחזותיו בהן העלילה אינה מתקדמת.הכל מתנהל לאט לאט ללא מתח,ללא אירועים מיוחדים ומרעישים.הכל שלוו ,הכל איטי. ההפקה שהעלה מיכאל גורביץ בחאן הירושלמי שונה. אמנם כל האלמנטים הנ"ל קיימים גם בהפקה זו כי זה צ'כוב, אך ההצגה כפי שבויימה זורמת וכל המתואר אינו מורגש,אינו מפריע להנות ממנה להפך זה מוסיף לה יופי וענין. זאת הפקה מבריקה,נקיה.תפאורה מקסימה שעיצבה סבטלנה ברגר שמשתמשת בתמונות מוקרנות נהדרות כרקע.התלבושות-יהודית אהרון נהדרות והמשחק של צוות השחקנים הגדול משובח.את המוסיקה בנימה הרוסית ערך רועי ירקוני ואת התאורה הבהירה ומלאת האור עיצב רוני כהן. על התנועה היתה אחראית מרינה בלטוב. כל המרכיבים הללו עושים את ההצגה לפנינה,לאחת ההצגות הטובות והיפות של מחזה מאת צ'כוב שהוצג בארץ לאחרונה. לאורה ריבלין בעלת הגן והבית שהיתה במרכז ההצגה ,טבעית ביותר,מקסימה .מצד אחד היא מתרפקת על העבר ומצד שני רוצה להשתנות,להיות מציאותית אך זה אינו בשליטתה.היא היתה אפתית ,נדיבה,פוחדת.חייה בשמיים ולא רואה מה שמתרחש לנגד עיניה על האדמה. עיצבה את הדמות בדיקנות,בפרטי פרטים בתנועה,בקול,בפניה ואיבריה.היתה בעלת לב זהב מתחשבת באחרים ואינה מחזיקה ממעמדה. יוסי עיני נהדר בתפקידו.הוא "המוז'יק" הפועל שהתעשר.הוא זה שקנה והשתלט על האחוזה. יש לו סנטימנטים וזיכרונות ממנה, אם כי גרועים, אך הוא מציאותי והמציאות חזקה יותר מהסנטימנט. הוא מגלם את אחד התפקידים שמתפתח בהצגה.חל בו שינוי שלא כשאר הדמויות שנשארו קפואות ולא חלה בהן כל התפתחות ולא שינו את הרגלם. ארז שפריר כאחיה של בעלת הבית רך,תמים שלא התבגר מספיק.הוא זקוק לעזרה שמקבל אותה ממשרתו הקשיש .הוא המיצג את המעמד המתפורר שהתנוון שסופו קרב או הגיע. ויטלי פרידלנד הוא הסטודנט- דור הקידמה,האידאליסט שאינו מוכן להתקשר בנשואין ומסתפק רק באהבה. בכל המחזה אין נשואין.אין קשר מחייב .יש אהבה אך מרוב שמתבישים היא אינה מביאה לדבר. אין עתיד יש עבר. אבי פניני חוזר בהצגה זו לתיאטרון שהיה ממיסדיו. הוא מציג מה סופה של נאמנות למעמד הגבוה שאינו מעריך אותה ולראיה הוא- המשרת ששירת את המשפחה בנאמנות שנים כה רבות נשכח בבית הנעול כאשר כולם עזבו. השתתפו עוד בהצגה בתפקידים שונים שמרית לוסטיג,אורית גל,אריה צ'רנר,פלורנס בלוך,ניר רון,נילי רוגל,לירון ברנס,ואריה צ'רנר. משחק כולם היה מרשים ,טוב מאוד וכולם השלימו אחד את השני. תרגמה את המחזה תרגום מצויין רבקה משולח. לראות או לא לראות:הצגה מקסימה,חובה לכל אוהב תיאטרון וצ'כוב והנאה מקסימלית לכולם. נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 09/12/2010 08:14 תמונות אפשר לראות באתריELYBIKORET.022.CO.IL אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי בזמן האחרון והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות ,חיבורים שכתב פרופ' יוסי גמזו וחומר אחר הכתובת ELYBIKORET.022.CO.il