Doctor Who and the Crusaders -1st Dr
כמה דברים על הספר Doctor Who and the Crusaders, ספר המבוסס על הפרק The Crusade, הדוקטור הראשון, עונה 2.
הספר איננו נאמן במלואו למקור, לתסריט. מצחיק לקרוא לתסריט - מקור, ולספר – עיבוד (ספרותי) אבל זה המצב. לא בדקתי את כל ההבדלים ביניהם, הספיק לי לדעת רק שהם שונים. ככל שצללתי יותר לתוך הספרון בן כ-170 עמודים, התעורר אצלי החשד שעיבוד זה לא היה מתאים לילדים, למרות האיורים שמעטרים אותו מבפנים.
ככל הנראה הספר טוב יותר. אל מול ההפי-אנדינג המאפיין את פרקי דוקטור הו, מתאזנים באותה מידה הרוע והאכזריות שהפתיעה אותי.
אחד הדברים הטובים עבורנו, בספר זה, הוא שהוא מתרחש ממש כאן: יפו, רמלה, לוד, עכו. מעין wishful thinking של איחוד בין ישראל לבריטניה. אלא שאין יהודים בסיפור הזה. יש אנגלים וטורקים, ורק ערבי אחד, גנב מקצוען אך מרופט, שגונב את ההצגה לקראת סוף הסיפור. מדובר בתקופת מלחמה קשה בה כמעט כל מקצוע מצדיק הישרדות.
העלילה בקצרה: הטארדיס נוחתת בסביבת יפו, ליד קטטה שהפכה לניסיון חטיפת המלך האנגלי על ידי הטורקים. בעוד הדוקטור, ויקי ואיאן מצליחים להציל אנגלי אחד ולהגיע למלך ריצ'רד, נחטפת ברברה, מתגלגלת בדרך תלאות ומגיעה לידיו של טורקי סדיסט אכזר, אשר אימלל מאות של אנשים וזכה לאויבים רבים. הדוקטור עם ויקי כמעט ואין להם תפקיד בסיפור זה למעט היותם עדים למאורעות היסטוריים. יחד עם זאת, הם עושים זאת בחן, עם לא מעט סכנות ואכזבות, כולל סילוקם מהארמון המלכותי.
יש בספר זה אחווה ברורה מאליה בין האנגלים דאז לאנגלים של ימינו, הקומפניונס של הדוקטור. זה קצת הצחיק אותי, כי הדוקטור וחבורתו כה שונים משני העמים שם, שבקלות יכלו להתפש בעיני האנגלים מהמאה 12, לאויבים גם. אותה אחווה מובנת מאליה בין האנגלים מביאה אותנו לרגע מרגש בו המלך ריצ'רד מעניק אבירות-יפו(Knight of Jaffa) לאיאן.
רציתם רומנטיקה בין איאן לברברה? קיבלתם. ברברה מתוארת כ"האישה שאיאן אהב". אחרי שהוא זוכה בתואר אביר ומנסה לשאת ולתת עם הסולטן, הוא יוצא לדרך להציל אותה. בסוף הספר הוא זוכה לנשיקה על השפתיים מברברה החבולה והפצועה. אבל אין שום דבר מחייב ביניהם מן הסתם, ואיאן, לפחות כמו כל שאר הגברים מתפעל ארוכות מיופיה של ג'ואנה, אחותו של ריצ'רד.
ברברה מתוארת רוב הזמן כ-girl רזה ויפה. אני מסכימה עם כותב ההקדמה לספרון שלדיויד וויטקר, כותב הספר והתסריט, היתה חולשה מסוימת לברברה: הטורקים מתפעלים ממנה, המשרתת הזמנית שלה מסרקת אותה ומתפעלת משערה, מלבישים אותה במינימום בגדים כדי לשעשע את הטורקים והיא סובלת מקור, היא זוכה למנה הגונה מהסדיזם של החוטף שלה ועומדת בזה בגבורה עד כמה שאפשר.
זהו ספר שני על הדוקטור שאני קוראת, במסגרת השלמת ידיעות על הפרקים שאבדו. הספר הראשון היה 'מרקו פולו' ואין מה להשוות ביניהם. בעוד במרקו פולו העלילה כללה בעיקר "הלכו, באו, הלכו, עשו, הגיעו, עזבו", הספר על הצלבנים פחות קצרני, פחות עקר. הסופר נכנס לפרטים ויצר אווירה, הרשה לעצמו להציץ פנימה ולחוש בעצמו, ולאחר מכן לשתף את הקורא, אך רק במסגרת שהספרון הקצה.
כמה דברים על הספר Doctor Who and the Crusaders, ספר המבוסס על הפרק The Crusade, הדוקטור הראשון, עונה 2.
הספר איננו נאמן במלואו למקור, לתסריט. מצחיק לקרוא לתסריט - מקור, ולספר – עיבוד (ספרותי) אבל זה המצב. לא בדקתי את כל ההבדלים ביניהם, הספיק לי לדעת רק שהם שונים. ככל שצללתי יותר לתוך הספרון בן כ-170 עמודים, התעורר אצלי החשד שעיבוד זה לא היה מתאים לילדים, למרות האיורים שמעטרים אותו מבפנים.
ככל הנראה הספר טוב יותר. אל מול ההפי-אנדינג המאפיין את פרקי דוקטור הו, מתאזנים באותה מידה הרוע והאכזריות שהפתיעה אותי.
אחד הדברים הטובים עבורנו, בספר זה, הוא שהוא מתרחש ממש כאן: יפו, רמלה, לוד, עכו. מעין wishful thinking של איחוד בין ישראל לבריטניה. אלא שאין יהודים בסיפור הזה. יש אנגלים וטורקים, ורק ערבי אחד, גנב מקצוען אך מרופט, שגונב את ההצגה לקראת סוף הסיפור. מדובר בתקופת מלחמה קשה בה כמעט כל מקצוע מצדיק הישרדות.
העלילה בקצרה: הטארדיס נוחתת בסביבת יפו, ליד קטטה שהפכה לניסיון חטיפת המלך האנגלי על ידי הטורקים. בעוד הדוקטור, ויקי ואיאן מצליחים להציל אנגלי אחד ולהגיע למלך ריצ'רד, נחטפת ברברה, מתגלגלת בדרך תלאות ומגיעה לידיו של טורקי סדיסט אכזר, אשר אימלל מאות של אנשים וזכה לאויבים רבים. הדוקטור עם ויקי כמעט ואין להם תפקיד בסיפור זה למעט היותם עדים למאורעות היסטוריים. יחד עם זאת, הם עושים זאת בחן, עם לא מעט סכנות ואכזבות, כולל סילוקם מהארמון המלכותי.
יש בספר זה אחווה ברורה מאליה בין האנגלים דאז לאנגלים של ימינו, הקומפניונס של הדוקטור. זה קצת הצחיק אותי, כי הדוקטור וחבורתו כה שונים משני העמים שם, שבקלות יכלו להתפש בעיני האנגלים מהמאה 12, לאויבים גם. אותה אחווה מובנת מאליה בין האנגלים מביאה אותנו לרגע מרגש בו המלך ריצ'רד מעניק אבירות-יפו(Knight of Jaffa) לאיאן.
רציתם רומנטיקה בין איאן לברברה? קיבלתם. ברברה מתוארת כ"האישה שאיאן אהב". אחרי שהוא זוכה בתואר אביר ומנסה לשאת ולתת עם הסולטן, הוא יוצא לדרך להציל אותה. בסוף הספר הוא זוכה לנשיקה על השפתיים מברברה החבולה והפצועה. אבל אין שום דבר מחייב ביניהם מן הסתם, ואיאן, לפחות כמו כל שאר הגברים מתפעל ארוכות מיופיה של ג'ואנה, אחותו של ריצ'רד.
ברברה מתוארת רוב הזמן כ-girl רזה ויפה. אני מסכימה עם כותב ההקדמה לספרון שלדיויד וויטקר, כותב הספר והתסריט, היתה חולשה מסוימת לברברה: הטורקים מתפעלים ממנה, המשרתת הזמנית שלה מסרקת אותה ומתפעלת משערה, מלבישים אותה במינימום בגדים כדי לשעשע את הטורקים והיא סובלת מקור, היא זוכה למנה הגונה מהסדיזם של החוטף שלה ועומדת בזה בגבורה עד כמה שאפשר.
זהו ספר שני על הדוקטור שאני קוראת, במסגרת השלמת ידיעות על הפרקים שאבדו. הספר הראשון היה 'מרקו פולו' ואין מה להשוות ביניהם. בעוד במרקו פולו העלילה כללה בעיקר "הלכו, באו, הלכו, עשו, הגיעו, עזבו", הספר על הצלבנים פחות קצרני, פחות עקר. הסופר נכנס לפרטים ויצר אווירה, הרשה לעצמו להציץ פנימה ולחוש בעצמו, ולאחר מכן לשתף את הקורא, אך רק במסגרת שהספרון הקצה.
