אז מה בדיוק כל ההתלהבות סביב הסדרה הזאת?

[phoenix2000]

אז מה בדיוק כל ההתלהבות סביב הסדרה הזאת?

באמת שאני לא מבין. ואני לא מנסה סתם לחלחל פה איזה ריב או משהו. רק רוצה להבין מה כל כך מיוחד בה.
ראיתי את העונה הראשונה של הסדרה החדשה+2 פרקים מהעונה השנייה + פרק ראשון מהעונה הראשונה הישנה ובאמת שניסיתי להבין מה כל כך מיוחד בה. זה לא שסבלתי יותר מידי אבל כל הזמן הייתה לי תחושה שאני צופה במשהו לא ברור שמצד אחד הוא אינפנטילי ברמות ומצד שני היו שם כמה רעיונות מגניבים אם כי בדרך כלל המימוש שלהם לא היה מוצלח במיוחד לטעמי.
אז יש שם מאין חללית/מכונת זמן שיכולה לטוס לכל מקום ולכל זמן אבל לא נראה שהם מנצלים ממש את העובדה שמדובר במכונת זמן. כלומר, תחשבו כמה פעמים הדוקטור היה יכול לחזור כמה שניות/דקות/שעות לעבר כדי לטפל לעצור את החייזרים מראש או לעשות מה שהוא צריך לעשות בקלות יותר. ואל תגידו לי שהוא לא יכול כי אז הוא ייצור כל מיני פרדוקסים שיחריבו את העולם כמו שכמעט קרה בפרק שרוז מצילה את אבא שלה. לא נראה שיש לסדרה הזאת היגיון פנימי אחיד שהיא הולכת לפיה. כל פרק ההיגיון משתנה. אז יש את הפרק שבו רוז מצילה את אבא שלה וכמעט גורמת לסוף העולם כי היא הצילה מישהו שהיה אמור למות. אני מניח שהעסק הזה עובד גם בצורה הפוכה: כלומר שאסור להרוג מישהו שלא אמור למות. אבל זה לא מה שקורה בעצם בכל פרק?
הרי לא כל האסונות שהדוקטור מונע קשורים ישירות למסע בזמן. למעשה רובם לא קשורים לכך. והמון אנשים מתים כתוצאה מאסונות האלה. אנשים שהיו אמורים להישאר בחיים אילולא היו האסונות מתרחשים. אז ברגע שהדוקטור מתערב, חלק מתים, חלק שורדים, אבל לא נראה שזה מוביל לתוצאות הרות אסון כפי שקרה כשרוז הצילה את אבא שלה. חוץ מזה, בחלק מהאסונות האלה (כמו פלישת חייזרים לכדור הארץ) המין האנושי היה נכחד אילולא הדוקטור היה מתערב. אבל כבר בפרק השני של העונה הראשונה אנחנו מגיעים לעתיד הרחוק אחרי שהמין האנושי שגשג והתפרס ברחבי הגלקסיה- עתיד בו האסונות הללו כלל לא התרחשו. למעשה, הדוקטור מכיר טוב למדי את ההיסטוריה האנושית ולא ידוע לו על שום אסון שכזה. למשל הפרק בלווין השידור שהשתלט עליו חייזר וכתוצאה מכך כל ההתקדמות הטכנולוגית האנושית נבלמה לכמאה שנה. אבל הדוקטור בעצמו אמר שמשהו פה לא בסדר כי הטכנולוגיה בזמן הזה הייתה אמורה מתקדמת יותר, אז ברור שמהלך ההיסטוריה שהדוקטור מכיר לא מכיל שום חייזר שהשתלט על שום תחנת חלל. אז מאיפה החייזר הזה הגיע? הרי לא מצוין שהוא גם נסע בזמן. אז WTF?
קיצר, אני לא בטוח אפילו אם מדובר בסדרה לילדים או למבוגרים. אפילו בזה היא לא החלטית.
מישהו פה יכול אולי להסביר לי מה בדיוק אני מפספס פה?

 

[blue raphsody]

נסיון להסביר

לגבי העונה הראשונה של הסדרה החדשה, היו עוד חייזרים שנסעו בזמן וזה בעצם מתגלה בפרק האחרון של העונה כי הם חוזרים לאותה תחנת חלל.. אז פשוט תמשיך לצפות.

לגבי הנסיעה בזמן, לפעמים נוסעים לעתיד ולפעמים לעבר ולפעמים נמצאים בהווה, כשהווה בדר"כ זאת לונדון, משום מה החייזרים אוהבים את לונדון. יש נקודות שקלות יותר להגעה כמו הנחיתה על הירח (עונה 6) ויש נקודות שקשה להגיע אליהן כמו בסוף עונה 7. הדוקטור לא מחליט אילו נקודות זמן פתוחות ואילו לא.

לגבי שינוי ההיסטוריה, אסור לשנות משהו שהוא אישי, כמו המוות של אבא של רוז או לחילופין מלחמת הזמן בין הדאלקים ואדוני הזמן (למרות שבספיישל האחרון הם קצת שינו את זה) אז יש את המפלצות הענק שמחטאות כל דבר שמפריע להיסטוריה.

גם בדר"כ שיש שינוי בהיסטוריה אז אחראים לכך חייזרים ואז הדוקטור מתערב בנושא.

לגבי למי מיועדת הסדרה - טוב אני חושבת שהסדרה מיועדת למי שאוהב את הסדרה הזאת, יש פרקים שבכלל לא מיועדים לילדים (empty child בעונה הראשונה לדוגמא) לעומת זאת בסדרה הזאת יש הרבה הומור אבל אני יכולה לציין שההומור הזה קצת יותר גבוה מתוכניות ילדים ממוצעות

 

[phoenix2000]

אז לחייזרים מותר לשנות את ההיסטוריה

ולבני אדם לא?
או שלחילופין, מותר לשנות את ההיסטוריה כל עוד השינוי נוגע רק לגבי חייזרים?
כשהחייזרים בעונה הראשונה עמדו למחוק את בני האדם מכדור הארץ הדוקטור הציל את המצב, אבל בכך הוא בעצם שינה את ההיסטוריה (כי אם החייזרים האלה הם מההווה אז העתיד הוא שהאנושות נכחדת על ידי משפחה של חייזרים שרוצים למכור את כדור הארץ למרבה במחיר). הדוקטור עוצר אותם ורוז עוזרת בדרכה. הם מצילים את האנושות וגם את אמא של רוז והחבר שלה כך שזה כן נוגע לה אישית. אמנם מבחינת הזמן האישי שלה הכחדת האנושות עוד לא התרחשה אבל מבחינת הדוקטור כן כי הוא מהעתיד, או מהעבר, או ממקום לא מוגדר בזמן. ואני מניח שרוז יקרה לליבו אז בעצם גם הוא שינה פה משהו אישי.
קיצר, יש פה המון פרדוקסים. רק לצורך דוגמה, יש את סדרת הסרטים של בחזרה לעתיד. גם שם יש כמובן פרדוקסים אבל שם לפחות הסרטים נשארים נאמנים להגיון של עצמם ולא משנים אותו כל הזמן.
סיימתי לצפות בעונה הראשונה שרוז בסוף סופגת אל תוכה את ליבת טארדיס ומחסלת את הדאלקים. כל הקטע הזה היה אכזבה עצומה מבחינתי. קל מידי, לא צפוי בכלל, מפגר ברמות ולא מובן בכלל. אולי בהמשך מסבירים את זה יותר טוב אבל כשאני סיימתי לראות את זה פשוט אמרתי לעצמי שלתסריטאים בטח לא היה מושג איך לפתור את זה אז הם פשוט המציאו איזה משהו מצוץ מהאצבע, מאין דאוס אקס מכינה, וככה פתרו את הכל.

באופן אישי, אני מאוד אוהב פנטזיה, מד"ב וכו... וברור שבסדרות מסוג זה צריך להשעות את הספק (Suspension of disbelief) על מנת ליהנות מהן. אבל בדוקטור הו זה הגיע אצלי לרמה חדשה לגמרי שפשוט הרגשתי שאני חייב לכבות את המוח ולזרום עם כל שטות שיזרקו לעברי.
יש אמנם לא מעט דברים טובים בסדרה כמו מגוון רעיונות נהדרים שרק דורשים העמקה. לצערי רוב הזמן זה לא קורה, ולא משנה כמה מגניב הרעיון שהסדרה הציגה, הסוף כמעט תמיד הצליח לאכזב אותי.

ועוד נקודה מוזרה ומעצבנת:
אמא של רוז מספרת לה שהייתה מישהי עם אבא שלה ברגעיו האחרונים (אחרי כל הסיפור שהיא ניסתה להציל אותו וכמעט החריבה את האנושות). למה זה הדבר היחיד אבל שהיא זוכרת מהיום הזה? היא לא זוכרת שום דבר מכל הקטע שהעולם עמד להיחרב? מזה שהיא הסתתרה בתוך כנסייה בזמן שמפלצות ניסו להרוג אותם?

 

[GeJuFan]

אתה זוכר כל דבר שאי פעם

קרה לך בחייך? גם בימים הכי הכי חשובים ומשמעותים? (טובים או רעים)

לי היו כמה ימים מאד טראומתיים ומאושרים בחיי. אני זוכרת מה הרגשתי באותם ימים, בערך, ואני זוכרת bits and pieces אבל לא הכל מאותן ימים. הזמן מטשטש דברים ומה שנראה מאד ברור ביום יומיים אחרי נהייה מאד מאד מטושטש 5, עשר שלא לומר 18 שנה אחרי, וכשנמצאים בסיטואציה מאד מלחיצה או קשה רגשית בד"כ המוח לא נמצא במצב שהוא יכול לזכור כל פיסת מידע מאותם רגעים או יום.

 

[blue raphsody]

מסכימה ועוד מוסיפה

למה אתה מתעסק בקטנות, אם אתה רוצה לדבר על בחזרה לעתיד, שלפי דעתי הוא סרט מגניב לחלוטין ורענן למרות שחלפו יותר מ-25 שנה, יש גם בו המון פאקים והמון בעיות שלמה ככה ולא נכון איך שהם עשו את זה.

זאת סדרה שפשוט צריך להינות ממנה, אפשר להפיק ממנה ערך נוסף בכך שאתה חושב מה היה בפרק או מה בכלל בכל העונה כי דוקטור הו היא סדרת מד"ב שמן הסתם הסדרות הללו מביאות לנו נקודת מבט נוספת.

המון דברים לא מוסברים כמו שצריך בסדרה אבל מצד שני לא יודעת אם צריך להתעכב על כך.

אני לא יודעת אילו עוד סדרות מד"ב או פנטזיה ראית, אבל ניקח לדוגמא את יומני הערפד, לא הסבירו למה יש כפילים או נושא רוחות רפאים וכו' אבל אנשים עדיין צופים בסדרה הזאת

 

[phoenix2000]

'בחזרה לעתיד' השאיר את זה פשוט ומהנה

בדוקטור הו כל הזמן הייתה לי הרגשה שהתסריטאים סתם מנסים להתחכם בלי שיש להם הסבר הגיוני למה שקרה באותו רגע. מאין גישה של "אני אחרטט לצופים את הסכל עכשיו בלי להיות מסוגל להסביר מה קרה ואולי בהמשך נמציא לכל זה איזה הסבר הגיוני".
ראיתי שלוש וחצי עונות של יומני הערפד (פרשתי איפשהו בקטע שהערפדים המקוריים האלה מנסים "להשתלב" בחיי העירייה). משתי העונות הראשונות דווקא נהניתי. מהשנייה במיוחד. השלישית הייתה בסדר יחסית. הרביעית כבר התישה אותי, פחות או יותר מאותן סיבות שדוקטור הו התישה אותי. הסידרה פשוט התחילה לאבד מההיגיון הפנימי שלה ברמה כזו שכבר לא הצלחתי להמשיך.

ולגבי זכרונות, זה נכון שילדים נוטים לשכוח אירועים טראומטיים בחייהם אל אנשים מבוגרים בדרך כלל לא שוכחים דברים מהסוג שהיו בפרק ההוא. היא יכולה אולי לשכוח פרטים ספציפים מהיום הזה, אבל אין סיכוי שהיא שכחה מפלצות שמנסות להרוג אותה ביום שבו בעלה מת.

 

[phoenix2000]

*השכל

 

[GeJuFan]

אם ממש בא לך לרדת לקטנות

אז קודם שאלה, האם חווית בחייך הבוגרים אירועים טראומטים?
אני כן, ואני יכולה לומר שלא, אני ממש לא זוכרת כל מה שקרה באותם ימים.
המוח הוא מכונה מופלאה ויש לו נטייה, בשביל שאנחנו נוכל להמשיך לחיות חיים רגילים מבלי לפחד ולאבד את השפיות שלנו, לאפסן לא מעט דברים ברמה שאנחנו אפילו לא זוכרים שהם קרו או זוכרים אותם רק במטושטש או רק חלקים מהם או בצורה אחרת ממה שבאמת קרה.
ההגיון שלי אומר שאולי כן ברמה מסוימת ג'קי (אמא של רוז) זוכרת שהיו מפלצות אבל בשביל להמשיך לחיות חיים נורמלים היא טשטשה/שכחה את הפרט הזה. הדוקטור אומר את זה לא פעם, שלבני האדם יש יכולת לקחת משהו שקרה, למשל פגישה עם מפלצות או חייזרים, ולהפוך את אותם חייזרים למשהו אנושי, למשל אירוע טרור.
או איך למשל בני האדם רואים את הטארדיס שלו, תיבת טלפון משנות הפאקינג 60 ובמקום לתהות מה תיבה כזו עושה בתחילת המאה ה-21 או לא משנה איזה זמן עתידי הוא מגיע אליו ופשוט מתעלמים מהקיום שלה.

האמת שיש בזה משהו, גם בהקשר היום יומי שלנו על דברים אחרים.

 

[phoenix2000]

האמת שלא ממש התכוונתי לרדת לקטנות האלה

אני פשוט מנסה להבין מה מושך אנשים לסידרה הזאת. רמת ההפקה והמשחק שם לא בשמיים (לפחות בעונה הראשונה), היא מלאה בסתירות פנימיות ולא מעט קונפליקטים שם נפתרים "בדרך קסם".
קראתי עליה בויקיפדיה ובעוד אתרים שעשו עליה כתבות לכבוד ציון 50 שנה אבל למרות הכל אני פשוט לא מצליח להבין את הסיבה להייפ הזה שנוצר סביבה.

 

[Lhuna1]

כי אין פה מה "להבין"

זה לא עניין רציונלי לאהוב או לא לאהוב סדרה (גם אם נדמה לך שכן).
זה או שזה מגניב אותך או שלא.
מי שלא מגניב אותו משהו לעולם לא "יבין" ברמה הרציונלית למה זה מגניב אחרים, כי זה לא דבר רציונלי.

אני יכולה להגיד לך מה מגניב אותי בסדרה - אבל אל תצפה שזה יביא לך איזו הארה:

אני אוהבת סיפורים על מסעות בזמן. זה מעורר את הדימיון שלי, את המחשבה שלי, וזה גם אסקפיזם כיפי.

אני אוהבת את הדמות של הדוקטור - הוא מצד אחד חייזר מגניב ומצד שני אנושי מספיק בשביל שאפשר יהיה להתחבר אליו, הוא גם טוב וגם קצת רע, הוא כתוב ומשוחק נפלא (לטעמי) והוא גם גבר שווה (ברוב ההתחדשויות בסדרה החדשה

)

אני אוהבת את מערכות היחסים בין הדוקטורים למלוות(ים) שלו (אגב יש מעריצים שזה העיקר של הסדרה בשבילם, וגם זה לגיטימי).

אני אוהבת סיפורי הרפתקאות מלאי אקשן, כשהם כתובים, מבויימים, ומופקים ברמה גבוהה (ובהחלט לא כל הפרקים של הדוקטור עומדים בזה בכבוד, אבל בשביל אלה שכן זה שווה לי את זה).

אוהבת מד"ב משובח - שוב, לא כל פרקי הדוקטור הם כאלה, אבל חלקם כן, וזה לא שיש המון מד"ב טוב בטלויזיה (יש מעט מאוד).

זהו.

אני מסכימה איתך שיש ה-מ-ו-ן חורים בעלילה ולא מעט חוסר עקביות, אבל כל השאר מפצה לי על זה.
אני לא חושבת שאפשרי היה לכתוב סדרה עם הפרמיס הזה (מסעות בזמן ובחלל) באופן עקבי וחסר סתירות, כי עצם האפשרות למסע בזמן או אפילו רק לידיעה של העתיד היא פרדוקסלית.
אין פה שום אפשרות ל"הגיון פנימי", איך שלא תסתכל על זה. אי אפשר לפתור פרדוקס.

אם אתה בא לסדרה אתה חייב לקבל את זה מראש ולהיות מוכן להבליג על זה, וכפי שכבר כתבו לך בחוכמה - זה שווה רק אם אתה נהנה מהשאר. אם לא אז אין טעם.

אגב, הסדרה באמת התחילה את דרכה כסדרה לילדים (או "לכל המשפחה") ללימוד מדע והיסטוריה.
בהמשך היא התפתחה למשהו מאוד שונה, אבל עדיין אפשר למצוא בה גם אלמנטים ילדותיים. לרובנו זה לא מפריע להינות ממנה
(יש ציבור גדול שחושב שבאופן כללי מד"ב זה לילדים. ההפסד כולו שלהם.)

 

[Lhuna1]

וארטמיסדי הזכירה לי את הדבר אולי הכי חשוב

ששכחתי:
השילוב של הדרמה עם ההומור. ובכלל הכתיבה הבריטית

.

 

[ailag]

מה רע בכדרך קסם?

כל עוד זה נראה הגיוני מספיק בשביל להתחבר לזה. לא כל דבר הוא מד"ב קשה.

 

[ketrina]

עבורי זו סדרה מעוררת השראה

מבחינת מקוריות- היוצרים צריכים כל פעם להמציא מחדש מקומות שלא היו קודם לכן, להמציא איפריות, יבשות, עולמות, אויבים שלא היו קודם, והם עושים זאת לאורך רב מאוד של פרקים.

הקונפליקטים האנושיים שעולים שם, שאלות המוסר, בדרכ באמצע פרק אני עוצרת אותו וחושבת, מנסה להבין.כל מסקנה מעוררת בי השראה, מעלה דברים שלא חשבתי עליהם קודם לכן.

עבורי לצפות בפרק של הדוקטור זה לא רק בגלל האקשן וההומור,אלא כי אני מקבלת מנה גדושה של השראה ויצרתיות וחשיבה מחוץ לקופסא.

 

[ketrina]

בקטנה בקשר לטארדיס

בעונה 4 בפרק 4 או 5 (הפרק עם הסונטראן) הדוקטור מציין למרתה שהסונטראן לא יוכלו להבחין בטארדיס כי היא מוסווית- לא בדיוק מוסוות אלא כמו שבהראי פוטר מסתירים את הוגוורסט- היא גורמת לאנשים להביט ליד ולא ממש איפה שהיא נמצאת ככה שהם לא יוכלים להסתכל עליה (כמו שהדוקטור עשה עם מפתחות בסוף עונה 3)

אגב, אני הבנתי שלונדון של הסדרה הוא לא לונדון של ימינו.זהו לונדון שמכיר בכך שיש חייזרים בעולם (הטיטאניק מעל בית המלוכה) ככה שלא צריכה להיות שאלה מי זכר את החייזרים יש את אילו שישבו לחפש את הדוקטור (כמו הפרק בעונה 2) ויש את אילו שהמשיכו הלאה בחיים.

 

[ארטמיס0די]

ההשעייה של הספק

היא שווה משהו רק אם אתה נהנה מהשאר. כנראה שאתה לא מספיק נהנה מהשאר כדי להשעות את הספק. זה תמיד האיזון בין השניים- עד כמה תהיה מוכן להניח לדברים לא הגיוניים בשביל הסרט/סדרה שאתה צופה בה כי זה מסב לך עונג והנאה.
כנראה שפה אין לך מספיק הנאה. אני לא מצליחה להבין אז מה אתה רוצה? אתה לא נהנה? תניח לזה, תראה סדרות אחרות. תקרא ספרים של ניל גיימן, תצפה בסרטי מלחמת הכוכבים, וואטאבר.

 

[phoenix2000]

ההשעייה של הספק עובדת אצלי רק כל עוד

הסיפור שומר על ההיגיון הפנימי שלו. אין לי בעיה עם מסע בזמן, חלליות וכו... אבל הסיפור צריך לספק את הכללים למי שזר בעולם הזה ודוקטור הו לא רק שנכשל בזה אלה שהוא כל הזמן עובר על הכללים של עצמו. אז פעם זה ככה ופעם זה ככה. זה כמו לנסות לשחק מונופול עם ילד קטן שכל הזמן משנה את החוקים לטובתו.

 

[ארטמיס0די]

כנראה שמהבחינה הזו

הסדרה דוקטור הו, היא כמו הדוקטור עצמו
משנה את החוקים כל הזמן, משתנה פתאום בלי שהיית מוכן לזה לגמרי ובלי שרצית בכך, עושה מה שבא לו ולא ממש עקבי באופי שלו.

עדיין לא אכפת לי כי יש שם דברים מדהימים.

אני מבטיחה לך שגם בסרט שהבאת כדוגמא יש מלא חורים טקנים כמו אלה שהבאת על דוקטור הו.
ושוב אני אומרת- לא עושה לך את זה? אחלה. וותר. אל תצפה. מה אתה מצפה מאיתנו פה? שנשכנע אותך?
אין לי עניין כזה. אני מודעת לייחודיות של הסדרה ופוגשת אנשים שלא מתחברים לזה כל הזמן. וולאק, אני מוכנה לחיות בשקט עם זה שאתה לא אוהב את הסדרה שאני מכורה אליה.

 

[phoenix2000]

חורים אפשר למצוא בכל דבר.

ב'בחזרה לעתיד' יש המון חורים. אבל ההיגיון הפנימי של סדרת הסרטים נשמר.
כן, זה מטומטם שכשמרטי מונע מאימו ומאביו להיפגש אז האחים שלו שמופיעים בתמונה המשפחתית שיש לו מתחילים להיעלם לאט לאט ובסוף גם הוא. אבל החוקיות הזאת נשמרת לאורך כל סדרת הסרטים. כל פעם שמשהו בעבר משתנה אז רואים את השינוי דרך עיתונים ותמונות.

 

[ארטמיס0די]

ההגיון הפנימי של דוקטור הו גם נשמר

הוא פשוט קצת מורכב יותר. בכל זאת מדובר בהבדל של שמיים וארץ בין סרט, ועוד שניים שבאו אחריו לבין סדרה שקיימת כבר 50 שנה. היא משתנה כל הזמן, זה חלק מהקסם שלה.
ישנה חוקיות מסוימת שנשמרת לדעתי גם בדוקטור הו. יכול להיות שזה לא מוצא חן בעיניך. סבבה. אני יכולה לחיות עם זה. השאלה היא למה אתה מתקשה?

 

[phoenix2000]

לא יודע למה

אני כנראה פשוט שם לב יותר לדברים כאלה. אני לא אוהב שמרמים אותי. אני אוהב לראות אנשים שמנצחים כנגד כל הסיכויים עם הכלים שיש להם, ולא עם כלים שהופיעו לפתע משום מקום כבדרך נס (כפי שנגמרה העונה הראשונה).