לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
78777,877 עוקבים אודות עסקים

פורום דוקטור הו וטורצ`ווד

ברוכים הבאים לפורום דוקטור הו וטורצ'ווד! אתם מוזמנים להכנס לטארדיס ולצאת למסע פ-נ-ט-ס-ט-י בחלל ובזמן! או לעקוב אחר פעילותה של סוכנות טורצ'ווד בעיר קארדיף בניסיון לחמש את האנושות ולהגן עליה מפני חייזרים. על דוקטור הוּ: היא גירסה חדשה של סדרת קאלט בריטית, שהפכה לאחת הסדרות החדשות המצליחות ביותר בבריטניה. הסדרה מגוללת את סיפורו של הדוקטור מגזע אדוני הזמן (Time Lords) ובנות לוויתו (שמתחלפות ) בזמן וביקום בעודו פותר תעלומות ועוזר פעם אחר פעם להציל את האנושות. על טורצ'ווד: סדרת ספינאוף של דוקטור הו (Torchwood אנגרמה של Doctor Who). בעקבות מפגש מרתק של הדוקטור עם ויקטוריה מלכת אנגליה, החליטה המלכה לבנות מוסד סודי שיחקור את החלל ותופעות על טבעיות כדי להגן על האנושות. היא קראה למוסד טורצ'ווד. הסדרה עוקבת אחרי קפטן ג'ק הארקנס (שהופיע בדוקטור הוּ) ובשאר חברי הצוות בסוכנות טורצ'ווד שבקארדיף בזמן ההווה (לאחר שהסוכנות הראשית בלונדון נהרסה) בעודם מנסים להגן על האנושות מפני חייזרים מבלי לחשוף זאת לציבור.
 כללי הפורום:
 1. שרשור נכון - לא לפתוח הודעות חדשות על נושא שכבר קיים עליו שרשור. למי שלא יודע איך לשרשר אפשר לקרוא מדריך כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=10&a=20&c=3&sc=0&ssc=0
שירשורים של פרקים חדשים יפתחו ע"י מי שמוצא לנכון לפתוח אותם - כלומר, ביום השידור של פרק חדש ניתן לפתוח שרשור חדש על אותו פרק ושם יתנהל הדיון עליו. כל מה שקשור בפרק מסויים ניתן לרשום בשרשור המתאים.
בנוסף, בכל שבוע יפתח שרשור אוף-טופיק () שבו אפשר לכתוב על כל דבר שלא קשור לסדרות.
 2. אין להעלות\לבקש\לתת קישורים לקבצים המוגנים בזכויות יוצרים - זוהי פעולה בלתי חוקית והודעות כאלו ימחקו. בשביל זה המציאו את המסרים
 3. שמירה על כללי התנהגות - קללות\ירידות והשמצות למיניהן הן מחוץ לתחום בפורום. כל הודעה בעלת תוכן שכזה תימחק.
4. הקפצות - אין להקפיץ הודעה עד 48 שעות מפרסומה. אם אתם רואים שיש הודעה שלא זכתה להתייחסות לאחר 48 שעות מפרסומה וסבורים שמגיעה לה תשומת הלב, ניתן הקפיץ אותה.
 5. ספויילרים- יש להוסיף לנושא ההודעה או להוסיף אזהרה בתחילת ההודעה (עם רווח של לפחות 10 שורות) כדי שמי שלא רוצה לקרוא יוכל להמנע מכך. מכיוון שזהו פורום של שתי סדרות, יש לרשום בנושא לאיזה סדרה הספוילר ועל איזה עונה ו/או פרק מדובר. אם יש שרשור ראשי על פרק מסוים אז אין צורך לציין את מספר העונה והפרק.
אנא קראו את כללי הספוילרים על מנת שאף גולש לא יפגע: http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1649&messageid=169340754
6. פרסום בפורום - מי שרוצה לפרסם פורום או קומונה בבקשה לשלוח מסר למנהלת ובמידה וניתן איש

אודות הפורום דוקטור הו וטורצ`ווד

ברוכים הבאים לפורום דוקטור הו וטורצ'ווד! אתם מוזמנים להכנס לטארדיס ולצאת למסע פ-נ-ט-ס-ט-י בחלל ובזמן! או לעקוב אחר פעילותה של סוכנות טורצ'ווד בעיר קארדיף בניסיון לחמש את האנושות ולהגן עליה מפני חייזרים. על דוקטור הוּ: היא גירסה חדשה של סדרת קאלט בריטית, שהפכה לאחת הסדרות החדשות המצליחות ביותר בבריטניה. הסדרה מגוללת את סיפורו של הדוקטור מגזע אדוני הזמן (Time Lords) ובנות לוויתו (שמתחלפות ) בזמן וביקום בעודו פותר תעלומות ועוזר פעם אחר פעם להציל את האנושות. על טורצ'ווד: סדרת ספינאוף של דוקטור הו (Torchwood אנגרמה של Doctor Who). בעקבות מפגש מרתק של הדוקטור עם ויקטוריה מלכת אנגליה, החליטה המלכה לבנות מוסד סודי שיחקור את החלל ותופעות על טבעיות כדי להגן על האנושות. היא קראה למוסד טורצ'ווד. הסדרה עוקבת אחרי קפטן ג'ק הארקנס (שהופיע בדוקטור הוּ) ובשאר חברי הצוות בסוכנות טורצ'ווד שבקארדיף בזמן ההווה (לאחר שהסוכנות הראשית בלונדון נהרסה) בעודם מנסים להגן על האנושות מפני חייזרים מבלי לחשוף זאת לציבור.
 כללי הפורום:
 1. שרשור נכון - לא לפתוח הודעות חדשות על נושא שכבר קיים עליו שרשור. למי שלא יודע איך לשרשר אפשר לקרוא מדריך כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=10&a=20&c=3&sc=0&ssc=0
שירשורים של פרקים חדשים יפתחו ע"י מי שמוצא לנכון לפתוח אותם - כלומר, ביום השידור של פרק חדש ניתן לפתוח שרשור חדש על אותו פרק ושם יתנהל הדיון עליו. כל מה שקשור בפרק מסויים ניתן לרשום בשרשור המתאים.
בנוסף, בכל שבוע יפתח שרשור אוף-טופיק () שבו אפשר לכתוב על כל דבר שלא קשור לסדרות.
 2. אין להעלות\לבקש\לתת קישורים לקבצים המוגנים בזכויות יוצרים - זוהי פעולה בלתי חוקית והודעות כאלו ימחקו. בשביל זה המציאו את המסרים
 3. שמירה על כללי התנהגות - קללות\ירידות והשמצות למיניהן הן מחוץ לתחום בפורום. כל הודעה בעלת תוכן שכזה תימחק.
4. הקפצות - אין להקפיץ הודעה עד 48 שעות מפרסומה. אם אתם רואים שיש הודעה שלא זכתה להתייחסות לאחר 48 שעות מפרסומה וסבורים שמגיעה לה תשומת הלב, ניתן הקפיץ אותה.
 5. ספויילרים- יש להוסיף לנושא ההודעה או להוסיף אזהרה בתחילת ההודעה (עם רווח של לפחות 10 שורות) כדי שמי שלא רוצה לקרוא יוכל להמנע מכך. מכיוון שזהו פורום של שתי סדרות, יש לרשום בנושא לאיזה סדרה הספוילר ועל איזה עונה ו/או פרק מדובר. אם יש שרשור ראשי על פרק מסוים אז אין צורך לציין את מספר העונה והפרק.
אנא קראו את כללי הספוילרים על מנת שאף גולש לא יפגע: http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1649&messageid=169340754
6. פרסום בפורום - מי שרוצה לפרסם פורום או קומונה בבקשה לשלוח מסר למנהלת ובמידה וניתן איש

לצפיה ב-'איך הדוקטור החדש והמלווה החדש נפגשו? '
איך הדוקטור החדש והמלווה החדש נפגשו?
25/06/2013 | 12:53
51
259
תחרות הסיפורים הקצרים של פורום דוקטור הו וטורצ'ווד יוצאת לדרך!

המשימה הייתה פשוטה - לכתוב סיפור קצר (עד 1000 מילים) על איך הדוקטור החדש והמלווה החדש נפגשו.
הסיפורים יתפרסמו בשרשור הנ"ל, ובמשך השבוע הקרוב, תוכלו להצביע לסיפורים האהובים עליכם.

כמה הדגשים:
כל גולש יוכל להצביע () לסיפור אחד או שניים
תוכלו להגיב לסיפורים כאוות נפשכם, אך אם אתם מעוניינים להצביע לסיפור, כתבו בכותרת
לא תוכלו להצביע לסיפור שאתם כתבתם
במידה והסיפור מכיל ספויילרים לעונה 7 ב', אציין זאת בכותרת
סיפור אחד יצורף כקובץ לבקשת הכותב/ת - אם תתקלו בבעיות לפתוח את הקובץ, אנא הודיעו לי ואצרף את תוכנו כהודעה
במידה ובסוף שבוע ההצבעות יהיה תיקו, הסיפורים המובילים ימשיכו לשלב הבא, בו הם יתחרו ראש בראש
במידה ואתם חושבים שאתם יודעים מי כתב כל סיפור - אנא שמרו את המידע הזה לעצמכם. בחרנו לפרסם את הסיפורים בצורה אנונימית, אנא כבדו זאת
במידה ולסיפורים יש כותרת, היא תכנס להודעה אך היא לא נספרת כחלק מ 1000 המילים

מוכנים?
יוצאים לדרך!
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-'סיפור מספר 1 ( 7ב)'
סיפור מספר 1 ( 7ב)
25/06/2013 | 12:54
2
217
אסטר, טוני, והגזע שטרם נברא

הדוקטור (מאט) מחזיק את קלרה בזרועותיו. האיש שנושא את שמו של הדוקטור (הארט) מביט בו בתוכחה ואומר:
"איך תנהג אתה במצב כזה בתור 'דוקטור' ". הוא מלהג באומרו 'דוקטור' וממשיך:
"יש מקום אחד שזקוק לעזרתך. שחרר את העלמה ולך להציל עולם על חשבון השמדת גזע, נראה אם תצליח" אומר וצוחק.
הדוקטור מתחיל להתחדש ומשחרר את קלרה המחזיקה בעלה שהביא אותה לעולם. בעוד היא מתרחקת ונמוגה אומר הדוקטור: "היי שלום קלרה יקרה שלי."
לפני שהדוקטור פורש זרועותיו לצדדים ומרים ראשו אל השמיים, בעוד חלקיקים זוהרים מתזזים  סביבו, מסתכל הדוקטור בעיני יריבו, עוצם עיניו בהסכמה לדבריו, ומהנהן בפעם האחרונה בגופו זה.
לעיני ליידי ואסטרה, ג'ני וסטראקס הנדהמים, יוצא הדוקטור מתוך ציר הזמן שלו כמת הקם לתחיה, ונופל על ברכיו. נדמה לרגע שהשובלים הזוהרים מרכיבים בגבו כנפי מלאך אדירים המשמיעים משק כנפיים אחד.
הוא נופל ארצה.
הוא זוחל מחוץ לקברו הענק, אל החושך של טרנזלור, והשלושה בעקבותיו, מודעים לכך שאין להתערב בתהליך זה. לאחר מרחק מה עוצר הדוקטור.
"התקבצו סביבי חבריי, זה הזמן לחזור הביתה", אומר בין לחישה לצעקה, לאנקת כאב. כאשר השלושה סביבו לוחש הדוקטור אל אשתו:
"טארדיס, התגשמי סביבנו, אני חלש, טארדי..."
אבל לא היה צורך לסיים את המשפט. הם כבר היו בתוכה והיא החלה לנוע אל נקודת הזמן והמקום בו היו בפעם האחרונה, המאה ה-19, אנגליה.
ג'ני שמה לב שמשהו אינו תקין למרות שלא הייתה עדה עד כה להתחדשות. הדוקטור שטרם סיים להתחדש מלמל דבר מה מספר פעמים. ליידי ואסטרה ראתה על פני זוגתה את הדאגה והתקרבה לדוקטור. היא  "תרגמה":
"ייתכן שזה שלום ולא להתראות. שלום חברים יקרים שלי".
"אבל אתה כאן דוקטור!"
"ברגע שנחזור עליכם לצאת מיד מהטארדיס אחרת לא תוכלו לחזור לשם לעולם."
"למה?"
"אני הולך ליקום מקביל שדלתותיו אטומות לכל, לעד."
"אז איך אתה מגיע לשם?"
הדוקטור מסובב ראשו על צירו ומקבל שיער חדש, ארוך.
"אני יכול. התחלתי להתחדש בתוך זרם הזמן שלי, וכבר הייתי ביקום זה בעבר. רק אני יכול! יש שם סכנה גדולה, ואנשים יקרים לי נמצאים שם."
"איך אתה יודע זאת?"
"האיש שנושא את שמי שידר לי, הרי אני זה הוא והוא זה אני."
השלושה לא מבינים ומביטים אחד בשני. בבת אחת הם אומרים:
"שום דבר לא עצר בעדנו עד כה ללכת בעקבותיך דוקטור, וגם עכשיו לא!"
הדוקטור מביט בכפות ידיו ארוכות האצבעות, בעלות עור מוכתם בכתמי זמן, ואומר:
"הפעם, נוכחותכם תפתח דלתות היקום המקביל ליקומים אחרים, ובכך תסכנו גם את היקום הזה! עשו כדבריי!!!"
קולו מהדהד בטארדיס ולאחר שנמוג ותם, מוסיפה הטארדיס שרשרת הדים נוספת להמחשת כוונתו.
סטראקס מתכופף אל הדוקטור:
"אתה נראה פאתטי אבל אני אסלח לך הפעם."
"אין זמן", אומרת ג'ני, דמעה בעינה. "היה שלום דוקטור וחזור אלינו".
ואסטרה מביטה בלוח הקונזולה ומגלה פשר נסיעתו. פיה נפער, לסתה נשמטת:
"הגזע הזה, עשוי להכיל חלקים ממך דוקטור, אם תיסע לשם!"
היא מביטה שוב במסך ואומרת תוך שהיא מעתיקה מבטה באיחור אל הדוקטור:
"והגזע הזה, אפילו לא קיים עדיין!"

הם יוצאים והדוקטור מושיט ידו אל הדלת הנטרקת, מבטה של ואסטרה נראה אחרון דרך החריץ.
בעודו מתנשף מתכנת הדוקטור את הטארדיס אל היקום המקביל, אל מי שצעק 'דוקטור, אנו זקוקים לך יותר מתמיד!'.
זה היה מישהו שהוא מכיר כל כך טוב, כמעט כמו שהוא מכיר את עצמו.
כאשר הטארדיס מתייצבת, הדלת נפתחת מעצמה ופנימה נכנס גבר שגורר בכוח ילד המתנגד בבעיטות, צעקות וגידופים.
הגבר: "אהה, אז ככה הייתי נראה אילולא היה לי רק לב אחד!"
זהו שכפולו האנושי של הדוקטור העשירי, האיש שנולד תוך כדי מלחמה עקובה מדם בו הושמד גזע שלם, הדאלקים. רוז קיבלה אותו כך והבטיחה לעשות ממנו מה שהיא עשתה מהדוקטור.
"בוא ניגש ישר לעניין, אה.. איך אפנה אליך?" שאל הדוקטור.
Aster". רעיון של רוז. רצתה שם של צמח כמו שלה, ואני די אוהב את זה."
הדוקטור נעמד על רגליו כאילו מכיר את גופו החדש (שחקן: גארי אולדמן, שיער ארוך מאפיר, זקן שחור, גבות עצבניות).
"אינך מביט במראה לבדוק איך אתה נראה?"
"אני יודע איך אני נראה – (הילד משתולל) – ראיתי זאת בעיני האיש שנושא את שמי."
אסטר מרצין, הוא יודע מה פשר הדבר. הוא משחרר את הילד ואומר:
"תכיר, זהו טוני. (אחיה של רוז) הוא בן 11." (Isaac Hempstead Wright)
"היית חייב להביאו לכאן?!?!?"
"אתה יודע שכן, עלינו לשמור במיוחד על הילדים. והוא יקר לי יותר מכל ילד אחר."
אסטר מתרגש וצועק:
"אתה חייב לעזור! החיידק הזה חזק מכל מה שאתה יכול לתאר. כל יצור שבא במגע עמו, משנה כל מהותו בהתאם לחיידק."
"אני לא מבין."
הילד מנסה לצאת ואסטר צועק אליו: "חזור!!!". טוני עונה: "לא רוצה!"
לטוני עיניים שחורות כמו של רוז ומבט נחוש.
הדוקטור אומר: "אל דאגה, הטארדיס לא תפתח את הדלת ללא הסכמתי."
טוני: "לא איכפת לי שאתה הדוקטור המפורסם, נמאס לי מהסיפורים עליך. מי אתה שתגיד לי מה לעשות?"
הדוקטור: "אני מבטיח לך שאטפל בעניין בדרך הכי טובה, ויש מצב שלא תצטרך לעשות כדבריי אלא שאנו נעשה כדבריך, תהיה לנו שותף."
אסטר מעקם פניו כלא מבין ואומר:
"דוקטור .. (מוזר לפנות ככה לדוקטור בעצמו). יש לבודד את טוני כמו את שאר הילדים, אין לסכן אותו! הילדים הם הראשונים בסכנה. לחיידק יש גן האחראי על יצר ההישרדות, וגן זה הוא הכי חזק שנברא אי פעם. ברגע שבא במגע עם יצור בו זורם דם, לא רק בני אדם, הוא מתמזג עמו, משנה את ה-ד.נ.א שלו וביחד הופכים ליצור חדש וחזק עוד יותר מבחינה הישרדותית. אתה צריך לראות איך הלווייתנים שלנו נראים, תוכים חוצפניים שאף אחד לא יכול להם, וכל כך הרבה סוגי יצורים, כי עם כל יצור, החיידק מתמזג ליצור שונה. עדיין יש לנו זמן מכיוון שישנן בריאות עם יצר הישרדות חזק שהחיידק לא מצליח להשתלט עליהם. אבל הילדים, שמטבעם מעתיקים את מי שהם מעריכים,  פותחים דלתות אל ליבת קיומם. הגזע האנושי כבר עכשיו נתון בסכנת הכחדה. אתה מבין את הכיוון נכון? אט אט יהיה כאן רק גזע שולט אחד, ולצערי הוא עשוי להכיל גם אותך דוקטור."
הדוקטור סורק את טוני במברג הסוני. לאחר מכן משדר אל המחשב את הממצאים אותם הוא מנתח, ואומר:
"כרגע החיידק מחפש את דרכו אל טוני. טוני, אתה מוכרח לשתף אתנו פעולה."
"ומה תעשה אחרי שתבין? היצורים שהתמזגו, ימותו? אני לא מוכן לזה ואני אלחם בכם בכל כוחי!"
הדוקטור מביט ב-אסטר לפשר הדבר. אסטר מסביר:
"לטוני יש כלב שהתמזג. עכשיו זהו כלב-על וטוני קשור אליו מתמיד. אבל איך מדברים עם חיידק???"
הדוקטור עונה: "לשם כך נחוץ טוני. וגם אתה."
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-' סיפור מספר 2 '
סיפור מספר 2
25/06/2013 | 12:55
7
213
שתי מחשבות עברו בו זמנית בראשו של הדוקטור. אחת, "זאת הפעם האחרונה שאני מתקן את המנגנון הזה בטארדיס." ושניה, "להיות תלוי באוויר מטארדיס זה מפחיד, אבל ליפול ממנה זה בטח מפחיד יותר."
ברגע שהוא עמד על קנקנה של המחשבה השניה, כוחו לא עמד לו עוד וידיו נעזבו מהחללית.
והוא נפל.
נפל -
צלל -
וכמעט -
אבל הטארדיס צללה אחריו, מתחתיו, והסתובבה כשדלתותיה כלפי מעלה. הדוקטור נפל דרך הפתח לטארדיס, דרך חדר השליטה, מסדרון או חמישה, חלף על-פני הספריה, עוד מסדרון והחוצה דרך הדלת האחורית.
"אה," חשב, "מסתבר שיש לה דלת אחורית". והתרסק על המדרכה.


היתה זו שעת לילה מאוחרת, והרחוב היה ריק מכדי שפרץ האור ימשוך את תשומת לב העוברים והשבים. ואולי טוב שכך? הפעם לא צריך להסביר לאף אחד שום דבר. ואולי זה לא טוב. כי התחדשות היא לא החלפת בגדים, היא גם לא מוות. התחדשות היא התרוקנות, היא שבירה. אף אחד לא צריך לעבור התחדשות לבד.


ההבזק כבה. הדוקטור התעלף על המדרכה.


כשהתעורר היה כבר אור. הוא ראה אותו מעבר לעפעפיים החדשים כשניסה לפתוח אותם בפעם הראשונה.
"נראה לך שהוא בסדר?" שמע נערה ניגשת אליו.
"הוא נראה נורא צעיר. זה קשה, להתגבר על פציעות בגיל כזה צעיר." קול של נער נשמע לידה.
שוב צעיר? חשב. שוב?
"זה בכלל הוא או היא?"
אוהו, הגוף החדש הזה הולך לשגע אותו. הוא כבר ידע.
הנערה כאילו קראה לאחר, "תראה מה קרה לג'ינג'י הזה פה..."
פתאום ההרגשה של הדוקטור השתפרה פלאים!
הוא פקח את עיניו. הנערה ניגשה לגעת בו. "זה בסדר," הרגיע, "זה--"
"אמאל'ה!" צעקה והם ברחו מהמקום.


הוא הביט מסביב. קצה סמטה באמצע שום מקום, מלאת זבל ועובש וצחנה. בפינה, ליד הפח המלא עד גדותיו, עמדה מראה ישנה שנזרקה. כמה נוח כשבמקרה נמצאת מראה בדיוק כשצריך אחת, כאילו מישהו סידר את זה. הוא זחל קצת כדי לראות את הפנים החדשות שלו.


ולא אהב את מה שראה.


הוא ניער את ראשו והסתכל שוב. הוא עצם עין אחת והדמות במראה עצמה עין. סובב את הראש, והדמות במראה סובבה את הראש. נענע את השפם, והדמות במראה - גם. מבחן אחרון -
הוא הרים כפה ושלף את הטפרים.
וגם הדמות במראה.


בעודו מעכל, נהמות נשמעו מאחוריו. הטארדיס לא מתרגמת אותן. כנראה שמנגנון ההגנה - זה שהוא תיקן - הפעם שלח אותה גם לזמן אחר. לעזאזל!
הנהמות הפכו ליללות עצבניות. הוא ניסה לפייס אותם. "חתולי, חתולי..." ונזכר בתגובות שבני אדם אחרים בסביבה עלולים להגיב למשמע דיבורים מפי חתול.
הוא גם נזכר שהוא דובר חתולית שוטפת, אז הוא הקשיב.
"מה אתה עושה פה, זה הפח שלנו!"
"מיאו מי-- אני רק עובר אורח, מיד אלך."
"שקר. אתה פה יותר מדי זמן. בוא, בוא, אני אסביר לך איך דברים עובדים פה." עם החושים המחודדים הוא שמע טפרים נשלפים, טפיפות רגליים הולכות ומתקרבות וראה זנבות מזדקרים. לשלוף טפרים גם? אני... עדיין פציפיסט, לא?
טפיפות נוספות נשמעו מרחוק. ריצה מהירה. החתולים נהמו. הכפות התקרבו, התקרבו, ויצור עבר דרכם בסערה. הדוקטור התהפך מהפגיעה, החתולים האחרים נמלטו. היצור התנגש בפח והסתובב.
"קורגי!"
הדוקטור התהפך בחזרה על-מנת לאמוד את הסכנה.
"אני קורגי!"
כלב קורגי קטן הסתכל עליו וכשכש בזנבו. הוא התקרב לרחרח, ונבח שוב.
"קורגי!"
הדוקטור נבח בחזרה בכלבית. "קורגי?"
"קורגי! אני קורגי!"
"שלום, קורגי. אני הדוקטור."
"אני קורגי! ואתה חתול! ואתה נובח! אז אולי אתה לא חתול? רגע... אולי אני לא קורגי?"
"אתה קורגי."
"אני קורגי!"
"אני שמח שהגענו להסכמה. הלכת לאיבוד, קורגי?"
"הלכתי לאיבוד קורגי!"
"אתה צריך עזרה לחזור הביתה?"
"הלכתי לאיבוד! כשהייתי כזה גודל!" הקורגי החווה באפו לגובה נמוך אפילו יותר ממנו.
"אז אתה כלב רחוב."
"אני קורגי!"


יד עבותה לפתה את עורפם של הדוקטור ושל הקורגי. "חתול נובח? הוא בטח חולה. טוב שהגעתי בזמן." איש גדול עם מדי וטרינר עירוני היה זה שהרים אותם. הפעם הדוקטור לא איבד עשתונות ועבר לדבר עברית.
"אני חתול מדבר. ברח!"
האיש בהה בחתול ופלבל בעיניו. "מה עובר עליי? יאללה, אני זורק אותם למשאית וסוגר את היום".
"קורגי!" נבח הכלב. "אני קורגי!"
"אתה אכן ק-- רגע, מה? טוב, משהו לא טוב עובר עליי" אמר האיש ועזב את שניהם. "אני חייב לישון."
"רגע," אמר הדוקטור, "הוא הבין אותך?"
"תראה! בן אדם מדבר! חתול מדבר ובן אדם מדבר באותו יום!"
"ואתה הבנת אותו."
"ואני הבנתי אותו! זה רע?"
"לא, כלב. זה טוב. זה סימן מאוד, מאוד טוב."
הדוקטור פנה אל החליפה שעוד נשארה זרוקה בסמטה מהגלגול הקודם שלו. משהו בכיס התחיל לזהור. המפתח של הטארדיס! הוא הרים אותו בשיניו וסינן: "תראה, כלבלב, מקל!" והחווה לכיוון המברג הקולי. "לך, תביא!"
"לא מקל," ענה הקורגי, "זה כלי מתוחכם שלא מהעולם הזה שמסוגל להזיז דברים ברמה התת-אטומית בעזרת תהודת גלי קול."
הדוקטור בהה בו, לסתו נשמטה והמפתח נשמט ממנה.
"וחוץ מזה, אני לא כלבלב - אני קורגי!"
הדוקטור ניער את ראשו והרים שוב את המפתח.
בקצה סמטה באמצע שום מקום, בשעת צהריים, צעדו יחד חתול ג'ינג'י נושא מפתח וכלב קורגי נושא מקל מוזר אל תיבה כחולה שהופיעה משום מקום.



אפילוג:
"לכל הרוחות, למה לא התקנתי דלת קטנה לחיות?"
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 13:40
50
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 13:48
47
כמה ג'ינג'יים יש כאן וואו!
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-'אדיר'
אדיר
25/06/2013 | 14:15
1
51
העיקר שהדוקטור ג'ינג'י. וקורג'י
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
27/06/2013 | 19:40
20
סיימתי את העונה!! סוף סוף!
מה שאפשר לי לקרוא את הסיפורים ולהצביע גם :) יאי
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-' '
28/06/2013 | 10:51
27
עוד לא קראתי את האחרים אמנם, אבל רעיון פשוט אדיר! ממש אהבתי!
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-' סיפור מספר 3 '
סיפור מספר 3
25/06/2013 | 12:56
5
129
מים שקטים חודרים עמוק
כשאני חוזר ליום בו פגשתי לראשונה את הדוקטור, הדבר הראשון  בו אני נזכר הוא השקט. יצאתי מהבית בו ישנתי באותו לילה והתקדמתי לכיוון תחנת האוטובוס של הכפר, בדרך ליעד הבא שלי, להמשיך במסע. מצד אחד של הרחוב ניצבו הבתים הרעועים, ומצד שני- האוקיינוס. נדמה היה שבכפר הקטן כל אחד ידע את מקומו בשעה זו של הבוקר- המקומיים היו בשדות המקיפים את הכפר, ואילו התיירים נמצאו עמוק במיטתם.
אולי זה מה שתפס אותי במראה של האיש, העובדה שהוא, כמוני, לא התאים לאף אחת מהקבוצות. עומד מול הגדר המפרידה בין עפר הרחוב והחול הבהיר של החוף, שיערו ג'ינג'י ופרוע, עורו בהיר ולא שזוף כלל- דבר מוזר לכשעצמו באזורים אלה, בהם השמש קופחת וצובעת את עורו של כל אדם הנמצא תחתיה אפילו שעות מעטות. משהו באיך שהתלבש, בצורת העמידה שלו, לא השתלבו בנוף הכפרי והשליו.
בעוד אני לבוש בחולצת טריקו רחבה, מכנס קצר וזוג סנדלים, האיש לבש מקטורן עשוי בד מבריק בצבע בז', ומתחתיו סריג ארוך בצבע סגול זועק. קצותיו של מכנס החאקי הארוך שלבש, היו דחוסות בתוך מגף גבוה וכהה. בשולי הסריג חולצה שחורה בצבצה, צווארונה מציץ גם הוא מהפתח הרחב של הסריג.
לרגע עמדתי שם, מביט בו בסקרנות. לתומי חשבתי שהוא אינו מבחין בי- הוא היה נראה שקוע לגמרי במחשבות, מבטו נעוץ באופק הרחוק. החלטתי להתקרב אליו, לשאול האם הוא צריך עזרה כלשהי, אחרת איך הגיע למקום הזה, בו הוא כלל לא שייך?
"אפשר לעזור לך?" קטע הקול את קו מחשבותיי, וראיתי את האיש מביט בי, עיניו הירוקות נעוצות בי. משהו בעיניו לא הסתדר עם שאר גופו, אך לא הצלחתי להצביע מה בדיוק הפריע לי. והמבטא! האותיות השורקות התגלגלו על שפתיו בצורה שהזכירה לי את אבי, הרחק בבית.
החלטתי להתקרב אליו "זה בדיוק מה שעמדתי לשאול אותך" אמרתי, נעמד לידו. "גלן" הצגתי את עצמי, מושיט את ידי. האיש הביט בה לרגע, ולאחר שלף את ידו מהכיס ולפת את האמה של ידי, כמו שרואים לפעמים לוחמים בסרטים ישנים. כשהוא הוציא את ידו מהכיס שמתי לב שהוא לבש כפפות עור קצרות, ללא כיסוי לאצבעות, בדומה לאופנוענים.
הוא עזב את ידי וחזר להביט באוקיינוס "גלן, אני מציע שתסתלק מכאן" הוא אמר.
אני זוכר שהרמתי גבה, צוחק בליבי. "זה איום?" שאלתי אותו בגיחוך.
הוא הביט בי שוב ונראה מופתע "מה? איום?" חיוך רחב עלה על שפתיו "אני לא מאיים" הוא אמר ושחרר צחקוק.
הרגשתי מבולבל. מאוד. מיהו האיש הזה? מה פשר דבריו? הבטתי בו, מחכה שידבר, שיענה לפחות לאחת מהשאלות שרצו בראשי. הוא הביט בי אך לא אמר דבר. נראה שהוא מחכה שאני אומר משהו.
"מה?" פלטתי לאחר כמה שניות.
"אתה לא הולך?" הוא אמר בקול מופתע, כמעט כמו קולי שלי.
"טוב...אני כן, אבל לא בגלל שאמרת לי."
הוא נאנח וצחקק שוב, חוזר להסתכל על הים "אני תמיד שוכח כמה בני אדם יכולים להיות עקשנים. עקשנים! כל כך עקשנים...זה יביא עליכם את הסוף, העקשנות הזאת. בעצם לא. לא על כולכם לפחות."
עמדתי שם והייתה לי מין הרגשה מוזרה כזאת, כאילו נקלעתי למצב שאיני יכול להבין.
"אתה יודע," הוא המשיך בדיבורו "אני יכול לשנות כל כך הרבה דברים, שכשאני מגיע למשהו שאיני יכול לשנות, זה פשוט מרתק." נראה כאילו הוא נזכר במשהו, על פניו נפרס חיוך דק, אך עיניו היו נראות עצובות. 'הן זקנות' אני זוכר שעלתה בי מחשבה 'מאוד זקנות'- הבנתי מה הפריע לי בעיניו. כשאתה מסתכל בעיניו של אדם אתה יכול לדעת אם הוא ילד, או נער, או גבר. הערכתי שהוא בשנות הארבעים לחייו,  אך בעיניו ראיתי כל כך הרבה מעבר, והן נראו זקנות בהרבה.
"וזה גם עצוב, כי זה תמיד משהו רע." הוא אמר ופתאום הסתובב בחדות "לא אמרת שאתה הולך?"
"האוטובוס גם ככה לא אמור להגיע בשעה הקרובה" הפטרתי "חשבתי שאקח את הדרך הארוכה על החוף."
האיש קפץ בבהלה "לא!" הוא צעק "אתה לא יכול לראות? את חייב להסתלק מכאן עכשיו!"
הוא מטורף לגמרי, חשבתי לעצמי אז. מה אני אפילו עושה כאן, אני רק מעודד את האשליות שלו.
"אדוני, אני חושב שכדאי שתחזור למיטה" אמרתי בקול רך "איפה אתה שוהה? מי פה איתך?"
האיש הטיח את אגרופו בגדר וצחק צחוק מתוח "אתם אף לא רואים את זה הא? אף פעם. אתה לא יכול לראות?!" הוא אמר והפעם הצביע לכיוון האופק.
מרחוק, הים נראה שונה. גל גדול נראה מתקרב אל החוף. הבטתי באיש שוב, ושוב במים. הגל התקרב במהירות אדירה, והוא לא היה גדול, הוא היה עצום!
"מה לעז..." לחשתי והבטתי באיש. הגל המשיך להתקרב לחוף, גדל וגדל בכל מטר שהוא עובר. האיש תפס בידי "אני שונא כשאתם גורמים לי לעשות את זה" הוא אמר. והתחיל לגרור אותי לאחור במהירות.
"זה.." התחלתי למלמל. אני זוכר את ההרגשה של הפחד שהשתלטה על גופי.
"מים שזועזעו על ידי גלים סיסמיים חזקים הנוצרו ברעידת אדמה בלב באוקיינוס באמצעות תזוזה של לוחות טקטוניים-" הוא הביט בי ונאנח "צונאמי, כן" הוא אישר את מחשבותי.
הרגשתי את גופי כבד "אבל זה אומר שאנחנו מתים! לעולם לא נצליח לברוח למקום מספיק רחוק כדי להתחמק, אנחנו קרובים מדי לים!"
הוא חייך חיוך שובב ובעיניו עלה ניצוץ חדש, אך הוא לא אמר דבר, רק המשיך לגרור אותי לכיוון הבתים. למרות שהוא היה רזה וצנום, נראה היה שאין לו כלל בעיה לסחוב את גופי והתיק הכבד שלכתפי. למרות שהתקדמנו דיי במהירות, התחלתי להרגיש טיפות מים עלי, אך לא העזתי להסתכל לאחור.
הוא גרר אותי אל החצר האחורית של אחד הבתים. במרכז החצר עמדה קופסא כחולה גדולה עם הכיתוב משטרה, ונראה שהוא פונה לכיוונה.
"לא, מה אתה עושה?" צעקתי "אם ניכנס לשם נטבע בוודאות!" אך לא נראה שהוא מקשיב לי. הוא דחף את דלת הכניסה וזאת נפתחה פנימה. הוא נכנס וגרר אותי איתו לתוך הקופסא.
הסתכלתי סביבי. ולרגע משהו היה  נראה לי לא הגיוני. האיש מיהר על הקונסולה שהייתה במרכז החדר והתחיל להזיז ידיות שונות וכפתורים. לאחר מספר שניות הוא אמר "אוקיי. אנחנו בסדר." הוא הסתובב והביט בי, מחייך.
התרוממתי ממקומי, מביט בו "איך ידעת שזה יקרה?" שאלתי, מצביע על הדלת, מסמל על מה שמתרחש בחוץ, אך הוא רק משך בכתפיו.
"אתה לא הולך לשאול?" הוא אמר.
"לשאול? מה?"
הוא הביט סביבו ואמר "על זה."
הבטתי סביב "לא".
"אבל זה יותר גדול מבפנים!" הוא אמר בזעף.
"כן, שמתי לב" עניתי "זה דיי מובן מאליו, ברגע שכבר נכנסת פנימה". התקדמתי לכיוון הקונסולה, מוריד את התיק הכבד מכתפי. הוא הלך אחרי בזמן שהסתכלתי סביב.
"מי אתה?" שאלתי לאחר כמה שניות.
"אני הדוקטור" הוא ענה בחיוך.
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 21:39
9
לצפיה ב-' סיפור מספר 4 ( 7ב)'
סיפור מספר 4 ( 7ב)
25/06/2013 | 12:58
5
91
הבת וה12

הדוקטור דידה אל תוך הטארדיס השוממת, ובמהרה לא מצא את כוחו, מעד ומצא עצמו על ברכיו. תהליך ההתחדשות כבר החל ובקרוב יגיע לשיאו. קרני האור שהפיקה אנרגיית ההתחדשות כבר החלו להיאסף סביב גפיו וראשו של הדוקטור, שראשו כעת היה נקי ממחשבות. הוא מנע מעצמו לחשוב על קלרה שזה עתה נטש כלואה בתוך גוף דאלק. אילולא היה במצב בעייתי, אולי היה מבין הדוקטור את האירוניה שבמצב. הוא חזר להציל את קלרה מהמקום בו פגש אותה לראשונה, אך עיוות את הזמן בצורה כה קשה כאשר הוא עצמו מהביקור הקודם שלו ראה את עצמו לרגע, כאשר רץ לאורך מקלט הדאלקים עם איימי פונד. העיוות יצר אנרגיה כה עצומה שהשמידה כליל את המקלט ומחקה כל אזכור של קלרה מדפי ההיסטוריה. קלרה אוסווין אוסוולד חדלה מלהתקיים. הדוקטור ידע שבכל רגע הוא עתיד לשכוח אותה לנצח. דמעה בודדה החליקה על פניו של הדוקטור, עשתה את דרכה אל סנטרו ומשם במהירות אל רצפת הטארדיס עליה התנפצה. ברגע שפגעה ברצפה, תהליך ההתחדשות של הדוקטור הגיעה לשיאו. כעת נשמתו רחפה מעליו, וצפתה בגופו כאשר הוא על ברכיו, זקוף, ידיו פרושות לצדדים. קרני אנרגיית ההתחדשות נשלחו מגפיו ומפרצופו והלאה. כך היה כדקה, עד שהדוקטור חזר לעצמו. בערך.
הוא קרס אל רצפת הטארדיס, כעת היה שכוב עליה, מתנשף, ללא כל זיכרון מקלרה. הוא פקח את עיניו והרגיש כיצד אנרגייה חדשה ממלאת את גופו. הוא קיפץ על רגליו, ומשום מה לא הפריע לו כלל מדוע הוא אינו זוכר מה קרה. הוא רק ידע דבר אחד – כעת יש לו גוף חדש.
בריצה קלה הגיע הדוקטור לחדר האמבטיה שבטארדיס וחיפש במראה את גלגולו ה12. "לא רע!" הוא אמר לבבואתו וקרץ "אלוהה חתיך!". הוא העביר את ידו בשיער השופע החדש שלו "וסופסוף ג'ינג'י!" אמר בשמחה. הוא עבר לבחון את עצמו ביותר קפידה, הוא היה גבוה כמעט כמו בגופו הקודם, אולי מעט יותר. הוא היה רזה מאד, אך שמח לגלות שאוזניו לא בולטות יתר על המידה. עיניו היו כחולות ועמוקות כמו הים היפהפה בגלקסיית הביזלורן, הוא פעם לקח לשם את אחת מחברותיו הטובות. לרגע אחד הוא לא הצליח להיזכר מי, הוא ראה בדמיונו שער חום קצר וחלק, אך התנער מהמחשבה כשקלט את אפו הסולד. "אבל מה זה הזקן הזה?" שאל את עצמו ושלף במהרה סכין גילוח מאחת המגירות "ידעתי שיום אחד זה יהיה שימושי!" הוא צחק. את חמש הדקות הבאות העביר הדוקטור בניסיון לגלות איך משתמשים בסכין, לפחות שתי דקות מהן בחיפוש אחר כפתור קטן שיעשה צליל זמזום, אור ירוק ויפתח דלתות. לאחר שסופסוף הבין מה עליו לעשות הוא התגלח לראשונה בחייו המאד ארוכים. הוא הביט בבבואתו, מרוכז, וניצל את אנרגיית ההתחדשות שעוד זרמה בגופו כדי להצמיח במהרה זקן חדש ולגלח אותו בצורת זקן צרפתי. כשלא אהב את מה שיצא, התגלח בשנית והצמיח מחדש את הזיפים כדי לנסות מראה אחר. אחרי הסיבוב ה15 הוא הבין שעדיף לו בלי זקן, ודילג בשמחה חזרה אל קונסולת הטארדיס.
הוא פרש את ידיו לצדדים והסתובב, מרגיש כמו ילד קטן. כשעצר, לטש את עיניו בקונסולת הטארדיס, שממש כמוהו לבשה צורה חדשה. "אז... למדבר של טונקו? לשדות הסיביאן?" הוא הציע לטארדיס "לאן נלך אותך לטיול הבכורה שלנו?"
"כמה שיותר רחוק!" אמר קול נשי מאחוריו.
הדוקטור הסתובב מיד וחייך לקראת ההרפתקה החדשה שהוא עומד להיכנס אליה, ולכן לא יכל שלא להיות מאד מופתע כשמצא עצמו עומד מול -
"רוז?!" הוא הזדעק
"לא בדיוק" ענתה אישה צעירה גבוהה ובלונדינית שהייתה הראשונה לראות את התגלמותו ה12 של הדוקטור. היא הייתה מאד יפה, היו לה עיניים חומות גדולות ואף קטן מחודד. שפתיה היו ורודות ועבות במידה הנכונה.
"אני מצטער," אמר הדוקטור בבלבול "הזכרת לי מישהי שאני מכיר"
"את אמא שלי" ענתה האישה, כאילו שהעובדה הזאת הייתה ברורה מאליה לכולם
הדוקטור עמד שם לרגע, המום ומגמגם "א – א – את הבת של רוז?"
"אפשר להגדיר את זה ככה" היא ענתה והתקדמה לעבר הדוקטור. או לפחות ככה הוא חשב, היא חלפה על פניו ונשענה על קונסולת הטארדיס בטבעיות "אז לאן אמרנו שנוסעים?"
"היי היי! תתרחקי מזה את עוד תפעילי אותה בטעות" אמר הדוקטור
"אל תדאג" היא צחקה והצביעה על הכפתור הקרוב ביותר למרפקה "זה רק משנה את העוצמה של המנורה בראש הטארדיס" הדוקטור היה מופתע יותר ויותר מרגע לרגע "ההוא שם אחראי על מנגנון הזיקית אבל כמו ששנינו יודעים כבר לא עובד כבר 1000 שנה בערך. והידית הקטנה פה מורידה את המים בשירותים"
"מה? - איך?" הדוקטור לא האמין למשמע אוזניו, האישה הזאת יודעת בדיוק איך להפעיל את הטארדיס או שהוא רק מדמיין?
"גדלתי פה, אני מכירה כל פינה ולחצתי על כל כפתור. עשיתי לך כמה בעיות אה?" האישה התקרבה אל הדוקטור וכעת עמדה פחות ממטר לפניו. מהמרחק הזה הוא יכל להגיד בוודאות שיש קשר בינה לבין רוז טיילר. הן היו דומות מאד, אך פניה של האישה היו מחודדים יותר משל רוז. "ליז טיילר, נעים להכיר" היא הושיטה לו את ידה כדי שילחץ אותה.
הדוקטור הביט בידה של ליז, אך לא נע ולא משנה כמה התאמץ, הצליח להוציא רק מילה אחת מפיו "תסבירי."
"זאב רע, זוכר?" היא התחילה לספר, הפנתה אליו את גבו והתחילה לטייל סביב הקונסולה "סופסוף אני יכולה לטייל כאן בחופשיות, מבלי להתגנב בלילות או כשאתה בחוץ! אה אוי, כן, מי אני. כשרוז, אמא שלי, פיזרה את הזאב הרע ברחבי היקום אני נוצרתי כדי להגן עליה. אני שילוב של רוז ושל זאב רע. מבין כל הרמיזות של זאב רע ברחבי היקום, אני היחידה שחיה ונושמת. חצי רוז טיילר, חצי זאב רע. הונחתי להישאר כאן, בטארדיס, ולהתחבא מפני הכל, ובעיקר מפניך עד שיגיע הגלגול ה12, ורק אז המשימה שלי תתחיל. כמעט חשפתי את עצמי מול הגלגול הקודם שלך, אני לא כל כך טובה במתמטיקה אתה מבין?" היא הסמיקה מולו
"ומהי בדיוק המשימה שלך?" החזיר הדוקטור את השיחה לנושא הבוער
"להגן עליך כמובן."
"להגן מפני מה?"
"משיבתה של רוז. השיבה של אמא שלי. השיבה שתחריב את הטארדיס, ואותך בתוכה."
הדוקטור לא ידע איך להגיב לכך. ברגע אחד נזרק עליו כל כך הרבה מידע. הבת של רוז, הזאב הרע שעוד קיים, השיבה העתידית של רוז והעובדה שבמשך מאות שנים הסתתרה מפניו אישה צעירה שחיה בטארדיס וחיכתה לרגע הנכון. היא נראתה לו משוגעת והסיפור לא נראה מאד אמין. אך הוא ידע שכדי לחשוף את כל הסיפור יש רק דרך אחת, קשה וארוכה. הוא הביט בעיניה של ליז, מתלבט בינו לבין עצמו לאן ייקח אותה קודם, והושיט לה את ידו ללחיצה.
"אלוהה, אני הדוקטור."
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 14:59
28
לצפיה ב-' סיפור מספר 4 לקריאה נוחה יותר'
סיפור מספר 4 לקריאה נוחה יותר
25/06/2013 | 15:03
1
61
(תפוז אכל את הרווחים והמרווחים, אז הנה הסיפור בצורה ידידותית יותר לקורא)


הדוקטור דידה אל תוך הטארדיס השוממת, ובמהרה לא מצא את כוחו, מעד ומצא עצמו על ברכיו. תהליך ההתחדשות כבר החל ובקרוב יגיע לשיאו. קרני האור שהפיקה אנרגיית ההתחדשות כבר החלו להיאסף סביב גפיו וראשו של הדוקטור, שראשו כעת היה נקי ממחשבות. הוא מנע מעצמו לחשוב על קלרה שזה עתה נטש כלואה בתוך גוף דאלק. אילולא היה במצב בעייתי, אולי היה מבין הדוקטור את האירוניה שבמצב. הוא חזר להציל את קלרה מהמקום בו פגש אותה לראשונה, אך עיוות את הזמן בצורה כה קשה כאשר הוא עצמו מהביקור הקודם שלו ראה את עצמו לרגע, כאשר רץ לאורך מקלט הדאלקים עם איימי פונד. העיוות יצר אנרגיה כה עצומה שהשמידה כליל את המקלט ומחקה כל אזכור של קלרה מדפי ההיסטוריה. קלרה אוסווין אוסוולד חדלה מלהתקיים. הדוקטור ידע שבכל רגע הוא עתיד לשכוח אותה לנצח. דמעה בודדה החליקה על פניו של הדוקטור, עשתה את דרכה אל סנטרו ומשם במהירות אל רצפת הטארדיס עליה התנפצה. ברגע שפגעה ברצפה, תהליך ההתחדשות של הדוקטור הגיעה לשיאו. כעת נשמתו רחפה מעליו, וצפתה בגופו כאשר הוא על ברכיו, זקוף, ידיו פרושות לצדדים. קרני אנרגיית ההתחדשות נשלחו מגפיו ומפרצופו והלאה. כך היה כדקה, עד שהדוקטור חזר לעצמו. בערך.
הוא קרס אל רצפת הטארדיס, כעת היה שכוב עליה, מתנשף, ללא כל זיכרון מקלרה. הוא פקח את עיניו והרגיש כיצד אנרגייה חדשה ממלאת את גופו. הוא קיפץ על רגליו, ומשום מה לא הפריע לו כלל מדוע הוא אינו זוכר מה קרה. הוא רק ידע דבר אחד – כעת יש לו גוף חדש.

בריצה קלה הגיע הדוקטור לחדר האמבטיה שבטארדיס וחיפש במראה את גלגולו ה12. "לא רע!" הוא אמר לבבואתו וקרץ "אלוהה חתיך!". הוא העביר את ידו בשיער השופע החדש שלו "וסופסוף ג'ינג'י!" אמר בשמחה. הוא עבר לבחון את עצמו ביותר קפידה, הוא היה גבוה כמעט כמו בגופו הקודם, אולי מעט יותר. הוא היה רזה מאד, אך שמח לגלות שאוזניו לא בולטות יתר על המידה. עיניו היו כחולות ועמוקות כמו הים היפהפה בגלקסיית הביזלורן, הוא פעם לקח לשם את אחת מחברותיו הטובות. לרגע אחד הוא לא הצליח להיזכר מי, הוא ראה בדמיונו שער חום קצר וחלק, אך התנער מהמחשבה כשקלט את אפו הסולד. "אבל מה זה הזקן הזה?" שאל את עצמו ושלף במהרה סכין גילוח מאחת המגירות "ידעתי שיום אחד זה יהיה שימושי!" הוא צחק. את חמש הדקות הבאות העביר הדוקטור בניסיון לגלות איך משתמשים בסכין, לפחות שתי דקות מהן בחיפוש אחר כפתור קטן שיעשה צליל זמזום, אור ירוק ויפתח דלתות. לאחר שסופסוף הבין מה עליו לעשות הוא התגלח לראשונה בחייו המאד ארוכים. הוא הביט בבבואתו, מרוכז, וניצל את אנרגיית ההתחדשות שעוד זרמה בגופו כדי להצמיח במהרה זקן חדש ולגלח אותו בצורת זקן צרפתי. כשלא אהב את מה שיצא, התגלח בשנית והצמיח מחדש את הזיפים כדי לנסות מראה אחר. אחרי הסיבוב ה15 הוא הבין שעדיף לו בלי זקן, ודילג בשמחה חזרה אל קונסולת הטארדיס.

הוא פרש את ידיו לצדדים והסתובב, מרגיש כמו ילד קטן. כשעצר, לטש את עיניו בקונסולת הטארדיס, שממש כמוהו לבשה צורה חדשה. "אז... למדבר של טונקו? לשדות הסיביאן?" הוא הציע לטארדיס "לאן נלך אותך לטיול הבכורה שלנו?"
"כמה שיותר רחוק!" אמר קול נשי מאחוריו.
הדוקטור הסתובב מיד וחייך לקראת ההרפתקה החדשה שהוא עומד להיכנס אליה, ולכן לא יכל שלא להיות מאד מופתע כשמצא עצמו עומד מול -
"רוז?!" הוא הזדעק
"לא בדיוק" ענתה אישה צעירה גבוהה ובלונדינית שהייתה הראשונה לראות את התגלמותו ה12 של הדוקטור. היא הייתה מאד יפה, היו לה עיניים חומות גדולות ואף קטן מחודד. שפתיה היו ורודות ועבות במידה הנכונה.  
"אני מצטער," אמר הדוקטור בבלבול "הזכרת לי מישהי שאני מכיר"
"את אמא שלי" ענתה האישה, כאילו שהעובדה הזאת הייתה ברורה מאליה לכולם
הדוקטור עמד שם לרגע, המום ומגמגם "א – א – את הבת של רוז?"  
"אפשר להגדיר את זה ככה" היא ענתה והתקדמה לעבר הדוקטור. או לפחות ככה הוא חשב, היא חלפה על פניו ונשענה על קונסולת הטארדיס בטבעיות "אז לאן אמרנו שנוסעים?"
"היי היי! תתרחקי מזה את עוד תפעילי אותה בטעות" אמר הדוקטור
"אל תדאג" היא צחקה והצביעה על הכפתור הקרוב ביותר למרפקה "זה רק משנה את העוצמה של המנורה בראש הטארדיס" הדוקטור היה מופתע יותר ויותר מרגע לרגע "ההוא שם אחראי על מנגנון הזיקית אבל כמו ששנינו יודעים כבר לא עובד כבר 1000 שנה בערך. והידית הקטנה פה מורידה את המים בשירותים"
"מה? - איך?" הדוקטור לא האמין למשמע אוזניו, האישה הזאת יודעת בדיוק איך להפעיל את הטארדיס או שהוא רק מדמיין?
"גדלתי פה, אני מכירה כל פינה ולחצתי על כל כפתור. עשיתי לך כמה בעיות אה?" האישה התקרבה אל הדוקטור וכעת עמדה פחות ממטר לפניו. מהמרחק הזה הוא יכל להגיד בוודאות שיש קשר בינה לבין רוז טיילר. הן היו דומות מאד, אך פניה של האישה היו מחודדים יותר משל רוז. "ליז טיילר, נעים להכיר" היא הושיטה לו את ידה כדי שילחץ אותה.
הדוקטור הביט בידה של ליז, אך לא נע ולא משנה כמה התאמץ, הצליח להוציא רק מילה אחת מפיו "תסבירי."  
"זאב רע, זוכר?" היא התחילה לספר, הפנתה אליו את גבו והתחילה לטייל סביב הקונסולה "סופסוף אני יכולה לטייל כאן בחופשיות, מבלי להתגנב בלילות או כשאתה בחוץ! אה אוי, כן, מי אני. כשרוז, אמא שלי, פיזרה את הזאב הרע ברחבי היקום אני נוצרתי כדי להגן עליה. אני שילוב של רוז ושל זאב רע. מבין כל הרמיזות של זאב רע ברחבי היקום, אני היחידה שחיה ונושמת. חצי רוז טיילר, חצי זאב רע. הונחתי להישאר כאן, בטארדיס, ולהתחבא מפני הכל, ובעיקר מפניך עד שיגיע הגלגול ה12, ורק אז המשימה שלי תתחיל. כמעט חשפתי את עצמי מול הגלגול הקודם שלך, אני לא כל כך טובה במתמטיקה אתה מבין?" היא הסמיקה מולו
"ומהי בדיוק המשימה שלך?" החזיר הדוקטור את השיחה לנושא הבוער
"להגן עליך כמובן."
"להגן מפני מה?"
"משיבתה של רוז. השיבה של אמא שלי. השיבה שתחריב את הטארדיס, ואותך בתוכה."
הדוקטור לא ידע איך להגיב לכך. ברגע אחד נזרק עליו כל כך הרבה מידע. הבת של רוז, הזאב הרע שעוד קיים, השיבה העתידית של רוז והעובדה שבמשך מאות שנים הסתתרה מפניו אישה צעירה שחיה בטארדיס וחיכתה לרגע הנכון. היא נראתה לו משוגעת והסיפור לא נראה מאד אמין. אך הוא ידע שכדי לחשוף את כל הסיפור יש רק דרך אחת, קשה וארוכה. הוא הביט בעיניה של ליז, מתלבט בינו לבין עצמו לאן ייקח אותה קודם, והושיט לה את ידו ללחיצה.
"אלוהה, אני הדוקטור."   
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
26/06/2013 | 01:44
23
כל הזמן הזה כשקראתי את הסיפורים שמעתי מוזיקה של דוקטור הו ומה שהכי מגניב זה שכשהדוקטור התחדש בדיוק התחיל Vale Decem (השיר של ההתחדשות של טננט) ואז התחילה מנגינת Doomsday כשהוא צעק "רוז?!" (מה שמזכיר לכולנו את רוז תמיד)
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
27/06/2013 | 00:31
13
לצפיה ב-' סיפור מספר 5 ( 7ב)'
סיפור מספר 5 ( 7ב)
<< ההודעה הנוכחית
25/06/2013 | 12:59
9
239
"איבדתי אותה."
"אחי, משתתף בצערך. עוד וודקה?"
"שיהיה."
"מיץ תפוזים?"
"מיץ תפוזים.."
"אל תהיה כזה, אחי. בקטנה. הלכה אחת תבוא אחרת.."
"לא, אתה לא מקשיב. איבדתי אותה. ממש איבדתי. חשבתי שמצאתי אותה בסוף קו הזמן שלי, אבל זה היה באמצע, וכשיצאנו היא פשוט נפלה הלאה. כשמכפילים קרטזית קו זמן אנושי עם אד--"
"אחי, זאת וודקה אחרונה שלך להערב."
הדוקטור נעץ בו מבט מבולבל. "לא ידעתי שיש הגבלה."
"עזוב", הברמן הסתכל עליו כמחפש משהו. "הגעת ברכב, אחי? מה זה בשרשרת שלך, מפתח אופניים? מה, אתה גזור?"


קול עמוק משמאלו קטע את השיחה, שגם כך, חשב הדוקטור, לא ממש התקדמה לשום מקום.
"צ'ייסר לגברת."
"איזה?"
"מה שיש."
הדוקטור התרווח בכסאו ומיד, מכיוון שזה היה כסא ברים, נפל. הוא קם, יישר את עניבת הפרפר שלו ובפרצוף מדושן מעונג התיישב שוב. החדר היה חשוך, אבל לא יותר מדי. על התקרה היו נקודות לבנות שדמו לכוכבים. ברקע התנגנה מוזיקה חזקה, שהפריעה לו לחשוב.
הוא הוציא את המברג הקולי מהכיס. לרגע עברה בראשו המחשבה לקרוא לו "מברג קוּלי", כי המברג הוא קוּל.
כשהברמן נכנס למטבח, הוא כיוון את המברג לרמקול. המוזיקה נחלשה, ובו בבד המברג נפל לכוס השתיה שלו. "לא לא, לא! אל תעשה לי את זה!" רטן לכיוון הכוס. "זה בהחלט - בהחלט - לא קוּל!"
הוא הסתכל ימינה ושמאלה והתחמק מהמבטים.


עכשיו השיחה של אדון "צ'ייסר לגברת" משמאלו נשמעה חזק יותר.
"אז, מאיפה את?"
"תשמע, אני באמת לא..."
"עזבי, תזרמי. את פה מהסביבה?"
"לא. עכשיו תעזוב אותי?"
הוא הניח יד גדולה על כתפה. בזמן שסילקה אותה, בהחבא, ידו השניה פיזרה שקית קטנה של אבקה לתוך המשקה שלה.
הדוקטור נדרך. הוא ניער את המברג הקולי משאריות הנוזל וכיוון לכוס.
לחץ -
המברג השמיע קול חלוש -
ונדם.
הדוקטור הזעיף מבטו אל המברג. "רציני? עכשיו?"
הבחורה מיהרה לגמוע מהכוס בעצבנות. צ'ייסר, מרוצה מעצמו, הרים את שלו. "לחיים. לחיינו!" ולגם מכוסו.
"אז מה את עושה בחיים?"
"אני קוסמת."
"קוסמת, הא?"
"ואל תיקח את זה לא נכון, אבל.. אני מתמחה בטריקים של זריזות ידיים."
אדון צ'ייסר תקע בה מבט מבולבל, מלמל כמה הברות וראשו צנח מעולף על הבר.
"אדיוט." פטרה.


מבטה נתקל במבטו של הדוקטור.
"אתה יודע שהגיע לו."
"באמת?"
"נראה לך שלא?"
"לא, התכוונתי, כלומר, באמת את קוסמת?"
"ברררור.." אמרה והחוותה לכיוון הבריון המעולף. "יאללה, שאני ארגע קצת, קלוט. תבחר קלף." בלי שהזיזה את ידה, עכשיו היו פרושים בה כמה קלפים.
פניו של הדוקטור הפכו, באותה מהירות בה הקלפים הופיעו, מחיוך לפליאה.
"נו?"
הוא הושיט בהססנות את ידו מעל לגבו של הבריון והצביע על קלף.
"אוקיי, עכשיו אני צריכה טוש", היא נשענה קדימה ולקחה את המברג הקולי הרטוב.
"רגע" - נזעק - "זה לא טוש!"
"יאללה, תל אביבים. יופי שאתם קוראים לזה לורד, אצלנו בירושלים זה טוש."
היא משכה בבסיס ה"טוש". קול מעומעם עלה ממנו.
"ככה משתמשים בו?"
לחצה על הבסיס, ומעין ברק יצא מצדו השני של המברג ישירות אל חזהו של הדוקטור.


הדוקטור הוטח אחורנית. הבחורה ניגשה אליו בבהלה. הוא שכב על הרצפה בפנים חיוורות, עיניים עצומות, כשחור פעור בחזהו. פלג גופו העליון היה חרוך.
היא התכופפה לכיוונו.
בבת-אחת פתח את עיניו. "לא."
"מה לא?"
"לא ככה משתמשים בו." וסגר את עיניו.


אור חזק פרץ מידיו וראשו של הדוקטור, הבחורה זינקה אחורה. כמה מיושבי הבר נבהלו וברחו, אחרים בהו בתדהמה ושלפו מצלמות-טלפונים.
לאחר כמה שניות האור דעך.
החור בחזהו של הדוקטור נעלם, ובמקומו רק נותר בד חולצה קרוע. גופו לא היה חרוך עוד. פניו השתנו לגמרי, קומתו גבהה, מבנה גופו התרחב. הוא פלבל בעיניו, ידיו נעו בתזזיתיות על גופו ופרצופו. הוא תלש שערה מראשו.
"אינעל מונדאס! זה יותר מדי לבקש פעם אחת להיות ג'ינג'י?"
בעוד האנשים סביבו גלגלו עיניהם וחזרו אט-אט לעיסוקיהם, היא עדיין הסתכלה עליו, בפה פעור.
"תשמע, בנאדם. אתה חייב ללמד אותי את הטריק הזה."


"בן זונה!" הברמן חזר מהמטבח ובבת אחת הפך עצבני. "בן-של-זונה!"
"ראיתם את זה? ישב פה הרגע איזה סטלן על כמה כוסות וודקה והלך בלי לשלם!"
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 13:49
52
מעולה. פשוט כך.
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 15:07
46
ירושלמים שולטים!
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 17:11
38
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 18:02
35
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 18:02
37
דוקטור ערס ירושלמי
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
25/06/2013 | 21:15
33
מגניב לחלוטין.
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
28/06/2013 | 11:23
22
לצפיה ב-' סיפור מספר 6 '
סיפור מספר 6
25/06/2013 | 13:02
6
100
לבקשת הכותב/ת, הסיפור מופיע בקובץ המצורף. אנא עדכנו אותי אם אתם נתקלים בבעיה לפתוח את הקובץ
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-' לסיפור בפנים.'
לסיפור בפנים.
25/06/2013 | 13:14
1
70
סוף סוף ג'ינג'ר
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-'זה המקרה ברוב הסיפורים פה '
זה המקרה ברוב הסיפורים פה
25/06/2013 | 14:58
23
לצפיה ב-' אפשר לשים אותו גם לא בקובץ?'
אפשר לשים אותו גם לא בקובץ?
25/06/2013 | 13:38
19
לצפיה ב-' סיפור מספר 6 בפנים'
סיפור מספר 6 בפנים
25/06/2013 | 14:00
79
"'אני נשבעת לך, רק שריפה יכולה לגרום לסמטה להראות ככה באמצע החורף,' שיילין אמרה לי, 'שריפה או חייזרים, תחליטי את מה יותר הגיוני לבד.' אני אוהבת אותה מאוד, אבל שיילין יכולה לדמיין דברים, והיא תמיד טורחת להודיע לי ש'זה בטוח זה!' וזה תמיד לא נכון. מצד שני, אני לא באמת אצליח ללכת הביתה לפני שהיא תרפה את האחיזה החזקה בידי, ולכן אין לי באמת ברירה, אז אני אלך לראות מה הולך שם. במצב הכי גרוע שיכול להיות- היא צודקת, ואז אקבל קצת אימון. מבחני האמצע הם בסוף החודש, ולספר על שריפה אמיתית שכיביתי במקרה חירום יעבוד לטובתי.
הרחובות היו כמעט ריקים מאדם, אבל הברד הכבד הרעיש יותר מההמון הרגיל שממלא את הרחובות הראשיים של לונדון בשעות מוקדמות יותר של היום. רק סיימתי את המשמרת, והשעה הייתה כמעט שלוש בלילה, מה שגרם לי לפקפק בסיפור עוד יותר; איך פורצת שריפה בסמטה אחורית בעיר, בשלוש בלילה במזג אוויר כזה?
'רואה?' אמרתי לה כשפנינו ליד תחנת הרכבת התחתית במארבל ארץ', 'אין פה שום דבר!' ובאמת לא היה. הסמטה הייתה חשוכה, בטח לא מוארת כמו בתיאור של שיילין, והיה בה קר בדיוק כמו בשאר העיר. אין שריפה.
'אני יודעת מה ראיתי,' היא אמרה, כמו שהיא אומרת כל פעם. 'בואי נשאל אותו,' היא המשיכה, ואז הצביעה עליו. הרעיון לא מלהיב מדי, לגשת לבחור חשוד בסמטה חשוכה כל כך מאוחר בלילה שכבר בעצם מחר, אבל לפני שהספקתי להתנגד, שיילין כבר פנתה אליו. 'היי, אדוני, אממ,' היא אמרה. הוא הסתובב במהירות לעברנו וחייך, אבל החיוך שלו היה מוזר. הוא לבש חליפה מחויטת שהייתה גדולה עליו, כאילו נתפרה למישהו אחר, והייתה לו עניבת פרפר שהייתה, טוב, קשה להודות בזה, אבל היא הייתה מגניבה. 'ראית פה שריפה במקרה? היום, קצת מוקדם יותר?'
'שריפה?' הוא שאל, בקול תמוה ומבטא כבד, סקוטי אולי, 'לא, שום שריפות פה, מה פתאום!' לרגע רציתי לחשוד בו, אבל אז נזכרתי שכבר שלוש וחצי לפנות בוקר, והוא ודאי שיכור. 'השריפה היחידה היא פה!' צעק והצביע על הראש שלו. לא שמתי לב לזה קודם, אבל הייתה לו בלורית שיער כתומה להחריד על הראש. ג'ינג'י יותר ממני, וזה נדיר.
ואז הוא נעלם. בלי להגיד כלום, בלי להפרד, נכנס לתוך תא משטרה שעמד בקצה הסמטה וסגר מאחוריו את הדלת. נדמה היה לי שראיתי משהו בפנים, אבל החלטתי שזה שילוב לא טוב של השעה והעייפות. כבר הסתובבתי והתחלתי לעקוב אחרי שיילין, שהמשיכה לדבר ולהסביר את עצמה אפילו שלא הקשבתי, כשהוא פתח שוב את הדלת.
'הכל בסדר?' שאלתי.
'כן,' הוא ענה וחייך, כאילו הוא חושב על משהו.
'שתית יותר מדי?'
'משהו כזה, כן.'
'אולי הגיע הזמן שתחזור הביתה.'
'איזו שנה זו?' זאת שאלה שלא ראיתי באה.
'שככה יהיה לי טוב, כמה שתית?' שאלתי. '2014,' עניתי כעבור כמה רגעים, כשראיתי שהוא לא מתכנן להשיב. הוא נראה בודד, עצוב, מסיבה שלא הבנתי. או שאולי בעצם כן הבנתי. בכל זאת, הוא עמד לבדו, בתוך תא משטרה, מאוחר בלילה, בסמטה בלונדון החורפית.
התרגלתי כבר לחושך שבסמטה, ועכשיו הייתי בטוחה. משהו נמצא שם בפנים. הוא נכנס חזרה פנימה, אבל הפעם השאיר את הדלת פתוחה מאחוריו. התקרבתי בצעד חושש והסתכלתי פנימה, ואני לא מכירה מילים מספיק גדולות שיכולות לתאר את מה שראיתי. עולם ומלואו בכתום ואדום וכחול, חי וגועש, לוחש וצועק בו בזמן, אור גדול שמחבק ומושך פנימה. ויותר מהכל-
'זה... גדול יותר מבפנים.'
'התקבלת!' צעק האיש המוזר, מסתובב מסביב לקונסולה מתכתית, לוחץ על כפתורים באופן אקראי- או אולי בעצם לא, אני לא באמת יודעת.
'התקבלתי למה?' שאלתי. אולי זה קשור למבחנים בסוף החודש?
'אני הדוקטור,' הוא אמר, מושיט את ידו אליי, אבל הייתי עסוקה בלעכל את מה שהולך סביבי, עסוקה מדי בשביל ללחוץ אותה. כשלא הגבתי, הוא משך את ידו בחזרה. 'אני חייזר בן 1200 שעיסוקו התמידי הוא להתגרות במוות, ולפעמים אני גם מציל את העולם. רוצה לבוא?'"

"—רגע רגע רגע. את רוצה להגיד לי שפגשת איש שיכור בסמטה ליד מארבל ארץ' לפני חצי שעה, ואת הולכת לפגוש אותו כי הוא..."
"הציע לי לנסוע איתו בזמן ובמרחב, כן. והוא לא היה שיכור."

דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-'מ-ת-מ-ו-ג-ג-ת '
מ-ת-מ-ו-ג-ג-ת
25/06/2013 | 13:39
2
33
לצפיה ב-'וכך זה נראה עד כה'
וכך זה נראה עד כה
25/06/2013 | 14:10
1
86
יש מצב שרק מחר אגיע לכאן, טעימה קטנה מטבלה הדירוג מצורפת כאן.
אז פרו ורבו ומלאו את הטבלה
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-''
27/06/2013 | 10:56
34
יש לי טעם טוב אין ספק
הסיפור הכי טוב מבחינתי נמצא במקום ראשון
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-'בעיה שלא חשבתי עליה קודם'
בעיה שלא חשבתי עליה קודם
25/06/2013 | 15:19
2
57
אני לא יכולה לקרוא את הסיפורים, כי יש בהם ספוילרים לעונה 7
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-' אז קדימה קדימה'
אז קדימה קדימה
25/06/2013 | 15:21
1
45
יש לך שבוע לסיים את העונה
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-'עובדת על זה'
עובדת על זה
25/06/2013 | 15:30
34
ברגעים אלה ממש
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-' בקשה?'
בקשה?
25/06/2013 | 18:08
3
50
מאחר שזה מאוחר מדיי כבר לשלוח את הסיפור שלי, מה גם שהוא לא גמור,
יהיה בסדר אם אני בכ"ז האצרף אותו פה כחלק נפרד מהתחרות כדי לקבל ביקורת? אני רוצה להמשיך את הסיפור הלאה אבל קודם לראות מה אנשים חושבים.
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-' אחרי שהתחרות תסתיים גם ככה נפתח שרשור'
אחרי שהתחרות תסתיים גם ככה נפתח שרשור
25/06/2013 | 20:41
2
37
אני מניחה שאחרי שהתחרות תסתיים גם ככה נפתח שרשור סיפורים חדש לטובת מי שלא הספיק, מי שרצה לכתוב משהו ארוך יותר ממגבלת 1000 המילים וכו'.

אז להתאפק עוד שבוע
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-'כוונתי הייתה'
כוונתי הייתה
25/06/2013 | 23:57
1
33
לא להשתתף בתחרות, אלא שתהיו סוג של קוראי בטא.
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-'נראה לי שעדיף שתפתח בשביל זה שרשור '
נראה לי שעדיף שתפתח בשביל זה שרשור
26/06/2013 | 10:47
31
אחר, אבל אני לא רואה סיבה שלא.

רעות
דוקטור הו וטורצ`ווד >>
לצפיה ב-'חייבת להגיד שכל הסיפורים נהדרים.'
חייבת להגיד שכל הסיפורים נהדרים.
28/06/2013 | 11:27
36
לצערי אפשר להצביע רק לשניים, אבל באמת נהנייתי מכולם!
דוקטור הו וטורצ`ווד >>

הודעות אחרונות

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ