קרינה מבטון
- פותח הנושא guprnds
- פורסם בתאריך
הפחתת הקרינה מבטון
אתחיל מ"הרגעה" - רמות הקרינה מבטון בישראל, כפי שהן נמדדות על ידי היצרנים, הספקים, ובעלי העניין, עומדות בתקינה הנוכחית, לדוגמה הרצאה מכינוס מנהלת אפר הפחם משנת 2013
באופן כללי, הקרינה מבטון נובעת מתכולת הצמנט ומתכולת אפר הפחם בו.
כלומר: כמות הקרינה יחסית לכמות הצמנט. על מנת להפחית את כמות הקרינה יש להפחית את כמות הצמנט בבניין.
הפחתת כמות הצמנט יכולה להתבצע בשני מהלכים הקשורים זה בזה:
הראשון, תכנון הבניין לחוזקו הקונסטרוקטיבי הדרוש ללא "תוספת חוזק", כלומר, בהנחה שמדובר על בנייה פרטית, להנחות את הקונסטרוקטור לתכנן בטון ב'-30 ולא ב'-40.
השני - לתכנן את הבטון בבניין בחלופה התפקודית שמאפשר תקן 118.
החלופה התפקודית מאפשרת בנייה בחוזק הקונסטרוקטיבי הדרוש (ב'-30) עם מינימום צמנט (230 קילו למ"ק) בלבד, כאשר את הבטחת משך השרות (מענה לדרגות החשיפה) מקבלים על ידי תוסף מעכב קרוזיה בבטון.
במידה ודרגות החשיפה של הבטון בקרקע ושל הבטון במעטפת הן, כמו ברוב המקרים, 5 ומעלה, כמות הצמנט בבטון יכולה להגיע בחלופה ה"גבולית" ל- 350 קילו למ"ק, עם "תוספת קרינה" בהתאמה.
בדרגות החשיפה 5 ומעלה עלות הבטון ה"תפקודי" דומה או נמוכה מעלות הבטון ה"גבולי".
בתמונה - החלופות מתקן 118 המחייב
הערה נוספת:
גם בלוקים, טיח, שליכט, וכדומה מכילים צמנט בכמויות גדולות.
בהצלחה
אתחיל מ"הרגעה" - רמות הקרינה מבטון בישראל, כפי שהן נמדדות על ידי היצרנים, הספקים, ובעלי העניין, עומדות בתקינה הנוכחית, לדוגמה הרצאה מכינוס מנהלת אפר הפחם משנת 2013
באופן כללי, הקרינה מבטון נובעת מתכולת הצמנט ומתכולת אפר הפחם בו.
כלומר: כמות הקרינה יחסית לכמות הצמנט. על מנת להפחית את כמות הקרינה יש להפחית את כמות הצמנט בבניין.
הפחתת כמות הצמנט יכולה להתבצע בשני מהלכים הקשורים זה בזה:
הראשון, תכנון הבניין לחוזקו הקונסטרוקטיבי הדרוש ללא "תוספת חוזק", כלומר, בהנחה שמדובר על בנייה פרטית, להנחות את הקונסטרוקטור לתכנן בטון ב'-30 ולא ב'-40.
השני - לתכנן את הבטון בבניין בחלופה התפקודית שמאפשר תקן 118.
החלופה התפקודית מאפשרת בנייה בחוזק הקונסטרוקטיבי הדרוש (ב'-30) עם מינימום צמנט (230 קילו למ"ק) בלבד, כאשר את הבטחת משך השרות (מענה לדרגות החשיפה) מקבלים על ידי תוסף מעכב קרוזיה בבטון.
במידה ודרגות החשיפה של הבטון בקרקע ושל הבטון במעטפת הן, כמו ברוב המקרים, 5 ומעלה, כמות הצמנט בבטון יכולה להגיע בחלופה ה"גבולית" ל- 350 קילו למ"ק, עם "תוספת קרינה" בהתאמה.
בדרגות החשיפה 5 ומעלה עלות הבטון ה"תפקודי" דומה או נמוכה מעלות הבטון ה"גבולי".
בתמונה - החלופות מתקן 118 המחייב
הערה נוספת:
גם בלוקים, טיח, שליכט, וכדומה מכילים צמנט בכמויות גדולות.
בהצלחה
בנוגע ל- ICF
שיטת ICF משתמשת בבידוד תרמי גם כתבנית ליציקת הבטון.
הבידוד התרמי אינו איטום !!!
הבידוד התרמי אינו מפחית את החשיפה לקורוזיה, ופעמים רבות מגדיל אותה, בעיקר בגלל ריבוי תמיכות פלסטיק (בטון אינו נדבק לפלסטיק, ליד כל תמיכה יש סדק דרכו מים יכולים להגיע עד הברזל), וגם בגלל "יצירתיות" של הקבלן הישראלי המצוי שמוסיף קשירות מאביזרי מתכת שונים שמבטלים את כיסוי הבטון על הברזל.
מאז דצמבר 2014, תקן 118 מחייב את מזמין הבטון לציין 4 פרמטרים בכל הזמנה (התקן מחייב את ספק הבטון, שמצידו דורש את ההגדרות ממזמין הבטון, ומציין את ההגדרות בכל תעודת משלוח. הקונסטרוקטור אמור לכתוב את ההגדרות בתכניות עבור כל אלמנט):
- דרגת החשיפה לסביבה של האלמנט אותו יוצקים
- גודל האגרגאט המאכסימאלי בתערובת הבטון
- סומך הבטון
- חוזק הבטון בלחיצה לאחר אשפרה תקנית במשך 28 יום.
כפי שכתבתי בתגובה הקודמת, התקן דורש מהקונסטרוקטור לבחור בין שתי חלופות מענה לדרגות החשיפה:
- החלופה ה"גבולית" (עדיין נפוצה יותר) בה ככל שדרגת החשיפה גבוהה יותר כך מייצרים בטון צפוף יותר, על מנת להאט את חדירת הסביבה דרך הבטון עד ברזל הזיון. בטון צפוף יותר מייצרים עם עודף צמנט, שמעלה את מחיר הבטון, שנותן עודף חוזק, עודף התחממות, עודף סדיקה, עבידות נמוכה, שאינה יעילה כלל בשגיאות יישום שמבטלות את כיסוי הבטון על הברזל, ועוד ועוד.
- החלופה ה"תפקודית" בה תוספת מעכב קורוזיה "מקפיצה" כל בטון לדרגת החשיפה המאכסימאלית (8 במעטפת, 11 בקרקע), ללא שינוי החוזק שהגדיר הקונסטרוקטור, שמאפשרת בנייה עם בטון ידידותי לקבלן, שעוזרת גם בשגיאות יישום של הקבלנים, ועוד ועוד.
בתמונות - דוגמאות הגדרות החלופה התפקודית ממכרז ומתכנית קונסטרוקציה
ניתן לקרוא את התקנים ללא תשלום באתר מכון התקנים
בהצלחה
שיטת ICF משתמשת בבידוד תרמי גם כתבנית ליציקת הבטון.
הבידוד התרמי אינו איטום !!!
הבידוד התרמי אינו מפחית את החשיפה לקורוזיה, ופעמים רבות מגדיל אותה, בעיקר בגלל ריבוי תמיכות פלסטיק (בטון אינו נדבק לפלסטיק, ליד כל תמיכה יש סדק דרכו מים יכולים להגיע עד הברזל), וגם בגלל "יצירתיות" של הקבלן הישראלי המצוי שמוסיף קשירות מאביזרי מתכת שונים שמבטלים את כיסוי הבטון על הברזל.
מאז דצמבר 2014, תקן 118 מחייב את מזמין הבטון לציין 4 פרמטרים בכל הזמנה (התקן מחייב את ספק הבטון, שמצידו דורש את ההגדרות ממזמין הבטון, ומציין את ההגדרות בכל תעודת משלוח. הקונסטרוקטור אמור לכתוב את ההגדרות בתכניות עבור כל אלמנט):
- דרגת החשיפה לסביבה של האלמנט אותו יוצקים
- גודל האגרגאט המאכסימאלי בתערובת הבטון
- סומך הבטון
- חוזק הבטון בלחיצה לאחר אשפרה תקנית במשך 28 יום.
כפי שכתבתי בתגובה הקודמת, התקן דורש מהקונסטרוקטור לבחור בין שתי חלופות מענה לדרגות החשיפה:
- החלופה ה"גבולית" (עדיין נפוצה יותר) בה ככל שדרגת החשיפה גבוהה יותר כך מייצרים בטון צפוף יותר, על מנת להאט את חדירת הסביבה דרך הבטון עד ברזל הזיון. בטון צפוף יותר מייצרים עם עודף צמנט, שמעלה את מחיר הבטון, שנותן עודף חוזק, עודף התחממות, עודף סדיקה, עבידות נמוכה, שאינה יעילה כלל בשגיאות יישום שמבטלות את כיסוי הבטון על הברזל, ועוד ועוד.
- החלופה ה"תפקודית" בה תוספת מעכב קורוזיה "מקפיצה" כל בטון לדרגת החשיפה המאכסימאלית (8 במעטפת, 11 בקרקע), ללא שינוי החוזק שהגדיר הקונסטרוקטור, שמאפשרת בנייה עם בטון ידידותי לקבלן, שעוזרת גם בשגיאות יישום של הקבלנים, ועוד ועוד.
בתמונות - דוגמאות הגדרות החלופה התפקודית ממכרז ומתכנית קונסטרוקציה
ניתן לקרוא את התקנים ללא תשלום באתר מכון התקנים
בהצלחה
בעבר חרשתי את הנושא והגעתי למסקנה שהכי טוב מבחינה
זאת לבנות מבלוק איטונג - כיוון שבלוק איטונג אינו פולט שום קרינה , כיון שרוב הקיר עשוי מבלוק איטונג , הקרינה שיש מצלעות הבטון וקורות "נמהלת" .
אגב לא רק בטון ולא רק אפר - גם מוצרי גבס, וגם אבני גרנית ובזלת, גם עלולים להכיל איזוטופים וגם לפלוט קרינה וכמובן פומיס.
זאת לבנות מבלוק איטונג - כיוון שבלוק איטונג אינו פולט שום קרינה , כיון שרוב הקיר עשוי מבלוק איטונג , הקרינה שיש מצלעות הבטון וקורות "נמהלת" .
אגב לא רק בטון ולא רק אפר - גם מוצרי גבס, וגם אבני גרנית ובזלת, גם עלולים להכיל איזוטופים וגם לפלוט קרינה וכמובן פומיס.
בעבר קיבלתי נתונים עשיתי השוואות ומצאתי שהכי נמוך זה האיטונג
זה היה לפני עשר שנים.
הכי גרוע זה היה הפומיס ...
לא יודע מה שמים היום באיטונג.
מי שמאד רוצה יכול לבדוק נתונים ולהשוות .
בכל מקרה מקורות הקרינה זה במוצרים שמקורם במעמקי כדור הארץ , לייד הרי געש ובסלעי יסוד (פצלת, גרנית, בזלת, פומיס, גבס אפר ולקני וכ"ד), בסלעים מאבן גיר, מוצרים מסיד, אבן שיש ( שיש חברון חלילה וכאלה) . כמעט שאין בכלל קרינה .
גם בסיליקטים שנמצאים רחוק ממקורות ולקניים יש מעט מאד קרינה- מוצרי קרמיקה, חול זיפזיף וכ"ד
זה היה לפני עשר שנים.
הכי גרוע זה היה הפומיס ...
לא יודע מה שמים היום באיטונג.
מי שמאד רוצה יכול לבדוק נתונים ולהשוות .
בכל מקרה מקורות הקרינה זה במוצרים שמקורם במעמקי כדור הארץ , לייד הרי געש ובסלעי יסוד (פצלת, גרנית, בזלת, פומיס, גבס אפר ולקני וכ"ד), בסלעים מאבן גיר, מוצרים מסיד, אבן שיש ( שיש חברון חלילה וכאלה) . כמעט שאין בכלל קרינה .
גם בסיליקטים שנמצאים רחוק ממקורות ולקניים יש מעט מאד קרינה- מוצרי קרמיקה, חול זיפזיף וכ"ד
בשניהם כמות צמנט דומה לכמות הצמנט בבטון
סייג:
יש סוגי בלוקים וסוגי בטון תאי רבים, וגם מידות רבות בכל סוג.
בבטון תאי "600" יש כמות צמנט דומה או גבוהה מבטון ב-30 באותו הנפח
גם בבלוקים "כבדים" או "קלים" למיניהם יש כמות צמנט דומה לבטון באותו הנפח.
כלומר:
כמות הקרינה דומה, ובכל מקרה בתחום המותר בתקנים הנוכחיים.
שימוש בבלוקים עלול להטעות, מכיוון שמשתמשים בהם בקירות בלבד.
כמות הבטון ברצפה / תקרה נשארת גדולה, מהותית, וקרובה יותר פיסית לרגליים.
הפחתת כמות הצמנט בבניין מותרת בחלופה התפקודית של תקן 118
מצורפות הגדרות בטון בחלופה תפקודית ממכרז ומתכנית הנדסית
בהצלחה
סייג:
יש סוגי בלוקים וסוגי בטון תאי רבים, וגם מידות רבות בכל סוג.
בבטון תאי "600" יש כמות צמנט דומה או גבוהה מבטון ב-30 באותו הנפח
גם בבלוקים "כבדים" או "קלים" למיניהם יש כמות צמנט דומה לבטון באותו הנפח.
כלומר:
כמות הקרינה דומה, ובכל מקרה בתחום המותר בתקנים הנוכחיים.
שימוש בבלוקים עלול להטעות, מכיוון שמשתמשים בהם בקירות בלבד.
כמות הבטון ברצפה / תקרה נשארת גדולה, מהותית, וקרובה יותר פיסית לרגליים.
הפחתת כמות הצמנט בבניין מותרת בחלופה התפקודית של תקן 118
מצורפות הגדרות בטון בחלופה תפקודית ממכרז ומתכנית הנדסית
בהצלחה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.