אתחיל בכמה הערות עקרוניות, ואמשיך בחוו"ד על התכנית
1. נראה לך הגיוני לבנות בית של 3 קומות בכמה מליונים, אבל באותו זמן לחסוך כמה אלפים על אדריכל טוב? הרי אדריכל הוא זה שיקבע את איכות התוצר, את התמורה על ההשקעה הגדולה כולה, את איכות החיים שלכם בבית...
לא צריך אדריכל צמרת בשביל לתכנן בית טוב, אבל כן צריך אדריכל מנוסה ורציני שידע להוציא את המקסימום (לא המינימום, ולא הבערך) מהנתונים והשטח והתקציב והרצונות שלכם.
 
2. הערתך על פיצול הקומות נכונה - זה לא בהכרח טומן בתוכו קושי וטרחה. להיפך, זה דבר סטנדרטי ויש לו גם יתרונות רבים. ואני מסכימה לגמרי שזה עדיף על כיסוי כל המגרש בקומה אחת.
 
3. אין דבר כזה "המחסן לא רלוונטי, הוא סתם מונח שם בינתיים.." ! אם זה בשרטוט, זה חלק מהתכנון. אם לא, אז צריך להראות מה יהיה שם כשהמחסן לא יהיה מונח שם.
אחרת אני לא יכולה להבין את התכנית.
או במילים אחרות - תכנית צריכה לדבר בשביל עצמה! זו משמעותה. תכנית טובה צריכה להיות קריאה וברורה, בטח לעיניים מקצועיות.
 
4. אם יש לכם נוף מרהיב ממש במזרח, אולי היה נכון להפנות לשם את חזית הבית? כרגע זה יותר כיוון דר.מזרח. אבל אולי גם בכיוון הזה רואים את הנוף.... מכאן אי אפשר לדעת.
 
ועכשיו לתכניות הספציפיות.
קומת הכניסה :
 
1. ההחלטה על מיקום החללים הציבוריים בקומה העליונה , מאיזו סיבה היא נבעה? בגלל מיקום הכניסה?
כדי לחסוך גרם מדרגות בכניסה לבית?
בגלל הנוף?
האם הנוף לא נצפה מהקומה התחתונה?
האם לקחתם בחשבון את משמעות הדבר מבחינת ניתוק הבית מהחצר?
 
כרגע בקומה העיקרית שלכם - יש לכם דירה עם מרפסת. זהו! אין לה חצר/גינה בשום כיוון, והגישה לחצר שלמטה באופן מיוחד בלתי נוחה .
כלומר - הבית מנותק לגמרי משטחי החוץ.
 
זה לא משהו שמתחייב בהכרח מההחלטה על פיצול הקומות.
היה אפשר בהחלט בתכנון שונה לייצר לחלל הציבורי יציאה לחצר צדדית מרווחת. כלומר להרוויח משני הצדדים - הן קומת כניסה נוחה עם נוף, והן חצר/גינה צמודה.
אבל כאן ניכר שהתכנון לא התיחס לזה בכלל.
 
האם מקובל עליכם לבנות בית קרקע - אבל לגור בו מנותקים לגמרי מהקרקע?
 
שוב, אני לא מכירה את השטח ואת הנתונים - אבל אולי כדאי לשקול שנית את כל הנושא של החלוקה לקומות, אולי החלוקה צריכה להתהפך? עם חללים ציבוריים למטה צמודים לגינה גדולה, ועם חדרי שינה למעלה, כולם באותה קומה. גם אם זה מחייב ירידת במדרגות כשמגיעים הביתה...
 
2. בהתחלה לא הבנתי איך הקומות יושבות זו על זו, ורק אחרי העמקה הבנתי מה בלבל אותי - השרטוט פשוט לא נהיר. לקומת הסלון משורטטת יציאה גדולה למרפסת/דק רחב ידיים, שתלוי בעצם מעל החצר של הקומה התחתונה. אבל בקומה התחתונה לא מופיע שום סימון ש/ל המרפסת או עמודים שיתמכו בה. (סימון מרפסת היה אמור להופיע במקווקו). מדובר פה על מרפסת גדולה, שצריך לתמוך אותה והיא מייצרת צל גדול מעל הפתחים של הקומה התחתונה...שום דבר מזה לא מופיע בתכניות הקומה התחתונה!
 
תופעה דומה קורית בפיתוח - יש הפרש של 3 מ. בין המפלסים אבל אין בכלל קירות תמך? או מסלעות? כדי להבין את המפלסים חיפשתי את הקירות הללו ולא מצאתי....
 
3. כתבת "העמוד בקומת הכניסה יבוטל, העמודים בקומת הקרקע נגזרים קונסטרוקטיבית אבל ננסה למצוא להם פתרונות יצירתיים בהמשך.."
האמנם??? מי קבע?
ואני אומרת לך שזה קשקוש! סליחה, אבל אני לא יכולה להתאפק .
גם בלי להכיר את תכניות הקונסטרוקציה, אין שום סיבה לשני העמודים האימתניים הללו, ועוד קרוב כל כך לקירות שבהם היה אפשר להטמין אותם בלי שום בעיה.
יתרה מזאת - העמוד העליון בתכנית (מבין השניים) נושק לקיר האחורי של הקומה התחתונה - הקיר שקבור בקרקע. שאמור להיות בעצמו קיר יצוק עבה... אבל אין שם בכלל קיר!!? יש קו דק שתומך את הקרקע? אמור להיות שם קיר בטון יצוק של 20 סמ. לכל הפחות (אם לא מחשבים בידוד, טיח וכו). קיר בטון כזה הוא קונסטרוקטיבי ממילא, ולכן אין בכלל צורך בעמוד הזה.
אז נשאלת השאלה - איפה קיר התמך? זה שהיה צריך להיות הקיר האחורי של הקומה התחתונה, בכל הממשק של הקומה עם הקרקע מאחור.
 
4. נכנסים לבית ורואים הישר ממול - דלת של מחסן ודלת של שרותים! זה מה שרוצים לראות כשנכנסים לבית?
לשרותים אין בכלל כיור!
 
5. יש חלל ענק בלב הבית מול הכניסה. אין לו שימוש ואין צורך. מה לעשות? אי אפשר לתת פתרונות בשלוף - זה דורש עבודה והשקעה ונסיון ומקצועיות.. זו המשמעות של תכנון טוב!
 
6. החלל הציבורי בתור תכנית סכמטית - בסדר. אבל הריהוט והפתחים בהם עדיין מפוזרים בהם עדיין באופן סתמי למדי.
 
7. איזור החדרים - החדר האמצעי חשוף לגמרי לכל החלל (חדר עבודה?) בפרט שאתם אומרים שזה עשוי להיות חדר עתידי לילד, ככה שכל יציאה שלו לשרותים/מקלחת היא מול כל העולם.
 
8. ח.הרחצה - צפוף נורא, והחלון שלו זה בקושי חור בקיר! מפתח של כ 30 סמ. מה נשאר ? משקוף גוזל כ 3-5 סמ. מכל צד. בנוסף אם החלון אמור להיפתח, אז גם לכנף יש עובי פרופילים. בקיצור - מתוך 30 סמ. הלכו כ 10-15 סמ. ונשאר צוהר של 15 סמ. פתח אור!!!!
מה הבעיה לעשות חלון רחב שיכנס לתוך המקלחון? ממתי אלומניום מפחד ממים?
 
9. דבר דומה קורה גם בשרותי האורחים, והמחסן (שלא יהיה מחסן..). אלא ששם יש בעיה מכופלת - כי החלונות הללו הם מתחת למדרגות שעולות לקומה האחרונה.
 
נרד למטה:
10. גם כאן יש חלל מרכזי רחב אבל חסר שימוש או צורך, היות שהוא מעבר.
אבל דוקא איפה שהיתה לו משמעות - איפה שהוא מהווה את הקשר היחיד לגינה - שם הוא צר.
או המילים אחרות - מכל הבית הגדול הזה של 3 קומות ו כ 200 מ"ר - הקשר היחיד לחצר/גינה הוא דרך דלת ברוחב 80 סמ. דרך מסדרון צר בקומת המסד.
מתאים לכם?
 
11. ממד - עם שני חלונות ??? אין חיה כזאת. התקנות מחייבות במפורש חלון אחד. בנוסף חלונות ממד הם ברוחב מטר. אצלכם החלונות ברוחב כ 80 סמ. ואחד מהם ממוקם מאחורי הארון
 
12. יח.ההורים - ח.ההורים רחב ידיים (לדעתי באופן מיותר, הייתי מקטינה קצת).
במקום ח.ארונות יש פינת ארונות - אלא שהארון שבפינה לא נגיש ולכן חסר תועלת. אם כבר - הייתי עושה את שני הארונות זה מול זה בקצה החלל, כארונות מקבילים. דלת ח.הרחצה תזוז 'למטה' בהתאם, אל מול דלת החדר. כמובן סידור הכלים בפנים הסניטריים חייב להשתנות בהתאם.
 
 
שורה תחתונה - התכנון לא טוב. אני מבינה שזו סקיצה ראשונית וחלק מהטעויות והפספוסים ישתנו בהמשך. אבל יש דברים שאינם בגדר פספוס או ענין של ראשוניות, אלא בעיה עקרונית בחשיבה ודרך קבלת החלטות - כגון :
החלטה על חיבור הבית למגרש שלו (או חוסר החיבור) , יצירת קשרים בין הפנים לחוץ, והתיחסות בכלל לשטחי החוץ כאל חלק אינטגרלי מהפרויקט.
נראה שהאדריכל פה לא מייחס חשיבות לשטחי החוץ. מבחינתו זה סרח עודף שמישהו אחר (אולי גנן אולי מתכנן נוף, אולי אףך אחד) יחליט בעתיד מה לעשות עם זה.
יש לכם גינה קדמית שהיציאה היחידה אליה היא דרך חור עכברים למטה. יש לכם גינה אחורית רחבת ידיים שאין בכלל שום יציאה אליה! ואיל כל התיחסות אליה.
אז בשביל מה לבנות בית פרטי? עדיף לגור בפנטהאוס גדול.
 
 
אני לא יודעת מי ומה המתכנן שלכם - אבל כאמור מבחינתו החוץ לא חלק מהפרויקט שלו. גם ההתיחסות שלו לסביבה האקלימית נראית דומה. הפתחים בכל הכיוונים נראים אותו דבר. אין התיחסות לכיוון אליו הפתח פונה, אין הצללות.
אולי זה משהו שהוא מתכוון לטפל בו בהמשך, אבל יש לתת על זה את הדעת.
 
 
