גגות רעפים - סממן ישראלי או חו"לי ?

[גלמיש1]

גגות רעפים - סממן ישראלי או חו"לי ?

http://www.haaretz.co.il/news/holidays/1.1822953

 

[AlonPe]

גגות רעפים הם ישראליים, כמו ש-

חומוס או פלאפל הם ישראליים.
או כמו ש-באוהאוס או ברוטאליזם הם ישראליים.
התרבות הישראלית, על כל תחומיה, היא אקלקטית.
קולאז' של תרבויות.

 

[guprnds]

לא קורא "הארץ"

ולא מפסיד כלום....

 

[רשר]

עוד הסתה נגד ה"ישראלי" - המילה "תב"ע" לא קיימת

מיחסים את הרעף לרצון הבונה ומתעלמים בכוונה מהמוכתב לבונה ב"תוכנית בנין עיר", כותבים על עליה מרוסיה אך הם הגיעו לבניה הפרטית רק אחרי עוד 20-30 שנה,,,

לאחרונה רציתי להחליף "רעפי תב"ע" לאיסכורית מבודדת - תשובת הועדה היתה שלפי התב"ע אני חייב להחזיר את הרעפים מעל האיסכורית - כן, גם אם אצבע ואצייר על האסכורית צורת רעף אדום!

 

[בינא]

רשר צודק 100%. להרבה רשויות יש תוכניות בנין עיר עם רעפים

העניין הוא שרשר לא צודק בכך שאין לכך כמה פתרונות:
נתקלתי פעם ראשונה בבעיה הזאת כשעיריית אילת(!) החליטה ברוב קולות ששכונת השחמון (המערבית עם המגדלים שמסתירים את ההרים שלפניהם רק בתים פרטיים על כל השטח - צד ימין של המטוס כשמגיעים לנחיתה באילת) תהיה "ים-תיכונית" ולכן חובה על כל הבתים לבצע רעפים...
נראה לכם שזה מה שיש בשכונה הזאת?
גגות הרעפים במיעוט הולך וגדל.
למה?
כי אדריכלים ביקשו לשנות את המגרש שלהם ב-ת.ב.ע. המקומית והביאו את בקשתם לועדה המחוזית לבניה. זו אישרה ללא בעיות והורידה את הדרישה לועדה ולרשות של אילת ומשם ההמשך ידוע...
באחד המבנים הראשונים שהוקם שם (בשיטת "בית ישראלי") נמצא פתרון אדריכלי שגם תרם מאוד לקירור המבנה ומשם השיטה שאני ממליץ עליה בחום בנושא גגות רעפים.
השילוב שבוצע באילת כלל הצללה של קירות החוץ כתוספת לבידוד הטוב שלהם, בכך שהגג חרג החוצה (מצחיה של 70-80ס"מ מה שהיה מותר באילת), יחד עם שפוע של 14% בלבד שבוצע עם פנלים 10 מבודדים, עליהם אומגות של גבס ועליהם רעפים שהרוכבים שבשיא לא בוטנו ובהיקף המצחיה בוצעו פחים סגירה שנראים כעין ארגז רוח המאפשר לאוויר הקריר (יחסית...) הנמצא מתחת למצחיה, לזרום בין הרעפים לפנל שאינו מקבל קרינת שמש בכלל, אל שיא הגג ומשם לצאת כלפי מעלה בין הרוכבים.
גם בגשמים החזקים ביותר (ירדו באילת בחורף 80מ"מ בשעה אחת!), הרעפים (חרס) קלטו את המים והחלישו את קול המטח הכבד, כדי כך שיחד עם זכוכית המבודדת בחלונות ושלבי התריסים עם פוליאוריתן מוקצף, נתנו לדיירים לישון דרך הסערה ללא ששמעו אותה בכלל...

 

[מיכל תכנון נוף]

נכון. אצלנו מחויב 67% משטח הגג

אפילו כשעשיתי תוספת בניה, רוציתי גג שטוח, חייבו אותי לעשות לתוספת גג רעפים אדום "כדי שיתאים לצביון השכונה".
&nbsp

 

[כושר מאוזן]

זה אכן מגוחך ומטופש

וזה קיים בעוד רשויות כגון רעננה - "בכדי לשמר את הצביון הכפרי" . מעל 70 אלף תושבים והם רוצים לשמר צביון כפרי ?! ונניח שיש הגיון בשמירת צביון אז למה רק הגג? מה אם השאר? קירות, חלונות....

 

[מיכל תכנון נוף]

כשגרים על הר יש הגיון

אני גרה על חוטם הכרמל. את הגגות האדומים רואים ממקומות גבוהים יותר. זה דוקא נראה לא רע בכלל.
זה ישוב שהיה מושבה כפרית וחקלאית לא מזמן. אנשים מגיעים לכאן בגלל הציביון הכפרי. רוב הבתים הם חד או דו קומתיים.
יש הגיון בזה.

ואז. .. בנו לנו שכונה של רבי קומות, שונה מכל שאר הישוב, ממש שונה. עירונית לגמרי. ומה על הגג? כמובן, רעפים אדומים. ..

 

[אידיט בניה]

למה רעפים זה כפרי ? בירושלים לא חסר

גגות רעפים לפעמים גם בבניה חדשה.

 

[בינא]

הסיכום של הכתבה נכון מאוד. כמות המלל המוטעה של כמה מרואיינים

פשוט מצביע על בורות גדלה והולכת ומניעים אינטרסנטיים בפיהם...
בסיכום אמרה תמר ברגר:
שאלת המקומיות כבר מיושנת והגיע הזמן לקבל את גג הרעפים כמות שהוא. “אני גדלתי בילדותי בבית עם גג אדום ולא הרגשתי זרות או שעוד רגע יגיע השלג”, היא אומרת. “גם אם הגג הזה הוא לא מפה ולא היה פה לפני הציונות – אותי לא מעניין לנזוף בה. ברור שהציונות הביאה דברים מחוץ לארץ, הרי היא בעצמה כזאת. זה כמו עם הצמחייה. 90 אחוז ממה שגדל פה מיובא, אז מה? זה אוקלם ומתאזרח. וגם לעברית שלנו ברקע יש ניגון של שפות זרות. מבחינתי, מרגע שהם כבר פה, גגות הרעפים הם אזרחים שווי זכויות”.
&nbsp
להבנה היסטורית של הבאת הרעפים לארץ, כמה עובדות:
1. עליית עולים ממזרח אירופה...אלו שלמעשה יבשו את הביצות והחלו בהקמת ארץ ישראל המודרנית במאה ה-19, הביאה את הגגות שהם הכירו כבונים שם...
2. הרעיון של הרעפים למעשה אומר שאתה יכול לקחת כל מוצר שעומד במים להניח אות בשפוע ובחפיפה על קונסטרוקציה מעץ כדי ליצור מגן מהגשם. לכן יש בארה"ב גם רעפי עץ והיכן שהיה מוצר שקראו לו חרס, פיתחו את רעפי החרס.
3. אקרשטיין לא המציא את רעפי הבטון, אלא רכש מפעל קטן שייצר כאלה בגוונים ותוך ניצול מערכת השיווק המצוינת שלו לאבנים המשתלבות שכבשו כל חלקה טובה בריצופי רחוב, ייצר רעפים צבעוניים שנתנו לאדריכלים "להשתולל" עם גוונים ולהיות "חדשניים".
4. לרעפי אקרשטיין אין יתרונות כלשהם על רעפי חרס...רק חסרונות כמו הכנסת החום למבנה בניגוד לרעף חרס שפועל עד גבול מסוים לקירור המבנה בלילה...
5. רעפי בטון היו עוד הרבה לפני אקרשטיין ופותחו בארץ שבה לא היה ברזל מספיק לבניין והבטון הכי חזק היה מסוג ב-50 (מעט מלט והרבה חול וסיד). אלו הם רעפי הבטון הישנים על גגות המבנים בקיבוצים שנבנו בתחילת המאה ה-20...
6. גג בטון הוא הגג הגרוע ביותר מבחינת כושר הבידוד שלו ואינו מתאים כלל לאקלים הארץ-ישראלי בשום מקום במדינה!!! הסיבה לכך שהגג גרוע היא שביום הוא אוסף את החומר ומשקיעת השמש ועד הנץ החמה, מקרין את החום פנימה לראשים שלכם!
7. זו הסיבה שנדרשים כל-כך הרבה בידודים, שכבות ואיטומים על גג כזה, כדי להגיע איכשהו לעמידה בתקן שאף הוא מיושן ואינו עומד בשום דרישה ירוקה באמת ושלא יספרו לכם סיפורי סבתא...
אז מה הפתרונות?
1ׂׂׂׂׂׂׂׂ) מי שכבר מתכנן גג שטוח שיבצע אותו עם חומרים מבודדים כמו פנלים בעובי 10 (עם שיפוע קל לניקוז ;
2) מי שמבקש להכין אופציה לקומה 2 שיבצע עם פנל מבודד כנ"ל מעל לבטון ;
3) מי שחושב שיבלה את ימיו על גג המבנה בהשקפה על הכנרת, הים התיכון או נוף מהרים, כי מהגינה שבה שתלו עצים ושיחים הוא יכול לראות רק את הגדרות שלו... שיבצע מעל לפנל המבודד רצפת דק וזו גם תוסיף לבידוד מקרינת השמש וגם תבלע את טפטוף הגשם החזק ביותר וגם הברד לפני שזה יורד וסותם את המזחלות...

 

[AlonPe]

מצחיק

(או עצוב)
איך שכל דבר,
נהיה פה - פוליטי.
גם כתבה אדריכלית, עיצובית על - גגות רעפים.

https://www.youtube.com/watch?v=BwHurmIY0jU

 

[בונהבית3]

שמתם לב לתאריך של הכתבה?

פשוט באמצע הקריאה נזכרתי שקראתי את זה לפני כמה שנים...

 

[גלמיש1]

כתבה ישנה אבל נתקלתי בה רק לאחרונה

והתוכן עדיין רלוונטי ככל שהיה אז....