בטונל, דרגות חשיפה, אינהיביטור (מעכב קורוזיה)
ראשית ואחרית - בטונל הוא בטון טוב מאוד, אבל כמו כל דבר בעולמינו, במקביל ליתרונותיו יש לו גם חסרונות:
בעוד שבועיים ייתקיים יום עיון בנושא בטון במלון כפר המכביה.
יום העיון ללא תשלום למשתתפים וכולל גם תערוכה בה מופיעים מרבית ספקי החומרים והפתרונות לענף הבנייה.
חשוב לדעת כי כל הזמנה וכל הספקה של בטון מחייבת ציון של דרגת החשיפה לסביבה.
מזה למעלה משנה, בטון מוזמן, מיוצר ומסופק על פי עמידותו בסביבתו, כאשר חוזקו הוא הגורם הרביעי בחשיבותו (לפי הסדר - דרגת חשיפה, גודל אגרגאט מאכסימאלי, סומך, חוזק).
הבטון בכל בניין מחולק לשלושה אזורים, ולכל אזור נקבעת דרגת חשיפה לחוד (ראה טבלה מצורפת):
- בטון בפנים הבניין שאינו חשוף לסביבה - דרגה 1
- בטון במעטפת הבניין, מ- 2 מטר ומעלה מעל האדמה - דרגה מינימלית 2, החמרה לדרגות 4,5,6,8
- בטון בקרקע ועד 2 מטר מעליה - דרגה מינימלית 3, החמרה לדרגות 9, 10, 11
לגבי הבטונל:
בטונל הוא בעיקר "בטון ללא רטט" (SCC), כלומר, דליל יחסית בעת היציקה, מה שמאפשר מילוי התבנית ללא "וויברציה".
הייתרון העיקרי הוא הפחתה משמעותית של סגרגציות המהוות אזורי תורפה בבטון ומקצרות את משך השרות שלו.
החסרונות העיקריים של בטונל הם שלושה:
- תבניות היציקה חייבות ליהיות אטומות אחרת הבטון נשפך מהן החוצה - זה מעלה עוד את מחיר הבטון המזויין. כמו כן, קבלנים שאינם מנוסים ביציקות כאלו "ייתגלחו" על חשבונכם.
- אסור לרטט "בטון ללא רטט" מכיוון שהריטוט הורס אותו על ידי הפרדתו לרכיביו. קבלנים לא מנוסים נוטים לרטט "לייתר ביטחון" וגורמים לכשלים מוקדמים בבטון היצוק, למרות שבדיקות המעבדה ,הנלקחות בין המערבל לתבנית, יוצאות טובות.
- בטונל "רגיל" עונה רק על דרגת חשיפה 1. בטונל לדרגות חשיפה גבוהות יעלה יותר.
במיוחד בבנייה הפרטית, מומלץ לשקול חלופה של בטון רגיל (ב'-30) עם תוסף מעכב קורוזיה (2005-MCI) המעלה כל בטון לדרגת חשיפה מאכסימאלית, מבלי לשנות או לסבך את פעולת היציקה.
בנוסף לדרישת התקן, מעכב הקורוזיה פעיל גם באזורי תורפה ושגיאות יישום אחרות של הקבלנים כגון כיסוי חסר לברזל, סדקים, סגרגציות ועוד.
בהצלחה