../images/Emo138.gifאיכשהו אני מנסה לנסח
את ההתנגדות שלי למה שכתבת. אולי זו לא התנגדות. התנסחת כל כך יפה, בטוב טעם ממש. ואני לא אצליח להעלות על הכתב כשאני אחרי עבודה של יום שלם את המחשבות שלי. אה, וגם אני באמצע לכתוב עבודה לאוניברסיטה. אני אכתוב בנימה אישית, וזה לא ישמע מקצועי ועם תמיכת מקורות כמו שלך. ההורים שלי חרדים, זה עושה גם אותי חרדית, אבל אני לא אוהבת להגדיר את עצמי ככה. למה? בגלל מחשבות כמו שלך, כמו של רבים אחרים, כמו לפעמים גם שלי. נכון, בציבור החרדי יש הרבה חסרונות. יש עדריות, יש גלותיות, יש גם חוסר מחשבה הרבה פעמים. אם נדבר על ההגשמה של הנקודות האלו, אז יש שמירת הדת בלי לחשוב על החשיבות, עשייה בלי תוכן, בלי כוונה. יש היצמדות לדפוסים שעבר זמנם, יש קיבעון והאחזות במה שאומרים לך, העצמאות לא רצויה. יש חוסר צניעות, יש הריון לפני חתונה, יש גם מבוגרים שטחיים. לא חייתי אף פעם בחברה הדתית לאומית, ולבד הרצאות מרבנים במדרשה בה אני משתדלת לבקר, לא חונכתי ולא שמעתי הרצאות ברוח הערכים שהדתלניקים משתדלים לשמר. אי אפשר לאמר שאני יכולה להשוות בין כמה אורחי חיים, גם אף פעם לא הייתי חילוניה.. אבל ההורים שלי היו, והחברה שהיום עבדתי איתה מספר שעות, היתה דתית לאומית. והם לא סתם בחרו בדרך השחורים. נכון, ההורים שלי לא קונבציונאליים, אבל זה לא מונע את עצמם מלקרוא לעצמם חרדים, מלהתלבש כמוהם, ולחיות בקהילה שלהם. אני רואה הרבה מהשלילי שחברי הפורום מעלים כאן נגד המגזר הזה, המגזר שלי. בדרך כלל אני לא מתערבת בדיונים האלו, לא חייתי כמוכם, לא חונכתי על ערכים כמו אחרים כאן. צבעוניות. גם לא חייתי כמו חרדיות רבות. יש אצלי הרבה מובן מאליו, אבל הרבה שאיננו. לפעמים בהודעות משתמעת אי רצון מאורח החיים הזה, לפעמים זו דחייה, ולפעמים שנאה. שנאה כלפי כל מה ש'חרדי' מייצג. אם תראו אותי באוטובוס לא תחשבו שאני 'חרדית', אם תשוחחו איתי, עדין לא. וכשתשאלו אני אומר שאני חרדית, ואתם תאמרו: וואי, אבל את לא נראית כמוהם... ולמרות זאת, כנראה שכן, אני חרדית. כבר הרבה זמן אני מנסה לחשוב מה השיוך המגזרי הזה מעיד על האדם. אני קוראת את דברי חברי הפורום, אני מדברת עם המעט דתיות שאני מכירה, אני משוחחת גם עם חילוניות. אז ההבדל בין החילוניות די ברור - לא משנה עד כמה הן מאמינות או שלא, בדת לא מחייבת אותן. זה לא ייתכן להנשא בלי לקיים יחסי מין, וזה לא הגיוני לא לכתוב בשבת. הדתיים, מה ההבדל בינינו? צבע החליפה של אבא שלי בשבת? צבע החולצה בחול? זה שאחי לא הרגיש יסורי מצפון לקבל פטור מהצבא? (הוא לא שיקר או משו. למה אני מרגישה צורך להתנצל, זה החיים שלו!) זה שהרבנים שלנו חושבים שזה לא בסדר לעשות שירות לאומי? אז כן, כל אלו מבדילים. אבל הכי מבדיל זה הגבולות. להיות חרדי זה לקיים הכל. בלי שאלה. בלי שום שאלה. זה לשמור נגיעה, זה לשמור כשרות, זה ללבוש צנוע, זה לא לברוח מלימוד תורה, זה להיות שייך, ולא לחפש לעצמך דרך. חרדי זה כשמישהו אחר קובע בשבילך מה צריך ומתי. ואתה סומך עליו, מפני שאתה בטוח שהוא יודע יותר טוב ממך מה ה' רוצה ממך. ועוד דבר, להיות חרדי זה לא להאמין במדינת ישראל, שהוקמה בידי הרצל ומרעיו, ושלולא מאבקיו של הציבור הדתי - מזמן היו מכריזים בה על נצחון ה"אור" על ה"שחור", כאתחלתא דגאולה. אז ההורים שלי לא קונבציונליים בזה שהם כן עושים מה שהם רואים לנכון, גם כשזה לא מוצא חן בעיני איש. בזה שהם בטוחים שלא צריך להקריב את עצמך על מזבח אידאלים של אחר. ואף פעם זה לא ינגוד את שכתוב בשולחן ערוך. כי כשאתה דתי לא מוגדר, אז יש גבול להקרבה הדתית. כשאתה בורר לך את הגבולות, על פי מה שתרגיש טוב עם עצמך, אז זה בסדר לעשות, זה לגיטימי שלא התאפקת, ואחרי מעשה תמיד תוסיף עוד קוגניציות כדי לאזן את הדיסוננס. יש אנשים שאין לי ספק שהם יותר טובים ממני, ואת, בשורות, אחת מהן. ולפני שבחרתי אם זה טוב להשתייך למגזר החרדי או לא, ולפני שאני יודעת מה עדיף, אני בטוחה שלציבור החרדי, גם כציבור, יש נושאים בהם ידו על העליונה. (ואם דברנו על בדלנות, על קהילה סגורה. אני מניחה שמתיתיהו ובניו לא היו מצילים את רוחניות העם שלנו, בזמן בו נראה היה נאור הרבה יותר ליבור דרך לבד, להתאים למחודש, לולא בדלנותם. עם הגלותיות המאירה שלהם.)
נראה לך? זה נושא שאני מוכנה לדוש בו ימים כלילות... בעניין הגרביים, וודאי שזו לא חפיפניקיות! הרי המשנ"ב פסק ככה! אני כן חושבת שזו חומרה רצויה ומקפידה על כך כ- 9 + שנים, ומכירה הרבה מאוד נשים מהציבור שלנו שמקפידות . (אגב, אשתו של אחד הרמ"ים ב"מרכז" אמרה לי לפני די הרבה שנים, שגרביים זה משהו שהיא מתכוונת לא להרגיל אליו את הילדה -בניגוד לדברים שהם הלכה לדעת כולם- אלא לחנך כך שהילדה תקבל את זה על עצמה לכבוד הבת מצווה או משהו כזה... בעיניי זה מאוד מצא חן, אין לי מושג מה היא עשתה בפועל, אז הילדה הראשונה הייתה ממש פיצפונת...). עכשיו מאמי, אני באמת אשמח אם מתי שהוא כשיהיה לך קצת זמן תקראי את מה שכתבתי... לפחות תביני למה אני נועצת מבטים בכל גבר חרדי ברדיוס של 5 ק"מ ממני....
