הלופהול: יודע, רוצה - עצמות אחת. כי 'אין עוד מלבדו' לפי רש"י

[מיכל לאה אייזיג]

אין ריבוי משהו מכריח משהו..- אין עוד מלבד האל

אין אדם. אין עוד מלבדו.

 

[מיכל לאה אייזיג]

האל בורא מה שבורא, "לך" אין שליטה/התערבות כי אין 'אתה'

 

[מיכל לאה אייזיג]

כי דרכי האל לא ברורות.שמתי מרכאות כי אנחנו כאילו-קיימים

אולי נדבקתי מ-אי-טי שכתב לי דברים כמו שהוא יודע שהאל "יודע" את שמו. גם לפי הפיזיקה אין-אני. זה טריק של אלוהים. הרי מה זה בכלל קיום? הפיזיקה מגדירה קיום ולא לפי זה אנחנו הולכים. וזה באמת יפה שלא מדויק להגיד בריאה. כי לא מבינים את דרכי-האל. כשאומרים בריאה יש מאין מתכוונים לדברים שקשורים בעולם הזה. כי לא היה אין באמת היה את האל.

 

[מיכל לאה אייזיג]

כי הכל מרגיש אמיתי ומריח אמיתי ונראה אמיתי

 

[מיכל לאה אייזיג]

לתאר את דרכי האל זה נונ-סנס: צמצום, שכר ועונש העדפת טקס כזה

על אחר. בסוף איוב כשהאל מסביר שהוא גדול, זה נשמע לא הגיוני כי זה אמור להשמע לא הגיוני. מה הגיוני (סנסיבילי - מלשון חושים אגב) באלוהים?

 

[מיכל לאה אייזיג]

אין אני

 

[מיכל לאה אייזיג]

מצחיק שבפורום אתאיזם הם דנים עכשים בזה ש-:אין אני.

 

[E טי]

באותה מידה- הכל מרגיש בחירה חופשית ונראה בחירה חופשית

לפי שיטתך האמירה "יש עולם" נכונה באותה מידה כמו האמירה "יש בחירה חופשית".

 

[מיכל לאה אייזיג]

הלופהול: יודע, רוצה - עצמות אחת. כי 'אין עוד מלבדו' לפי רש"י

אז קראתי את הרמב"ם. ומצאתי את הלופ הול.
הוא אומר "כל התארים חשבום מבחינת יחסים שונים בין ה' יתעלה ובין ברואיו"
אז אמרתי רק רגע אחד. מה זה בין ה' לבין ברואיו? הרי אין עוד מלבדו, אז אין ברואיו - שנפרדים.
אז באמת עשיתי גוגל - הרמבם אין עוד מלבדו ומצאתי את זה:

דברי משה רבנו בפסוק: "אתה הראת לדעה כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו"[1].
ובא להורות על יהודיות ואחדות ה', שאין עוד מלבדו.
ושני פירושים למאמר זה:
הפירוש הראשון עפ"י דברי הרמב"ם: "אין שם מצוי אמת מלבדו - כמותו[2].
משמעות הענין, שאמנם קיימת מציאות מוגבלת, שהיא מציאות הנבראים, שאם לא כן, אין מקום וחשיבות למעשה המצוות שכל ענינן להמשיך קדושה לתוך החומר הגשמי התחתון - דירה בתחתונים,
אלא מכיון שהעולם הגשמי אינו מציאות קיימת מצד עצמו, שהרי לפני שבראו ה' - היה אין ואפס, וכל מציאותו התחדשה והיתה בדבר ה', ורק מאמיתת המצאו של ה"מצוי הראשון" - הבורא יתברך - נמצאו כל הנמצאים, לכן אין מציאותם אמיתית כמציאותו של ה'.
וזהו: "אין עוד מלבדו" - אין עוד מציאות אמיתית מלבד מציאות ה'.
הפירוש השני עפ"י פירוש רש"י בפסוק זה: "וראו שהוא יחידי".
ואלו דברי רש"י בפסוק זה: "כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחידי לכך נאמר אתה הראת לדעת".
משמעות הדבר, ש"אין עוד מלבדו" - פשוטו כמשמעו - אין שום מציאות קיימת מלבד ה'.
והיינו, שה' יתברך - מלבד שהוא אלקה יחיד, שאין עוד אלקה מבלעדי ה', הוא גם מצוי יחיד, ואין עוד שום מציאות מלבדו, גם לא מציאות שאינה אלקה ושאינה אמת ואינה ברת תוקף, כמציאות חלושה, טפלה וכנועה למציאות ה' - גם זה לא קיים מחוץ לו.

אני מפרשת אין עוד מלבדו יותר כמו רש"י, ואז אין בכלל "ברואים" נפרדים. הכל כאן זה האל. ואין שום יחס בין שני דברים. "ידיעותיו"="רצונותיו"="הבריאה". וזה רק סמנטיקה. ו... אין בחירה חופשית.

 

[מיכל לאה אייזיג]

עניין הצמצום (ליישב את זה)לא טוב כי אתה בעצם טוען שאתה מבין

משהו מדרכי האל. זה אבסורדי להתחיל לתאר את דרכי האל, ולתאר את מתודולוגיות הבריאה שלו. גם להאמין בשכר ועונש זה להגיד בעצם: אני מבין שיטה של האל.

 

[מיכל לאה אייזיג]

כל מורה נבוכים נכתב מבסיס הבנה מוטעה של 'אין עוד מלבדו'

 

[במביאל]

אין עוד (אלוהים) מלבדו

 

[מיכל לאה אייזיג]

זה לא הפרוש של רש"י (ושלי)- פירוש רש"י מול רמב"ם בהודעה ה-1

 

[E טי]

"הבנה מוטעה"?! למה? כי את החלטת?

 

[מתלמד8]

לדעתי-אתה הראת לדעת כי ה'הוא וכו',, זו תוספת של משה-

רבנו לדיבר השני בעשרת הדברות,
הפרוש של רש"י הוא השערה, כי פירוש זה של קרע רקיעים והראה להם "שאין עוד
מלבדו",לא חופף עם מה שהאל אומר בדיבר השני במפורש,
"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני", האל אומר שיש גם אלוהים אחרים בעולם,
אבל -הם לא יהיו במקומו,או נוסף לו.

 

[E טי]

רק שימי לב מה הרמב"ם כותב על דעות כמו שלך

במקום אחר כתבת:
"אני חושבת שהרמב"ם ידע שאין בחירה חופשית (ליברטריאנית - לא יכולנו לעשות אחרת) אבל פחד שאם לא יבינו בדיוק..."

אז רק כדי להפריך את השטות הזאת, תקראי מה הרמב"ם כתב על פילוסופים ערבים שהחזיקו בדעות כמו שלך:
"שיטת רובם, וכל ה"אשעריה", כי בעת הנעת העט הזה, ברא ה' ארבעה מקרים שאין מקרה מהם סיבה לשני, אלא הם צמודים במציאות לא יותר:
המקרה הראשון רצוני להניע את העט,
והמקרה השני יכלתי להניעו,
והמקרה השלישי עצם התנועה האנושית כלומר: תנועת היד,
והמקרה הרביעי תנועת העט.
לפי שהם דימו, כי האדם אם רצה דבר ועשאו כפי דמיונו, כבר נברא לו הרצון, ונבראת לו היכולת לעשות מה שרצה, ונבראת לו הפעולה, לפי שאינו פועל ביכולת הברואה בו, ואין לה השפעה בפעולה.
...
וזה הרצון הנברא, לפי דמיון כולם, והיכולת הברואה, וכן הפעולה הברואה לדעת מקצתם, כל אלה מקרים ואין להם קיום.
אלא ה' בורא בעט הזה תנועה אחרי תנועה, וכך תמיד כל זמן שהעט נע. וכאשר ינוח אינו נח עד שיברא בו גם תנוחה, ולא יחדל מלברוא בו תנוחה אחר תנוחה כל זמן שהעט נח, ובכל רגע מאותם הרגעים, כלומר: חלקיקי הזמנים, בורא ה' מקרה בכל פרטי המציאות, מלאך וגלגל וזולתם, וכך תמיד בכל עת.
ואמרו כי זו היא האמונה האמיתית שה' פועל. ומי שאינו בדעה שכך פועל ה', כבר כפר שה' פועל לפי השקפתם.

ועל כיוצא בדעות אלו יש לומר לפי דעתי ודעת כל בעל שכל:
אם כהתל באנוש תהתלו בו,
כי זהו יסוד ההיתול באמת."
(מורה נבוכים א, עג)