לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
2592425,924 עוקבים אודות עסקים

פורום דתיים

בס"ד
ברוכים הבאים לפורום "דתיים" של תפוז
 
אתם מוזמנים לכתוב כל הודעה העולה על דעתכם הקשורה לנושא שלשמו התכנסנו ובלבד שישמרו התנאים הבאים:
 נא לא לכתוב בשבתות ובחגים (זמני כניסה ויציאת שבת / חג בישראל מופיעים בלוח השנה).
 נא לשמור על שפה נקיה מקללות, דיבורים וכינויים לא הולמים.
 דברי כפירה בה' יתברך ובתורתו, אין מקומם בפורום שלנו.
 פגיעה ברבנים לא מקובלת בפורום שלנו.
 יש לך בעיה עם אחד ממנהלי הפורום - לא מעל גבי הפורום! שלח לו אי-מייל או כתוב לו לתיבת המסרים.
 אין לפרסם מוצרים, חנויות, עסקים, אתרי אינטרנט או קישורים (שאין נחיצותם לצורך הדיון) ללא בקשת רשות מההנהלה (באמצעות המסרים).
 אין לפרסם מספרי טלפון בפורום. המעוניין להעביר מספר יעשה זאת דרך המסרים!   
 אין לפרסם מודעות שידוכים / חיפוש שידוכים / הכרויות בשביל זה יש פורום הכרויות או צ'אטים.  
 אין לכתוב הודעות הפוגעות במי מחברי הפורום, גם לא כתגובה להודעה קודמת של מי מחברי הפורום. אין לזלזל בדיעות השונות מדעותיך, ואין לסגור חשבונות מעולמות וירטואליים או אמיתיים מעל דפי הפורום.
 
הודעות שלא יענו על התנאים הבאים יימחקו ובמידת הצורך הכותב יחסם ללא התרעה מוקדמת.
חוץ מזה, תשתוללו, תעשו חיים - הרי לשם כך התכנסנו, לא?
התפרממות בנעימים לכולם

הנהלת הפורום:

אודות הפורום דתיים

בס"ד
ברוכים הבאים לפורום "דתיים" של תפוז
 
אתם מוזמנים לכתוב כל הודעה העולה על דעתכם הקשורה לנושא שלשמו התכנסנו ובלבד שישמרו התנאים הבאים:
 נא לא לכתוב בשבתות ובחגים (זמני כניסה ויציאת שבת / חג בישראל מופיעים בלוח השנה).
 נא לשמור על שפה נקיה מקללות, דיבורים וכינויים לא הולמים.
 דברי כפירה בה' יתברך ובתורתו, אין מקומם בפורום שלנו.
 פגיעה ברבנים לא מקובלת בפורום שלנו.
 יש לך בעיה עם אחד ממנהלי הפורום - לא מעל גבי הפורום! שלח לו אי-מייל או כתוב לו לתיבת המסרים.
 אין לפרסם מוצרים, חנויות, עסקים, אתרי אינטרנט או קישורים (שאין נחיצותם לצורך הדיון) ללא בקשת רשות מההנהלה (באמצעות המסרים).
 אין לפרסם מספרי טלפון בפורום. המעוניין להעביר מספר יעשה זאת דרך המסרים!   
 אין לפרסם מודעות שידוכים / חיפוש שידוכים / הכרויות בשביל זה יש פורום הכרויות או צ'אטים.  
 אין לכתוב הודעות הפוגעות במי מחברי הפורום, גם לא כתגובה להודעה קודמת של מי מחברי הפורום. אין לזלזל בדיעות השונות מדעותיך, ואין לסגור חשבונות מעולמות וירטואליים או אמיתיים מעל דפי הפורום.
 
הודעות שלא יענו על התנאים הבאים יימחקו ובמידת הצורך הכותב יחסם ללא התרעה מוקדמת.
חוץ מזה, תשתוללו, תעשו חיים - הרי לשם כך התכנסנו, לא?
התפרממות בנעימים לכולם
x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום דתיים :)
מספר נקודות חשובות בכניסתכם הראשונה לפורום - 

 
* יש להסתכל בתקנון הפורום (המופיע תחת "אודות הפורום והנהלתו") על מנת למנוע אי הבנה.
 
* נבקש להמנע מכתיבת הודעות בפורום בשבתות ובמועדי ישראל.
 
* אין לפרסם בפורום מוצרים, עסקים או קישורים ללא אישור הנהלת הפורומים. לחילופין, ניתן לפרסם בלוחות הפורום או בחתימתכם האישית.
 
* המענה לשאלות הלכה הינו בגדר מענה על פי ידע אישי ולא מהווה פסיקת הלכה, למעט מיקי* (המנהל) אשר הינו רב מוסמך  (ניתן לפנות אליו דרך המסרים).
 
גלישה מהנה והשתלבות נעימה בפורומינו!
המשך >>

לצפיה ב-'במקום פסיכולוג...'
במקום פסיכולוג...
<< ההודעה הנוכחית
20/02/2011 | 02:25
17
2
שלום, אני בת 21 וזו הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום. האמת שזו הפעם הראשונה שאני קוראת בו.
אתם מכירים את ההרגשה שאתם צריכים לשפוך את הלב, צריכים שמישהו ייתן לכם עצה, אבל אין ממי לבקש?
אז אפשר לנצל אתכם קצת?
אני לא יודעת מה ה"טיפוס" של הפורום הזה, אני לא יודעת אם יש בינכם שחוו משבר בדת, אבל אני מאמינה שכן. אם כן, אולי תוכלו לעזור לי.

הייתי בצבא. בבית הספר שלי לא היה מקובל ללכת לצבא ולכן לא קיבלתי שום הכנה לעולם שמחוץ לבועה שלי. כמובן שחטפתי שוק.
בהתחלה היה לי מאד קשה, וראיתי המון דברים ב"עולם החילוני" שהפריעו לי מאד. אבל עם הזמן, ובגלל שהייתי בסביבה ללא דתיים בכלל, דברים התחילו פחות להפריע לי. שימוש בקללות, ייחוס חשיבות מוגזמת למראה החיצוני, כל אלה הפכו לחלק ממני.
בגלל שסגרתי שבתות בבסיס, היה קשה לשמור שבת באופן קפדני, ומצאתי את עצמי "מועדת", ולפעמים לא היה אכפת לי למעוד.
במהלך השנתיים חוויתי הרבה משברים, אבל התגברתי. ואז יצאתי לאזרחות, וחזרתי לזרועות חלק מחברותיי הישנות, שגדלו והתחזקו בדת בעוד שאני להיפך, וגיליתי שאין לי מקום. אני לא שייכת לעולם החילוני, כי אני מאמינה באלוהים ורוצה לשמור מצוות למרות השאלות ולמרות הספקות, אבל אני כבר לא שייכת לעולם הדתי. אני מדברת בשפה שהם לא אוהבים, מתלבשת בצורה לא צנועה מספיק, ועושה דברים שבעיניהם לא ייעשו (כן כן, אני שותה לפעמים! ולא תירוש!).

אני כותבת לכם כי חוויתי עכשיו שבירה קטנה, אחת מיני רבות. פגשתי לראשונה את החבר של מי שהיתה חברה טובה שלי, ועכשיו חברה טובה שלי בתיאוריה.
היינו רק שלושתנו, הבחור נחמד, שוחחנו במשך כשעתיים באופן קולח ואז הנושאים גלשו לנושאי צבא, ואז הזכרתי משהו על חוסר צניעות ועל כך שיצא לבנים אצלנו לראות בנות כמעט ערומות. לא שמתי לב שזה מסב לא אי נוחות עד שהוא לחש לחברתו "זה מספיק", וחמש דקות אח"כ הציע להזמין חשבון.
הרגשתי כ"כ רע עם עצמי. פתאום הבנתי עד כמה אני לא שייכת. אני ממש לא בחורה חסרת טאקט, להיפך, פשוט לא העליתי בדעתי שזה עלול להפריע לו. אם אני לא מסוגלת לדעת איך לדבר ליד בחור כמוהו, איך אני אמורה לדעת לדבר עם כל החברה שבה אני חיה?
אחרי מקרים כאלה, השאלות והספקות רק מתגברים, ואני שואלת את עצמי אם אולי הלכתי רחוק מדי, ואולי להאמין באלוהים זה לא מספיק. אני כ"כ רוצה להרגיש שייכת לאיזשהו מקום, אבל מה המקום שלי?

מצטערת על החפירה. חשבתי שאולי אם אשמע תגובות ממקום לא שיפוטי, זה יעזור לי לעבור את זה.
תודה מראש!
דתיים >>
לצפיה ב-'היי'
היי
20/02/2011 | 08:57
8
3
אני אגיד את זה בצורה הזו...
המקרה שאת מתארת הוא בדיוק הסיבה הקלאסית שבגללה החרדים מתקבצים לרוב בתוך החברה של עצמם.
מה שאת צריכה להבין מהמשפט הזה הוא שהמקרה שלך הוא משהו מובן בהחלט!
ברור שהוא לא מצב טוב (אם אני מבין נכון מדברייך - גם את יודעת שהוא לא מצב טוב), אבל הוא בהחלט מצב מובן.

תראי, אין ספק שבלי ההכנה המתאימה קשה לצאת ל"עולם החילוני".
אני יכול בהחלט להעיד על עצמי שהיציאה שלי אישית גם הביאה אותי למקומות שהיום לא הייתי מתקרב אליהם.
מה שהוציא אותי משם הוא שפשוט יום אחד, כשיצאתי עם חברים למועדון, פשוט הסתכלתי מסביב, ופתאום (אין לי מושג למה, באמת שזה משמיים) הרגשתי שזה לא המקום שלי. הרגשתי שזה לא אני. שזה לא המקום שבו אני רוצה / אמור להיות.
סוג של להרגיש שאתה בנקודה נמוכה ומכאן רק עולים למעלה...

אני חושב שאת רחוקה מאוד מלהיות "לא שייכת לעולם הדתי".
אפילו אם נתעלם מהעובדה ש"העולם הדתי" הוא מושג מאוד מאוד רחב, עצם העובדה שאת מרגישה "לא שייכת" ושההרגשה הזו מפריעה לך - דיי מוכיחה לאיזה עולם את באמת שייכת.
את אומרת שיש לך ספקות, וזה דבר בהחלט לגיטימי. זה הרי בדיוק הנקודה שבה נכנסת האמונה.

יכול להיות ששווה לך לשתף בהרגשה הזו את החברות לך.
יותר מזה - אולי אפילו שווה לך לשתף דווקא את החברה שאיתה קרה לך מה שסיפרת.
כמו שאמרת, היא חברה טובה שלך ובהחלט יש סיכוי שכשהיא תשמע את מה שאת עוברת היא תנסה לעזור לך להתקדם ולאט לאט להרגיש עוד אחת מהחבר'ה.
רק תזכרי שהנפילות האלה שאת מדברת עליהם הם חלק מתהליך. כל עוד התהליך הזה הוא בכיוון הנכון - גם כשנופלים פשוט מנסים ללמוד מזה מה בדיוק הפיל אותנו ואיך אנחנו לא נופלים שוב. פשוט תמיד להשתדל ולהתקדם קדימה עם מינימום הסתכלויות אחורה. גם אם נופלים - פשוט קמים וממשיכים הלאה.
תשימי לב שאת בעצמך מתייחסת לדברים האלה כנפילות. הם לא את. הם נפילות. הדרך היחידה להתייחס עליהם היא ללמוד מהם מה לא לעשות בהמשך. לא לחשוב שבגלל שנפלת פעם אחת אז אין לך סיכוי, אלא בדיוק ההיפך. לדעת שהנפילות האלה רק מלמדות אותך מה לא לעשות בעתיד ואיך להתקדם הלאה.

כמו שאמרתי, העולם הדתי הוא עולם מאוד רחב...
יש בו מקום לאנשים בכל מיני רמות, ותהיי בטוחה שיש מקום גם לך!
העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך היא שבמקום שתקחי את ההרגשה הרעה שהיתה לך למקום שבו את מרגישה "לא שייכת", תקחי את ההרגשה הזו למקום שבו את לומדת לאט לאט מה לא לעשות ואיך להתקדם.
אז נכון שיש מקומות שבהם תפלי. אל תיכנסי להרגשה שזה בגלל שאת לא שייכת. את בהחלט שייכת. פשוט תלמדי מהם מה לא לעשות ואיך להתקדם הלאה.
תשתפי בהרגשה הזו חברות טובות שיש לך. אין לי ספק שהם יהיו שם כדי לעזור לך. תשתמשי בעזרה שלהן.
אני מקווה ומאמין שלאט לאט תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך!

שיהיה לך המון בהצלחה!
דתיים >>
לצפיה ב-'כמה דברים...'
כמה דברים...
20/02/2011 | 14:19
2
4
קודם כל - ברור שיש אנשים דתיים שהם גם ברמה שאת מתארת.

את ממש מזכירה לי את מה שאני הייתי בתקופה של הצבא...
מאז ועד היום עברו הרבה מאוד מים בנהר...

תראי, אני יכול "לעמוד" כאן ולנסות לשכנע אותך לגבי כל אותם הדברים שהזכרת כאן ולהסביר לך למה ואיך הגעתי למסקנה שהגישה הדתית לגביהם היא הגישה הנכונה, אבל אני לא אעשה את זה מ-2 סיבות עיקריות...
הראשונה, הסיבות האלה יכולות להיות היגיוניות עבורי ולאו דווקא היגיוניות עבורך.
השניה, וכנראה העיקרית, לא נראה שאת כרגע במקום שבו את מחפשת את הסיבות האלה.

אני כן אגיד לך 2 דברים.
1. אל תנסי להרגיש שלמה עם עצמך. בכלל לא קשור לקטע הדתי. תמיד תזכרי שיש לך עוד מקום להשתפר ולהתקדם.
אם אני לוקח את זה לקטע הדתי... אומרים הרי שאם מישהו הולך לקבל איזה ברכה אצל רב אז הרב מבקש ממנו לקבל עליו איזושהי מצווה חדשה כדי שהזכות של אותה מצווה תגרום לכך שהברכה של הרב תתקיים. מה שאני מנסה להגיד לך הוא שבעצם אפילו אנשים שהרמה הדתית שלהם היא גבוהה בהרבה משל שנינו ביחד - עדיין הם מסוגלים לקבל על עצמם מצוות חדשות... עדיין להם יש מקום להשתפר ולהתקדם.
העניין הזה נכון גם לקטע הלא דתי בכלל... בכל דבר שאנחנו עושים יש לנו תמיד מקום להשתפר.
לדעתי זה בעייתי להגיע למקום שבו מישהו מרגיש שזה המקום המושלם והאידיאלי מבחינתו, בעיקר כי בשלבים כאלה הוא עלול להירדם בשמירה...
תזכרי שתמיד יש לך את המקום להשתפר ולהתקדם.

2. אמרת כאן כמה דברים שאני בהחלט יכול להבין למה את אומרת אותם, כי כמו שאמרתי - הייתי בנקודה דיי דומה.
העניין הזה של שמירת נגיעה לא היה בעבר משהו שהתייחסתי אליו. אפילו ראיתי בו כדבר מפריע היום אני מתייחס אליו הרבה יותר ב"כבוד".
כלומר, אמרת שיש הרבה דברים שאת כן רוצה לקחת מהעולם החילוני...
אני רק יכול להציע לך שלפני שאת לוקחת אותם - תנסי לברר למה הגישה של העולם הדתי היא שונה...
תנסי קצת לקרוא ולשאול ולחזור ולרדת לעומק לגבי הגישה הדתית לאותם דברים שהעלית.
יכול להיות שתגיעי למסקנה שאת עדיין רואה בגישה החילונית דבר שהוא נכון יותר. אבל לפחות תדעי שאת עושה את זה מחשיבה אמיתית ומבחירה ולא מהכרה של צד אחד בלבד.

זה לפחות הדברים שאני יכול להציע לך בתור מישהו שהיה בנקודה דיי דומה למה שאת מתארת.
אני כן אגיד שמבחינתי - איפה שאני היום יותר מתאים לי, ואני עדיין מנסה למצוא עוד ועוד מקומות שבהם אני יכול להשתפר, גם מהבחינה האישית וגם מהבחינה הדתית... אני לא באמת חושב שהמרדף הזה אחרי מקומות להשתפר מפסיק ולדעתי זה אחלה של דבר...

אני כן יכול להגיד לך שאם את בכל זאת בוחרת להמשיך דווקא בנקודה שאת נמצאת - מאוד כדאי לך להתחזק כדי לא להידרדר...
כמו שכבר אמרתי לך, אני הייתי במקום דומה ובאמת שאין לי מושג מה גרם לי להרגיש בערב אחד ובכזו פתאומיות שזה לא המקום שבו אני רוצה להיות... (כמובן, מעבר לעניין שכשאתה דתי - תמיד אפשר לייחס דברים כאלה לכוח עליון)
אין לי מושג איפה הייתי היום אם ההרגשה הזו לא היתה מגיעה בפתאומיות כזו...
הייתי מציע לך בכל זאת לחשוב אפילו כרגע על דברים שמבחינתך הם סוג של הדרדרות רק כדי שתוכלי לשים לב בעצמך שאת לא הולכת אחורה... סוג של משהו שיגרום לך לשים לב שאת באמת איפה שאת רוצה להיות ולא נמשכת קצת יותר מידיי אל "העולם החילוני".
דתיים >>
לצפיה ב-'אתה שוב צודק...'
אתה שוב צודק...
20/02/2011 | 21:11
1
3
השאלה הגדולה היא- איך עושים את זה?
לך היתה "התגלות" (שאני בהחלט קוראת לה כוח עליון) שנתנה לך כוחות לעצור את ההתדרדרות ולטפס שוב מעלה. אבל אני לא אשב ואחכה להתגלות שכזו.
ניסיתי לקבל החלטה ולעמוד מאחוריה, להחליט שמעכשיו אני מקפידה יותר ומשתדלת יותר, אבל בלי איזה "פוש" זה פשוט לא עבד. כנראה שכוח הרצון שלי לא חזק מספיק... ואת האמת? גם הסיבות שאני עושה את זה לא ברורות לי מספיק. אני לא אכנס לזה, כי אני מניחה שזה דיון שהיה פה בעבר, אבל אני מאמינה ששילוב החינוך הפתוח מבית והחינוך הנוקשה שלא פתוח לשאלות ולהסברים מבית הספר זו טעות מאד גדולה.
בכל אופן, מתוך רצון לגבש דעה לגבי הדרך שנכונה לי, אני מתחילה בעוד כחודש מדרשה שמשלבת דתיים וחילונים. אני מקווה שממנה אצא עם תשובות.
דתיים >>
לצפיה ב-'את עושה צעד נכון.'
את עושה צעד נכון.
20/02/2011 | 22:42
2
אני מסכים איתך שצריך איזה פוש...

אז קודם כל, אנחנו פה.
מעבר לזה - אני בהחלט חושב שההחלטה שלך ללכת למדרשה היא צעד נכון.
אני מניח שכמדרשה שמשלבת בין דתיים לחילוניים יש סיכוי גבוה שיגעו שם בדיוק באותם הנקודות שיתאימו לך ויכלו לתת לך את הפוש שאת צריכה.


אני גם אגיד משהו לגבי מה שאמרת על עניין החינוך.
אחד המדרשים (אני לא זוכר בדיוק את המקור) מדבר על כך שיעקב הלך ללמוד בבית המדרש של חם ועבר שמה שלימדו שם הוא איך לשמור על היהדות בסביבה של גויים.
איכשהו, אני מסכים איתך ששלב חינוכי שיילמד את האנשים איך לשמור על היהדות שלהם בסביבה החיצונית הוא שלב חינוכי שבהחלט חסר במסגרות החינוך שכולנו נחשפים אליהם. המקום בד"כ לדברים כאלה הם בדיוק המדרשות וישיבות ההסדר למיניהן שלדעתי עושות עבודה לא רעה בתחום הזה...

בכל מקרה, שיהיה לך המון בהצלחה!
דתיים >>
לצפיה ב-'את מוזמנת לקרוא את המאמר...'
את מוזמנת לקרוא את המאמר...
20/02/2011 | 20:08
1
2
לצפיה ב-'מאמר מצוין, תודה!'
מאמר מצוין, תודה!
20/02/2011 | 21:04
1
עם רובו אני מזדהה, ויפה לראות "אנשי מקצוע" מנתחים את התופעה.
דתיים >>
לצפיה ב-'אשמח להכירך'
אשמח להכירך
21/02/2011 | 13:41
1
2
אני "דתי לייט" ועוד לא מצאתי מישהי כזו (ויצאתי לעשרות דייטים) התחושה שלך מוכרת... אבל בניגוד אלייך לי אין חברים דתיים בכלל... ככה יצא...
אז כן אצל החברים החילונים מסתדרים כבר ... ויוצאים לבלות במסעדות כשרות בלבד... אבל דרינק או שניים אפשי ואפשי בכל מקום (-:
בכל אופן... מה שאת צריכה להבין זה שכשמגיבים ש"את יודעת בעצמך שזה לא טוב" על אורח החיים שבחרת לעצמך מי שחושב ככה די דומה לחברים הדתיים שעוד נותרו לך...
לכן לעניות דעתי תיאלצי להבין שהקשרים שלך עם החברות והחברים הדתיים שלך ילכו ויימוגו במיוחד אחרי שאלו האחרונים יתחתנו ויקימו משפחות. אבל בכל מקרה אל תתני לאחרים לגרם לך לחשוב שאת פחות טובה בגלל אורח החיים שבחרת לעצמך...
ותהיי גאה בעצמך שאת מי שאת!
דתיים >>
לצפיה ב-'איזה חמוד '
איזה חמוד
21/02/2011 | 17:57
3
עוד שניה עושה לי חשק להכיר אותך
דתיים >>
לצפיה ב-'מסכים לגמרי עם עמיעד...'
מסכים לגמרי עם עמיעד...
20/02/2011 | 10:00
3
אני עוד מישהו שעבר תהליכים דומים ושגם בעיני המצב שבו את נימצאת בהחלט מובן...
גם לי יש הרגלים שנבקו אלי מהצבא וממסגרות אחרות שהייתי בהם לאורך זמן ולקח לי זמן לסנן אותם אל הדברים שהייתי רוצה לאמץ לעצמי ואת השאר להשתדל להעלים ולשכוח...
זה בהחלט לא פשוט וזה דרש פה ושם גם הבנה של הסובבים אותי ואפילו התנצלות מצידי פה ושם אבל עם הזמן הכל מסתדר...
תחשבי שהצבא זה שנתיים מהחיים שלך... היו לך 18 שנים לפני ועוד בע"ה את כל שאר החיים הארוכים שלך אחרי...
אני מאמין שאת תגלי שההרגלים האלה שהתאימו לך בצבא ולא מתאימים לך לאזרחות יעלמו במהרה בצורה טבעית...
בהצלחה.
דתיים >>
לצפיה ב-'שלום לצעירה'
שלום לצעירה
21/02/2011 | 14:59
1
אימי המנוחה הייתה בת רב, אבי המנוח חילוני .

קרובים שלי דתיים אדוקים מה שלא הפריע לשתי הבנות לעשות דברים שהן היו שלמות איתם
(האלת לחכות 15 שנים לגרושים של גבר שאהבה והשניה לבדוק מי שחשבה שהיא אוהבת)

הבעייה אינה בך, הבעיה היא במסכן הזה שתארת, שאינו שלם עם עצמו, שאינו מבין שמוסר הוא בפנים ולא בחוץ, ושאינו מסוגל להסתכל לחיים בעינים.
"דתיות" היא לא ערך אוניברסלי היא תלוית סביבה ומנהגים. וכידוע איפה שיש שני יהודים יש שלוש מפלגות וארבע דעות...
חיי את החיים שלך, איך שטוב לך ונסי להבין שיש סוגים רבים של חילונים , ושה"דתיים" בארץ שאת מכירה הם מיעוט בקרב העם היהודי.
גם אנשים חילונים מאמינים באלוהים (וגם מוסלמים ונוצרים)
אם יש לך אופי - את לא צריכה להיות שייכת - אלא ללכת בדרך שלך.
דתיים >>
לצפיה ב-'היי'
היי
21/02/2011 | 15:39
4
האמת שאני ממש מבינה אותך.
אני מרגישה כמוך אבל לא עשיתי צבא או משהו, אלא כי פשוט התחברתי לאינטרנט והכרתי את העולם החילוני דרכו עד שהיום יש לי חברות טובות שהן חילוניות לגמרי ואפילו אבוי לעיניים אפיקורסיות מוחלטות.

תכל'ס? לי יצא טוב.
רוב החברים שלי ה"דתיים" הם דתיים לייט, כמוני.
זאת ההגדרה.
אנחנו מתפללים כשיוצא, שומרים שבת/כשרות אבל יודעים להנות מבירה ומוזיקה והולכים לבילויים לדתיים וגם לא ממש מתביישים בזה.
אנחנו מי שאנחנו ולמרות שאנחנו יודעים שאנחנו עוף מוזר, אנחנו נהנים עם עצמנו וכך שואבים מספיק בטחון עצמי עם חברים שהם לא כמונו.

כמובן שכל אחד עושה עבודה עצמית משלו, כל אחד שם את הדגש על עניינים שנראים לו חשובים יותר.
אני למשל מקפידה לא לשתות למשל אלכוהול למשל כי אני חושבת שזה לא יאה לבחורה ככלל ולבחורה דתיה בפרט לשתות, מאידך גיסא ידיד אחר שלי שותה בלי מחשבה אבל הוא ישתדל לשבת רק ליד בנים בשביל לא להגיע לידי נגיעה.

לכן אני חושבת שתכל'ס? החברים שלך צודקים. את באמת צריכה למצוא חברים שהם בראש שלך ולא כי את צריכה לברוח מהחברים הישנים אלא כי פשוט הרבה יותר נעים להיות עצמך עם אנשים שמבינים אותך..

את לא יכולה לשנות את החברות או את החברים שלהם, זה העולם שלך וזה לא התפקיד שלך להראות להם את הצד השני, כל מה שאת יכולה לעשות זה לשמור על קשר ולהיות חברה של אנשים בלי קשר לרמה הדתית שלהם כי חבר לא נמדד על פי הדוסיות שלו אלא על ידי החיבור הרגשי איתו ותאמיני לי -
אני מדברת מתוך נסיון..יש לי חברות משלל הקשת הדתית, מדתיות בטירוף ועד לחילוניות

אני יכולה להגיד לך שהחיפוש אחרי המקום שלך לעולם לא נגמר, ואני שומעת את זה גם מחברות שתמיד היו חזקות ממני ופתאום התחילו ללכת עם מכנס כי הן התחילו להתערער ואני מדברת על חברות אחרות שלא היו דתיות חזרו פתאום בתשובה..
אני חושבת שזה מסע שלא מסתיים וכמו כל מסע- צריך שתהיה לך חבר'ה נעימה שתוכלי להרגיש איתה בנוח.
דתיים >>
לצפיה ב-'היי'
היי
21/02/2011 | 17:27
1
באתי מהראשי, אני לא דתי ואפילו לא קרוב לזה, גם לא מאמין באלוהים אבל אני חושב שאוכל לתת לך עצה כלשהי. מה שאני אוהב ביהדות, איך שאני רואה אותה לפחות, זה שלא צריך באמת לעשות את כל המצוות והמנהגים וצורת ההתנהגות כדי להאמין באלוהים.  כל אחד בדרכו שלו. זה שיש קהילות שסיגלו לעצמם מנהגים מסויימים, וזה שיש כל מיני בני אדם בשר ודם בהסטוריה שלנו שקבעו הלכה כזאת ואיסור כזה זה טוב ויפה למי שמאמין בזה, אבל זה לא חובה. בכלל, מאחורי הרבה מהנוהגים האלה יש איזשהו הסבר הגיוני שאין לו שום קשר לאלוהים, סוג של דפוס התנהגות שנתפס כרצוי בין אדם לחברו. ובהרבה מקרים הוא אפילו יותר טוב מהחוקים החברתיים של העולם החילוני, פשוט בכל צד (גם הדתי וגם החילוני) לוקחים את זה בקיצוניות מדי כל אחד לצד שלו.
אין שום בעיה לחיות עם קצת מפה וקצת משם, כי לדעתי זה כן מספיק רק להאמין. וכן זה קשה לחיות ככה כי קשה להתחבר לאנשים, אבל את תמיד יכולה לנסות להסביר את עצמך לחברות הקרובות שלך, מי שתבין תבין ומי שלא? אז גם טוב. כי לא הייתן מסתדרות גם ככה אז חבל לגרום סבל אחת לשניה. כנ"ל לגבי כל אדם חדש את פוגשת.
המקום שלך הוא מה שאת יוצרת לעצמך, תני לסובב אותך להסתגל אליך ולא ההיפך. אף אחד לא אומר שזה יהיה קל, אבל אני תמיד בעד ללכת עם ה-"אני מאמין" שלך מאשר להתפשר על עצמך בצורה כלשהי.
שיהיה בהצלחה
דתיים >>
לצפיה ב-'גם אני.'
גם אני.
21/02/2011 | 17:48
1
אתחיל ואומר שגם אני נמצא 'בין שתי העולמות'.
גם אני התחלתי דתי את הצבא; וכשאני אומר 'דתי' אני מתכוון לשומר נגיעה והכל.
אבל קרו לי דברים מטורפים שם, שאחריהם.... בואי רק נגיד שכשהכל נגמר, באתי להתפלל ערבית, ופתחתי את הסידור. הסתכלתי על הסידור והוא הסתכל עלי בחזרה... והרגשתי שאני לא מסוגל. הקשר המיוחד שהיה לי עם היושב במרומים, שהייתי מסוגל לחוש בכל דבר את ידו הנעלמה והעליונה, גם בדברים שהיו לי קשים וכואבים (שהרי, 'גם זו לטובה'), נעלם. פשוט הפסקתי להרגיש את זה.
והרבה מים עברו בירדן מאז, אפילו שהוא כבר לא נהר אלא זרזיף עלוב. לאורך זמן רב היתה לי 'הידרדרות' ברמה הדתית, עד שהגעתי למצבי היום: שומר שבת וכשרות (עם הקפדה על קוצה של יו"ד! תה מכלי שלישי בשבת וכאלה) אבל זהו. התפילין מעלות אבק, לא זוכר מתי פעם אחרונה ברכתי לפני או אחרי שאכלתי דבר מה, אני מסרב לקבל את רוע הגזירה של הקרחת הלא אסתטית אז אני מגלח (בתער ר"ל) את השיער שכן נותר על ראשי מבלי לחשוב על אורך הפיאות המותר, וממש, אבל ממש אין לי בעיה לגעת בבחורה, על כל המשתמע מכך.
בהתחלה הרגשתי עם זה לא נוח בסביבה שלי, עם כל ההחברים שלי, בוגרי ישיבות הסדר וישיבות גבוהות, מיעוטם בוגרי מכינות, וכולם היו קרביים כמוני. אז מה נשתנה בי? למה זה כבר לא זה? בכל מקרה, מעולם לא קרה שלא עשיתי הפרדה בין ה'חילוני' שבי לבין הדוס. כשהסתובבתי עם החברים הדתיים, פשוט לבשתי את תחפושת ה'דוס' בקלות, ואף אחד לא ידע על השינוי שהתחולל בי. כשלא נדרשתי לכך, הזהות הזאת לא היתה קיימת. אבל פשוט חייתי בשקר. הייתי קם בבוקר עם אבי לשחרית ומרגיש כמו טמבל, עטור בתפילין ובוהה בסידור מבלי לראות את המילים. עד שיום אחד פשוט הפסקתי לשקר לעצמי. התחלתי לא לקום לתפילה, להפסיק את מראית העין. ולאט לאט השינוי הורגש, שאלות לא נעימות נשאלו ועניתי עליהם בקול יציב ובוטח, שזו הדרך שלי. מאחר וזה לא שינה את האישיות שלי ואת הדרך שבה אני נוהג בבני משפחתי או חבריי כולם קיבלו אותי כמות שאני על מעלותי וחסרונותיי. אולי עזרה לכך העובדה שאני לא מכניס 'תכנים חילוניים' למפגשים איתם ואני מדבר בשפה 'נקיה' ומסנן סיפורים שהייתי מספר לחבורה חילונית אבל לא לחבורה של דתיים.

בכל אופן, המקום שבו אני עדיין חש 'בין שתי העולמות' הוא הגזרה הזוגית. כמו תמיד, כשזוג מתחתן והופך לכל כך מאושר עד שהוא חייב לחתן את כל שאר העולם ('נשואים זחוחים' אני קורא לאנשים כאלה) מחליט להכיר לי איזה מישהי, ותמיד, אבל תמיד - או שהיא דתיה (ששואלת אם אני קובע עיתים לתורה) או שהיא חילוניה.
אז אני מסכם את הקושי כך; עבור דתיות אני במקרה הטוב ברמה דתית לא מתאימה ובמקרה הרע חילוני. עבור חילוניות אני דתי - כי אני שומר שבת כהלכתה. לסיכומו של דבר אמנם קשה לי עם העניין, אבל ויתרתי על 'שידוכים' מזמן ואני דואג לעצמי בנושא הזה וכבר זמן רב אני מסרב בתוקף לכל הצעה - וגיליתי שיש יותר ויותר אנשים (ונשים, ברוך השם) שנמצאים, כמוני 'בין העולמות'.

ועכשיו, אחרי החפירה הארוכה - ויסלחו לי כל הקוראים - אני רוצה לומר לך רק דבר אחד. לכי עם הלב, ולא עם החברה. הייתי שם, וזה נורא. אם את מרגישה שאת צריכה להישאר דתיה ולהתחזק - הדבר הטוב ביותר הוא באמת ללכת למדרשה וכאלה. אם תרצי להשאיר את תפיסת העולם שלך בעינה - ללכת עם בגדים אדומים, או להמשיך לשתות ולא תירוש, גם זה בסדר. אני בהחלט לא אומר שאת צריכה לעשות את הדרך ההפוכה, פשוט כי אני לא בא להעביר אף אחד על דתו, אבל אני כן אומר לך ללכת עם האמת שלך - ואם היא נוגדת את הסביבה, אז אפשר 'ליישר קו' כשאת נפגשת עם אנשים שהם רגישים לכל המוזרויות והשונות של החילונים, ו'לחזור לסורך' כשאת לא איתם.

הכי חשוב שתוכלי לחיות עם *עצמך* בשלום! שתוכלי לאהוב את האדם שאת. שתהיי שלמה עם הדרך שלך. לרצות ללכת למדרשה הוא רעיון מעולה רק בתנאי שזה רצון שלך ולא רצון של הסובבים אותך.

בהצלחה!

דתיים >>
לצפיה ב-'תשובה שיפוטית...'
תשובה שיפוטית...
21/02/2011 | 18:28
1
תחליטי מה את רוצה.
אם את רוצה להיות דתיה - תתחזקי.
אם את לא רוצה להיות דתיה - אל תתחזקי.

אני חושב שאת צריכה להבין לאן את רוצה להגיע,
לדעתי - הכי חשוב לא לעשות זאת מתוך גחמת הלב אלא לאחר חישוב וחשיבה.
דתיים >>
לצפיה ב-'תצטרכי למצוא את הדרך שמתאימה לך '
תצטרכי למצוא את הדרך שמתאימה לך
21/02/2011 | 21:26
4
משפחתו של בעלי - דתיים עד חרדים
משפחתי שלי - חילונים גמורים
אנחנו נפגשנן בחור דתי ובחורה חילונית
מצאנו את דרך הפרחים שלנו
הדרך בה אנחנו הולכים כבר 18 שנים
משפחתו מקבלת אותי כמו שאני - ודווקא אותי החילונית הם הכי אוהבים כי אני לא שיפוטית
קחי בחשבון שהחברה החרדית (שאני מבינה שממנה באת) היא חברה שיפוטית - והקשרים עם החברות שלך יתפוגגו בפרט אחרי שהן יתחתנו
את צריכה למצוא את הדרך שמתאימה לך
דתיים >>

הודעות אחרונות

00:22 | 18.06.19 אורחים בפורום
16:07 | 17.06.19 אורחים בפורום
12:21 | 17.06.19 שלום אך שווא2
02:52 | 16.06.19 אורחים בפורום
13:24 | 14.06.19 תנך1
12:53 | 07.06.19 תנך1
10:40 | 06.06.19 אורחים בפורום
16:35 | 28.05.19 אורחים בפורום
18:24 | 13.05.19 שחום נאה 41
16:01 | 02.05.19 דודי לי
06:11 | 01.05.19 אורחים בפורום
00:39 | 07.04.19 גופנים1

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ