קריירה בחינוך או קריירה בהייטק?
שלום לכולם,
אני עומדת בפני צומת משמעותית בחיי, ואודה לעזרה.
אני בת 30 ונמצאת בשלבי הסיום של התואר השני בייעוץ חינוכי. מאז שנות העשרים המוקדמות בחיי, הרגשתי בטוחה ויודעת שאני רוצה לעסוק בתחום הייעוץ החינוכי- האהבה לילדים, הרצון 'לראות' את הזולת ולהעצים אותו מהמקומות שלו והתשוקה להצליח לעורר ולו שינוי קטן בעולמנו, הובילו אותי ללמוד תואר אחר תואר כדי להגיע אל המטרה הנכספת שהצבתי לעצמי.
במהלך לימודי התואר השני שלי, נקרתה בדרכי ההזדמנות להתחיל ולעבוד בעולם משאבי האנוש והגיוס. לפני כשנתיים, התחלתי לעבוד בחברת סטארטאפ (אשר התפתחה וגדלה מאוד בשנתיים שעבדתי בה), בתפקיד זמני של כ-3 חודשים. בתום התקופה, הוצע לי להישאר בתפקיד קבוע תוך התחשבות בלימודי התואר השני והיקף המשרה אליה אוכל להתחייב.
אציין כי קודם לכן, לא היה לי רקע או ניסיון תעסוקתי במשאבי אנוש ובגיוס ולכן, הזדמנות זו הייתה עבורי בגדר "מתנה", שכן מהצוות שעובד איתי במשרד, הבנתי שהגעתי דרך "המסלול המהיר" למשרה זו.
אני נהנית מהעבודה, פוגשת אנשים חדשים מדי יום וזוכה להגשים במידה מסוימת את הצד "הייעוצי שבי".לצד זה, לעיתים עולות בי המחשבות על הפן השיפוטי שקיים בעבודה שלי כאשר אני ממליצה על בחירה/שלילה של מועמד/ת מסוים/ת למשרה זו או אחרת, מה המטרה 'הגדולה' שלי ושל החברה- התעשרות של בעל החברה? רווחים? מחשבות אלו, עומדות עבורי בסתירה עם הדברים שקיימים בתחום הייעוץ החינוכי.
כעת, עם סיום לימודי התואר שלי, אני צריכה להגיע להחלטה האם להישאר בחברה או להתחיל את דרכי בתחום הייעוץ החינוכי במסגרת משרד החינוך.
ההתבלטות קשה...
לצד המטרה הברורה שניצבת לנגד עיני והרצון להתחיל ולעסוק במה שחלמתי עליו, ניצב גם החשש.
הכותרות מהחודשים האחרונים על המערכת החינוכית מטרידות, השיחות שאני חשופה להן במסגרת קבוצות סגורות למורות בפייסבוק מורכבות, והשינוי בתנאי העבודה- סביבה דינמית, מכילה, מתקדמת וחוקרת שאני פוגשת בהיי טק, למול מערכת החינוך ששונה במידה מסוימת ממנה, מובילות אותי לחזור ולשקול את הדברים פעם אחר פעם.
אשמח לעצות ותובנות בנושא
שלום לכולם,
אני עומדת בפני צומת משמעותית בחיי, ואודה לעזרה.
אני בת 30 ונמצאת בשלבי הסיום של התואר השני בייעוץ חינוכי. מאז שנות העשרים המוקדמות בחיי, הרגשתי בטוחה ויודעת שאני רוצה לעסוק בתחום הייעוץ החינוכי- האהבה לילדים, הרצון 'לראות' את הזולת ולהעצים אותו מהמקומות שלו והתשוקה להצליח לעורר ולו שינוי קטן בעולמנו, הובילו אותי ללמוד תואר אחר תואר כדי להגיע אל המטרה הנכספת שהצבתי לעצמי.
במהלך לימודי התואר השני שלי, נקרתה בדרכי ההזדמנות להתחיל ולעבוד בעולם משאבי האנוש והגיוס. לפני כשנתיים, התחלתי לעבוד בחברת סטארטאפ (אשר התפתחה וגדלה מאוד בשנתיים שעבדתי בה), בתפקיד זמני של כ-3 חודשים. בתום התקופה, הוצע לי להישאר בתפקיד קבוע תוך התחשבות בלימודי התואר השני והיקף המשרה אליה אוכל להתחייב.
אציין כי קודם לכן, לא היה לי רקע או ניסיון תעסוקתי במשאבי אנוש ובגיוס ולכן, הזדמנות זו הייתה עבורי בגדר "מתנה", שכן מהצוות שעובד איתי במשרד, הבנתי שהגעתי דרך "המסלול המהיר" למשרה זו.
אני נהנית מהעבודה, פוגשת אנשים חדשים מדי יום וזוכה להגשים במידה מסוימת את הצד "הייעוצי שבי".לצד זה, לעיתים עולות בי המחשבות על הפן השיפוטי שקיים בעבודה שלי כאשר אני ממליצה על בחירה/שלילה של מועמד/ת מסוים/ת למשרה זו או אחרת, מה המטרה 'הגדולה' שלי ושל החברה- התעשרות של בעל החברה? רווחים? מחשבות אלו, עומדות עבורי בסתירה עם הדברים שקיימים בתחום הייעוץ החינוכי.
כעת, עם סיום לימודי התואר שלי, אני צריכה להגיע להחלטה האם להישאר בחברה או להתחיל את דרכי בתחום הייעוץ החינוכי במסגרת משרד החינוך.
ההתבלטות קשה...
לצד המטרה הברורה שניצבת לנגד עיני והרצון להתחיל ולעסוק במה שחלמתי עליו, ניצב גם החשש.
הכותרות מהחודשים האחרונים על המערכת החינוכית מטרידות, השיחות שאני חשופה להן במסגרת קבוצות סגורות למורות בפייסבוק מורכבות, והשינוי בתנאי העבודה- סביבה דינמית, מכילה, מתקדמת וחוקרת שאני פוגשת בהיי טק, למול מערכת החינוך ששונה במידה מסוימת ממנה, מובילות אותי לחזור ולשקול את הדברים פעם אחר פעם.
אשמח לעצות ותובנות בנושא
