התלבטות קשה בין שני מסלולים
היי, זה יהיה קצת ארוך, אני ממש מתנצלת. אני עוד חודשיים בת 26, לומדת באוניברסיטה הפתוחה מזה כשנה לתואר בכלכלה אחרי שנים של התלבטויות ודחייה, ואני מוצאת את עצמי כרגע מתלבטת לצערי שוב לגבי המשך הדרך שלי. יש בי פוטנציאל גבוה, ההישגים שלי עד כה גבוהים מאוד-מאוד, והמצב היה כך גם בביה"ס ובכלל בכל מסלולי חיי. מצד שני, יש דבר אחד שמעכב אותי: אני סובלת מחרדה חברתית, זו הסיבה העיקרית שבחרתי באוניברסיטה הפתוחה. (באוניברסיטה זו אפשר לקחת את כל הקורסים בלמידה דרך מחשב ולעשות את כל התואר מהבית פשוטו כמשמעו). לאחרונה התחלתי לחשוש ששגיתי בבחירת התואר ועשיתי לעצמי "חיים קלים", ושאני מסוגלת להרבה יותר. אני כן רוצה לשאוף כמה שיותר רחוק ולהגשים את עצמי למרות הבעיות, ולא רוצה לחשוב שאני מוותרת לעצמי או מכוונת נמוך.
אני קוראת המון על כל הבעיות של הצפה במקצועות כלכלה/מנהל עסקים/חשבונאות, על יותר היצע מביקוש, שכר נמוך לבוגרים טריים, חוסר יכולת למצוא עבודה אחרי התואר. ובעיקרון שכלכלה זה תואר שלא שווה כלום. וזה דיי מפחיד אותי. יש לי ראש ריאלי, אני אוהבת חישובים ונוסחאות, והתעסקות עם נתונים. בחרתי בכלכלה כברירת מחדל רק כי הנדסה ומדעי המחשב נשמעו לי קשים מאוד וגם כי שניהם לא "מדברים" אליי. גם כלכלה לא מעניין אותי אומנם, אבל ידעתי שזהו תואר קל יותר, גם ריאלי וגם כללי ולא מכוון לעבודה ספציפית, כי אני לא יודעת במה אני רוצה לעבוד.
וכרגע אני מתלבטת בין להמשיך את התואר בכלכלה באו"פ, או לעבור דרך אפיק מעבר לסטטיסטיקה וחקר ביצועים עם כלכלה (דו-חוגי) באוניברסיטת ת"א. זהו אפיק מעבר שדורש ממוצע 80 ומעלה בכ-6 קורסים במתמטיקה, וזה אומר שנה של לימודים באו"פ ואז מעבר לשנה ב' באונ' ת"א.
מקריאה באינטרנט הבנתי שתואר בסטטיסטיקה שווה יחסית. כי לא הרבה לומדים את זה וכי זה מתקשר באופן מסוים להייטק. האם זה נכון? קצת מפחדת שלא אצליח ושיהיה לי קשה מדי בתואר עצמו, אבל זה כבר ייתכן סתם חוסר ביטחון שלי ואני לא יכולה לדעת. אם אבחר בסטטיסטיקה וכלכלה בת"א - אני אצטרך לעשות תואר שני? או שאוכל גם בלי זה למצוא עבודה בקלות ולהתקדם לתפקידים עם הכנסה מכובדת? כמה "טוב" התואר הזה?
ואם אחליט בסוף להמשיך את התואר בכלכלה בפתוחה: איך היא נחשבת בחוץ? לעומת הטכניון/העברית/ת"א למשל. איך מעסיקים רואים אותה? באופציה הזו אני בטוח אהיה חייבת לעשות תואר שני אח"כ בגלל ההצפה בתחום, כי אני ממש לא מעוניינת ללכת לעבוד באיזה מוקד שירות אחרי התואר בשביל 5,000 ש"ח. אבל לפתוחה יש יתרון גדול עבורי והוא שהיא הרבה פחות מלחיצה אותי בגלל המסגרת הגמישה והיכולת ללמוד מהבית. באוניברסיטה רגילה אצטרך להתמודד עם להיות כל היום בחוץ עם אנשים, ועם כיתות גדולות, ונסיעות מתישות מחדרה, ואני מאוד חוששת מזה שלא אצליח להתמודד עם זה נפשית. בגלל זה אני מאוד נוטה "לברוח" לאוניברסיטה הפתוחה. אני גם לא יודעת כ"כ במה בדיוק אני מעוניינת ומסוגלת לעבוד מבחינת החרדה שלי, ואני עוד צריכה "להכיר את העולם" קצת.
אז אולי כן עדיף לי לקחת תואר ראשון כללי יותר עד שאתפקס על עצמי, ובתואר השני (אחרי שאדע יותר טוב לאן אני רוצה לכוון את עצמי) כבר "להפציץ"?
הכל עמום ומבולבל לי, וכל מה שאני יודעת זה שאני רוצה להגשים את עצמי ולהגיע רחוק למרות החרדה הארורה שלי.
אני ממש ממש אשמח לייעוץ והכוונה במה מבין שני המסלולים כדאי לי לבחור, כי אני הולכת לאיבוד ולא מסוגלת להגיע להחלטה!
המון המון תודה מראש... ושוב מתנצלת על האורך, הייתי באמת חייבת לספר את כל הפרטים של הסיפור שלי. תודה!
היי, זה יהיה קצת ארוך, אני ממש מתנצלת. אני עוד חודשיים בת 26, לומדת באוניברסיטה הפתוחה מזה כשנה לתואר בכלכלה אחרי שנים של התלבטויות ודחייה, ואני מוצאת את עצמי כרגע מתלבטת לצערי שוב לגבי המשך הדרך שלי. יש בי פוטנציאל גבוה, ההישגים שלי עד כה גבוהים מאוד-מאוד, והמצב היה כך גם בביה"ס ובכלל בכל מסלולי חיי. מצד שני, יש דבר אחד שמעכב אותי: אני סובלת מחרדה חברתית, זו הסיבה העיקרית שבחרתי באוניברסיטה הפתוחה. (באוניברסיטה זו אפשר לקחת את כל הקורסים בלמידה דרך מחשב ולעשות את כל התואר מהבית פשוטו כמשמעו). לאחרונה התחלתי לחשוש ששגיתי בבחירת התואר ועשיתי לעצמי "חיים קלים", ושאני מסוגלת להרבה יותר. אני כן רוצה לשאוף כמה שיותר רחוק ולהגשים את עצמי למרות הבעיות, ולא רוצה לחשוב שאני מוותרת לעצמי או מכוונת נמוך.
אני קוראת המון על כל הבעיות של הצפה במקצועות כלכלה/מנהל עסקים/חשבונאות, על יותר היצע מביקוש, שכר נמוך לבוגרים טריים, חוסר יכולת למצוא עבודה אחרי התואר. ובעיקרון שכלכלה זה תואר שלא שווה כלום. וזה דיי מפחיד אותי. יש לי ראש ריאלי, אני אוהבת חישובים ונוסחאות, והתעסקות עם נתונים. בחרתי בכלכלה כברירת מחדל רק כי הנדסה ומדעי המחשב נשמעו לי קשים מאוד וגם כי שניהם לא "מדברים" אליי. גם כלכלה לא מעניין אותי אומנם, אבל ידעתי שזהו תואר קל יותר, גם ריאלי וגם כללי ולא מכוון לעבודה ספציפית, כי אני לא יודעת במה אני רוצה לעבוד.
וכרגע אני מתלבטת בין להמשיך את התואר בכלכלה באו"פ, או לעבור דרך אפיק מעבר לסטטיסטיקה וחקר ביצועים עם כלכלה (דו-חוגי) באוניברסיטת ת"א. זהו אפיק מעבר שדורש ממוצע 80 ומעלה בכ-6 קורסים במתמטיקה, וזה אומר שנה של לימודים באו"פ ואז מעבר לשנה ב' באונ' ת"א.
מקריאה באינטרנט הבנתי שתואר בסטטיסטיקה שווה יחסית. כי לא הרבה לומדים את זה וכי זה מתקשר באופן מסוים להייטק. האם זה נכון? קצת מפחדת שלא אצליח ושיהיה לי קשה מדי בתואר עצמו, אבל זה כבר ייתכן סתם חוסר ביטחון שלי ואני לא יכולה לדעת. אם אבחר בסטטיסטיקה וכלכלה בת"א - אני אצטרך לעשות תואר שני? או שאוכל גם בלי זה למצוא עבודה בקלות ולהתקדם לתפקידים עם הכנסה מכובדת? כמה "טוב" התואר הזה?
ואם אחליט בסוף להמשיך את התואר בכלכלה בפתוחה: איך היא נחשבת בחוץ? לעומת הטכניון/העברית/ת"א למשל. איך מעסיקים רואים אותה? באופציה הזו אני בטוח אהיה חייבת לעשות תואר שני אח"כ בגלל ההצפה בתחום, כי אני ממש לא מעוניינת ללכת לעבוד באיזה מוקד שירות אחרי התואר בשביל 5,000 ש"ח. אבל לפתוחה יש יתרון גדול עבורי והוא שהיא הרבה פחות מלחיצה אותי בגלל המסגרת הגמישה והיכולת ללמוד מהבית. באוניברסיטה רגילה אצטרך להתמודד עם להיות כל היום בחוץ עם אנשים, ועם כיתות גדולות, ונסיעות מתישות מחדרה, ואני מאוד חוששת מזה שלא אצליח להתמודד עם זה נפשית. בגלל זה אני מאוד נוטה "לברוח" לאוניברסיטה הפתוחה. אני גם לא יודעת כ"כ במה בדיוק אני מעוניינת ומסוגלת לעבוד מבחינת החרדה שלי, ואני עוד צריכה "להכיר את העולם" קצת.
אז אולי כן עדיף לי לקחת תואר ראשון כללי יותר עד שאתפקס על עצמי, ובתואר השני (אחרי שאדע יותר טוב לאן אני רוצה לכוון את עצמי) כבר "להפציץ"?
הכל עמום ומבולבל לי, וכל מה שאני יודעת זה שאני רוצה להגשים את עצמי ולהגיע רחוק למרות החרדה הארורה שלי.
אני ממש ממש אשמח לייעוץ והכוונה במה מבין שני המסלולים כדאי לי לבחור, כי אני הולכת לאיבוד ולא מסוגלת להגיע להחלטה!
המון המון תודה מראש... ושוב מתנצלת על האורך, הייתי באמת חייבת לספר את כל הפרטים של הסיפור שלי. תודה!