שבירות? משברים?

קניבלית

New member
לא נראה לי ../images/Emo13.gif...

אם אני אלך עם האותות של הגוף אני פשוט אטביע את עצמי למוות באמבטיה של שוקולד
אז אני לא ממש סוכמת עליהם
הבדיקות דם שלי מראות שהכול מצוין ולא חסר כלום. B12 מעולה, המוגלובין 14, יש ברזל. וזה מאותת לי שהכול בסדר
והבעיה אצלי בראש...
 

לקשמי

New member
הקשבה לגוף או הקשבה לתשוקה?

לפי מה שאת אומרת, אני הייתי צריכה לחיות על: גלידות, פיצות, שוקולד וממתקים אחרים. הרי זה מה שה"גוף" שלי רוצה. אז זהו... שאולי זה לא הגוף אלא הלשון? יש הבדל עצום בין צורך לבין תשוקה או תאווה. צורך זה מה שהגוף באמת צריך והוא מאותת כשהוא צריך. תשוקה, במקרה של אוכל זה מה שהלשון רוצה. זה לא בהכרח מה שהגוף צריך. להקשיב לגוף זה בין היתר גם לדעת לעמוד על ההבדל בין צורך לתשוקה.
 
לא שאני אומרת שהיא צודקת

וברור שלא כל תחושת צורך של הגוף נובעת מצורך אמיתי, אבל לגבי מה שאת אומרת - האמנם? באמת היית אוכלת גלידות, פיצות, שוקולד וממתקים אחרים מבוקר ועד ליל? כי אם כן, אז אלא אם את קורבן סביבתי, זה נראה לי כמו משהו נפשי. זה לא שאנשים שלא צריכים לשמור על משקל אוכלים את הדברים האלה בלי סוף.
 

ailag

New member
האמנם

לי אישית יותר נחמד ויותר בא לאכול בתקופות שאני אוכלת ג'אנק מאשר כשאני אוכלת בריא. לא נשמע הגיוני וסביר?
 

john111

New member
כנראה לא נולדת להיות צימחונית

אצל מרבית הצימחונים שאני מכיר, ואני בינהם, התאווה לבשר הולכת ופוחתת מהר מאוד, ומוחלפת בהרגשת גועל. אני לא חושב שצריך לחיות חיים שלמים בגעגועים למשהו, ולהרגיש שמפסידים. אני צימחוני מטעמים אידאולוגים, אבל לא הייתי יכול להחזיק מעמד 20 שנה בצימחונות אם הייתי מרגיש תאווה לבשר יומיומית. בנוסף, נראה שחלק גדול אצלך זה הקטע הפסיכולוגי, של לרצות את הפרי האסור. אם תוותרי לעצמך, הפרי כבר לא יהיה אסור ויתכן אפילו שתפסיקי לחלוטין לאכול בשר אבל הפעם תיהי הרבה יותר שלמה שם. אז תתני לעצמך, ותראי מה יקרה. אני תקווה שתחזרי לצימחונות, אבל גם יודע שלא כולנו כנראה נולדנו להיות צימחונים.
 
חייבת להודות שגם אצלי

הכמיהה הזו מעולם לא עברה, ומעולם לא התחלפה בתחושת גועל. הפעמים היחידות שאני נגעלת מופיעות על רקע "מוסרי" - כשאני יושבת מול שולחן שיש עליו המווווווון בשר, למשל באירועים משפחתיים ובעיקר באירועי אולמות. כמויות הבשר האדירות מיד גורמות לי לחשוב על כמויות בעלי החיים שנמצאים שם על המגשים, וזה ממש פיזית עושה לי רע. אבל מול מנה בודדת על השולחן זה לא קורה, ובדומה לקניבלית - בעיקר כשיש מולי תבשיל מכיל בשר, ולא ממש חתיכת בשר נטו, אין לי שום תחושת גועל. אני מנסה לעשות לעצמי רציונליזציה מודעת ולהזכיר לעצמי "למה לא", אבל גועל... לצערי עדיין לא. ואני צמחונית כבר שנים. אני אגב מסכימה עם אלה שאמרו שאולי כדאי לקחת הפסקה מהצמחונות, כשנהיה קשה מדי. לי היו שתי הפסקות כאלה, שתיהן ברגעים שבאמת היה לי קשה (פעם אחת באופן כללי בחיים, ופעם אחרת מבחינה קולינרית - כשגיליתי את הצליאק), ואני חושבת שההפסקות האלה היו חשובות. כי גם אני באמת הרגשתי בעונש, שהצמחונות היא עוד התמודדות ולא משהו שבא לי בקלות, ודווקא בגלל שהפסקתי יכולתי לחזור לצמחונות אח"כ. אם הייתי מנסה להמשיך בכוח, היה מתעורר בי כזה אנטגוניזם... שלא נראה לי שהייתי מצליחה להמשיך.
 

BlackUnicorn

New member
יש במסעדות מסוימות אחלה

של המבורגרים צמחוניים ממש ממש טעימים, כמו למשל בבלאק בר אנד בורגר המעולה. כשלי בא פתאום בשר אני פשוט הולכת לשם עם בן הזוג ואוכלת לי המבורגר טוב.. :)
 

idan8yv

New member
מן הסתם שאת מתגעגעת לבשר...

בשר זה טעים וזה אחלה ואני צמחוני איזה שמונה שנים ככה... אצלי אם אני אוכל בשר ואני יודע שאני אוכל בשר אז זה כבר דיי מגעיל אותי לאכול גוויה של תרנגול או פרה (מקווה שהאסוציאציות יעזרו) בכל מקרה תנסי לאכול צמחוני שמזכיר בשר כשיש לך חשק לאחד כמו תחליף טבעול או כל חברה אחרת ובכלל תנסי לחפש באינטרנט מתכונים... חוץ מזה לפי דעתי כל עוד את צמחונית עם מעידות אז זה בסדר גמור את אנושית ולפחות יש לך את האידיאולוגיה שלך... תמשיכי ככה
 

קניבלית

New member
שאלה לכל הנגעלים - זה בא לבד

או שאיכשהו שכנעתם את עצמכם שזה מגעיל?.... לאכול בשר באמת מגעיל אותי. המרקם הסיבי הזה... עושה לי פשוט בעעעעע. זה נלעס מאוד מוזר, ובדרך כלל בביס השלישי כבר בא לי לירוק את זה החוצה. אבל עד שזה לא נכנס לפה זה מגרה אותי (כן אני יודעת כמה שזה נשמע מטופש) וזה גורם לי כל הזמן להרגיש שבא לי... וזה סתם מקשה עליי!
 
בטח שדזה מגעיל בטרוף.חשבת פעם

לאכול את החתול הדרוס על הכביש. לאכול בשר זה לאכול דם.לאכול בשר זה לאכול דבר שהיה חי ונושם עם רגשות וכו.אני כבר צימחוני 20 שנה.אני חזק ובריא כמו שור גם בלי לאכול חיות.
 

borogon

New member
אכלי ביסלי גריל

אני לא צוחק. אצלי זה מרגיע את הצורך בארומה של בשר על האש, לפעמים. יתר הזמן אני פשוט חושב על החיות המסכנות או סתם על הפרות ששורצות בתוך בריכה של החרא של עצמן ואח"כ מגיעות לצלחת של מי שאוכל אותן.
 
זה בא לבד

אין לי מושג מה קרה, אבל התחושה הזו פתאום הגיעה אחרי כמה שנים.. פתאום זה נראה לי לא טבעי לאכול בשר, לא טבעי שיהיה לי את זה על הצלחת.. זה לא גועל, אלא פשוט מה שתארתי - זה לא נראה לי טבעי.. כנראה שהשנים עושות את שלהן. :)
 

Hinamori

New member
לי זה בא לפני שנהייתי צמחונית

לא הייתי אוכלת עוף בגלל שזה ממש נראה כמו הרגל של התרנגולת, ולא הייתי אוכלת שניצל אם לא היו עליו מספיק פירורי לחם וכו'. בסוף פשוט הפסקתי לאכול בשר בגיל 8 וזהו.
 

בָלבָל

New member
קטע מוזר שבדיוק מצאתי את השרשור

הזה במומלצים.. אני בימים אלה במחשבה של "אולי אם הייתי אוכלת בשר (או עוף ליתר דיוק) היה לי יותר קל לעשות דיאטה?" אני הפכתי לצמחונית מגועל.. אין לי שום בעיה עם אוכלי בשר, אני חושבת שזו שרשרת המזון ולא משנה אם יש לנו או אין לנו את האינטליגנציה לבחור... גדלתי בבית דרום אמריקאי וראיתי הרבה יותר מידיי חלקים פנימיים שונים ומשונים וזה הוציא לי את החשק לבשר... פעם ב...... בא לי על העוף שאמא שלי עושה, כי הריח פשוט מזכיר את הילדות, אבל סה"כ אין לי רגעים כאלה, ואם כן אז רק אצל אמא (אני צמחונית כ12 שנים). היום אני במצב שכל הסויה למינהם עושים לי רע בבטן, אני אוכלת הרבה יותר מידיי פחממות (מי פה לא חי על לחם-תפ"א-פסטה-פתיתים) ואני שוקלת להפסיק לאכול טיבעולים אבל אני לא יודעת ממה אני אתקיים..... וחושבת שאולי אם אחזור לאכול בשר יהיה לי סוףסוף מגוון של אוכל... כי כבר כלכך משעמם לי האוכל שלי. אבל בשורה התחתונה, אני לא מצליחה לדמיין את עצמי אוכלת בשר...
 

blackwish

New member
מאוד

בחודש הראשון הכי קשה, ממש היה לי קריבנג לשניצל עסיסי. עקרונית בגלל זה אני בטורן ואוף מגיל 12 בקטע של הצמחונות. יו לי תקופות שלא אכלתי בשר ואז "נפלתי". כרגע אני משהו כמו שנה לא אוכלתו עדין מאוד מתגרה רק מלדמיין המבורגר ממקום ספציפי או עוף, זה נורא, במיוחד כאשר אוכלים לידי וכ"כ בא לי רק "לטעום".... נגיד יש כל מיני מאכלי "ילדות" וביתים שקשה להכין צמחוני, כי זה פשוט לא אותו דבר- כל מיני בישולים הונגרים שהיתי טורפת (כרוב ממולא). והגיד את האמת התחליפים לא משתווים מבחינת טעם. וכן זה ממש מבאס שכולם לידך אוכלים ואת מסתפקת בתפ"א והערות כמו- תאכלי קצת את ממש חיוורת
הפרה לא תכעס. אבל ברגע שאת מוצאת דברים שגם מזינים וגם שאת אוהבת זה הרבה יותר קל. למשל, אני אוהבת את התבשילים של טבעול- טופו עם תפ"א \סצ'ואן. בכ"א זה נהיה יותר קל עם הזמן
למרות שיש לי עדיין פנטזיות על "ארוחה אחרונה"
 

LittleStarAtSky

New member
יכולה להיות בעיה שגורמת לזה

אם חסרים לך חלבונים, והגוף צריך את זה הוא יאותת לך שאת צריכה את זה ותיתגרי מהבשר. זה כמו ילדים שאוכלים קיר וסלעים בשביל סידן!! תיבדקי את זה, זה יכול להיות חסר תזונתי.
 
אם מתחשק לך- למה לא? תעשי מה שנכוןן

לך זו לא אידילי'ה לא לאכול בשר. אם זה מה שמרגיש לך, נפלא תהיי צמחונית וטבעונית לא נכנס ל" מה בריא יותר", מכיוון שאני דוגלת בכל הדיעות. אך אם מרגיש לך שזה מה שאת רוצה- למה למנוע מהגוף שלך בכוח? את לא צריכה להיגעל מבשר, ולא לשמוע שכנועים וטריקים. זה כבר נשמע כמו מתכונים להפרעות אכילה ואיך להמנע מאוכל ואוכל מזיק. וזה ממש לא המקרה. אם המוח והגוף דורשים ומבקשים- אוקיי. בסה"כ זה משהו שאת רוצה. אם זה נכון לך, תעשי. כשזה ירגיש שאת לא רוצה יותר- אל תעשי.
 
למעלה