שבירות? משברים?

[קניבלית]

שבירות? משברים?

שלום לכולם. אני קניבלית (כמה מתאים

) צמחונית כבר לא מעט שנים, אבל צמחונית שמאווווד אוהבת בשר ומאוד מתגעגעת כל הזמן... בסביבות פעם בשנה אני תמיד חוטפת איזה משבר - זה מתחיל מזה שאיזה חודש אני מרגישה בעונש של צמחונות, אומללה, מתה לאכול ומתגרה מכל מה שמסביב. אחר כך אני גם "נופלת" באיזה מאכל (בדרך כלל כשחברים שלי מבשלים איזה תבשיל ואוכלים לידי והריח מוציא אותי מדעתי). זה מוביל להכרזה שנמאס לי מצמחונות, חברים שלי מחליטים לחגוג ולוקחים אותי מיד לאכול איזה המבורגר או סטייק, ועד שנגמר אותו המבורגר/ סטייק אני מרגישה בעעעעעעעעעעע וחוזרת להיות צמחונית אדוקה לשנה נוספת

וזה ממש קורה ככה בערך פעם בשנה. (כרגע אני בשלב שאחרי הטעימה הראשונה - חברה שלי בישלה קציצות, כולם אכלו ואני ביקשתי רק אורז נקי... אבל אח"כ כבר לא עמדתי בזה והוספתי שתי קציצות... ועכשיו אותה חברה הודיעה שהיא לוקחת אותי להמבורגר לפני שאני אתחרט ואחליט להיות צמחונית שוב

היא שף ותמיד "כואב לה הלב" שאני לא אוכלת ממה שהיא מכינה, חחח) בכל מקרה מה שרציתי לשאול אחרי כל החפירה הזאת... זה אם גם לכם יש קטעים כאלה? ואתם מתגעגעים לבשר? ומה אתם עושים? ואם שבירה קטנה כזאת פעם בשנה זה כזה נורא?.....

 

[לקשמי]

ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

לגבי השאלה שלך, באופן כללי, אני אישית כבר הגעתי למצב שאני נגעלת מבשר. אני כבר לא רואה את זה כאוכל אלא כגוויה. (סליחה על ההתבטאות...) כך שאני לא רואה בכלל מצב שבו אתפתה לאכול בשר. יחד עם זאת בתת מודע שלי יש איזה חלק שכן מתגעגע לטעם. עובדה שהרבה פעמים אני חולמת שאני אוכלת בשר. אבל הבשורה המשמחת היא שיש לזה פתרון: יש הרבה תחליפים מן הצומח (טבעול ושות') שדי מצליחים לחקות את הטעם של הבשר.

 

[קניבלית]

אם הייתי נגעלת זה היה קל...

אין לי בכלל גועל כשאני חושבת על בשר, להפך. אני ממש מתגרה. יש לי קצת גועל כשאני אוכלת בשר, בעיקר בשר "נקי". בתבשיל עם ירקות ופחמימות אין לי בעיה אבל בשר נקי... יש את המרקם הזה של בשר כשלועסים אותו, וזה עושה לי גועל אחרי כמה ביסים. בגלל זה אפקט היציאה למסעדה מחזיר אותי למוטב בכל פעם

טבעול ותחליפים - לא אוהבת את זה בכלל. ממש ממש לא טעים לי וגם רחוק מלהיות בריא! אני כמעט ולא נוגעת בזה. בכלל סויה לא עושה לי את זה... ודרך אגב אני חוטאת בחלומות באוכל משמין

חלומות שאני אוכלת כמויות לא נגמרות של צ'יפס עם מלא קטשופ... אהההה

 

[peewee]

טבעול = בריא? ממתי בדיוק?

תסתכלי על הרכיבים ותגידי לי מה מהם בריא...

 

[d a p h n a]

הבנת הנקרא...

היא אמרה "טבעול ותחליפים... רחוק מלהיות בריא". "רחוק מלהיות בריא" = לא בריא.

 

[peewee]

הבנת הנקרא-אני התייחסתי לתגובה

של לקשמי דווקא...

 

[לקשמי]

לא דיברתי על בריאות

ההצעה שלי לתחליפים הייתה מבחינת טעם, לא מבחינת בריאות.

 

[אלפקה פקה]

הבנת השרשור...

אם התייחסת ללקשמי, היית צריכה לשרשר תגובתך אליה. ברגע ששרשרת לקניבלית, ניתן להבין שהגבת להודעה שלה. כדאי לשים לב לזה בעתיד כדי למנוע אי הבנות.

 

[TheFinalCut]

משברים ופתרונות

שלום לך, האמת היא שאותי, בשר כבר מזמן לא ממש מפתה (לרוב מגעיל, אבל לעיתים נדירות יש קצת נוסטלגיה). כשאנחנו נתונים בלחץ פרסומי וחברתי מתמיד וחזק כל כך מכל הכיוונים, קשה שלא לשכוח לפעמים מדוע בכלל נבחרה הצמחונות כדרך חיים, ולהתפתות למה שבאותם רגעים נראה לא מזיק וטעים (יצא חרוז!) לא זכור לי שאי פעם הרגשתי "בעונש" בגלל דרך החיים שלי (שהיא אגב, קצת יותר מסובכת משלך, כיוון שאני טבעוני). אני לא חושב שאפשר להרגיש כך כשזוכרים ומודעים לקורבנות האמיתיים בסיפור הזה, ולעונשים שהם חווים בכל רגע בחייהם האומללים, ללא עוול בכפם. אני חושב שהספקנות והמשברים הרגעיים הללו הם כלל לא דבר רע, כי אלו הזדמנויות מצוינות לבחון מחדש מדוע לנהוג בצורה כזו או אחרת, ולהמשיך רק בכיוון שאת שלמה איתו. כשזה קורה לי, אני נזכר בשתי עובדות פשוטות: הראשונה היא שבשר = חיה שנולדה לייסורים בפס ייצור מתועש, עד למותה הברוטלי. והשניה היא שכיום לא מסובך כלל לנהל תזונה צמחונית בריאה וטעימה, וגם להתפנק מדי פעם במטעמים צמחוניים לא פחות מפתים (ובהחלט לא יותר בריאים) מ"המבורגר" או "סטייק טוב". בשורה התחתונה, את צריכה לדעתי לבחון אם את אכן שלמה עם הדרך שבחרת, ע"י בחינת המניעים לבחירתך זו. אם הבחירה לא היתה רציונלית במיוחד, אלא פשוט משהו שנבע מהרגשה (אפילו בגיל צעיר), אולי כדאי לך ללמוד קצת יותר את הנושא ולהחליט בצורה יותר מושכלת אם את רוצה להמשיך בדרך הזו, או שהיא לא מתאימה לך. למשל, אם המניעים שלך לבחירה בצמחונות היו הזדהות עם בעלי-החיים במשקים, כדאי לך אולי ללמוד עוד על תהליך ה"ייצור" של בשר. אם זה נבע ממניעים בריאותיים, לא חסר חומר רקע תזונתי לקרוא בנושא. אם זה ממניעים אקולוגיים, כנ"ל. במידת הצורך, אשמח לספק מקורות מידע.

 

[d a p h n a]

אצלי זה קטע קצת מוזר...

אף פעם לא באמת אכלתי בשר כדרך חיים, כי גדלתי בבית שהיה צמחוני ורק בחוץ אכלנו בשר. כך שאני לא ממש מתגעגעת לבשר, בעקרון הוא די מגעיל אותי, ולמרות שאני נשואה לאכול בשר וכל הזמן חשופה לבשר אני לא מתגרה. אבל יש לי כל מיני בעיות טכניות מבחינה תזונתית. אני סובלת מהשמנת יתר די רצינית, שנובעת בעיקר מזה שאני פשוט אוכלת הרבה שטויות, אבל גם מזה שאני אוכלת די הרבה פחמימות ולא המון חלבונים. אני לא מהמאמינים בדיאטות החלבונים ואני כן חושבים שפחמימות הן חלק חשוב מהתזונה. אני גם יודעת שבעבר הצלחתי לרדת הרבה מאוד במשקל עם תזונה שהתבססה יותר על פחמימות ופחות על חלבונים. אבל בכל זאת לפעמים עובר לי בראש שיהיה לי יותר קל בחיים אם אכניס נגיד עוף לתזונה שלי, ואז יהיה לי מקור לחלבון שלאו דווקא צריך לבוא צמוד עם פחמימה כדי להיות משביע. ויהיה לי גם יותר קל לבשל בבית, כי הבעיה עכשיו היא שאני תמיד צריכה לחשוב על משהו להכין בשבילי ומשהו להכין בשבילו. התחושה הזו עוברת די מהר, ובעקרון נראה לי שממש יגעיל אותי לאכול בשר - וגם שבטח הגוף שלי כבר לא ממש ידע מה לעשות עם זה אחרי 14 שנים בלי שום בשר, אבל המחשבה כן מבליחה לי בראש מדי פעם.

 

[lilalila]

המלצה- עבורך

שלום ממליצה לך על הספר- אכול נכון לפי סוג הדם שלך. הספר מלמד כיצד לאכול נכון ומאוזן לפי סוג הדם. מסתבר שלא לכל האנשים מתאימים אותם דברים. מה שמשמין אותך אולי ירזה מישהו אחר. זה ספר שמשנה את החשיבה התזונתית, ולפי ניסיוני, גם לא כל כך קשה ומסובך ליישם את מה שכתוב שם. בהתחלה זה נראה אולי קצת מסובך, אבל כשמתחילים לנסות, זה די פשוט. אני לא אוכל אדוק לפי מה שכתוב שם, אבל יישמתי חלק מהדברים, ונראה לי שזה לטובה

 

[אלפקה פקה]

המלצה עבורך ../images/Emo140.gif

עדיף לתכנן את האכילה לפי דברים מבוססים יותר. אכילה לפי סוג דם לא נמצאה בנכונה בשום מחקר, ולמעשה מבוססת כמו החלטה לאכול לפי האל"ף-בי"ת או לפי צבעים. לא מן הנמנע שהרגשת שיפור כלשהו, כי עבור רוב האנשים כל מערכת של חוקים שתקנה להם סדר באכילה תגרום להם להרגשה טובה. ולכן לפני שפונים לכל מיני מערכות חוקים חסרות כל בסיס שמוסברות ע"י "היגיון" פיזיולוגי שהוא פשוט לא נכון, אני מאמינה שעדיף לסמוך על כללים שנבדקו בצורה מסודרת וההסבר הפיזיולוגי שלהם הוא גם אמיתי...

 

[d a p h n a]

כמו שאלפקה אמרה

א) הדבר הזה אינו מבוסס מדעית. ב) ההגיון הבריא אומר שהוא לא נורא הגיוני. יש לי סוג דם O. זה סוג הדם הנפוץ ביותר. האם באמת הגיוני שכל או רוב האנשים בעולם שיש להם סוג דם O הם בעלי אותו מבנה גוף ומתאימה להם אותו סוג של אכילה? לא ממש. זה בערך כמו שהגיוני שלכל מיליוני האנשים שנולדו במזל קשת יקרה בדיוק אותו דבר השבוע או יהיה אותו אופי. ג) דווקא הסתכלתי על הספר הזה (אמא של בעלי מאמינה בכל מיני דברים כאלה והפילה אותו עליי). מה שמתאים לסוג הדם שלי לפי הספר הזה הוא לאכול בעיקר בשר, אם אני זוכרת נכון. בהיותי צמחונית זה די חסר ערך. וד) אני יודעת בדיוק, אבל בדיוק מה אני צריכה לאכול בשביל לרדת במשקל. אני יכולה לכתוב את הספר על מה הדיאטה הנכונה בשבילי. עשיתי את זה מספיק פעמים. הבעיה היא לא לדעת מה לאכול. הבעיה היא להקפיד על האכילה הזו.

 

[פונצית גירל האמיתית]

ממ, בדרך כלל אני פשוט נגעלת

כבר 6 וחצי שנים בלי בשר והתחלתי להתרגל (מגיל 10 וחצי). אבל לפני שבוע סבתא שלי עשתה אורז עם כרוב ובשר, שאני ממש אוהבת את איך שהיא מכינה את זה והשתגעתי קצת אז אכלתי קצת מאיזורים חפים מבשר

אבל המבורגרים וכאלו פשוט לא מגרים אותי. קצת הריח לפעמים, אבל המראה מגעיל אותי.

 

[ailag]

אצלי לאלאלא

בנושא הזה אני קצת קיצונית כלפי עצמי. אחרת ההגיון יגיד: אם אוכל קצת בשר, אז למה לא עוד קצת? והעוד קצת יצטבר להרבה.. אז בלי משברים אצלי, הם לא יעבדו. אני די כמוך, זוכרת שבשר זה טעים (לא אוהבת סטייקים, אבל המבורגר במקדונלדס זה טעים פלא שבדיקות הדם שלי הראו דברים לא יפים כשאכלתי בשר?) אבל מרגישה גועל מהאכילה שלו - משהו ש"גדַל" אצלי בכמעט-שנתיים של הצמחונות. נראה די נחמד האמת, הקטע הזה של פעם בהרבה זמן בכל זאת לאכול בשר. התחלתי את הצמחונות האמיתית שלי בזה שפעם בחודש היה מותר לי לאכול בשר, ודי מהר עניין הקיצונות גבר ו"אם לא אכלתי אתמול, למה דוקא היום?" הכריע לטובת לא לאכול בשר כלל. אבל לפני זה (דפנה, זוכרת?) לפעמים ניסיתי להיות צמחונית עם העיקרון שרק לפעמים, לעתים רחוקות ולא מוגדרות אני אוכל בשר, כשאין ממש אלטרנטיבות .. ויצא שאכלתי בערך אותה כמות בשר כמו בשאר הזמנים. אגב, אני לא קיצונית ככה בכל הנושאים, בהרבה דברים בחיים אני דוקא תופסת חזק את התחום האפור כשכולם רואים בשחור ולבן. אבל פה משומה כן.. מה שכן, ההבדל בינינו הוא שאני אהבתי בעיקר המבורגרים ונקניקיות (ועוד מספר "ג'אנקים" בסיסיים) ואין לי בעיה עם תחליפי סויה, כך שבהרבה פעמים יש לי גרסה דומה למקור, אם כי לעתים פחות טעימה. אבל זה לא ממש משנה. גם תחליף בשר טחון מצאנו, אז נראה שאצלך הגעגוע יותר חזק מאצלי.. תהני מהמשבר?

 

[orli997]

../images/Emo140.gif

שלום לכם אני חדשה כאן אז תהיו סובלניים רציתי להגיב למתגעגעת שאם כל כך קשה בלי בשר אז אולי הגוף רוצה או זקוק לזה אני בדעה שהגוף מאותת לנו כשהוא זקוק למשהו ולא נראה לי שצריך להתנגד בגלל טרנד כזה או אחר אנשים שמקשיבים לגוף שלהם ומספקים לו את "תאוותיו" בדרך כלל לא מגיעים למצב של אובססיה הגוף רגוע מסופק ואפשר לחזור למסלול, כך גם בדיאטות למיניהם בסך הכל הכל בראש שלנו גם חולי ובריאות . אז מה חשוב איזה שניצל טוב פה ושם העיקר הגוף רגוע אנחנו רגועים לחיות טוב כי החיים קצרים ולהנות מהם הכי חשוב

 

[Sunny Bagel]

את פשוט מבטלת

כל אידואולוגיה או עיקרון של צמחונות או טבעונות בני האדם ניחנו בבינה, וזה ההבדל ביננו לבין בעלי חיים, ש"מספקים לגוף את 'תאוותיו'". להיפך, תאווה לבשר היא ה"טרנד", כהגדרתך, ולא התזונה הצמחונית.

 

[ailag]

יש לי שאלה

נגיד שגידלו אותי בחברה מזוויעה של קניבלים, אני רגילה לאכול בשר אדם מילדות. עזבתי אותם, באתי לחברה המתוקנת ואני אוהבת את המצב כאן. אבל מה, אני מתגעגעת נורא לטעם של בשר אדם. זה לא שאני חושבת שצריך לאכול אנשים, אבל נראה לי שהגוף שלי רוצה, זקוק, מאותת, תאב לבשר אדם. בא לי נורא

אז כדאי לאכול איזה בנאדם טוב פה ושם, העיקר הגוף רגוע אנחנו רגועים? (זו לא שאלה רטורית! התשובה היא בטח "לא", אבל אני רוצה לשמוע את הנימוק שלך, אורלי, למה לא לאכול אנשים במקרה הזה. זה יעזור לי להבין את העמדה שלך טוב יותר) (הבהרה: אני לא חותרת פה ל"בשר זה רצח" - סיסמה שאני אישית מאוד לא אוהבת - אלא רוצה להראות שהטיעון "אם רוצים אז צריך לאכול" לא טוב, ובו בזמן כאמור להבין את הטיעון שעלה טוב יותר)

 

[d a p h n a]

סתם הערה קטנה...

ראיתי השבוע איזה ארבע פעמים במקומות שונים בדיונים על צמחונות השוואה לשבטים קניבליים או כל מיני דברים כאלה. למיטב ידיעתי, ואני לא מומחית אבל כן קראתי קצת בנושא, בחברות שבהן ישנה אכילת אדם, לא מדובר על משהו שעושים סתם בשביל להשביע את התאבון. זה לא שמדובר בחברה שבה כמו שאנחנו אוכלים טופו, או אנשים אחרים אוכלים סטייק, הם אוכלים בני אדם. בחברות בהם קיים קניבליזם מדובר על אקט ריטואלי-דתי שבדרך כלל קשור בנצחון על אויבים כאשר האכילה שלהם מסמלת את קבלת הכוחות שלהם או משהו כזה (שוב, לא מומחית). כמובן שזה לא מצדיק את המעשה המזעזע או משהו כזה, אבל אני חושבת שלכל הפחות כדאי להיות מודעים לזה - למיטב ידיעתי אין ולא היתה חברה שבה באופן קבוע בשר אדם משמש כמקור אוכל עיקרי (אני לא מדברת על מצבי קיצון של רעב שבו אנשים אכלו את מתיהם כי לא היה שום דבר אחר).

 

[Hinamori]

כן, אבל היא רק השתמשה במטאפורה...