../images/Emo58.gifמסכים ולא מסכים.
אני מסכים עם הטענה הראשונה, שדמבלדור מת, וכמו סיריוס לפניו, הוא גם ישאר מת. בקשר למה שאני לא מסכים - אני עדיין חושב שסנייפ טוב, למרות שהוא רצח את דמבלדור. בקשר לטענות שלך: 1)מסכים איתך[כמו שאמרתי], דמבלדור מת. 2) סנייפ אומנם רע מטבעו. הוא ידע בשנה הראשונה יותר קללות אפלות מאשר תלמידי שנה שביעית, והוא היה אוכל מוות, אבל[וזה אבל גדול], הוא גם חבר במסדר עוף החול, ואולי אחד החברים היותר משמעותים במסדר; הוא מרגל אחרי וולדמורט לטובת המסדר, תפקיד מסוכן ללא כל ספק; הוא הציל את הארי ושות' בסוף OoTP, למרות שהוא לא היה חייב לעשות את זה - הוא היה יכול לטעון שהוא לא הבין את ההודעה של הארי, וחברי המסדר לא היו מגיעים למחלקת המסתורין באותו יום, ואוכלי המוות היו מצליחים להשיג את הנבואה ולהרוג את הארי, או להביא אותו לוולדמורט. תודות לסנייפ הצליחו לחשוף את העובדה שוולדמורט חזר, ועולם הקוסמים החל להתגונן בספר השישי. אם זה לא מראה על שינוי באופי שלו, אז מה כן? 3) כמה סלית'רינים יסכנו את חייהם יום אחרי יום בשביל לרגל אחרי אחד הקוסמים היותר חזקים בעולם? כמה סלית'רינים יזרקו את עצמם לתוך גוב האריות, אחרי שוולדמורט בטוח שהם בגדו בו? פיניאס ניגלוס עשה הכללה מאוד סתמית בעיניי. זה כמו להגיד שכל הגריפינדור גיבורים, או שכל ההאפלפאפים טיפשים. אלה סטיגמות, לא יותר. 4) אחת התאוריות הקיימות, וזאת התאוריה שבה אני אישית מאמין, היא שדמבלדור רצה שסנייפ יהרוג אותו, ושמבט התיעוב הזה של סנייפ היה כי דמבלדור מכריח את סנייפ להרוג אותו. אם סנייפ לא היה הורג את דמבלדור, השבועה שלא ניתן להפר היתה הורגת את סנייפ, אוכלי המוות ו-וולדמורט היו רוצחים את מאלפוי; דמבלדור, כאדם שלא מפחד מהמוות, ולא רואה בו כמשהו נורא כל כך, רוצה למנוע את המוות של סנייפ, שיש לו מה לתרום למסדר כמרגל בשורות וולדמורט, וכאוכל המוות שהוכיח את עצמו יותר מכולם, ואת המוות של דראקו, שאותו הוא ניסה להחזיר למוטב, ולעזור לו שנייה לפני שאוכלי המוות התפרצו. אפילו בגרסה האמריקאית, בהדפסה הראשונה, יש שני משפטים שירדו בעריכה בגרסא הבריטית, שמדברת על כך שדמבלדור והמסדר יכולים לזייף את המוות של דראקו ושל נרקיסיה - מה שמראה על מידת ההגנה שדמבלדור יכול להעניק לדראקו ולמשפחתו. 5) אמרת את זה בעצמך - סנייפ הוא מליט הכרה, כאחד כזה הוא יודע להסתיר את הרגשות שלו, ובכלל זה הבעות פנים. אני, אישית, מאמין שמבט התיעוב הזה, שהופנה ישירות לעיניו של דמבלדור, היו רגע ההיסוס - תיעוב על מה שדמבלדור גורם לו לעשות, ואולי אפילו תקשורת בין סנייפ לדמבלדור[להלטת הכרה צריך קשר עין הרי]. 6) ידוע כבר שלסנייפ יש כוח קסם רב, זה לא סוד. וסביר להניח שכאוכל מוות יצא לו להשתמש בקללות שאין עליהן מחילה. שוב, אני חוזר לתאוריה שהמוות של דמבלדור היה מתוכנן, ולכן סנייפ היה צריך לרצות להרוג את דמבלדור, בגלל המטרה הגדולה יותר, התוכנית המלאה, שאנחנו לא רואים. 7) גם אני חשבתי ככה בהתחלה, אבל הדיוקנאות הם של מנהלים שפרשו, לא של מנהלים שמתו. 8+9) החדר לא פתח את עצמו בפני אמברידג' כי הוא עדיין ראה בדמבלדור מנהל. עכשיו שדמבלדור מת, הוא מכיר במקגונגל כמנהלת של הוגוורטס. וכן, פוקס עזב, וזה רק סימן נוסף לכך שדמבלדור מת. 10) זה לא סוד שסנייפ קוסם חזק, וכל הדוגמאות שהבאת רק ממחישות את זה, אבל זה לא מראה על האופי שלו, לא בתקופה של הספר השישי, שלמרות כל ההוכחות שהוא עדיין אוכל מוות, הוא עזר למסדר ולדמבלדור כל כך הרבה פעמים, שזה יהיה מוזר אם הוא רע. במיוחד שדמבלדור בוטח בו ללא עוררין[ואני בספק אם זה רק בגלל שסנייפ התנצל על זה שהוא העביר לוולדמורט את הנבואה]. ואכן, סנייפ הוא הדמות הכי טובה שרולינג יצרה, לכאן או לכאן. דמות עגולה, מלאה, ולא פלקטית כמו כל כך הרבה דמויות אחרות בספרים.