אחד האהובים
מהספר החמישי : "היי הארי, יש מוחות| שם בפנים, חה חה חה, נכון שזה מגניב הארי?" "רון זוז הצידה,תתכופף" אבל רון כבר כיוון את שרביטו אל האקווריום. "בחיי הארי זה מוחות-תראה- אציו מוח " הכול כאילו קפא לרגע, הארי, ג'יני ונוויל וכל אוכלי המוות פנו מאליהם להסתכל באקווריום. מתוך הנוזל הירוק זינק אחד המוחות כמו דג מעופף. הוא קפא באוויר לגע, ואז ריחף לעברו של רון, מסתחרר בדרכו, פולט מעין שבלים ארוכים של תמונות נעות, כמו סלילי סרטים נפרמים - "חה חה חה הארי תביט בזה" אמר רון והביט במוח הפולט את תוכנו הרבגוני. הארי בוא תיגע בזה זה בטח מוזר" "רון לא !" ... ברגע שנגעו בעורו החלו המשושים להיכרך כמו חבלים סביב זרועותיו של רון. "הארי, תראה מה קורה פה, זה - לא - לא, זה לא נעים לי - לא, די - די - " הגזמתי קצת ובמקום שורה כתבתי קטע, אבל בפעם הראשונה שקראתי את זה צחקתי במשך הרבה זמן.