../images/Emo58.gifהמשך חלק ב'../images/Emo133.gif
איימי בנסון: אני יודע שחלקכם שונאים את התיאוריה הזאת, אבל היא לא כזאת טיפשית כמו שחושבים... למי שלא זוכר: איימי הייתה אחת משני הילדים שוולדמורט התעלל בהם בטיול קיץ של בית היתומים. הוא גרר אותם למערה שבה נמצא ההורקראקס והפחיד אותם, עד שנעשו מטורפים. קודם כל היא מתאימה לאנליזה שעשינו לדמות של RAB – דמות מהעבר של וולדמורט, שקיבלה יחס נוראי ממנו, וזה גם יסביר איך RAB ידע בכלל על המערה – קיומה ומיקומה. מה שזה עוד יסביר, זה את הויכוח הממושך בין הארי להרמיוני לגבי הנסיך – זכר או נקבה? יתכן שגם פה הארי יחשוב שRAB בן והרמיוני שוב תתווכח, והפעם תהיה צודקת... ותחשבו שנייה, האומנת בבית היתומים דיברה רק על שני ילדים מטורפים – בן ובת. ומי פתחה את הדלת לדמבלדור? ממ... מישהי שמתוארת scruffy, bewildered-looking girl... גורם לי למחשבות... האם אנחנו מכירים את אותה ילדה? והרי אף סופר טוב, ורולינג היא סופרת מעולה, לא כותב משהו just for the sake of writing it. אז אם כך, למה גברת קול לא פתחה בעצמה את הדלת? ובקשר לשאלת ראשי התיבות, שלא מתאימים לאיימי במדויק.. אם היא קוסמת, כמו שאני חושד, אז יכול להיות שהיה לה שם פרטי כמו רומילדה, רואנה, רוסמרטה וכו'. במקומה גם אני הייתי בוחר להיקרא ע"פ השם האמצעי היותר נורמלי – Amy. אם תרצו הרחבה בנושא, אקדיש מאמר נפרד בנושא איימי בנסון בפעם אחרת =] ועכשיו להשערה האחרונה, שבעיניי היא הכי הגיונית...
בורגין בורגין מ"בורגין ובארקס". שמתם לב לקאמבק הענקי שהוא עשה בספר השישי? ופתאום זה גורם לי לחשוב.. בעצם בספר השני, מה הייתה התועלת לעלילה מבחינת רולינג, שהארי ינחת בנוקטורן אליי? לא הייתה. ועכשיו פתאום זה גורם לי לחשוב... למה היא בכלל הציגה לנו מלכתחילה את החנות הזו? והנה התשובה. בורגין. מעולם לא גילינו את שמו הפרטי, בניגוד לקרקטאקוס בארקס, שפתאום רולינג גילתה לנו את שמו הפרטי בספר השישי. בארקס הוא זה שנתן לדמבלדור את הזיכרון של טום רידל בתקופת עבודתו בחנות. בורגין הכיר את רידל בתקופה בה הוא עוד לא היה וולדמורט, אך כבר התחיל עם ההורקראקסים ועם מעשיו המתועבים. נשמתו כבר החלה להיות מעוותת. בורגין, שידע הכל על קסמי אופל, אולי הצליח להבחין בתופעה שרידל עבר. אחרי שהחל לחלק את נשמתו, פניו נעשו פחות ופחות אנושיות, ויותר מעוותות. אולי בורגין זיהה את תופעת הלוואי הזו. בנוסף לכך, זה מתאים בדיוק לאנליזה שעשינו. בורגין מכיר את וולדמורט אישית, וכנראה קיבל ממנו יחס מתנשא, מאחר ובארקס היה הבוס, ובורגין היה השותף העוזר שלו. בנוסף לכך, בורגין הוא אינו אוכל מוות, אך הוא קוסם אפל מהסוג שעשוי לכנות את וולדמורט מפעם לפעם “The Dark Lord”. מה שעוד מעניין אצל בורגין, זה שהוא פוחד פחד-מוות מאוכלי מוות, ובעיקר ממשפחת מאלפוי. זאת אפשר ללמוד מהתחנפותו והתחנחנותו ללוציוס מאלפוי בספר השני, ומתיאורו בספר השישי בעת שמאלפוי נכנס לחנותו:
They had drawn level with the only shop in Knockturn Alley that Harry had ever visited, Borgin and Burkes, which sold a wide variety of sinister objects. There in the midst of the cases full of skulls and old bottles stood Draco Malfoy with his back to them, just visible beyond the very same large black cabinet in which Harry had once hidden to avoid Malfoy and his father. Judging by the movements of Malfoy's hands, he was talking animatedly. The proprietor of the shop, Mr. Borgin, an oily-haired, stooping man, stood facing Malfoy. He was wearing a curious expression of mingled resentment and fear.
אחרי שמאלפוי מראה לו משהו, כנראה הסימן האפל שעל זרועו:
He moved toward Borgin and was blocked from view by the cabinet. Harry, Ron, and Hermione shuffled sideways to try and keep him in sight, but all they could see was Borgin, looking very frightened.
וזה עוד רק כשמר בורגין גילה על היותו של מאלפוי אוכל מוות. אחרי שמאלפוי יצא, שימו לב מה קרה לבורגין:
Next moment, the bell over the door tinkled loudly as Malfoy stalked out of the shop looking very pleased with himself. He passed so close to Harry, Ron, and Hermione that they felt the cloak flutter around their knees again. Inside the shop, Borgin remained frozen; his unctuous smile had vanished; he looked worried.
אמנם זה יכול להיות כי מאלפוי בדיוק איים על בורגין עם פרניר, אדם-הזאב שנעשה יותר זאב מאשר אדם, אבל לדעתי יש משהו מעבר בתיאור הזה. הוא נראה מודאג שיש לו שוב עסק עם אוכלי מוות, אם תשאלו אותי. הוא נחרד מהיום שבו וולדמורט יגלה את הפתק שהוא השאיר במערה... לדעתי שיהיה כתוב בשני עמודים, שלוש פעמים כמה בורגין מפחד ממאלפוי, זה דבר יוצא דופן. זה צעקה של רולינג "תסתכלו! תסתכלו! זה אני!". זה אמור להדליק אצל כולם אזעקות של רמז מוסווה. ותחשבו שנייה כמה זה מוזר. בעל חנות רגיל, שנכנס לחנותו אחד מהאנשים העשירים ביותר בבריטניה... הוא אמור לשמוח ולרקוד, לשמוח ולרקוד. אבל לא. הוא מבועת עוד בשנייה שהוא רואה את מאלפוי דרך חלון הראווה בדרכו לחנות. ועכשיו, בואו נחשוב על חפציבה סמית'. רידל היה בשליחות מטעם עבודתו בבורגין ובארקס לאסוף אוצרות מחפציבה. בורגין בוודאות ידע לאן הוא הולך, ומה מטרתו. ניתן להניח שבורגין שם לב לצירוף המקרים הנדיר שאותו טום רידל, ילד הפלא מהוגוורטס שכל המורים שיבחו והיללו, אותו נער חשוד שנראה יהיר ואפל, הלך לחפציבה סמית' כדי לאסוף ממנה אוצרות למען החנות, ויומיים לאחר מכן חפציבה מתה, ואוצרותיה נעלמו. כך ידע בורגין בוודאות שמשהו עם הילד הזה לא בסדר. הוא נראה מעוות, חצוי כמעט, הוא רוצח בשביל לאסוף חפצים עם ערך חשוב... בורגין, שיודע יותר טוב מרוב הקוסמים בעולמה של JKR על קסמי האופל... אם הוא לא זיהה מישהו חצוי-נשמה, מי יזהה? הוא ידע כל כך הרבה פרטים חשובים עליו, וכל כך מוקדם. עוד לפני שוולדמורט נהיה אדון האופל, עוד לפני שהיה כזה דבר אוכלי מוות. עם כל כך הרבה מידע, וכל כך הרבה ידע כללי במאגיה שחורה וחפצים אפלים עם כוחות עצומים... מי ידע יותר טוב ממנו לזהות את אדון האופל הבא? מי ידע יותר טוב ממנו להגיע להורקראקס המוחבא? וזהו, זה סוף המאמר
אם למישהו יש עוד משהו להוסיף - בבקשה תעשו כך, ואולי אעדכן את המאמר ששמור אצלי גם על המחשב
אנג'וי
