אז אני בכל זאת מוגל?

[Miss Lavet]

אז אני בכל זאת מוגל?

אז יש לי יום הולדת 17 ביום ראשון וזה נתן לי את ההבנה הבעה: אני לא מכשפה(!) ואני לא אקבל בחיים את המכתב מהוגוורטס.

אז זה גרם לי לחשוב, מתי אתם הפסקתם להתכחש/להבין/לוותר/וואטאבר שאתם לא הולכים להתקבל להוגוורטס, אתם לא קוסמים ומכשפות וכנראה בחיים לא יבינו את השריטה שלכם?

הנכון, זה יותר מדבר אל מי שהתחיל לקרוא את הסדרה לפני יום הולדתו ה-11 אך, גם לאלו שהתחילו אחרייכולים להתחבר

 

[Maldini Girl]

מותר לי להגיד שאף פעם לא התגברתי על זה?

ושיש לי פנטזיה, אחרי שהבנתי שאותי לא יזמנו להוגוורטס, להקים בית ספר סטייל הוגוורטס? או שזה עושה אותי ממש חנונית?

 

[פיקסית נצחית]

ברור שמותר לך!

תכלס איפה עוד אפשר לכתוב דבר כזה בלי שיאשפזו אותך בבית משוגעים?

 

[Miss Lavet]

מותר, מותר

 

[Ayelet 363]

גם אני כך

בכללי, כל פעם שאני מפנימה כמה אני לא בכושר (וכמה אני הרבה פעמים ניסיתי ועדיין לא הצלחתי להיות בכושר) אני חושבת "ואת עוד רוצה לצאת להרפתקה כמו בספרים/סדרות/סרטים שאת רואה?" (הכושר שלי לא משתפר, אבל זה כן מועיל קצת למוטיבציה).

 

[siriusgirl]

זה יפה שאת לוקחת את זה לכיוון החיובי ולמוטיבציה. אני עדיין תקועה בשלב יבבות ה"אז אני לא מכשפה? אבל איך, איך אני לא מכשפה

?"